איור פאנדר
משה שלום
21/01/2024
לדעתי, זו אחת הסקירות החשובות יותר, שהייתה הזכות שלי להציג בפניכם. מדוע? כי היא מדגימה היטב את המובן מאליו הטכני, וזאת כנגד מוסכמות דעתנים, שהיו כנגד מה שהשוק שידר לנו. כידוע, תיקונים טכניים יכולים להיות לעומק, או בזמן. ולמרות שיש דיסציפלינות טכניות שונות, המנסות לחזות את תדירות הגעתם של אותם תיקונים טכניים, לרוב רובנו כסוחרים-משקיעים, אין מושג מה יהיה אופיו של התיקון הבא.
האם לעומק? ואז אנו נפעיל כלים כמו סרגל Fibonacci, כדי להעריך את אותו עומק (מקובל לחשוב על בין שליש, ושני שליש, מהתנועה המגמתית הקודמת). האם בזמן? ואז אנו נבחן את גבולות גזרת הדשדוש, ונצפה לפריצה, או שבירה שלהן, כדי להבין מתי התהליך המתקן הזה הסתיים.
ומה קרה במדד המניות העיקרי האמריקאי? נתחיל קצת קודם, ונציין שהמהלך העולה מאז נובמבר היה מהיר, ללא תיקונים, ושההגעה לקרבת שיא כל הזמנים הייתה מלווה באותה סטייה שלילית מאיימת. מה קורה כאשר יש מהלך כזה אלים? וכל כך הרבה מהלכים מתריעים? המחשבה הרווחת דיברה על פסגה כפולה, סביב מקום שיא כל הזמנים, ועקב עוצמת העלייה, ש"אין מנוס" מלצפות לתיקון משמעותי כלפי מטה.
מה עשה השוק? תיקון בזמן, כמובן. מדוע כמובן? כי יש לו נטייה להעיר מאשליות, ודעות קדומות, הכי הרבה מעורבים שניתן... לא רק זאת, התיקון בזמן לא ארך הרבה זמן כלל (פחות משלושה שבועות), והסתיים מבלי שהגיעו לרמה הראשונה של ה-Fibonacci (23.6%), אשר עמדה סביב 4630 (3). כל זה, כאשר המומנטום נמצא עדיין ברמות היסטוריות גבוהות במיוחד (1), ולא ברמות נמוכות שממנו מתחילים מהלכים עולים משמעותיים (2).
נקודה נוספת שבנתה עוד שלב בהנחות המוטעות של ירידה מהשיא: הניסיון השלישי (שהוא תמיד המעניין ביותר...) לפרוץ כלפי מעלה נעשה ביום של אחת מפקיעת האופציות החודשיות הגדולות בוול-סטריט. "האם ייתכן שנראה מהלך פורץ שיא (טכנית, זה דרמטי...), כאשר נמצא כל כך הרבה כסף על המאזניים?" א" – עובדה, זה קרה. ב" – לא לקחו בחשבון את השינויים ב-Maximum Pain שנעשו ביומיים שקדמו לאותו יום שישי נדיב.
איך יכולנו לחוש את ההתאמות האלו? די בפשטות: מי שהסתכל על המהלך התוך יומי של התנהלות המדד, בשלושת הימים האחרונים של השבוע, יכול היה לראות תהליך של ירידה לצורך עלייה אלימה, לקראת סוף המסחר. דהיינו, הורדת עלות ההגנות והתאמות היווניות, בחצי הראשון של היום, כדי לאחסן אותן בחצי השני של היום.
בקיצור, וזו הנקודה חשובה: מי שהגיע למדד, עם דעות קדומות של דחייה בשיא, עקב המון גורמים "הגיוניים", לא הבין את המובן מאליו: לא מהססים, בתחום צר, כאשר מתכוונים לקרוס. עכשיו נשארה השאלה הגדולה: מה היעד? מכיוון שמדובר בשיא כל הזמנים, אין לנו אחיזה אלא בהשלכות. לכן, נצטט כאן כמה: בהתאם למהלך מנובמבר, השלכת Fibonacci של 23.6% עומדת על 4843, זו של 38.2% על 4943, זו של 50% עומדת 5024, וזו של 61.8% על 5105.
עונתיות? נזילות? עונת הדוחות? אירוע פיננסי- בנקאי? אירוע גיאו-פוליטי (פחות משפיע לטווח בינוני ארוך...)? כל אלו יכולים לשנות את המסלול, ואת היעד, אבל העובדה קיימת: יש שיא חדש ל-S&P500, אחרי שעובדה זו התקיימה במדדים חשובים אחרים לפניו.
