בהייטק, חברות בינלאומיות מעסיקות כ 86 אלף עובדים המהווים כ-18% מהעובדים בהיי-טק

בתמונה מימין לשמאל: עדי סופר תאני, מנכ״לית פייסבוק ישראל, אורן שגיא, מנכ״ל סיסקו, קרין אייבשיץ סגל, סמנכ״לית תאגיד ומנהלת משותפת, אינטל ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, סגן נשיא תאגידי בתאגיד מיקרוסופט, ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל ויזם ההייטק גיגי לוי. צילום: גלעד ארצי


מהדו״ח עולה - בישראל פועלות כ-430 חברות רב לאומיות, המעסיקות כ-86,000 עובדים המהווים כ-18% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק. 100% מהחברות טוענות להשפעה של מלחמת חרבות ברזל על פעילותן, מהן 10% הושפעו באופן משמעותי, 30% דיווחו על השפעה מוגבלת ו60% הושפעו באופן מינימלי.

מדבריו של שי אהרובוניץ׳, מנהל רשות המיסים: ״אין ספק שההייטק מבחינת החברה הישראלית וגם מבחינת עולם המס - זה קטר המניע את כלכלת ישראל. בלי הייטק אנחנו לא נוכל לבסס פה ביטחון אמיתי למדינת ישראל״.

ביום ראשון התקיים המפגש השנתי של פורום MNC - מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומית הפועלות בישראל של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI במעמד כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בהובלתה של עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI ובהשתתפות מנכ״לי צמרת תעשיית ההייטק הרב לאומית בישראל ובכירים ממשרדי ממשלה שונים. 

במפגש השנתי שנערך במשרד עורכי הדין הרצוג בתל אביב, נערך פאנל ייחודי בהנחיית יזם ההייטק גיגי לוי ובהשתתפות מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומיות המובילות הפועלות בישראל - קרין אייבשיץ סגל, סמנכ"לית תאגיד ומנכ״לית משותפת באינטל ישראל, עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, סגן נשיא בתאגיד מיקרוסופט ומנכ״לית מיקרוסופט ישראל, ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל, אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו. הבכירים דנו בנושאים הבוערים בענף, ביניהם כיצד השפיעה המלחמה על החברות הבינלאומיות? האם על אף הגיוס הנרחב למילואים החברות עמדו ביעדיהן? מהי יכולת החברות הגלובליות להתגבר על משברים? כיצד השיח משפיע על העובדים, בארץ ובחו״ל? ועוד.

במסגרת האירוע, הוצג בפני מנכ״לי החברות דו״ח מיוחד שהוכן עבור IATI על-ידי EY תוך כדי מלחמת ״חרבות ברזל״ בהתבסס על סקרים ייעודיים, איסוף נתונים וראיונות עם מנכ״לי החברות שנעשו על-ידי האיגוד בשלושת החודשים האחרונים, אשר מציג את תרומת חברות ההייטק הרב לאומיות הפועלות בישראל לכלכלה הישראלית.

בדו״ח מוצג כי החברות הרב לאומיות הן קבוצת מעסיקים מאוד איכותית, שמעסיקות כמות גדולה של עובדים בשכר גבוה ויציב. מעבר להעסקה ישירה של עשרות אלפי עובדים, החברות הרב לאומיות מעסיקות מעגל שני של עשרות אלפי קבלני משנה ורוכשים מספקים מקומיים. 

הביקורת העיקרית שנשמעת כיום כלפי החברות הרב לאומיות בישראל נוגעת למרדף שלהם אחרי טאלנט איכותי. המאמץ להביא את המוחות הטובים ביותר, מוביל לעליית משכורות, שמשפיעה על היכולת של כלל ההייטק להתחרות על עובדים איכותיים. 

חברות רב לאומיות מעסיקות כ-86,000 עובדים המהווים כ-18% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק.

29% מהחברות הרב לאומיות מעסיקות כ-85% מהעובדים.

43% מהחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל עוסקות במגזר ה-IT ו-Enterprise Software.

בעוד רק 8% מהחברות פועלות בתעשיית המוליכים למחצה, אנשי המקצוע בהן מהווים 31% מכוח העבודה בחברות רב לאומיות בישראל. 4 מתוך 10 החברות הרב לאומיות בישראל הן חברות בתחום המוליכים למחצה.

