הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור, יחידת המחקר
24/12/2023
המסחר בתל אביב מתחילת השנה ועד ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הושפע מאי וודאות לגבי הרפורמה המשפטית, לצד העלאות הריבית במשק, בארה"ב ובאירופה. מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר טלטלה את המשק ואת הבורסה, ויצרה אי וודאות שעודנה נמשכת.
לאחר שנים בהם הבורסה הישראלית פעלה בהתאם למגמות העולמיות ואף היתה מהמובילות בביצועי המדדים, השנה הבורסה התנתקה מהמגמות העולמיות כאשר מדדי הבורסה המובילות בארה"ב ובאירופה הציגו עלייה דו ספרתית, לעומתם מדדי ת"א-35 ות"א-125 רשמו השנה שינוי זניח, בעקבות שני אירועים קיצוניים שהתרחשו במדינה.
מתחילת השנה ועד ה-7.10, על רקע המחאה ואי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית מדד ת"א 125 עלה בכ-2.5%
מתחילת המלחמה ב-7.10 ועד היום* מדד ת"א-125 ירד בכ-0.7%.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים כאשר בלטו לחיוב: מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-34%, ומדדי ת"א-טכנולוגיה וטק-עילית שעלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה. מדד ת"א בנקים-5 שעלה בכ-4% השנה, הגיע לשיא כל הזמנים ערב פרוץ המלחמה.
בחמש השנים האחרונות 2023-2019 מובילים מדד ת"א-טכנולוגיה בעלייה של כ-99%, מדד ת"א-נדל"ן בעלייה של כ-84%, ות"א בנקים-5 בעלייה של כ-66%.
מחזור המסחר היומי במניות השנה הסתכם בכ-2 מיליארד שקל - נמוך בכ-12% מהמחזור בשנת 2022, שהיה המחזור הגבוה ביותר מאז שנת 2011.
התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים שרכשו מניות מתחילת המלחמה, ואספו את המניות שמכר הריטייל המקומי והמשקיעים הזרים, תרמה בין היתר גם למיתון הירידות בשוק המניות.
בשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף של כ-21.7 מיליארד שקל בשנת 2022.
7 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-5 מיליארד שקל, בהן מנפיקה אחת חדשה, שתי חברות רישום כפול, שתי חברות שהתפצלו מחברה נסחרת ושתי חברות שנרשמו בשוק המניות בת"א באמצעות הכנסת פעילותן לחברות בורסאיות נסחרות.
שנת האג"ח - שוק איגרות החוב היה השוק הבולט השנה עם עליות שערים מרשימות, כאשר איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בלטו השנה בעלייה של עד כ-12%.
מחזור המסחר באג"ח קונצרני הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ביום, נמוך במעט מהמחזור בשנה הקודמת. כאשר הציבור הישראלי רכש אג"ח קונצרני ואילו משקיעי חוץ צמצמו את החזקותיהם.
שוק איגרות החוב ממשיך להוות מקור משמעותי לגיוסים עבור החברות ועבור הממשלה. בשוק איגרות החוב גויסו בשנת 2023 כ-71 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים וכ-12 מיליארד שקל נוספים בהנפקות של אג"ח מובנות, בהמשך לגיוס בסך כ-92 מיליארד שקל בשנה הקודמת. עיקר הירידה בגיוס החוב בשנת 2023 מקורה בירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן.
האוצר גייס בארץ כ-86.5 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – יותר מפי שניים מהסכום שגייס בדרך זו בשנת 2022, ובנוסף כ-34 מיליארד שקל גויסו ע"י האוצר וה"בונדס" בשוקי חו"ל. כמחצית הגיוס בוצע ברבעון האחרון של השנה, החל מפרוץ המלחמה.
שמונה חברות אג"ח חדשות, שבע מתוכן חברות נדל"ן, גייסו חוב בסכום מצרפי בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.
מגמה מעורבת באיגרות החוב הממשלתיות – צמודות המדד והשקליות – עליות שערים של עד כ-4.5% באיגרות החוב לטווח קצר, וירידה של כ-5% באיגרות החוב לטווח של 10+ שנים.
עלייה של כ-19% במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי, שהסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל. עיקר העלייה באג"ח שקלי, מקורה בעלייה בהנפקות אג"ח ע"י האוצר. משקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי ואילו הציבור הישראלי צמצם את החזקותיו.
בעקבות הביקוש הגובר לקרנות הכספיות, הגביר בנק ישראל את מכירות המק"מ, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-304 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, לאחר שהגיעו לשיא של כ-324 מיליארד שקל באוקטובר, ולעומת כ-209 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
בבורסה נסחרות 482 קרנות סל ו-36 קרנות חוץ הנסחרות גם בחו"ל, בשווי החזקות ציבור מצרפי של כ-126.6 מיליארד שקל, גבוה בכ-29 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2022. עיקר העלייה נובעת מרכישות הציבור של קרנות על מדד S&P 500 וכן מעליית מדדי המניות הבינלאומיים.
הציבור משך כספים מהקרנות האקטיביות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב סכום של כ-30 מיליארד שקל, והזרים לקרנות הכספיות כ-53 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות המחקות המשקיעות בחו"ל כ-20.5 מיליארד שקל.
מבוא
שוק ההון בתל-אביב המהווה ראי לכלכלה הישראלית, מתאפיין לאורך השנים בחוסן שבא לידי ביטוי בתשואות דומות ואף גבוהות ביחס לממוצע בבורסות מובילות בעולם. כך גם בשנת 2022 בה נרשמו ירידות שערים דו ספרתיות בשוקי העולם, מדד ת"א-35 ירד בשיעור נמוך יותר של כ-9%.
בסיכום השנים 2022-2020 מדד ת"א-35 עלה בכ-7% בדומה לעליית מדד MSCI עולמי, מדד ת"א 90 עלה בכ-29%, ומדד ת"א 125 עלה בכ-12%, זאת לעומת עלייה של כ-17% בממוצע במדדי S&P 500 ו-Dow Jones שבארה"ב, עלייה של כ-1% במדד Euro STOXX 50 שבאירופה וירידה של כ-14% במדד MSCI שווקים מתפתחים (נתוני הבורסות בחו"ל, במטבע מקומי).
המסחר בתל-אביב בשנת 2023 התאפיין בתנודתיות רבה ובמנותק מהמגמה הכלל עולמית, זאת בהשפעת שני אירועים פנימיים מהותיים:
האירוע הראשון החל בתחילת 2023 עם ההודעה של שר המשפטים אודות הרפורמה המשפטית, ההודעה הביאה למחאה נרחבת נגד הרפורמה המתוכננת ולחוסר ודאות, שהשפיעו על המסחר בחודשים ינואר-ספטמבר. במקביל לכך, השפיע המשך העלאת הריבית במשק וזאת בדומה למגמה הכלל עולמית.
האירוע השני החל ב-7 באוקטובר עם חדירת מחבלים לדרום הארץ ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל"- מלחמה שישראל נגררה אליה ועדיין נמשכת. השלכותיה השליליות על המשק החלו לקבל ביטוי ברבעון האחרון של 2023 והן צפויות להימשך ולהשפיע גם בשנה הקרובה.
בסיכום שנתי מדדי המניות המובילים בתל-אביב רשמו ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו, וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה לשנה הקודמת. יחד עם זאת, מתחילת המלחמה התגברו ההנפקות של האג"ח הממשלתיות וזאת לטובת מימון המלחמה. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות הפתוחות המחקות אחר מדדי מניות ואיגרות חוב בחו"ל.
9 חודשים ראשונים - בצל הרפורמה המשפטית והעלאות הריבית במשק:
מתחילת השנה ועד ה-7 באוקטובר המסחר בתל אביב דשדש והסתכם בעליות שערים זניחות בשיעור של כ-2%-3% במדדי ת"א-35,ת"א-90, ות"א-125, זאת בשונה ממדדS&P 500 בארה"ב וממדד EURO STOXX 50 באירופה שעלו בכ-12% ובכ-9%, בהתאמה, ולעומת מדד MSCI מדינות מתפתחות שירד בכ-2%.
המסחר בשוקי העולם וגם בתל-אביב התנהל על רקע העלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים, בהמשך למגמה שהחלה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022, במטרה להילחם באינפלציה, תוך חשש שהעלאות הריבית יביאו להאטה בפעילות הכלכלית.
הפד העלה את הריבית בארה"ב מ-0.25% בתחילת שנת 2022 ל-4.5% בסוף שנת 2022, והמשיך והעלה אותה ל-5.5% בסוף יולי 2023. הבנק המרכזי באירופה (ECB) העלה את הריבית מ-0% בתחילת שנת 2022 ל-2.5% בסוף שנת 2022 והמשיך והעלה אותה ל-4.5% בסוף ספטמבר 2023. הבנק המרכזי באנגליה (BOE) העלה את הריבית מ-0.1% בתחילת דצמבר 2021 ל-3.5% בסוף שנת 2022, המשיך והעלה אותה ל-5.25% בסוף אוגוסט 2023.
כך גם בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% בתחילת שנת 2022 ל-3.25% בסוף שנת 2022, והמשיך והעלה אותה ל-4.75% במאי 2023.
