מחיר הנפט מכביד מעט על השווקים, העלייה באינפלציה מזמינה העלאות ריבית

מה קורה בבית ההשקעות ?

• התשואות על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב סגרו ברמה של 3.48% לאחר עלייה של במחיר הנפט לרמה של 104.3 דולר בסוף השבוע. חרף דוח התעסוקה שהצביע על יצירה של 192 אלף משרות ומדדי מנהלי הרכש שעלו בחוזקה, עלייה במחירי הנפט ואי היציבות במזרח התיכון הורידו את התשואות לאחר שכבר עלו לרמה של 3.57% כאשר הציפיות להעלאת ריבית נדחו מעט.

• פער התשואות בין האגרת ל-10 שנים לאגרת לשנתיים בארה"ב ממשיך להיות גבוה. אנו מעריכים כי המשך נתונים טובים יובילו להקדמת הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב וירידה של הפער.

• שוק המניות האמריקאי עדיין נראה אטרקטיבי. למרות העלייה במחירי האנרגיה ובמקביל לעלייה באי הוודאות במזרח התיכון, שוקי המניות איבדו אחוזים בודדים מאז המהומות במצרים. ריבית נמוכה ונתונים כלכליים חזקים עדיין מתדלקים את השווקים.

• השוק הצמוד המקומי רשם עליות נאות השבוע לעומת אי שינוי עד ירידות באפיק השקלי וזאת על רקע עלייה בציפיות האינפלציוניות. האצה של המחירים בשוק הדיור לצד עלייה (גם אם זמנית) במחירי האנרגיה עושים את שלהם. עוד נציין כי המדדים בחצי השנה הקרובה צפויים להסתכם ב-2.8%, מה שמזמין ביקושים באפיקים הצמודים.

• בנק ישראל ימשיך להאיץ את קצב העלאות הריבית – גם לאחר העלאת הריבית לחודש מרץ (העלאת שניה ברציפות) נראה כי הציפיות האינפלציוניות לא מתמתנות ובימים האחרונים אף עלו על רקע עליית מחירי האנרגיה בעולם. עלייה של הציפיות האינפלציוניות לרמה של 3.4%-3.5% ב-4 השנים הקרובות בממוצע אותת על אובדן אמון של המשקיעים ביכולתו של בנק ישראל להשיג את יעד האינפלציה בשנים הקרובות מה שיחייב המשך האצת העלאות הריבית.

• הממשלה מקטינה את גיוסי ההון שלה על רקע גידול בהכנסות ממיסים. בנוסף, פדיוניות גדולים בחודש אפריל באג"ח שחר 2680, ממשלתי קצרה 0411 וכן קיטון בהנפקות מק"מ החדשות גורמות ללחץ על האיגרות הצמודות הממשלתיות והן הקונצניות על רקע החשש מאינפלציה והרצון לשמירה על הערך הריאלי על הכסף.

• בשלב זה עתיד המזרח התיכון עדיין מצוי בערפל שעוד עשוי לגדול. שוקי המניות איבדו אחוזים בודדים עד כה ולכן קשה להגיד שקיימת הזדמנות חריגה במניות. אנו ממליצים להגדיל את ההגנות בתיקים ע"י רכישה של אופציות מחוץ לכסף או ע"י נכסים מייצבים כגון זהב ונפט. באותה נשימה אנו מזכירים כי במידה ויתרחשו ירידות חדות על רקע אירועים חריגים הם עשויים להתגלות כהזדמנות להגדלת חשיפות.

נתונים טובים, דוח תעסוקה סביר ומחיר נפט שמקלקל את החגיגה

בשבוע שעבר כתבנו כי אנו מעריכים שדוח התעסוקה לחודש פברואר יפתיע לטובה. את ההערכות ביססנו על עיוות בדוח התעסוקה לחודש ינואר שיצא חלש מאוד בעקבות מזג האוויר הגרוע שפקד את ארה"ב (הגרוע ביותר מזה 10 שנים).

השוק האמריקאי הצליח לייצר בחודש פברואר 192 אלף משרות בהתאם לצפי שעמד על 196 אלף משרות. בנוסף מספר המשרות החדשות בחודשיים האחרונים תוקן כלפי מעלה ב-58 אלף משרות נוספות. הסקטור הפרטי ייצר 222 אלף משרות לעומתו השיל הסקטור הציבורי 30 אלף משרות. בשלב זה נראה כי הסקטור הציבורי מצליח להחזיק מעמד ובכל זאת קיים חשש שבעקבות קיצוצים תקציביים רוחביים שהממשל האמריקאי יאלץ לעשות, יאבדו משרות רבות שנוצרו בסקטור זה בתקופת השיקום מהמשבר. יש לציין כי קיצוצים אלו אינם צפויים עד שנת 2012.