10 החברות הגדולות ביותר מעסיקות 37% מהעובדים (מעל 31,000). תחומי המקצוע מגוונים ואינם מוגבלים למו"פ, אלא כוללים גם ייצור, לוגיסטיקה ותחומים אחרים

הרוב המכריע של העובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בצפון המדינה.

החברות הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר להייטק שקיים במדינת ישראל. היזמים הכי מצליחים שצמחו בישראל בשנים האחרונות, התחילו את דרכם כעובדים בחברות הרב לאומיות בישראל, שם הם רכשו את הכלים שאפשרו להם להצליח.

בקרב חברות רב לאומיות המעסיקות יותר מ-250 עובדים בישראל: 83% מהחברות הרב לאומיות מבוססות בצפון אמריקה, 11% באירופה ו-6% באזור אסיה-פסיפיק.

60% מהחברות הנסקרות השיבו שלמלחמה הייתה השפעה מינימלית, אם בכלל, על עסקיהן בישראל. 30% אמרו שההשפעה הייתה מוגבלת.

רוב החברות הוציאו הצהרות "אנו עומדות לצד ישראל" ברורות, שמרו על המשכיות עסקית, תרמו ותמכו בעובדים במהלך המלחמה.

רוב החברות שנסקרו עוסקות ביוזמה חדשנית אחת לפחות באקוסיסטם המקומי

מתוך החברות שנסקרו, 47% מהחברות הרב לאומיות ביצעו מיזוגים ורכישות בישראל ו-41% השקיעו בחברות טכנולוגיה מקומיות.

בבחינת הנתונים הקיימים ביחס לערך הרכישות בישראל בשנת 2023, 63% נעשו על ידי חברות רב לאומיות שכבר מבוססות בישראל.

ייחוד חברות גדולות האלה הוא שמקבלי ההחלטות שלהן יושבים מעבר לים. על כן, חשוב לייצר סביבה יציבה ככל שניתן מבחינה רגולטורית, שתאפשר וודאות מקסימלית בתהליכי קבלת החלטות ותאפשר השקעות ארוכות טווח.

אותן חברות מבצעות עסקאות בישראל בהיקף נרחב, יותר מכל שחקן אחר. הן משקיעות בסטרטאפים, משתפות פעולה עם יזמים ומאפשרות לסטרטאפים הישראלים גישה לשווקים גלובליים. 

עוד השתתפו במפגש מנכ״לים בכירים מצמרת תעשיית ההייטק הבינלאומית ביניהם פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל אשר מכהן כיו״ר פורום החברות הרב לאומיות של IATI, רוני פרידמן, סגן נשיא באפל ומנכ"ל אפל ישראל, ד"ר איה סופר, סגנית נשיא בינלאומית לבינה מלאכותית IBM ומנהלת IBM Research ישראל, אמיר דינור, מנכ"ל eBay, ליאור עטרת מנכ"ל GE דיגיטל ישראל, ברק הרשקוביץ, מנכ״ל המרכז הטכני GM בישראל, נעם זילברשטיין, מנכ"ל HP אינדיגו, לריסה אמיר, מנכ"ל אתר המו"פ Merck Healthcare (Inter-Lab LTD), עומר אונגר, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, מנכ"ל מרכז מו"פ בישראל ו-CTO שלMicrosoft Security, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, מתן נאור, מנכ"ל פייפל ישראל אורן וינטר, מנכ״ל סיילספורס ישראל ונוחיק סמל, מנכ״ל Sony Semiconductor ישראל, יוסי ורדי, מחלוצי ההייטק הישראלי ושרון שולמן, יו״ר ומנכ״ל EY ומוביל ועדת המיסוי של החברות הרב לאומיות ב-IATI.

כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, צילום: גלעד ארצי

כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג: ״אנו עוסקים בנושא המילואים רבות, אנחנו מודעים לעובדה שכשחוזרים מהחזית זה לוקח זמן לחזור לשגרת היום-יום, מי כמוכם, שמעסיקים אלפי מילואימניקים יודע על מה אני מדבר. החזרה, הורדת מדי הזית, הכניסה חזרה לעבודה, ששם בעזה נשארים זיכרונות ואולי גם טראומות היא דבר משמעותי ולכן אני קורא בכל הזדמנות ובכל מקום לשמור על זכויותיהם ומעמדם של מי שלא היו כאן שלושה חודשים.