העלאות הריבית הביאו לריסון האינפלציה בשווקים, אשר התמתנה ולקראת סוף שנת 2023 הגיעה לשיעור שנתי של כ-3.1% בארה"ב, כ-2.4% בגוש האירו, וכ-4.6% בבריטניה – לעומת כ-6.5%, כ-9.2% וכ-10.5% בשנת 2022, בהתאמה, אך עדיין גבוהה מהיעד שעומד על כ-2%. גם בארץ האינפלציה השנתית ירדה לכ-3.3% לקראת סוף שנת 2023 לעומת כ-5.3% בשנת 2022, גבוהה במעט מהיעד העומד על 3%. בעקבות החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית ולמרות שהאינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, העלאות הריבית נבלמו בתום הרבעון השלישי של 2023.
בנוסף להעלאות הריבית, המסחר בתל אביב הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית ע"י הממשלה שהחלה לכהן בינואר 2023 - המחאה הגוברת נגד הרפורמה והחשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית. במהלך הרבעון השלישי התגברה המתיחות סביב הרפורמה, כאשר ביולי אושר צמצום "עילת הסבירות" שבחוק יסוד השפיטה, ובספטמבר החלו דיונים בבג"ץ בעניין ערעורים שהוגשו בנושא.
בעקבות המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית והחשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל, החלה הסטת כספים מהשוק המקומי לחו"ל אשר באה לידי ביטוי הן בקרנות הסל והן בקרנות הנאמנות. השקל נחלש בינואר-ספטמבר 2023, תוך תנודתיות, בכ-8.7% ביחס לדולר - שער הדולר הגיע לכ-3.849 שקל ובכ-8% ביחס לאירו – שער האירו הגיע לכ-4.137 שקל, הגבוהים מאז מרץ 2020 (פרוץ משבר הקורונה בארץ). היחלשות השקל מייקרת את הייבוא ותורמת להמשך ההתייקרויות במשק. כמו כן, ההשקעות בהייטק בינואר-ספטמבר 2023 ירדו בכ-63% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כפי שעולה מסקר שפרסם מכון המחקר והמדיניות SNPI , כשהרבעון השלישי של 2023 הינו השביעי ברציפות בו חלה ירידה בהשקעות.
מנגד, רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב הייתה לנתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם: המשך צמיחה חיובית וגבוהה - שיעור הצמיחה בארץ ברבעון השלישי של 2023 לעומת הרבעון השלישי של 2022 הגיע לכ-3.4%, נמוך אמנם משיעור הצמיחה בארה"ב (4.9%), אך גבוה משיעור הצמיחה באירופה (0.1%); שיעור אבטלה נמוך - שיעור הבלתי מועסקים במשק ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד לכ-3.4% בספטמבר 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022. יצוין כי משבר ענף ההייטק שבא לידי ביטוי בצמצום גיוס כח אדם, בדומה למגמה בעולם, טרם הביא לעלייה בשיעור האבטלה במשק; אישרור דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל, ע"י חברות הדירוג הבינלאומיות - Fitch אשררה את הדירוג ברמה של A+ תחזית "יציבה"; Moody's אישרה את הדירוג ברמה של A1 אך הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה" באפריל; S&P אשררה את הדירוג ברמה של AA- עם תחזית יציבה. יצוין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי ע"י שלוש החברות, לוותה באזהרה מפני ההשלכות השליליות שיהיו לרפורמה במערכת המשפטית על כלכלת ישראל ועל הדירוג במידה ותושלם. גם בנקי ההשקעות בינלאומיים כדוגמת סיטי בנק ומורגן סטנלי פרסמו אזהרות דומות.
הבורסה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל":
ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת טבח רצחנית ביישובי עוטף עזה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נמשכת, ועלה החשש כי תתפתח לכדי מלחמה אזורית רב חזיתית.
הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר כרגיל ב- 8 באוקטובר וכל מערכות הבורסה פעלו כסדרן במהלך כל תקופת המלחמה.
הבורסה בתל-אביב יחד עם המשק כולו עברו טלטלה, מדד הפחד זינק ביותר מפי שניים, הדולר זינק ופרץ את מחסום ה-4 שקלים והגיע לשער של 4.08 שקל – הגבוה מאז יולי 2012, נרשמו ירידות שערים בשערי המניות, משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.
הוקמה ממשלת חירום לניהול המלחמה, האוצר הודיע על מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הקרן להלוואות בערבות מדינה, בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת עד 30 מיליארד דולר על מנת לתמוך בשקל ועל תוכנית סיוע הכוללת עסקאות ריפו בשוק המט"ח וגם בשוק איגרות החוב, ארה"ב מיהרה לתמוך גם בהעברת ציוד ספינות ומטוסים על מנת למנוע את התרחבות הלחימה במזרח התיכון, והתקיימו ביקורי תמיכה של נשיא ארה"ב ושל ראשי מדינות באירופה.
בשל המצב הבטחוני האוצר הגדיל את הגיוסים בשוק איגרות החוב בבורסה וגם בשוקי העולם, וגם ארגון הבונדס הגדיל את הגיוסים והם הגיעו לשיא מאז כינונו. הביקושים לאג"ח הממשלתי בארץ ובעולם מהווים תמיכה בישראל והם בגדר הבעת אמון בכלכלה הישראלית.
עוד בטרם החלה המלחמה, הגירעון הממשלתי עלה והיווה כ-2.5% מהתוצר נכון לסוף ספטמבר 2023, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022. לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בכ-3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-7.3% במקביל. בעקבות המלחמה, שעלויותיה הישירות והעקיפות מוערכות ע"י האוצר בכ-200 מיליארד שקל, הגירעון עלה לכ-3.4% בנובמבר וצפוי להמשיך ולעלות לכ-4% מהתוצר בסוף שנת 2023 ולכ-5% מהתוצר בשנת 2024.
שיעור האבטלה בארץ, הכולל את המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם זינק לכ-9.6% באוקטובר 2023, לעומת כ-3.6% בחודש הקודם, זאת בשל הוצאת עובדים לחל"ת, עקב פינוי ישובים בעוטף עזה בדרום הארץ ובגבול שבצפון הארץ.
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי, התשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך עלו והגיעו עד כ-5.3%, וחברות הדירוג הבינלאומיות הגיבו בהתאם: Fitch ו-Moody's הודיעו כי דירוג האשראי של מדינת ישראל הינו כעת תחת "מעקב שלילי" Rating Watch Negative)) שמשמעותו - הרעה במצב (התרחבות והארכת הלחימה) עשויה לגרור הורדת דירוג. אחריהן, חברת S&P אישררה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ברמה של AA- אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית".
בעקבות המלחמה בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בלבד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים הללו בתחזית שקדמה למלחמה). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ולכ-2.4% בשנת 2024. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75%-4.00% ברבעון הרביעי של שנת 2024.
לגבי הסביבה העולמית: הצמיחה בשווקים המפותחים תסתכם ב-1.3% בשנת 2023 וב-0.8% בשנת 2024. האינפלציה במשקים המפותחים תעמוד על 3.4% ב-2023 ועל 2.3% ב-2024. הריבית הממוצעת בשווקים המפותחים צפויה לעמוד על כ-4.8% בסוף שנת 2023, ועל כ-3.9% בסוף 2024.
שוק המניות – עליות זניחות בממוצע, אך רחוק מהביצועים בשווקים המובילים; המוסדיים הגדילו חשיפה לישראל, הציבור הרחב פנה לחו"ל.
שערי המניות
בסיכום שנת 2023, מדד ת"א-35 ומדד ת"א-125 עלו בכ-1.6% בממוצע.
לוח 1: תשואת מדדי המניות:
|
|
ינואר 2023 עד 5.10.2023 |
7.10.2023 עד סוף השנה (אומדן) |
שנת 2023(אומדן) |
שנת 2022 |
2023-2019 |
|
ת"א-35 |
1.9% |
0.4%- |
1.4% |
9.2%- |
25% |
|
ת"א-90 |
3.3% |
1.3%- |
1.9% |
18.2%- |
84% |
|
ת"א-125 |
2.5% |
0.7%- |
1.8% |
11.8%- |
39% |
|
ת"א-SME60 |
1.5% |
0.9% |
2.4% |
33.2%- |
13% |
|
ת"א-צמיחה |
1.7% |
4.7%- |
3.2%- |
33.4%- |
15% |
|
ת"א-נפט וגז |
42.2% |
6.0%- |
33.6% |
35.0% |
60% |
|
ת"א בנקים-5 |
15.5% |
10.1%- |
3.9% |
4.1%- |
66% |
|
ת"א-טכנולוגיה |
10.3% |
4.2% |
14.9% |
26.8%- |
99% |
|
ת"א-נדל"ן |
2.5%- |
7.8% |
5.1% |
30.9%- |
84% |
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים.
המדדים הבולטים בעליות שערים השנה:
מדד חברות ושותפויות הנפט והגז - מדד ת"א-נפט וגז זינק בכ-42% מתחילת השנה ועד ל-5.10.2023, לעומת ירידה קלה במחירי נפט ברנט. עליית המדד מתחילת השנה, בהמשך לעלייה של כ-35% בשנת 2022, הינה תוצאה של העלייה בביקוש לגז טבעי מישראל. בנוסף, עליית המדד ברבעון השני של השנה הושפעה מהתגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות; ועלייתו ברבעון השלישי של השנה הושפעה מהחלטת המדינות יצרניות הנפט המאוגדות בברית אופ"ק+ על הארכת משך צמצום תפוקת הנפט עליו הוחלט באפריל 2023, בשנה, עד סוף דצמבר 2024.