שוק המניות שלנו הרבה פחות פדגוגי, אבל משום מה, ובצורה מדהימה של מוזרות טכנית, הרבה יותר מסודר וצפוי. למרות כל מה שקורה בחלק הביטחוני של חיינו, וכאשר וול-סטריט תומכת בנו רק בחלק מזמני המסחר שלנו, שימו לב איך המדד הגיע לשיאו הקודם בצורה מגמתית מדהימה של שיאים ושפלים עולים, כאשר אותם שפלים נעמדים דום בפגישה שלהם עם קו המגמה התומך. שבירתו של זה הייתה האתרעה, והביצוע, של התיקון הטכני המינורי שאנו חווים כרגע.
גם הוא די מסודר, כאשר התגובה מעלה ל-1800, וכנראה, העליות של יום ראשון (21-01), יפגישו את המדד עם קו המגמה התוחם את הירידות, ויכניס את הבורסה למבחן: האם התיקון נגמר? המומנטום אומר שעדיין נותר קצת זמן להגיע לקו ה-0, אבל, אין זה כלל ברזל שימנע את סיום התיקון. וכך, אומר כאן מה שנאמר כבר באתר: למרות התחושה הלא נעימה של ימים רבים אדומים, מהלך המדד בפועל הרבה יותר טוב ממה שמרגישים. בסה"כ, אם אוזנינו היו אטומות לחדשות לחלוטין, הגרף היה מתקבל אצלנו כהגיוני, בריא, וחיובי מאוד.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
יש האומרים שוול-סטריט השתגעה. ואני אומר: אין שוק לא הגיוני. יש משקיעים לא הגיוניים, שאולי פועלים מתוך ה"רגשי", ופחות מתוך ה"שכלי". במיוחד בתחום שווי המניות, העתיד של החוב, ועוד כהנה שיקולים כלכליים-פיננסיים שונים.
כמעט כל העלייה מנובמבר, ועד תחילת השנה, נעשתה על בסיס סיסמת ה-AI, על ידי 7 המופלאות, וחברותיהן הקרובות. רוחב השוק היה אכזרי, ומדכא, ורק לעיתים קרובות ראינו שיפור באלמנטים המודדים אותו. כמו כן, כלי הסנטימנט הגיעו כבר מזמן לדרגות של Extreme Greed, וצעקו למימוש רווחים עמוק.
אז איך הגענו לשיא כל הזמנים? פשוט מאוד: נזילות + נזילות + נזילות.
לא ארחיב כאן יותר מדי, אלא אומר שכמות הכסף שעכשיו מוזרמת דרך תוכניות הממשל (הצינור הפיסקאלי), יחד עם תוכנית ה-BTFP ועוד כהנה מאגרים מהפד, חוזרת להיות אדירה, יחד עם צפי של בין 6 או 7 הורדות ריבית... כך, 7 המופלאות (פחות טסלה...) הצליחו להביא את ההישג.
גבולות הגזרה פשוטים למדי: כלפי מעלה, ציינתי את רמות ההשלכה, כאשר 4800 הינה עכשיו תמיכה במקום ההתנגדות, שהיא היוותה עד כה, ולכן, שבירתה, תהיה אירוע משמעותי. ירידה מ-4700 תכניס הרבה ויברציות... והגעה ל-4600-4550 תהיה נקודה שכמעט כולם יחשבו להזדמנות קנייה מדהימה. זכרו עובדה טכנית נכונה תמיד: מצב קניות יתר יכולים לשרוד הרבה זמן. החשוב הוא החזרה מהם, ולא הכניסה וההישארות בהם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
קשה להוסיף הרבה על מה שנאמר בפתיחה, אלא רק זאת: למרות שסקטורים מסוימים בבורסה שלנו נמצאים כבר הרבה מעל השיאים שלהם שלפני המלחמה, המדד עצמו לא הצליח לבצע את המשימה הזו בצורה ומשכנעת. למעשה, בחרו להגיע, ואז לתקן. לכן, תחומי העניין ברורים כשמש: שבירה של 1800 תהווה אזהרה לגבי העתיד המיידי והחיובי של המדד. זה יאמר לנו שהתיקון פשוט ממשיך כלפי מטה בצורה קצת יותר אסרטיבית.