למרות יצירה של כמעט 200 אלף משרות וצפי לשמירה על קצב דומה ב-6-12 החודשים הקרובים, יש לציין כי אנו לא התרשמנו במיוחד ואפילו חזרה אלינו מידה של ספקנות לגבי העתיד. שיעור האבטלה אומנם ירד לרמה של 8.9% אך זאת בעקבות המשך הירידה (המדאיגה יש לציין) בשיעור כוח העבודה ב-190 אלף איש נוספים. שיעור כוח העבודה נחשב מבחינתנו לאחד האינדיקטורים החשובים ביותר המסבירים את מצבו של שוק העבודה האמריקאי. מזה תקופה ארוכה אנו מצפים לסיבוב פרסה ועלייה בשיעור כוח העבודה, מה שיאותת על חזרה של מתייאשים לחפש עבודה. חזרה של מתייאשים לחפש עבודה יאושש את תקוותינו ותקוות המשקיעים לשיפור אמיתי ומתמשך בשוק האמריקאי.

מדדי מנהלי הרכש ממשיכים במגמה החיובית – מדדי מנהלי הרכש שפורסמו השבוע, נתנו זריקת עידוד נוספת למשקיעים כאשר גם מדדי מנהלי הרכש היצרני וגם מדד מנהלי הרכש הלא יצרני, הציגו שיפור נוסף לעומת חודש קודם.
מדד מנהלי הרכש היצרני עלה לרמה של 61.4 מרמה של 60.7 והציג שיפור חודש שביעי ברציפות. המדד מגלם כיום קצב צמיחה חזוי של 6%, עם זאת יש לזכור כי הסקטור היצרני מהווה 23% בלבד מכלכלת ארה"ב. אינדקס התעסוקה במדד הרכש עלה לשיא של 38 שנים ותומך בצפי להמשך שיפור בשוק העבודה. כך גם סעיף ההזמנות החדות ורמת המלאים שירדה במפתיע.
מדד מנהלי הרכש הלא יצרני עלה מרמה של 59.4 לרמה של 59.7 ומגלם כיום קצב צמיחה צפוי של 4%. גם הסקטור הלא יצרני תומך בהמשך שיפור בשוק העבודה בארה"ב כאשר אינדקס התעסוקה עלה לשיא של 4.5 שנים.

התגברות המהומות בלוב ועליית מחירי הנפט הכבידו על השווקים – מחירי הנפט עלו בסוף השבוע לרמה של 104.3 דולר לחבית נפט ואילו מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה לרמה של 115.8 דולר. לוב מספקת כ-2% בלבד מסך צריכת הנפט העולמית ונחשבת ליצואנית הנפט ה-9 בגודלה בעולם. בשבוע שעבר כתבנו כי גם עצירה מוחלטת של אספקת הנפט ממדינות קטנות כגון לוב ובחריין ניתנות לגישור כאשר השבוע מאותת הממשל האמריקאי כי במידת הצורך הוא יגדיל את תפוקת הנפט כדי להוריד לחץ ממחירי האנרגיה.

העלייה במחירי הנפט בסוף השבוע הובילה את המדדים לירידות שערים חרף דוח התעסוקה שעמד בציפיות וגררה את התשואות ל-10 שנים חזרה מתחת לרף ה-3.5%. המשקיעים חוששים מהשפעת עליית מחירי האנרגיה על כלכלת ארה"ב שמציגה שיפור ניכר בחודשים האחרונים וחוששים לגורל הצמיחה הגלובלית.

ברמת מחירים זו נראה כי המשקיעים מבינים שההשפעה השלילית מוגבלת - כלל אצבע המוביל את הכלכלנים בעולם הוא כי עלייה של 10 דולר במחיר הנפט תשיל כ-0.1-0.2% מהצמיחה בעולם ברמת מחירים זו ההשפעה על הכלכלה בארה"ב תהיה מתונה יחסית כאשר עלייה של 10% במחירי הנפט מובילה לעלייה של 0.4% באינפלציה וקיזוז של 0.3% בצריכה הפרטית. החשש הגדול של המשקיעים הוא התפשטות של המהומות ליצואניות נפט גדולות יותר כגון איראן וסעודיה האחראיות ביחד ליותר מ-15% מאספקת הנפט בעולם. זעזוע במדינות אלו יהיה בעל השפעה הגדולה בעשרות מונים ממה שראינו עד כה כאשר מחירי הנפט עשויים להגיע לרמות של 150 דולר לחבית נפט ואולי אף לחצות רמות אלו.