עם פרוץ המלחמה ועד סוף השנה, ירד מדד ת"א נפט וגז בכ-6% - זאת בשל הירידה בפעילות במשק, והודעת משרד האנרגיה כי לאור המצב הבטחוני במשק נדרשת עצירת פעילות הפקת הגז הטבע ממאגר "תמר" - הפעילות התחדשה לקראת סוף השנה. בסיכום שנתי מדד ת"א נפט וגז בלט בעלייה חדה של כ-34% , ובחמש השנים האחרונות 2023-2019, עלה בכ-60%.
מדדי חברות ההייטק - ת"א טכנולוגיה ות"א טק-עילית, עלו בכ-10% עד פרוץ המלחמה, תשואה נמוכה משמעותית לעומת הנאסד"ק שעלה בכ-28% במקביל, זאת בשל הרפורמה המשפטית שהגבירה את הירידה בהשקעות בהייטק בארץ. החל ב-7 באוקטובר ועד סוף השנה, מדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-4% ואילו מדד ת"א טק-עילית עלה בכ-2%, ובסיכום שנת 2023 עלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה, עלייה נמוכה בהשוואה למדד הנאסד"ק שזינק בכ-41%.
יצוין כי בחמש השנים האחרונות 2023-2019, מדד ת"א-טכנולוגיה מוביל בעלייה של כ-99%.
מדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-16% מתחילת השנה ועד ל-5.10.2023 והגיע לשיא כל הזמנים, בהשפעת העלייה ברווחיות הבנקים עקב הגידול בהכנסות מימון כתוצאה מעליית האינפלציה והריבית במשק ואי תשלום ריבית על העו"ש מצד שני. עם פרוץ המלחמה ועד סוף השנה, ירד מדד ת"א בנקים-5 בכ-10% - זאת בשל העלייה הצפויה בהפרשות הבנקים להפסדי אשראי, לצד ירידה בהכנסות מימון ובעמלות בשל מתן הקלות ע"י הבנקים ללקוחות שהם נפגעי הלחימה. יצוין כי חברות הדירוג הבינלאומיות Fitch ו-Moody's הודיעו באוקטובר כי גם הבנקים בישראל, נכנסים ל"מעקב שלילי".
בסיכום שנתי מדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-4%, ובחמש השנים האחרונות 2023-2019, עלה בכ-66%.
מדד ת"א-נדל"ן עלה השנה בכ-5%, כאשר מדדי ת"א-בנייה ות"א מניב-חו"ל עלו בכ-6% ובכ-4%, בהתאמה, ואילו מדד ת"א מניב-ישראל ירד בכ-1%.
חברות הנדל"ן הממונפות, מושפעות מאוד משינויי ריבית, כאשר עליית הריבית החל באפריל 2022 ועד מאי 2023 ייקרה את עלויות המימון שלהן, והורידה את שווי נכסיהן.
חברות הנדל"ן המניב בישראל ירדו בכ-9% מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה, בהמשך לירידות החדות בשנה שעברה, זאת על רקע העלאת הריבית בארץ ובעולם וההאטה הכלכלית, בנוסף. החל מפרוץ המלחמה המדד תיקן ועלה מעט - בשל ציפייה להורדת הריבית שתוביל לקיטון בהוצאות המימון.
חברות הבנייה רשמו השנה שינוי זניח, כאשר השפעה שלילית היתה לירידה בביקוש מצד רוכשי דירות עקב הריבית הגבוהה, ולהאטה משמעותית בקצב הבנייה עקב סגירה זמנית של חלק מאתרי הבנייה ע"י העיריות עם פרוץ המלחמה, ולירידה חדה במספר העובדים המורשים להיכנס לאתרי הבנייה. ומצד שני, השפעה חיובית הייתה לסיום העלאת הריבית כבר במחצית הראשונה של השנה והתגברות הציפיות להורדתה כבר בתחילת שנת 2024, לעלייה הצפויה בביקוש לבנייה בדרום הארץ במסגרת שיקום ישובים שנהרסו, ולעלייה בביקוש לדירות עם חדרי ממ"ד בכל הארץ, ולכך שהיצע הדירות בארץ נמוך מהביקוש לאורך השנים.
יצוין כי בחמש השנים האחרונות 2023-2019, מדד ת"א-נדל"ן עלה בכ-84%.
מנגד, מדדים שבלטו בירידות שערים השנה:
מדדי ת"א-קלינטק ת"א-תשתיות אנרגיה בלטו בירידה של כ-16% ושל כ-12% בהתאמה בשנת 2023. למרות שהעולם צועד לכיוון של אנרגיה מתחדשת ויצור עצמאי של אנרגיה ירוקה, תחום האנרגיה הירוקה סובל מסנטימנט שלילי בשנים האחרונות בין היתר כתוצאה ממעבר מסביבת ריבית אפסית לריבית גבוהה היוצרת קושי במימון פרויקטים לא רווחיים ברחבי העולם המצריכים סבסוד ממשלתי.
מדד ת"א רשתות שיווק ירד בסיכום שנת 2023 בכ-13%. לירידת המדד תרמו אי וודאות והאטה בפעילות במשק הן בשל הרפורמה והן בשל המלחמה.
מחזורי המסחר במניות:
לוח 2: מחזורי המסחר היומיים בשוק המניות (במיליוני שקלים)
|
|
2023 אומדן |
2022 |
% שינוי ב-2023 |
|
מניות כולל קרנות סל |
2,010 |
2,295 |
12%- |
|
מניות ללא קרנות סל |
1,610 |
1,874 |
14%- |
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורי מסחר ערים והסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל ביום – נמוך בכ-12% מהמחזור בשנת 2022 שהיה המחזור הגבוה ביותר מאז שנת 2011.
לירידה במחזורי המסחר השנה ביחס למחזורי המסחר בשנת 2022 תרמה רכישה של מניות ע"י המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, ומכירה של מניות ע"י הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ.
מנתוני הבורסה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגופים המוסדיים הישראלים לטווח ארוך הגדילו חשיפה לשוק המניות הישראלי בכ-3.5 מיליארד שקל, ומתחילת המלחמה המשיכו והגדילו את החשיפה לשוק המניות בעוד כ-4.5 מיליארד שקל, כלומר מתחילת השנה המוסדיים הגדילו חשיפה בשווי של כ-8 מיליארד שקל.
במקביל, הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ צמצמו את השקעותיהם בכ-11 ובכ-1 מיליארד שקל בהתאמה. בעוד הציבור הישראלי צמצמם את השקעותיו במניות בכ-8.5 מיליארד שקל כבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית, משקיעי חוץ רכשו מניות בכ-2 מיליארד שקל. עם פרוץ המלחמה – הציבור הישראלי המשיך וצמצמם את השקעותיו בכ-2.5 מיליארד שקל נטו נוספים, ובמקביל מכרו משקיעי חוץ מניות בסך כ-3 מיליארד שקל נטו.
התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים שרכשו מניות מתחילת המלחמה, ואספו את המניות שמכר הריטייל המקומי והמשקיעים הזרים, תרמה בין היתר גם למיתון הירידות בשוק המניות.
גיוס הון בשוק המניות – ירידה בהיקף הגיוסים; 537 חברות נסחרות, מתוכן 50 דואליות.
לוח 3: גיוסים בשוק המניות בתל-אביב
|
|
הסכומים שגויסו (במיליוני שקלים) |
מספר הנפקות והקצאות פרטיות |
||||
|
|
2023 אומדן |
2022 |
2021 |
2023 אומדן |
2022 |
2021 |
|
הנפקות - חברות חדשות (IPOs) * |
145 |
2,342 |
10,490 |
1 |
13 |
94 |
|
הנפקות – חברות רשומות |
3,325 |
9,466 |
7,747 |
60 |
65 |
73 |
|
הקצאות פרטיות |
4,440 |
9,420 |
7,186 |
90 |
117 |
145 |
|
מימוש אופציות |
240 |
493 |
411 |
- |
- |
- |
|
סה"כ |
8,150 |
21,721 |
25,834 |
151 |
195 |
312 |
* מספר החברות החדשות אינו כולל חברות חדשות שנרשמו ללא גיוס הון (רישום כפול ופיצול חברות), וחברות שהכניסו פעילות לחברה נסחרת.
גיוס ההון מהציבור בשוק המניות בארץ רשם ירידה חדה והסתכם בכ-8.2 מיליארד שקל, לאחר גיוס בסך כ-21.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת וגיוס שיא בהיקף של כ-25.8 מיליארד שקל בשנת 2021.
גל ההנפקות הראשוניות (IPOs) שהגיע לשיא בשנת 2021 עם הצטרפותן של 94 חברות חדשות, נבלם לחלוטין כבר באוגוסט 2022. והשנה גייסה הון חברה חדשה אחת – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – שגייסה כ-145 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת לעומת 13 חברות חדשות שגייסו כ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2022. שווי החברה כ-0.9 מיליארד שקל לאחר ההנפקה.
בנוסף, שתי חברות חדשות נרשמו במסגרת פיצול מחברות נסחרות:
פעילות הנדל"ן המניב של חברת הנדל"ן "נתנאל גרופ" פוצלה ע"י חלוקת מניות נתנאל מניבים כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ". שווי חברת נתנאל מניבים בתום יום המסחר הראשון היה כ-83 מיליון שקל.