לעומת זאת, אם, בהשראת וול-סטריט, נקבל פריצה מעל 1900 והלאה, זה יתקבל כהוכחת יכולת אדירה, ואופטימית מאוד, לשוק המקומי. נזכיר שוב: הרקע הוא בעייתי בגלל שאי הוודאות יכולה להפוך לאירוע שלילי תוך דקות. אגב, אני תמיד ממליץ לאנשי המניות לשים מבט עוקב וקפדני על הדולר-שקל. הוא הציפור במכרה, האומר לנו אם המתרחש בעל משמעות, או שמדובר באירוע בר חלוף וזמני. יחד ננצח, ובגדול!
האם לעומק? ואז אנו נפעיל כלים כמו סרגל Fibonacci, כדי להעריך את אותו עומק (מקובל לחשוב על בין שליש, ושני שליש, מהתנועה המגמתית הקודמת). האם בזמן? ואז אנו נבחן את גבולות גזרת הדשדוש, ונצפה לפריצה, או שבירה שלהן, כדי להבין מתי התהליך המתקן הזה הסתיים.
ומה קרה במדד המניות העיקרי האמריקאי? נתחיל קצת קודם, ונציין שהמהלך העולה מאז נובמבר היה מהיר, ללא תיקונים, ושההגעה לקרבת שיא כל הזמנים הייתה מלווה באותה סטייה שלילית מאיימת. מה קורה כאשר יש מהלך כזה אלים? וכל כך הרבה מהלכים מתריעים? המחשבה הרווחת דיברה על פסגה כפולה, סביב מקום שיא כל הזמנים, ועקב עוצמת העלייה, ש"אין מנוס" מלצפות לתיקון משמעותי כלפי מטה.
מה עשה השוק? תיקון בזמן, כמובן. מדוע כמובן? כי יש לו נטייה להעיר מאשליות, ודעות קדומות, הכי הרבה מעורבים שניתן... לא רק זאת, התיקון בזמן לא ארך הרבה זמן כלל (פחות משלושה שבועות), והסתיים מבלי שהגיעו לרמה הראשונה של ה-Fibonacci (23.6%), אשר עמדה סביב 4630 (3). כל זה, כאשר המומנטום נמצא עדיין ברמות היסטוריות גבוהות במיוחד (1), ולא ברמות נמוכות שממנו מתחילים מהלכים עולים משמעותיים (2).
נקודה נוספת שבנתה עוד שלב בהנחות המוטעות של ירידה מהשיא: הניסיון השלישי (שהוא תמיד המעניין ביותר...) לפרוץ כלפי מעלה נעשה ביום של אחת מפקיעת האופציות החודשיות הגדולות בוול-סטריט. "האם ייתכן שנראה מהלך פורץ שיא (טכנית, זה דרמטי...), כאשר נמצא כל כך הרבה כסף על המאזניים?" א" – עובדה, זה קרה. ב" – לא לקחו בחשבון את השינויים ב-Maximum Pain שנעשו ביומיים שקדמו לאותו יום שישי נדיב.
איך יכולנו לחוש את ההתאמות האלו? די בפשטות: מי שהסתכל על המהלך התוך יומי של התנהלות המדד, בשלושת הימים האחרונים של השבוע, יכול היה לראות תהליך של ירידה לצורך עלייה אלימה, לקראת סוף המסחר. דהיינו, הורדת עלות ההגנות והתאמות היווניות, בחצי הראשון של היום, כדי לאחסן אותן בחצי השני של היום.
בקיצור, וזו הנקודה חשובה: מי שהגיע למדד, עם דעות קדומות של דחייה בשיא, עקב המון גורמים "הגיוניים", לא הבין את המובן מאליו: לא מהססים, בתחום צר, כאשר מתכוונים לקרוס. עכשיו נשארה השאלה הגדולה: מה היעד? מכיוון שמדובר בשיא כל הזמנים, אין לנו אחיזה אלא בהשלכות. לכן, נצטט כאן כמה: בהתאם למהלך מנובמבר, השלכת Fibonacci של 23.6% עומדת על 4843, זו של 38.2% על 4943, זו של 50% עומדת 5024, וזו של 61.8% על 5105.
עונתיות? נזילות? עונת הדוחות? אירוע פיננסי- בנקאי? אירוע גיאו-פוליטי (פחות משפיע לטווח בינוני ארוך...)? כל אלו יכולים לשנות את המסלול, ואת היעד, אבל העובדה קיימת: יש שיא חדש ל-S&P500, אחרי שעובדה זו התקיימה במדדים חשובים אחרים לפניו.
