"הרגו את הגמל ועכשיו יהרגו גם את הביטוח"

בתחילת החודש הצהיר רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, כי האוצר בוחן את המשך השיווק המוצרים בעלי מקדמי קצבה, ורמז כי ייתכן והשיווק של פוליסות חדשות המבטיחות מקדם קצבה ייאסר. גרייב אמר את הדברים בכנס צפון של "עדיף" עם בית ההשקעות אלטשולר שחם.

בימים האחרונים, ובעקבות פרסומים שונים, החלו השחקנים בשוק לקלוט את האפשרות שמתבשל מהלך רגולטורי נוסף שהולך לזעזע את שוק החיסכון ארוך הטווח למוד הזעזועים – שוק נטול מוצרים בעלי מקדמי קצבה, או יותר נכון, ללא פוליסות חדשות בעלות מקדמי קצבה מובטחים. עם זאת, חשוב לציין, כי המהלך נבחן על ידי האוצר מזה מספר שנים, וככל הידוע לא אירע שינוי סטטוס בנושא.

עם זאת, איזכור הנושא משחרר אמוציות מהשחקנים, שכצפוי חוששים לגורל הכנסותיהם. ביטוחי החיים, על דמי הניהול הגבוהים הנגבים בהם, מהווים מנוע רווח רציני עבור החברות – סך ריווחי חברות הביטוח בפעילות ביטוחי החיים ב-2009 (לפני מס) עמד על 1.65 מיליארד שקל, כשהנתח הגדול ביותר מתוך סכום זה הלך לחברת מגדל, שהרוויחה 417 מיליון שקל, כשאחריה צועדות הראל, כלל ומנורה עם 254, 212 ו-198 מיליון שקל בהתאמה.

"יש דרכים נוספות לשמור על היציבות"

יוני קופרמן, המנכ"ל החדש של מבטח-סימון, מנהלת ההסדרים הגדולה בשוק שנמצאת בבעלותה של מגדל, מנסה להקדים תרופה למכה וקורא להידברות בנושא עם חברות הביטוח. "האוצר הרג את הגמל – והוא יהרוג גם את הביטוח", אמר קופרמן ל"עדיף". "אגף שוק ההון צריך להכריז מהי מטרתו. אם המטרה היא לשמור על יציבות החברות, שיתכבד האוצר ויישב איתנו, ונמצא פיתרון לעניין".

לדברי קופרמן, יש דרכים נוספות לשמירה על יציבות החברות, גם ללא מהלך קיצוני של הפסקת המכירה של ביטוחי חיים. "מהלך כזה יפגע קודם כל בחוסכים. יהיו פחות אופציות ופחות תחרות בשוק והלקוחות ייסבלו". לדעתו, אפשרות נוספת שתפחית את אי הוודאות לגבי יכולת החברות לעמוד בהתחייבויות היא הנפקת אג"ח מיועדות גם לביטוחי החיים. "אם יפסיקו את מקדמי הקצבה, גם ככה הפוליסות החדשות ייפתחו בקרנות הפנסיה, ושם ממילא האוצר ייאלץ להנפיק 30% אג"ח מיועדות – אז אפשר מראש להציע את הבטחת התשואה בביטוחים, וככה לשפר את יציבות החברות".

קופרמן מציע רעיונות נוספים לפתרון הבעיה: "אפשר לקבוע שרק שהמקדם ייקבע רק בגיל מבוגר של החוסך, אפשר לקבוע עדכון המקדם לפי לוחות תוחלת חיים עדכניים פחות אחוז מסוים, נניח 20%, שייתן את הכדאיות לחוסך להיות בביטוח", אומר קופרמן. "העיקר שיידברו איתנו ולא ינחיתו".

טרנס קלינגמן, אנליסט בבית ההשקעות מיטב שמתמחה בענף הביטוח, חושב שממילא האוצר סימן את קרנות הפנסיה כאפיק החיסכון הרצוי למרבית העובדים (רובד ראשון), וכי מוצרי הגמל והביטוח יהוו את הרובד השני, של חוסכים שמפקידים את המקסימום בקרן הפנסיה, וזקוקים למוצר פנסיוני נוסף.

"שיפור בערך הגלום"

 "אם זה יקרה," אומר קלינגמן, "אז מדובר בהשוואה בין הגמל לביטוח. לגמל לקחו את המשיכה ההונית ונתנו לו למכור ביטוח, ולביטוח ייקחו את המקדם, כך שהם יתחרו כשווים."

למרות זאת, קלינגמן לא חושב שלחברות הביטוח יש סיבה לחשוש. "כמובן שאני מבין את חברות הביטוח, ביטוחי החיים מהווים הכנסה גדולה עבורן", אומר קלינגמן. "אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת – הכסף הקיים כיום בביטוחי החיים – יינעל במקום. אנשים לא יניידו אותו אם בכך בכך הם יאבדו את מקדם הקצבה המובטח, כך שקודם כל, לא תהיה יציאת כספים מהחברות".

בנוסף הוא טוען, כי הסרת צל המקדמים המובטחים מחברות הביטוח, יישפר את הערך הגלום שלהן ויהפוך אותן ליותר אטרקטיביות. "בטווח הקצר זה עלול להבריח משקיעים ממניות חברות הביטוח. אבל אם מסתכלים לטווח הארוך, הערך הגלום רק ישתפר, כי הוא ממילא מסתכל על התיק הקיים."

לדעתו של קלינגמן, אם זוכרים שבימים אלה קרן פרמירה נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת כלל, הדבר ייחזק, כנהוג בעולם, את הערכת חברות הביטוח בישראל על פי הערך הגלום ולא על פי הריווחיות קצרת הטווח, מה שיעלה את שוויין, בעיקר בעיני שחקנים זרים שמתחילים לגלות עניין בשוק. "יכול להיות שבסוף החברות רק יגידו תודה על מהלך כזה," סיכם קלינגמן. 

פורסם לראשונה ב-Anet