חברת "פז נפט" הבורסאית חילקה לבעלי מניותיה את מניות חברת בית זיקוק אשדוד כדיבידנד בעין ורשמה אותן למסחר בתל-אביב. בית זיקוק אשדוד מייבאת נפט ומייצרת תזקיקי נפט וחשמל. שווי חברת בית זיקוק אשדוד בתום יום המסחר הראשון היה כ-1.4 מיליארד שקל.
שתי חברות חדשות נכנסו לבורסה ע"י כניסתן לחברות נסחרות:
חברת הבנייה "ריי טי.אל.וי. נדל"ן" העוסקת בהשבחת נכסי נדל"ן הממוקמים בתל אביב התמזגה עם חברת המעטפת "אינטליקנה". בעסקה הוקצו כ-90% ממניות אינטליקנה ושמה שונה לריי טי.אל.וי. שווי חברת ריי טי.אל.וי בתום יום המסחר הראשון היה כ-65 מיליון שקל.
חברת הפינטק "אינטו השקעות" העוסקת בהפעלת פלטפורמות להשקעות, ולגיוס מימון התמזגה עם חברת נלה דיגיטל העוסקת בהפעלת חנויות פופ-אפ פיזיות ואונליין. בעסקה הוקצו כ-73% ממניות נלה דיגיטל. שווי חברת נלה דיגיטל בתום יום המסחר הראשון היה כ-51 מיליון שקל.
גם בגיוסי החברות הוותיקות נרשמה ירידה חדה והם הסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל בשנת 2023 (הנפקות והקצאות פרטיות), לעומת כ-18.9 מיליארד שקל שגייסו חברות נסחרות בשנה הקודמת. גיוסים בולטים ע"י החברות הותיקות היו:
כ-716 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הקלינטק ורידיס בהנפקת זכויות. בנוסף, החברה הקצתה מניות בשווי של כ-336 מיליון שקל בתמורה לכ-30% ממניות "אינפיניה".
כ-686 מיליון שקל גויסו ע"י משק אנרגיה בהקצאות פרטיות של מניות למשקיעים מסווגים ולחברת "סרמיטו".
כ-600 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הבניה שיכון ובינוי בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים.
בהנפקות של אג"ח להמרה לציבור גויסו כ-414 מיליון שקל וכ-402 מיליון שקל ע"י חברת הנדל"ן המניב בחו"ל ג'י סי.טי וע"י חברת האנרגיה הסולארית נופר אנרג'י, בהתאמה.
החברות הדואליות:
כיום נסחרות בתל-אביב 50 חברות דואליות, שמניותיהן נסחרות במקביל בחו"ל. זאת לאחר ש:
שתי חברות רשמו את מניותיהן למסחר בתל-אביב במסגרת הרישום הכפול
חברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, מיזגה לתוכה את חברת הטכנולוגיה "איירובוטיקס" ונרשמה במקומה למסחר בתל-אביב.
סיאון - חברה אמריקנית העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE, רשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב וגייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בבורסה.
חברה שנסחרת בת"א נרשמה למסחר מקביל בבורסת ה-NASDAQ בארה"ב
חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הנסחרת בתל אביב כ-29 שנה, גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר גם ב-NASDAQ.
חברות דואליות שנמחקו מהמסחר
ארבע חברות מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א, ומניותיהן ממשיכות להיסחר בארה"ב: חברות הביומד אייסקיור מדיקל ופרוטליקס, חברת הקלינטק ברנמילר וחברת הטכנולוגיות הביטחוניות לאונרדו די אר אס – שמניותיה עתידות להימחק ב-31.12.23.
יצוין כי, מניות חברת התקשורת פרטנר נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ והן ממשיכות להיסחר בתל-אביב.
מספר החברות בבורסה: בסוף שנת 2023 נסחרות בבורסה 537 חברות, זאת לעומת 548 חברות בסוף שנת 2022.
שווין המצרפי של חברה אחת חדשה שהנפיקה השנה (כ-0.9 מיליארד שקל, לאחר ההנפקה), 2 החברות שהכניסו פעילות לחברה נסחרת (כ-0.1 מיליארד שקל), ו-4 חברות שנרשמו ללא גיוס (שתי חברות שביצעו רישום כפול ושתי חברות שפוצלו מחברות נסחרות - כ-3.9 מיליארד שקל), הינו כ-5 מיליארד שקל.
מנגד, נמחקו מהבורסה 16 חברות בהן שלוש חברות שמוזגו בחברה בורסאית ומחיקתן אינה פוגעת בכיסוי הבורסאי.
להלן התפלגות החברות לפי סיבת המחיקה:
שלוש חברות בשווי מצרפי של כ-3.3 מיליארד שקל נמחקו עקב התייעלות בקבוצה וללא פגיעה בכיסוי הבורסאי מפני שבוצעה בדרך של מיזוג בחברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר (חברה דואלית "איירובוטיקס" נרכשה ע"י "אונדס" שנרשמה במקומה, "אינפיניה" נרכשה ע"י "ורידיס", ו"גמא ניהול" נרכשה ע"י הפניקס").
חברה אחת מוזגה בחברה בינלאומית – "האב" שנרכשה ע"י Mount Rainier, שוויה ערב המחיקה כ-0.8 מיליארד שקל.
ארבע חברות בשווי מצרפי של כ-1 מיליארד שקל נמחקו כתוצאה מהצעת רכש ע"י בעלי השליטה – "אלון גז", "דקמא קפיטל", "טיירה נכסים", ו"שלא"ג תעשיות".
ארבע חברות דואליות בשווי מצרפי של כ-19 מיליארד שקל נמחקו כאמור מהמסחר בת"א (בהן החברה הזרה "לאונרדו די אר אס" בשווי של כ-18.4 מיליארד שקל ערב המחיקה).
שתי חברות זרות בשווי מצרפי זניח נמחקו לאחר 4 שנים בהשעיית מסחר – "גדסדן נכסים" ו"וונטייז".
שתי חברות בשווי מצרפי של כ-0.4 מיליארד שקל נמחקו מסיבות שונות ("אביליטי" בעקבות פירוק, ו"איי ספאק 1" בעקבות אי הכנסת פעילות לחברת הספאק).
שוק איגרות החוב – עליות שערים מרשימות; תשואות דו ספרתיות במדדים המובילים, תל בונד-דולר בשיא כל הזמנים; משקיעי החוץ ברכישות גדולות של אג"ח ממשלת ישראל.
מדדי איגרות החוב:
שוק איגרות החוב היה השוק הבולט השנה עם עליות שערים מרשימות, כאשר איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בלטו השנה, בראשן איגרות החוב הכלולות במדדי תל בונד תשואות צמודות ותל בונד צמודות A שעלו בכ-9%, כל אחד, מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה, ולאחר מכן עלו בכ-2.3% נוספים - ובסיכום שנתי עלו בכ-10.5%-12% .
יצוין כי איגרות החוב הקונצרניות השקליות רשמו עלייה מתונה של כ-2% מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה, והמשיכו לעלות בכ- 3.3% נוספים עד סוף השנה - ובסיכום שנתי עלו בכ-5.2%.
מדד תל בונד דולר, הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח, עלה בכ-15% עד פרוץ המלחמה, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-10%. עם פרוץ המלחמה ועד סוף השנה - מדד תל בונד דולר ירד בכ-2.6%, כששער הדולר המשיך להתחזק והגיע לכ-4.081 שקל ב-27 באוקטובר, אך לאחר מכן נחלש וירד לשער של כ-3.69 שקל לקראת סוף השנה, בהשפעת מכירת דולרים ע"י בנק ישראל והותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי. בסיכום שנת 2023 מדד תל בונד דולר הוביל בעלייה של כ-12.4% והגיע לשיא כל הזמנים.
לוח 4: תשואות המדדים ושווי השוק של איגרות חוב חברות:
|
|
שווי שוק 2023 - אומדן (במיליארדי שקלים) |
ינואר 2023 עד 5.10.2023 |
7.10.2023 עד סוף השנה - אומדן |
2023אומדן |
2022 |
|
צמודות מדד - סה"כ |
241 |
4.1% |
2.0% |
6.2% |
7.6%- |
|
מזה מדדים בולטים: תל-בונד 20 |
63 |
2.8% |
1.9% |
4.8% |
10.0%- |
|
תל-בונד 40 |
71 |
3.6% |
2.1% |
5.8% |
8.0%- |
|
תל-בונד צמודות-יתר |
71 |
4.8% |
2.1% |
6.9% |
7.3%- |
|
תל-בונד תשואות צמודות |
32 |
9.3% |
2.3% |
11.8% |
8.4%- |
|
שקליות – סה"כ |
139 |
ללא מדד |
ללא מדד |
ללא מדד |
ללא מדד |
|
מזה מדדים בולטים: תל-בונד שקלי |
104 |
1.8% |
3.3% |
5.2% |
7.0%- |
|
תל-בונד תשואות - שקלי |
30 |
2.6% |
2.5% |
5.2% |
6.1%- |
|
צמודות מט"ח |
9 |
16.0% |
2.3%- |
13.4% |
7.5% |
|
סה"כ איגרות חוב חברות* |
389 |
3.9% |
2.1% |
6.1% |
6.2%- |
* לא כולל אג"ח TASE UP ומכשירים פיננסים.