שוק המניות שלנו הרבה פחות פדגוגי, אבל משום מה, ובצורה מדהימה של מוזרות טכנית, הרבה יותר מסודר וצפוי. למרות כל מה שקורה בחלק הביטחוני של חיינו, וכאשר וול-סטריט תומכת בנו רק בחלק מזמני המסחר שלנו, שימו לב איך המדד הגיע לשיאו הקודם בצורה מגמתית מדהימה של שיאים ושפלים עולים, כאשר אותם שפלים נעמדים דום בפגישה שלהם עם קו המגמה התומך. שבירתו של זה הייתה האתרעה, והביצוע, של התיקון הטכני המינורי שאנו חווים כרגע.
גם הוא די מסודר, כאשר התגובה מעלה ל-1800, וכנראה, העליות של יום ראשון (21-01), יפגישו את המדד עם קו המגמה התוחם את הירידות, ויכניס את הבורסה למבחן: האם התיקון נגמר? המומנטום אומר שעדיין נותר קצת זמן להגיע לקו ה-0, אבל, אין זה כלל ברזל שימנע את סיום התיקון. וכך, אומר כאן מה שנאמר כבר באתר: למרות התחושה הלא נעימה של ימים רבים אדומים, מהלך המדד בפועל הרבה יותר טוב ממה שמרגישים. בסה"כ, אם אוזנינו היו אטומות לחדשות לחלוטין, הגרף היה מתקבל אצלנו כהגיוני, בריא, וחיובי מאוד.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
יש האומרים שוול-סטריט השתגעה. ואני אומר: אין שוק לא הגיוני. יש משקיעים לא הגיוניים, שאולי פועלים מתוך ה"רגשי", ופחות מתוך ה"שכלי". במיוחד בתחום שווי המניות, העתיד של החוב, ועוד כהנה שיקולים כלכליים-פיננסיים שונים.
כמעט כל העלייה מנובמבר, ועד תחילת השנה, נעשתה על בסיס סיסמת ה-AI, על ידי 7 המופלאות, וחברותיהן הקרובות. רוחב השוק היה אכזרי, ומדכא, ורק לעיתים קרובות ראינו שיפור באלמנטים המודדים אותו. כמו כן, כלי הסנטימנט הגיעו כבר מזמן לדרגות של Extreme Greed, וצעקו למימוש רווחים עמוק.
אז איך הגענו לשיא כל הזמנים? פשוט מאוד: נזילות + נזילות + נזילות.
לא ארחיב כאן יותר מדי, אלא אומר שכמות הכסף שעכשיו מוזרמת דרך תוכניות הממשל (הצינור הפיסקאלי), יחד עם תוכנית ה-BTFP ועוד כהנה מאגרים מהפד, חוזרת להיות אדירה, יחד עם צפי של בין 6 או 7 הורדות ריבית... כך, 7 המופלאות (פחות טסלה...) הצליחו להביא את ההישג.
גבולות הגזרה פשוטים למדי: כלפי מעלה, ציינתי את רמות ההשלכה, כאשר 4800 הינה עכשיו תמיכה במקום ההתנגדות, שהיא היוותה עד כה, ולכן, שבירתה, תהיה אירוע משמעותי. ירידה מ-4700 תכניס הרבה ויברציות... והגעה ל-4600-4550 תהיה נקודה שכמעט כולם יחשבו להזדמנות קנייה מדהימה. זכרו עובדה טכנית נכונה תמיד: מצב קניות יתר יכולים לשרוד הרבה זמן. החשוב הוא החזרה מהם, ולא הכניסה וההישארות בהם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
קשה להוסיף הרבה על מה שנאמר בפתיחה, אלא רק זאת: למרות שסקטורים מסוימים בבורסה שלנו נמצאים כבר הרבה מעל השיאים שלהם שלפני המלחמה, המדד עצמו לא הצליח לבצע את המשימה הזו בצורה ומשכנעת. למעשה, בחרו להגיע, ואז לתקן. לכן, תחומי העניין ברורים כשמש: שבירה של 1800 תהווה אזהרה לגבי העתיד המיידי והחיובי של המדד. זה יאמר לנו שהתיקון פשוט ממשיך כלפי מטה בצורה קצת יותר אסרטיבית.
לעומת זאת, אם, בהשראת וול-סטריט, נקבל פריצה מעל 1900 והלאה, זה יתקבל כהוכחת יכולת אדירה, ואופטימית מאוד, לשוק המקומי. נזכיר שוב: הרקע הוא בעייתי בגלל שאי הוודאות יכולה להפוך לאירוע שלילי תוך דקות. אגב, אני תמיד ממליץ לאנשי המניות לשים מבט עוקב וקפדני על הדולר-שקל. הוא הציפור במכרה, האומר לנו אם המתרחש בעל משמעות, או שמדובר באירוע בר חלוף וזמני. יחד ננצח, ובגדול!