משברים גדולים גם מביאים עמם הזדמנויות גדולות, ועל היכולת לנצל את הזדמנויות האלה אני רוצה לדבר אתכם. בלב ליבה של הישראליות, ניצבת היכולת שלנו, כפרטים וכחברה, לקוות, לחלום, ולהמשיך לטפח תקוות וחלומות ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל – ואפילו, ובמיוחד כאשר המציאות היא מאתגרת. זה אולי סוד כוחנו כחברה.

אני קורא לזה יכולת ההתחדשות Regeneration, ואני מודע לכך שהרבה מנהיגים בעולם שאלו לא מעט פעמים ׳האם ישראל יודעת לצאת ממשברים׳ ולא פעם הם הופתעו לראות את כוח ההתחדשות הישראלי – זה אולי הנשק הסודי שלנו שמביא אותנו לפריצות דרך מפתיעות גם במלחמה ובעזרת השם גם בשלום.

אנחנו עמידים. אנחנו חדשניים. ואנחנו מתחדשים. זה הדי-אן-איי שלנו. גם כי אין לנו ברירה אחרת אלא להתחדש, וגם כי זו דרכנו להתמיד עוד ועוד – בסוף אנחנו מפתיעים במגוון רב של רעיונות וצורות, ופה בחדר יש את המומחים והמוחות שיכולים להנהיג ציבור עצום להביא רעיונות חדשים.

אותה יכולת התחדשות, אותן איכויות של חוסן, תושייה, מרץ, נחישות, ויצר חַיּוּת אינסופי  -הן הסיבה לכך שתאגידים בינלאומיים רבים כל-כך ביקשו להקים פה מרכזי מחקר, פיתוח, מפעלים וחברות בנות ואתם כולכם מייצגים את הכוח הזה – בימי שגרה ובימי חירום.

אלו אותן תכונות שאפשרו לסניפים הישראליים של חברות רב-לאומיות לפתח כאן טכנולוגיות פורצות-דרך, להביא מפיסת הארץ הקטנה והיפה שלנו בשורות של חדשנות שהשפיעו על העולם כולו ועוד תשפיע. אלו הן אותן התכונות המאפיינות את רוח היוזמה הישראלית, את המהנדסים, את המדענים – לחשוב מחוץ לקופסה, וגם לברוא דרכים ההופכות את הבלתי-אפשרי לאפשרי.

אני מודע לכך שהחודשים האחרונים היו מאוד לא פשוטים לי באופן אישי ולכולנו, מכל רובדי החברה הישראלית ובוודאי למי שנמצא בעולם תעשיות ההיי-טק, הן במישור האישי והן במישור הארגוני.

היות והיום אנחנו מדברים על פלטפורמות רב-לאומיות – אני רוצה לשים דגש על כך, כיוון שברור לי שחלק גדול מהעובדים מגויסים למילואים, והחלק השני עוזב מעת לעת את השולחן כדי לרוץ אל המרחב המוגן; וכאשר הנסיעות מישראל אל כל קצוות העולם הופכות פתאום למשימה מורכבת יותר.

כמו גם השיבושים והעיכובים בפעילות חיי היום-יום, העסק והתעשייה והניהול, וכמובן כשהמטה בחו"ל רואה חדשות, שואל שאלות, דורש לדעת אם יעמדו בלוחות זמנים, ושלא לדבר על המעטפת של התקפות על ישראל מגזרת ה-BDS, כל אלה אתגרים עצומים אבל אתם כולכם, עמדתם בכך בגאון ובכבוד ואני מבקש להצדיע לכם ולכל התעשייה כולה. וכמובן, גם למנהלים ובייחוד לעובדות ולעובדים שלכם.

אני מודע לכך זה דרש מכם הרבה תעצומות נפש, הרבה פתרונות יצירתיים – עמדתם בכך בכבוד, תודה לכם.

היכולת שלכם ושלנו להתחדש; כלומר לא רק להשתקם אלא לבנות ולהיבנות יותר מאי פעם, יוצרת חממה ייחודית ונדירה בעולם כולו במיוחד בכל מה שקשור לפתרונות שהאנושות עוד לא ראתה ורעיונות חדשים שאנחנו יכולים לפתח. זה הזמן לקרוא לכולם – לכל המשקיעים, לבוא ולהשקיע עוד ועוד, למצוא פה הזדמנויות נדירות. אני מזמין גם את ההנהלות שלכם לארץ – לבוא לראות ולהיווכח בעצמן, אנחנו ככל שניתן, נשמח לתת תשומת לב גם להנהגות, למנהלים וליושבי הראש שיגיעו לארץ״.

עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, צילום: גלעד ארצי

עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI: ״החברות הרב לאומיות הן שחקן מאוד משמעותי באקוסיסטם הישראלי. החברות הללו מעסיקות כוח אדם במשרות יציבות בשכר גבוה בכל רחבי הארץ. העובדים של החברות הרב לאומיות זוכים להיחשף לטכנולוגיות הכי חדשניות ולקבל הכשרה ברמה גבוהה ובינלאומית. הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר עבור הדור הצעיר של המהנדסים הישראליים, הן קולטות מדי שנה אלפי ג'וניורים ונותנים להם את ההכשרה הנדרשת לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בתעשיית ההייטק.

התרומה של הרב לאומיות לאקוסיסטם משמעותית מאוד, מעבר לתרומה הישירה שלהם לעובדים שלהן, היא מתבטאת בהעסקה של קבלני משנה ורכש מספקים מקומיים. הפעילות שלהן כאן מייצרת הרבה מאוד ערך לישראל. בין היתר, ניתן למנות שת"פ עם המוסדות האקדמיים בישראל, השקעות ורכישות של חברות הייטק ישראליות בהיקפים נרחבים, ופתיחת דלתות עבור היזמים הישראלים שרוצים לעבוד מול שווקים בחו"ל.

במהלך המלחמה החברות נרתמו לסייע למשק, הם פעלו ותרמו בכל היבט אפשרי וההנהלות בחו"ל הוציאו הצהרות תמיכה ברורות בישראל. למהלכים האלה יש משקל מהותי במשיכת השקעות זרות ואיתות חיובי בעולם שמעודד המשך פעילות בישראל״.

ושרון שולמן, יו״ר ומנכ״ל EY ומוביל ועדת המיסוי של החברות הרב לאומיות ב-IATI: ״המדינה צריכה לראות את החברות הרב לאומיות כנכס אסטרטגי של ישראל. הרב לאומיות הן האקדמיה הטובה ביותר להייטק והם מכשירים לאורך שנים את טובי המוחות במשק. רוב היזמים הבולטים שאנחנו רואים בשנים האחרונות מובילים חברות שזוכות להשקעות משמעותיות או נרכשות בסכומים גבוהים, עבדו בתחילת דרכם בחברות הרב לאומיות הפועלות כאן.

אנחנו צריכים לזכור את הייחוד של החברות הגדולות האלה, שמקבלי ההחלטות שלהן יושבים מעבר לים. על כן, חשוב לייצר סביבה יציבה ככל שניתן מבחינה רגולטורית, שתאפשר וודאות מקסימלית בתהליכי קבלת החלטות ותאפשר השקעות ארוכות טווח.

המדינה צריכה לראות את החברות הללו כשותפות לדרך, ולסייע להן להמשיך לצמוח ולהתפתח בישראל באמצעות מיסוי מותאם, תמריצים ממשלתיים להרחבת פעילות אסטרטגית בתחומי עדיפות לאומיים ובפריפריה ולייצר יציבות עבורם בהיבט של שרשראות אספקה שתאפשר להם לייצר בישראל״.

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל: ״כולנו כאן חלק מחברות רב לאומיות מכירים ומבינים איך עושים תכנון אסטרטגי, מסתכלים על הרבה מאוד פרמטרים ואנחנו בדברים האלה צריכים לרוץ מהר מאוד על מנת לפחות להישאר במקום ולנצל את ההזדמנות לפרוץ קדימה. 

כל הדברים האלה חשובים ולכן כל הועדות שעוסקות בחינוך, עובדה מול אקדמיה ומול סטארטאפים, עבודה מול הממשלה וארגונים שונים, איך משמרים את היציבות שנמצאת כאן, כל אחת מהן חיונית וחשובה לעבודה שאנחנו עושים פה.