המסחר באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם במגמה מעורבת – עליות שערים באיגרות החוב לטווח קצר ובינוני, וירידות שערים באיגרות החוב לטווח הארוך.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ריבית קבועה ל-10+ שנים עלתה והגיעה לכ-5.25% לקראת סוף אוקטובר 2023 – הרמה הגבוהה ביותר זה שנים רבות. לקראת סוף שנת 2023 הגיעה לכ-4.3%, לעומת תשואה של כ-3.7% בסוף שנת 2022. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה והגיעה לכ-5.0% במהלך אוקטובר – שיא של יותר מ-15 שנה, והגיעה לכ-4.0% לקראת סוף שנת 2023, לעומת תשואה של כ-3.9% בסוף שנת 2022.
העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך הן בישראל והן בארה"ב, משקפת את העלייה בגירעון הממשלתי ובסיכון הכלכלי, והביאה להורדת הדירוג ו/או תחזית הדירוג ע"י חברות דירוג האשראי הבינלאומיות.
לוח 4: תשואת המדדים ושווי השוק של איגרות החוב הממשלתיות:
|
|
שווי שוק 2023 – אומדן (במיליארדי שקלים) |
ינואר 2023 עד 5.10.2023 |
7.10.2023 עד סוף השנה - אומדן |
שנת 2023אומדן |
שנת 2022 |
|
אג"ח לטווח של 0-2 שנים |
|
|
|
|
|
|
תל גוב-שקלי 0-2 |
78 |
2.5% |
1.6% |
4.1% |
1.6%- |
|
תל גוב- צמודות 0-2 |
38 |
3.2% |
1.1% |
4.3% |
0.8% |
|
אג"ח לטווח של 2-5 שנים |
|
|
|
|
|
|
תל גוב-שקלי 2-5 |
90 |
1.1% |
3.2% |
4.3% |
8.3%- |
|
תל גוב- צמודות 2-5 |
51 |
1.9% |
1.7% |
3.7% |
5.7%- |
|
אג"ח לטווח של 5-10 שנים |
|
|
|
|
|
|
תל גוב-שקלי 5-10 |
61 |
0.6%- |
4.5% |
3.9% |
14.3%- |
|
תל גוב- צמודות 5-10 |
47 |
0.7%- |
1.7% |
1.0% |
11.3%- |
|
אג"ח לטווח של 10+ שנים |
|
|
|
|
|
|
תל גוב-שקלי 10+ |
72 |
7.5%- |
3.1% |
4.7%- |
18.5%- |
|
תל גוב-צמודות 10+ |
83 |
4.1%- |
0.2%- |
4.3%- |
15.8%- |
מחזורי המסחר באיגרות חוב:
לוח 5: מחזורים יומיים בשוק איגרות החוב (במיליוני שקלים):
|
|
שנת 2023 (- אומדן) |
שנת 2022 |
% שינוי ב-2023 |
|
אג"ח ממשלתי |
2,900 |
2,431 |
19% |
|
אג"ח חברות כולל קרנות סל |
1,010 |
1,045 |
3%- |
|
אג"ח חברות ללא קרנות סל* |
900 |
916 |
2%- |
|
מק"מ |
1,370 |
783 |
75% |
* כולל איגרות חוב מובנות.
מחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתי הסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל בשנת 2023, גבוה בכ-19% מהמחזור בשנה הקודמת. העלייה נבעה ממחזור המסחר באג"ח ממשלתי שקלי שהסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל – גבוה בכ-26% מהמחזור בשנה הקודמת, ובאג"ח ממשלתי צמוד מדד שהסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל – גבוה בכ-6% מהמחזור בשנה הקודמת.
לעלייה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות תרמה העלייה בהנפקות האוצר השנה, על מנת לממן את הגידול בגירעון הממשלתי. לפירוט ראה "גיוס בשוק איגרות החוב", להלן.
מנתוני הבורסה עולה כי משקיעי חוץ רכשו איגרות חוב ממשלתיות בת"א בסכום של כ-13.5 מיליארד שקל נטו בחודשים ינואר-ספטמבר שנת 2023, והמשיכו ורכשו איגרות חוב ממשלתיות בסכום של כ-12 מיליארד שקל נטו ברבעון האחרון של השנה, זאת בשונה מהציבור הישראלי שמכר איגרות חוב ממשלתיות בסכום של כ-12.5 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר, והמשיך ומכר איגרות חוב ממשלתיות בסכום נוסף של כ-14 מיליארד שקל נטו עד סוף השנה.
יצוין כי פעילות המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך באיגרות החוב הממשלתיות היתה מאוזנת השנה, כאשר מכירות בסכום של כ-2 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, קוזזו ברכישות בסכום דומה ברבעון האחרון של השנה.
מחזור המסחר באג"ח חברות (כולל אג"ח מובנות, וקרנות סל) הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ביום בממוצע בשנת 2023 – נמוך בכ-3% בלבד מהמחזור הממוצע בשנת 2022. מנתוני הבורסה עולה כי הציבור הישראלי רכש אג"ח חברות בסכום של כ-11.5 מיליארד שקל נטו בשנת 2023, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקל נטו מאז פרוץ המלחמה. זאת במקביל למכירות של אג"ח חברות בסך כ-11.5 מיליארד שקל נטו ע"י משקיעי חוץ, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקל נטו מאז פרוץ המלחמה. משקיעים מוסדיים לטווח ארוך לא ביצעו פעילות מהותית נטו.
גיוס בשוק איגרות החוב: הממשלה גייסה סך של כ- 120 מיליארד שקל ברוטו, מתוכם כשני שליש בתל אביב – פי שניים מהיקף הגיוס בתל אביב ב- 2022.
שוק איגרות החוב המשיך להוות שוק משמעותי לגיוסים של הממשלה והחברות.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר התגברו בשנת 2023 עקב המעבר מעודף תקציבי לגירעון תקציבי, שצפוי לגדול עקב עלויות מלחמת חרבות ברזל.
סך הגיוס הממשלתי בארץ ובחו"ל השנה הגיע לכ-120.5 מיליארד שקל ברוטו, מזה כ-86.5 מיליארד שקל בת"א, לעומת גיוס בסך כ-45.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
כ-86.5 מיליארד שקל גויסו בתל אביב בשנת 2023, יותר מפי שניים סך הגיוס בשנה הקודמת (-כ-40.2 מיליארד שקל).
היקף הגיוס החודשי עלה מכ-3.4 מיליארד שקל בשנת 2022 לכ-5.6 מיליארד שקל בממוצע בינואר-ספטמבר 2023, וזינק לכ-8.4 מיליארד שקל באוקטובר ולכ-13.5 מיליארד שקל בממוצע בחודשיים האחרונים של שנת 2023.
השנה חלה ירידה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-68% מהסכום שגויס השנה בהנפקות אג"ח ממשלתי בת"א לעומת כ-76% בשנת 2022, מזה כ-9% באג"ח שקלי בריבית משתנה לעומת כ-4% בשנת 2022, ובמקביל חלה עלייה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-32% מהסכום שגויס השנה בהנפקות אג"ח ממשלתי בת"א לעומת כ-24% בשנת 2022.
כ-4% מהגיוס באג"ח שקלי בוצע באג"ח לטווח קצר, זאת בשל הביקוש לאג"ח טווח קצר על פני אג"ח טווח ארוך.
בנוסף, בשנת 2023 ביצע האוצר מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-26 מיליארד שקל בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-33 מיליארד שקל. במסגרת המכרזים, אג"ח לפידיון בשנים 2023 עד 2025 הוחלף באג"ח לפידיון במועד רחוק יותר - בעוד 3 עד 18 שנים. כמו כן, הוגדל הרכיב השקלי - אג"ח צמוד מדד בהיקף של כ-10 מיליארד שקל הוחלף באג"ח שקלי.
הנפקות משרד האוצר השנה לוו בפדיונות בסך - כ-51 מיליארד שקל באג"ח שקלי וכ-25.5 מיליארד שקל באג"ח צמוד מדד.
כ-34 מיליארד שקל גויסו בחו"ל בשנת 2023, לעומת כ-5.3 מיליארד שקל שגויסו בשנה הקודמת:
האוצר גייס בחו"ל מתחילת המלחמה כ-19 מיליארד שקל, גיוס שמעיד על אמון בכלכלה הישראלית ובחוסנה, ובסיכום מתחילת השנה גייס כ-26 מיליארד שקל במספר גיוסים. מתוכם כ-7.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה.
הגיוסים בוצעו באיגרות חוב לטווחים שונים של בין 3 ל-8 שנים נושאות ריבית קופון של 5%-6.5%.
ארגון הבונדס גייס מתחילת המלחמה יותר מ-4 מיליארד שקל ממשקיעים בארה"ב אירופה קנדה ואמריקה הלטינית, ומתחילת השנה גייס סה"כ כ-8 מיליארד שקל – היקף גיוס מהגבוהים ביותר מאז הקמת ארגון הבונדס.
גיוס בהנפקות ובהקצאות פרטיות של אג"ח חברות – ירידה בהיקפי גיוסי אג"ח חברות בסקטורים שונים; שיא בהנפקות לציבור של אג"ח מובנות מגובות בפיקדונות בבנקים מקומיים.
היקף הגיוסים ע"י אג"ח חברות מהציבור וממוסדיים בשוק איגרות החוב בישראל (ללא אג"ח מובנות) הסתכם בכ-71 מיליארד שקל בשנת 2023, מזה כ-9.4 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, בהמשך לגיוס בהיקף של כ-89 מיליארד שקל בשנת 2022. עיקר הירידה בגיוס החוב בשנת 2023 מקורה בירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן.