למרות החשש וההסתברות, שעוד שתעלה ותרד בחודשים הקרובים לתרחיש מסוג זה, יש לציין כי עליית מחירי האנרגיה בד"כ מהווה כזרז או סוג של דלק למשבר קיים ולא אחראית למשבר עצמו. בשנת 2008 הגיעו מחירי הנפט לרמה של 150 דולר לחבית אך ללא כל צל של ספק, מקור המשבר שפקד את העולם היה טמון במשבר פיננסי ובשוק הנדל"ן האמריקאי ולא בעליית מחירי הנפט.

בנוסף,  בשנה זו חלק לא מבוטל מהעלייה בציפיות האינפלציוניות הינו העלייה החדה במחירי הסחורות החקלאיות אשר מעלים את מחירי המזון בעולם. על רקע החשש מאינפלציה עולמית והמשך אי הודאות הגיאופוליטית באזור המזרח התיכון אנו ממשיכים להמליץ על שימוש בהגנות מכיוון שהם עדיין זולות. למחירי הזהב שעלו לרמה של 1430 מרמה ממוצעת של 1350 יש עוד פוטנציאל גדול במידה ומחירי הנפט יאמירו בעוד עשרות אחוזים, ומדד ה- VIX  עדיין נמצא ברמות היסטורית נמוכות יחסית– 19 (לפני האירועים במצריים הגיעה לרמות של 15.5).

אין לנו ספק שאם מחירי הנפט ימשיכו לעלות ויטפסו לכיוון 150$ אנו נראה את מדד ה- VIX מטפס אל עבר רמות של 30-40. כול זאת ועוד גם בשבוע האחרון המדדים העולמיים לא ירדו יותר מידי למרות העליה החדה במחירי הנפט והמשך החששות בקשר למצב במזרח התיכון. מצב זה של המשך עלייה חדה במחירי הנפט ואי ירידה של מדדי המניות לא יוכל להמשך לאורך זמן.

טרישה מרים את התשואות הקצרות באירופה

חודשיים לאחר שהאינפלציה בגוש האירו חצתה את היעד של 2% ועלתה לרמה של 2.4%, אותת הבנק המרכזי כי הוא עשוי להעלות את הריבית בגוש האירו כבר בחודש הבא חרף הבעיות במדינות בפריפריה למרות שאינפלציית הליבה באירופה מתונה יחסית 1.2%.
אין ספק שמאחורי העמדה הניצית שהפגין בשבוע שעבר נגיד הבנק המרכזי האירופאי ג'אן קלוט טרישה, עומדת בעצם גרמניה. האינפלציה בגרמניה הגיע לרמה של 2.0% במקביל להאצה בצמיחה. הפוביה מאינפלציה בגרמניה הינה פרי של מלחמת העולם הראשונה.

למרות האיתות אנו מעריכים כי הבנק המרכזי באירופה לא יוכל להעלות את הריבית מספר פעמים. מדינות הפריפריה שגם כך סובלות מקיצוצים פיסקליים משמעותיים יתקשו לעמוד גם בהעלאת ריבית שפירושה ייקור גיוס החוב ודיכוי ביקושים והשקעות. התשואות לשנתיים בגרמניה עלו כבר לרמה של 1.74% והפער בין האיגרת ל-10 שנים לשנתיים ירד לרמה של 150 נקודות אחוז. האירו המשיך להתחזק על רקע הצפי להעלאת ריבית מוקדמת יותר בגוש, כאשר הוא מוסיף כ-.1.7% לערכו במהלך השבוע ו-4.6% מתחילת השנה. נציין כי התחזקות של האירו צפויה להכביד על הצמיחה באירופה בעיקר על מדינות הפריפריה שגם כך סובלות מאירו חזק.
חודש קריטי באירופה – בנוסף להערכות כי הריבית באירופה תעלה, בסוף החודש צפויים מנהיגי אירופה לקבל החלטות קריטיות לגבי המשך הטיפול במשבר החובות.

בעוד התשואות בפורטוגל כבר נושקות לרמה של 7.5% והתשואות ביוון נושקות לרמה של 12.5% נראה כי הלחץ שיופעל על קובעי המדינות רק צפוי להתחזק. ביום שישי הקרוב צפויים מנהיגי הגוש להיפגש ולדון בתנאי הרחבת קרן ההצלה האירופאית. להזכירכם נתונים ראשונים לגבי התוכנית היו צפויים להתפרסם כבר בחודש שעבר, אולם נאלצנו להסתפק בעידוד מורל מפיה של קנצלרים גרמניה ונשיא צרפת. עוד צפויים המנהיגים באותו שבוע לדון בהצעה של השניים לכתוב ולהתחייב לאמנת תחרותיות במדינות אירופה במטרה לשפר את הצמיחה ולשקם את שוק העבודה באירופאי. לקראת סוף החודש צפויה פגישה נוספת של מנהיגי גוש אירו ופגישות אלו יכולות להוסיף לחץ על רמות ה-CDS שכבר כבר כמה חודשים מטפסות לאט לאט לשיאים חדשים.