בהסתכלות קדימה על 2024, למרות שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, חלק מהתפקיד שלנו, המהותי, הוא להיות אופטימיים, מהסיבה שיש לנו חלק גדול בהשפעה של מה שהולך להיות קדימה, ואני מרשה לעצמי להיות אופטימי למרות הקשיים ולמרות מה שאנחנו עוברים ומה שאנו חווים ואני חושב שהמשך שיתוף הפעולה, השותפות, המיקוד בחינוך, מחקר, העבודה מול המורכבויות וכמובן התמיכה באנשים שלנו, גם אלה שנמצאים במילואים, בהכלה של אוכלוסיות מגוונות, אנחנו חייבם כולנו לתת כתף כדי לראות איך אנחנו משמרים, מחזקים ויוצאים יותר מחוזקים מכל השנה המורכבת שהייתה כאן״.

מאיר לינזן, שותף בכיר ויו״ר משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן: ״אני מלווה את המשפט והכלכלה של המדינה ב-45 שנים האחרונות. אני ראיתי את ההתפתחות של הכלכלה הישראלית דרך הלקוחות והסיפור בין מדינת ישראל אבל גם הסיפור הפרטי שלנו עם החברות הרב לאומיות הוא סיפור אהבה שלא רואים בעולם. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, לא משמעותית בכלכלה העולמית, ועם זאת מאות חברות רב לאומיות קבעו פה מרכזים טכנולוגיים שניים רק לארה״ב זו תופעה מדהימה ויש לה השפעה על הכלכלה הישראלית, על יצירת אקוסיסטם מלא של חברות סטארטאפ, השפעה על אקדמיה, על התעשיות הביטחוניות ועל מה שקורה בצה״ל.

אם ניקח את החלק הזה מהכלכלה הישראלית, לא נהיה מהבולטים בכלכלות העולמיות. היום זה נראה לנו כדברים מובנים מאליהם אבל זהו לא דבר מובן מאליו.

אנחנו נמצאים בעתות מלחמה, הדברים יתפתחו אט אט בדומה לתקופה כמו של הרפורמה המשפטית, שגרמה נזק גדול מאוד. כשחברה רב לאומית פועלת במדינה היא רוצה לדעת שהיא תוכל לממש את הזכויות שלה. יש אמון ענק בבתי המשפט בישראל והם מתייחסים בצורה שוויונית ואפילו נותנים העדפה לתושבי חוץ, דבר שלא קורה במדינות אחרות בעולם המערבי. למרות כל התלונות שיש לנו על הבירוקרטיה הממשלתית, בתמונה הגדולה, משרדי הממשלה היו חלוצים בבחירת מעצורים לחברות הרב לאומיות לפעולה שלהן במדינת ישראל, יותר מאשר במדינות אחרות.

עם זאת, מה שקרה בשנים האחרונות, אנחנו הפכנו למובנים מאליהם, גם במשרדי ממשלה, שום דבר לא מובן מאליו במיוחד בעולם היום. אני מקווה שתקופות שפל, כמו שאנו חווים היום, ילמדו את כולנו מידה מסוימת של צניעות״.

שי אהרובוניץ׳, מנהל רשות המיסים: ״אין ספק שההייטק מבחינת החברה הישראלית וגם מבחינת עולם המס - זה קטר המניע את כלכלת ישראל. בעיניי ובעייני משרד האוצר ההייטק, לא סתם הוגדר תקציב של מיליארד שקלים לראשות החדשנות. כולנו במשרד האוצר מבינים את החשיבות שיש להייטק, למדינת ישראל ולעתידה, כמעט בכל דבר בין אם זה לנוער ולעתיד של בני הנוער של מדינת ישראל, ההייטק זה העולם החדש - הוא ההווה והעתיד והוא חשוב ברמת היומיום.

אם אנחנו מסתכלים על המלחמה שאנחנו נמצאים בה הוא בוודאי דבר ראשון במעלה, מדינת ישראל לא יכולה מבחינה ביטחונית בלי הטכנולוגיות. בלי הייטק אנחנו לא נוכל לבסס פה ביטחון אמיתי למדינת ישראל. אנו רוכשים לכם חשיבות גדולה.

נמשיך לפתח תוכניות ולהביא הצעות שיתנו וודאות. דווקא בתקופה זו הוודאות בנושא המיסוי חשובה מאוד מבחינת קבלת החלטות של השקעה, בהנהלות שיושבות במיוחד בארה״ב; חשוב לדעת לאן מדינת ישראל הולכת מבחינת הוודאות המיסויית שלה. נעשה את זה בשיתוף פעולה ונביא את המלצותינו בקרוב למנכ״ל ולשר האוצר, שיאפשרו את שיווק מדינת ישראל ביתר קלות במטרה להגביר את ההשקעות״.