יצוין כי בשנת 2023 היקף הפדיונות היה כ-54 מיליארד שקל, ובשנת 2024 צפוי היקף הפדיונות להגיע לכ-58 מיליארד שקל.
לוח 6: גיוסים באיגרות חוב לא-ממשלתיות לפי ענפים 2023-2021 (במיליוני שקלים)
|
|
2023 - אומדן |
2022 |
2021 |
|||
|
אג"ח חברות לציבור |
61,810 |
100% |
84,828 |
100% |
77,790 |
100% |
|
חלוקה לענפים : |
|
|
|
|
|
|
|
סקטור פיננסי: |
17,845 |
28% |
33,605 |
39% |
26,237 |
34% |
|
בנקים |
10,705 |
17% |
25,665 |
30% |
20,044 |
26% |
|
ביטוח |
4,755 |
8% |
3,680 |
4% |
2,770 |
4% |
|
שירותים פיננסים |
2,385 |
4% |
4,260 |
5% |
3,423 |
4% |
|
סקטור ריאלי: |
43,965 |
72% |
51,223 |
61% |
51,553 |
66% |
|
נדל"ן ובנייה |
23,190 |
38% |
31,470 |
37% |
32,057 |
41% |
|
אנרגיה וחיפושי נפט וגז |
10,525 |
17% |
9,017 |
11% |
6,300 |
8% |
|
מסחר ושירותים |
6,590 |
11% |
6,750 |
8% |
5,891 |
8% |
|
השקעות |
1,515 |
2% |
2,142 |
3% |
2,959 |
4% |
|
טכנולוגיה |
1,430 |
2% |
1,515 |
2% |
3,996 |
5% |
|
תעשייה |
715 |
1% |
329 |
0.4% |
350 |
0.4% |
|
אג"ח חברות ב-TASE UP * |
9,365 |
|
4,467 |
|
17,081 |
|
|
סה"כ אג"ח חברות |
71,175 |
|
89,295 |
|
94,871 |
|
|
אג"ח מובנה |
11,860 |
|
2,800 |
|
221 |
|
|
סה"כ גיוס באג"ח ע"י הסקטור העסקי |
83,035 |
|
92,095 |
|
95,092 |
|
* כולל גיוס ממשקיעים מוסדיים בחו"ל ורישום ב-TASE UP בת"א בסך כ-7.2 כ-3.3 וכ-13.4 מיליארד שקל בשנים 2023, 2022 ו-2021, בהתאמה.
גיוסים באמצעות איגרות חוב חברות בשנת 2023 - מאפיינים עיקריים:
ירידה בגיוסי הסקטור הפיננסי – בעיקר בגיוסי הבנקים הגדולים:
הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-23.4 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-5.5 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-35.5 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2022.
הבנקים הגדולים גייסו בשנת 2023 מהציבור וממוסדיים כ-15.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-4.9 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-27.4 מיליארד שקל שגייסו בשנת 2022. לירידה בגיוסי הבנקים בשנת 2023, מרביתם בוצעו במחצית הראשונה של השנה, גרמו מצד אחד הירידה בביקוש לאשראי מצד רוכשי דירות עקב התייקרות המשכנתאות ומצד חברות נדל"ן עקב היחלשות שוק הנדל"ן והירידה בהתחלות בניה, ומצד השני, העלייה ברווחיות הבנקים עקב הגידול בהכנסות המימון (- תוצאה של העלאת הריבית).
ברבעון השלישי של 2023 הבנקים נאלצו להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי בהשפעת הריבית הגבוהה במשק ובעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר, צפויים הבנקים להמשיך ולהגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי גם ברבעון האחרון של השנה.
הגיוסים הבולטים היו:
בנק לאומי גייס כ-3.8 מיליארד שקל בהנפקת איגרות חוב לציבור. כ-2.4 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה, וכ-1.4 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, הבנק גייס כ-1.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח "ירוק" שנרשם ב-TASE UP – תמורת ההנפקה מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים". הגיוס בוצע באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות, בדירוג בינלאומי BBB ע"י חברות הדירוג S&P ו- Fitch .
סכום נוסף בסך כ-0.5 מיליארד שקל גויס ע"י הבנק באג"ח צמוד לסיכון אשראי, למשקיעים מוסדיים שנרשם ב-TASE UP. האג"ח מגן על הבנק מסיכון האשראי אליו הוא חשוף בקשר להלוואות שהעמיד ללווים בתחום הנדל"ן, כאשר בקרות אירוע אשראי המוגדר בתנאי האג"ח – יופחת סכום הקרן בהתאם.
בנק דיסקונט גייס כ-2.0 מיליארד שקל בהנפקת איגרות חוב לציבור – בהרחבת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד, מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל גויסו באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י מחיקת הקרן.
בנוסף, גייס הבנק כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח שנרשם ב-TASE UP. הגיוס בוצע בסדרה של אג"ח דולרי בדירוג בינלאומי A ע"י Fitch ובדירוג A2 ע"י Moody's.
בנק מזרחי טפחות גייס כ-3.1 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב ונע"מ לציבור – כ-2.0 מיליארד שקל גויסו בסדרה של אג"ח צמוד מדד, וכ-1.1 מיליארד שקל גויסו בסדרה של ניירות ערך מסחריים בריבית משתנה.
ירידה בגיוסי הסקטור הריאלי – בעיקר בגיוסי חברות הנדל"ן:
הסקטור הריאלי גייס בשנת 2023 כ-47.8 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-3.9 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, זאת לעומת כ-53.8 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2022.
פידיון אג"ח סחיר של חברות הסקטור הריאלי הסתכם בכ-38.5 מיליארד שקל בשנת 2023, סכום גבוה לעומת הפדיונות בשנה הקודמת שהסתכמו בכ-34 מיליארד שקל, וצפויים להמשיך לעלות לכ-44 מיליארד שקל בשנת 2024.
להלן מגמות בולטות בגיוסי הסקטור הריאלי בהנפקות של אג"ח לציבור:
חברות הנדל"ן ממשיכות להוביל ברשימת הענפים עם גיוס חוב המהווה כ-38% מהגיוס באג"ח חברות השנה מהציבור, גייסו כ-23.2 מיליארד שקל בשנת 2023 לעומת כ-31.5 מיליארד שקל שגייסו חברות הענף בשנת 2022.
היחלשות ענף הנדל"ן שהחלה במחצית השנייה של 2022 בעקבות העלאות הריבית, המייקרת את המשכנתאות ועלויות המימון, נמשכה גם בשנת 2023 ובאה לידי ביטוי במחירי הדירות. על פי נתוני הלמ"ס בחודשים ספטמבר– אוקטובר נותרו מחירי הדירות ללא שינוי לעומת החודשיים הקודמים, אך ירדו בכ-1.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת – ירידה ראשונה מזה כחמש שנים, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-12.7% בכל שנת 2022.
יצוין כי הנדל"ן המניב למשרדים, שספג ירידה בביקוש בשנות הקורונה ובהמשך גם בעקבות האטה בענף ההייטק, ממשיך לספוג ירידה בביקוש בשל המלחמה.
בין המנפיקות השנה שמונה חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-1.2 מיליארד שקל:
שבע חברות נדל"ן ובנייה – דלק נכסים (כ-418 מיליון שקל) שהנפיקה אג"ח צמוד מדד בדירוג A- ("מעלות"); רנט איט (כ-100 מיליון שקל) ומ.ו השקעות (כ-77 מיליון שקל) שהנפיקו אג"ח צמוד מדד ללא דירוג; והחברות - אנשי העיר (כ-90 מיליון שקל), רם אדרת (כ-73 מיליון שקל), אמפא יובלים (כ-55 מיליון שקל) ואשל הירדן (כ-50 מיליון שקל), שהנפיקו אג"ח שקלי ללא דירוג;
חברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית - סיאון, שבמקביל לרישום מניותיה למסחר כפול בתל-אביב גייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב צמודות דולר.
יותר מ-70 המנפיקות הוותיקות מענף הנדל"ן גייסו השנה כ-22 מיליארד שקל. פדיונות אג"ח חברות הנדל"ן הסתכמו השנה בכ-20.3 מיליארד שקל וצפויים לעלות ולהסתכם בכ-22.5 מיליארד שקל בשנת 2024.
בלטו בהיקף הגיוס: מבנה (כ-2.3 מיליארד שקל), נכסים ובנין (כ-1.8 מיליארד שקל), מליסרון ואלוני חץ (כ-1.2-1.1 מיליארד שקל, כל אחת), קבוצת אשטרום וקבוצת עזריאלי (כ-0.9-0.8 מיליארד שקל, כל אחת). עיקר הגיוס נועד למחזור חוב סחיר בשנת 2023 וגם בשנה הבאה.
ענף שני בהיקף גיוס החוב גם השנה הינו ענף אנרגיה וחיפושי נפט וגז. שבע חברות אנרגיה גייסו מהציבור כ-10.5 מיליארד שקל מהציבור, לעומת כ-9 מיליארד שקל שגייסו חברות הענף מהציבור בשנת 2022. חברות הענף פדו השנה אג"ח סחיר בסך כ-7 מיליארד שקל, וצפויות לפדות אג"ח סחיר בסכום גדול יותר בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל בשנת 2024.
מרבית הגיוס מהציבור ע"י חברות הענף, כ-5.7 מיליארד שקל, בוצע ע"י חברת החשמל באג"ח צמוד מדד. החברה פדתה אג"ח סחיר בסך כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2023, וצפויה לפדות אג"ח סחיר בסך כ-5 מיליארד שקל בשנת 2024.
בנוסף לגיוס מהציבור, שתי חברות גייסו כ-3.4 מיליארד שקל באג"ח למוסדיים שנרשם ב-TASE UP: חברת אנרג'יאן ישראל גייסה כ-2.8 מיליארד שקל בהנפקה פרטית גלובלית של אג"ח צמוד דולר למוסדיים בחו"ל. לחברה לא היו פדיונות אג"ח סחיר בשנת 2023, אך היא צפויה לפדות אג"ח סחיר בסך כ-2 מיליארד שקל בשנת 2024. וחברת פז זיקוק גייסה לראשונה כ-0.6 מיליארד שקל באג"ח שקלי למוסדיים בארץ.
משקל הגיוס באמצעות אג"ח בדירוג גבוה מקבוצת A השנה עלה השנה והיווה כ-91% מהסכום שגויס באמצעות הנפקות של אג"ח לציבור, וזאת לעומת כ-89% בשנת 2022. משקל הגיוס באמצעות אגרות חוב ללא דירוג ירד והיווה כ-5% מכלל הגיוסים השנה, זאת לעומת כ-9% בשנת 2022.
משקל הגיוס באמצעות אג"ח צמוד מדד מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח לציבור ירד השנה והיווה כ-54%, זאת לעומת כ-58% בשנת 2022. השנה גויסו בדרך זו כ-33.2 מיליארד שקל לעומת כ-49.3 מיליארד שקל בשנת 2022.
משקל הגיוס באמצעות אג"ח לא צמוד מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח לציבור עלה השנה והיווה כ-45%, זאת לעומת כ-41% בשנת 2022. השנה גויסו בדרך זו כ-28.1 מיליארד שקל, מרבית הגיוס בוצע באג"ח שקלי בריבית קבועה לעומת כ-35.2 מיליארד שקל בשנת 2022.
כ-4.4 מיליארד שקל מהגיוס באג"ח לא צמוד השנה בוצע באמצעות נע"מ (ניירות ערך מסחריים) בריבית משתנה (- מרווח מעל בנק ישראל), בדומה לסכום שגויס באמצעות נע"מ בשנת 2022.
הנפקות אג"ח צמוד דולר הסתכמו בכ-0.5 מיליארד שקל בלבד בשנת 2023, סכום המהווה כ-1% מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח לציבור, וגבוה אך במעט לעומת השנה הקודמת.
הנפקות אג"ח מובנה המגובה בפקדונות בנקאיים:
בשנת 2023 זינקו הגיוסים בהנפקות לציבור של איגרות חוב מובנות מגובות בפיקדונות בבנקים מקומיים והסתכמו בכ-11.9 מיליארד שקל – סכום שיא, לעומת גיוס של כ-2.4 מיליארד שקל בשנת 2022. כ-11.3 מיליארד שקל מתוכם גויסו באג"ח שקלי בריבית משתנה, וכ-0.6 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד דולר. כל איגרות החוב מדורגות טריפל A ע"י "מעלות" או "מידרוג".
העלייה החדה בהיקף ההנפקות השנה, באה לתת מענה לביקוש גובר להשקעה סולידית, בתנאי אי וודאות. האטרקטיביות של איגרות חוב נובעת מחיבור בין משקיעים רבים המקבלים ריבית גבוהה מזו שמקבל משקיע בודד ששם את כספו בפיקדון בנקאי. בנוסף, איגרות החוב שהונפקו נושאות ריבית משתנה במרווח של 0.1%-0.21% מעל ריבית בנק ישראל שעומדת היום על כ-4.75% - שיעור הגבוה ביותר מזה כ-17 שנה.
קרנות סל – 482 קרנות סל נסחרות בבורסה בשווי כולל של למעלה מ- 120 מיליארד שקלים; עלייה של 25 מיליארד שקל בשווי החזקות הציבור והגדלת ההחזקות בקרנות חוץ.
בשנת 2023 נרשמו למסחר 28 קרנות סל חדשות ששווין בסוף השנה כ-1.5 מיליארד שקל. בין הקרנות החדשות:
כ-1.3 מיליארד שקל - שווי 20 קרנות סל על מדדי מניות או איגרות חוב בתל-אביב. מתוכן: כ-0.8 מיליארד שקל שווי 11 קרנות חדשות על מדדי אג"ח חברות בת"א; כ-0.4 מיליארד שקל שווי ארבע קרנות חדשות על מדדי מניות בת"א על מדדי ת"א-35, ת"א-90 , ת"א-125, ות"א-ביטוח, וכ-0.1 מיליארד שקל שווי חמש קרנות חדשות על מדדי אג"ח ממשלתי בת"א.
כ-0.2 מיליארד שקל - שווי 8 קרנות חדשות על מדדים בינלאומיים, בהן קרן סל על מדד המניות הבינלאומי MSCI ACWI Sustainable Impact - המדד כולל חברות שעיסוקן העיקרי הינו אחד או יותר מהתחומים שהוגדרו כאתגרים חברתיים וסביבתיים בעולם, ביעדי הפיתוח ברי קיימא של האו"ם.
מאידך, נמחקו מהמסחר 21 קרנות סל בשווי מצרפי של כ-285 מיליון שקל, מרביתן על מדדי מניות בינלאומיים: כ-230 מיליון שקל - שווי תשע קרנות שהפכו לפתוחות או מוזגו בקרנות פתוחות, וכ-55 מיליון שקל - שווי 12 קרנות שפורקו.
53 קרנות סל של פסגות מוזגו בקרנות סל של קסם – המיזוג גרע ממספר קרנות הסל הנסחרות, אך לא משווין המצרפי.
כיום נסחרות בבורסה 482 קרנות סל, מהן: 81 קרנות סל על מדדי מניות מקומיים ו-243 קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים, 140 קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים, ו-18 קרנות סל על מדדי אג"ח בינלאומיים וסחורות. שווי השוק הכולל של קרנות הסל מגיע לכ-120.5 מיליארד שקל בסוף השנה.
261 מקרנות הסל, בשווי כולל של כ-51.5 מיליארד שקל, עוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים ומדדי איגרות חוב בינלאומיים וסחורות. נכסי הבסיס הפופולאריים ביותר מקרב הקרנות העוקבות אחרי מדדי מניות בינ"ל הם המדדים האמריקאים 500 P&S ו-NASDAQ 100, אחריהן עוקבות קרנות סל בשווי כולל של כ-36 מיליארד שקל.
באמצעות קרנות סל העוקבות אחר המדדים הבינלאומיים אפשר להשקיע דרך השוק הישראלי במגוון רחב של תחומים: אחר מדדים ענפיים, כגון: טכנולוגיה, סייבר, ביוטכנולוגיה, תעשייה ופיננסיים; אחר מדדים גלובליים לשווקים מפותחים ומתפתחים; אחר מדדים אמריקאיים, מדדים כלל אירופאים ולאומיים-גרמניה, בריטניה, שוויץ וצרפת, ואחר מדדים נבחרים משוקי אסיה-יפן, סין, הודו ואוסטרליה.
בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שהונפקו ע"י גופים בינלאומיים מובילים ונסחרות במקביל גם בחו"ל - 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", ו-13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" - זאת לאחר שבחודש מרץ 2023 נמחקו מהמסחר שלוש קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים בניהול "ליקסור".
שווין המצרפי של החזקות הציבור בת"א ב-36 הקרנות הנ"ל מגיע לכ-6.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, גבוה בכ-3.4 מיליארד שקל משווין בסוף שנת 2022 - כ-2.5 מיליארד שקל עלייה שנזקפת לרכישות של קרנות על מדד המניות S&P 500 , וכ-0.9 מיליארד שקל עלייה שנזקפת לעליית מדדי המניות בחו"ל.
לוח 7 – א': שווי החזקות הציבור ורכישות נטו של קרנות סל* ע"י הציבור (במיליארדי שקלים):
|
|
מספר קרנות סל |
שווי החזקות הציבור |
שווי החזקות הציבור |
רכישות נטו |
|
|
דצמבר 2023 - אומדן |
דצמבר 2022 |
שנת 2023 אומדן |
|
|
קרנות סל על מדדי מניות בת"א |
81 |
41.8 |
37.4 |
3.9 |
|
קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל |
243 |
50.0 |
30.7 |
10.0 |
|
קרנות סל על מדדי אג"ח וסחורות ** |
158 |
28.7 |
26.8 |
0.7 |
|
סה"כ |
482 |
120.5 |
94.9 |
14.6 |
* ללא קרנות חוץ.
** כולל קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתי בת"א ואג"ח חברות וסחורות בחו"ל.
בשנת 2023 חלה עלייה של כ-25.6 מיליארד שקל בשווי קרנות הסל שבידי הציבור, שנבעה בעיקר מקרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים ומקומיים:
עלייה של כ-19.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-9.3 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-10.0 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדד S&P 500.
עלייה של כ-4.4 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-3.9 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדד ת"א-125, וכ-0.5 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית חלק ממדדי המניות.
עלייה של כ-1.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א – כ-1.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי איגרות החוב, וכ-0.5 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר של קרנות על מדדי תל בונד-מאגר, ותל בונד-תשואות.
עלייה של כ-0.9 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – מרבית העלייה מקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים.
ומנגד,
ירידה של כ-0.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות בת"א –ירידה שמקורה במכירות של קרנות סל ע"י הציבור ומשקיעים מוסדיים, בעיקר קרנות על מדדי אג"ח ממשלתי צמוד לטווח של 5-2 שנים.
לוח 7 - ב: יצירות/ (פדיונות) נטו בקרנות הנאמנות (במיליארדי שקלים):
|
|
שנת 2023 (- אומדן) |
שנת 2022 |
|
קרנות המשקיעות במניות בתל-אביב |
4.9- |
0.8 |
|
קרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב |
24.8- |
24.6- |
|
קרנות כספיות |
53.0 |
32.4 |
|
קרנות המשקיעות בחו"ל |
9.7 |
3.2- |
קרנות הנאמנות – פריחת הקרנות הכספיות וקרנות מחקות העוקבות אחר מדדים בינלאומיים.
בקרנות הנאמנות, נרשמה בשנת 2023 מגמה מעורבת - יציאה של כספי הציבור מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב, והזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות ולקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל.
בעקבות העלייה בשיעור הריבית במשק ותשואות החסר בשוק המניות. הציבור הזרים בשנת 2023 סכום ענק בהיקף של כ-53 מיליארד שקל נטו לקרנות הכספיות. בהקשר זה יצוין התגברות של מכירות מק"מ ע"י בנק ישראל, ועליית יתרות המק"מ שבידי הציבור לשיא כל הזמנים (לפירוט ראה "שוק המק"מ", להלן).
כמו כן הציבור הזרים סכום של כ-20.5 מיליארד שקל לקרנות הסל ולקרנות המחקות, כמפורט להלן.
בסוף שנת 2023 קיימות בבורסה כ-1,130 קרנות מחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) המנהלות כ-193 מיליארד שקל. במהלך השנה נפתחו כ-100 קרנות מחקות חדשות, שגייסו יחד כ-4.3 מיליארד שקל נטו.
יש לציין שהשנה בלטו רכישות משמעותיות ע"י הציבור של קרנות סל וקרנות מחקות העוקבות אחר מדד מניות בינלאומי
מדד S&P 500 – כ-14 מיליארד שקל.
כמו כן היו רכישות משמעותיות ע"י הציבור של קרנות סל וקרנות מחקות העוקבות אחר מדד מניות מקומי
ת"א-125 – 3.4 מיליארד שקל.
ורכישות של קרנות סל וקרנות מחקות העוקבות אחרי 5 מדדי אג"ח מקומיים:
תל בונד-מאגר - 960 מיליון שקל.
תל בונד תשואות צמודות – 600 מיליון שקל.
תל בונד שקלי-50 – 320 מיליון שקל.
תל בונד צמודות 1-3 – 260 מיליון שקל.
תל גוב צמודות 0-2 – 190 מיליון שקל.
מנגד, הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א, בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-24.8 מיליארד שקל נטו בשנת 2023. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א , בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-4.9 מיליארד שקל נטו בשנת 2023.
השקת מכשיר השקעה חדש - קרנות גידור בנאמנות
במסגרת פעילות הרשות לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים, החליטה רשות ני"ע להנגיש את קרנות הגידור לציבור הרחב תוך הפיכתן למוצר השקעה מפוקח, והסדירה את הנושא בתקנות.
שווי נכסיהן של 20 קרנות גידור בנאמנות הראשונות שנרשמו בבורסה, החל במרץ 2023, הגיע לכ-146 מיליון שקל לקראת סוף שנת 2023.
מחזורי המסחר בקרנות סל:
לוח 8: מחזורי המסחר היומיים בשוק קרנות הסל (במיליוני שקלים)
|
|
שנת 2023 (- אומדן) |
שנת 2022 |
|
קרנות סל בשוק המניות |
400 |
421 |
|
% ממחזור המסחר במניות |
20% |
18% |
|
קרנות סל בשוק איגרות החוב |
115 |
130 |
|
% ממחזור המסחר באג"ח לא ממשלתי |
11% |
12% |
מילווה קצר מועד (מק"מ)
שערי המק"מ עלו בשנת 2023 בכ-4%, והתשואה לפידיון עלתה לכ-4.4% לעומת תשואה של כ-3.5% בסוף שנת 2022, ולעומת תשואה אפסית בשמונה השנים הקודמות.
המחזור היומי במק"מ (בבורסה ומחוצה לה) זינק והסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2023, גבוה בכ-75% מהמחזור בשנה הקודמת. העלייה במחזורי המסחר נבעה מהגידול בהנפקות מק"מ ע"י בנק ישראל.
לעלייה במחזורי המסחר בשנת 2023 תרמה העלייה החדה בהיקפי הגיוס במק"מ על ידי בנק ישראל, בהמשך למגמה מהשנה הקודמת, שהסתכמו בכ-127 מיליארד שקל ע.נ. נטו, לעומת כ-98 מיליארד שקל ע.נ. נטו בשנת 2022, ולעומת כ-28 מיליארד שקל ע.נ. נטו בשנת 2021. העלייה בהנפקות מק"מ נותנת מענה לביקוש הציבור לאפיק השקעה סולידי, ביקוש שקיבל ביטוי בהזרמת כספים מאסיבית לקרנות הכספיות. בנוסף, הנפקות מק"מ מצמצמות את כספי הציבור ובכך מאפשרות למתן את קצב העלאת הריבית – כשלהעלאה אגרסיבית של הריבית יש השפעה שלילית על פעילות המשק.
לאור זאת, בשנת 2023 זינקו יתרות המק"מ שבידי הציבור הישראלי והזר והגיעו לסכום שיא בהיקף של כ-324 מיליארד שקל באוקטובר, ולקראת סוף השנה הסתכמו בכ-304 מיליארד שקל, לעומת כ-209 מיליארד שקל וכ-115 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 ובסוף שנת 2021, בהתאמה.
מנתוני הבורסה עולה כי הציבור הישראלי רכש מק"מ בהיקף של כ-60 מיליארד שקל בשנת 2023, מתוכם כ-41 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מנגד, משקיעי החוץ מכרו מק"מ בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2023, מתוכם כ-3.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ומשקיעים מוסדיים לטווח ארוך מכרו מק"מ בהיקף של כ-18.5 מיליארד שקל בשנת 2023, מתוכם כ-13 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
שוק הנגזרים
שוק הנגזרים בשנת 2023 התאפיין בתנודתיות במחזורי המסחר והסתכם בירידה במחזורי המסחר לעומת השנה הקודמת.
המחזור באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-110 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת 2023, נמוך בכ-4% מהמחזור בשנה הקודמת.
בינואר 2023 נסחרו כ-90 אלף יחידות ביום, ואילו בחודשים פברואר-מרץ בהם התגברה המחאה במשק נגד הרפורמה המשפטית עלה המחזור בהדרגה לכ-130 אלף יחידות ביום בממוצע בחודש מרץ 2023. ברבעון השני וגם ברבעון השלישי של שנת 2023, בהשפעת מגעים בין הצדדים כדי להגיע להסכמה בנושא הרפורמה, הסתכם המחזור הממוצע בכ-106 אלף יחידות ביום. ואילו ברבעון האחרון של השנה, על רקע המלחמה, חלה עלייה במחזורי המסחר לכ-115 אלף יחידות ביום.
המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד הפחד VTA35 עלה מכ-16 נקודות בסוף דצמבר 2022, לכ-27 נקודות ב-19 במרץ 2023, וחזר להתייצב ברמה של כ-15 נקודות ערב פרוץ המלחמה. עם פרוץ המלחמה זינק המדד והגיע לכ-28-26 נקודות ועד ה-26 באוקטובר – השער הגבוה ביותר מאז מרץ 2022 (החודש הראשון למלחמת רוסיה-אוקראינה). לקראת סוף שנת 2023 התמתן המדד והתייצב סביב ה-17-16 נקודות.
זאת לעומת מדד ה-VIX בארה"ב שעלה מכ-22 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-26 נקודות ב-15 במרץ 2023, וירד לכ-12 נקודות לקראת סוף שנת 2023.
לאור הצלחת האופציות השבועיות על מדד ת"א-35 והשימוש ההולך וגובר בהן מאז השקתן הבורסה השיקה ב-4 ביולי 2023 סדרה שבועית נוספת באופציות על מדד ת"א-35 לפקיעה בימי שלישי, המתווספת לפקיעה השבועית הקיימת כיום בימי חמישי. בעקבות זאת עלה המחזור באופציות השבועיות לכ-50 אלף יחידות ביום במחצית השנייה של שנת 2023, לעומת 44 אלף יחידות ביום במחצית הראשונה של שנת 2023.
מחזור המסחר באופציות הדולריות הסתכם בכ-36 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת 2023, נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. גם באופציות אלה נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בפברואר-מרץ 2023 (כ-44 אלף יחידות ביום בממוצע), ולאחר מכן המחזור ירד לכ-35 אלף יחידות ביום.
המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם: עליות השערים בארה"ב והשפעתן על אסטרטגיית הגידור של המשקיעים המוסדיים בארץ, העלאות ריבית הפד, ומכירת דולרים ע"י בנק ישראל החל באוקטובר 2023 על מנת לתמוך בשער השקל ובכך להוזיל את היבוא. כמו כן השפיעו אי וודאות לגבי הרפורמה המשפטית עד אוקטובר, וברבעון האחרון – חשש מפני התפשטות הלחימה במזרח התיכון.
