איור פאנדר
משה שלום
04/02/2024
על בסיס הגרף המוצג מטה, אנו יכולים לקבל שתי הנחות סבירות:
הראשונה, הטבעית יותר להמונים, אומרת שהשוק חזק, ובהשלכה, ימשיך כך עוד זמן רב. אמנם, המנוע העיקרי של אותן עליות כבר ידוע לרוב המתעניינים בשווקים המנייתיים האמריקאיים (7-10 מניות טכנולוגיה, הקשורות ל-AI, או לעולם השימוש באינטרנט החברתי), אבל, כל עוד הן ממשיכות להביא תוצאות טובות (כמו מטא, אמזון, נטפליקס), אין סיבה לחשוב שהחגיגה הזו תיגמר בקרוב. גם כאשר הן קצת כושלות (אפל) די סולחים, כל עוד הן מחלקות דיבידנד וקונות מניות חזרה (Buyback).
ביום שישי, ראינו גם תוצאות מדהימות של נתוני התעסוקה בארה"ב (353 אלף משרות חדשות, מול צפי של 187 אלף, כאשר נעשתה גם רוויזיה כלפי מעלה של הנתונים הקודמים), וזה מחזק את ההשערה שהמקרו ממשיך לסתור את כל מה שחשבנו שיקרה עקב עליות הריבית, דהיינו הגעה לסוג של מיתון. ולו צר וחלש. תוסיפו לכך את אלמנט המומנטום, וה-FOMO (fear to miss out), יחד עם הדחיפה המובנית מצד שוק הנגזרים, ובמיוחד האופציות הרגילות והתוך יומיות, וקיבלתם מתכון לחיוב מתמשך, ומעצים.
השנייה, האומרת שה"סטיות" השונות בין מה שהמדדים הגדולים אומרים לנו, ומה שקורה בפועל בבורסה, ובכלכלה הצרכנית, חייב להיות מתוקן די בקרוב. אין אישוש טכני להנחה הזו, חוץ מהכנה לסטייה שלילית. ההנחה הזו מתבססת בעיקר על הניסיון ההיסטורי. תנועות קיצוניות, צרות (ראו את מושג רוחב השוק, ומה שקורה בכ-490 ממניות מדד S&P500), אינן יכולות להימשך יותר מדיי זמן, מבלי שיהיה תיקון או שינוי מגמה. מדוע? כי אחרי זמן רב מגיעים לנקודה שבה כל מי שרצה לקנות כבר עשה זאת, כאשר הצד השני של העסקה היו ה"הגדולים והחכמים יותר" שבשוק.
מה לחשוב? ומה לעשות? אין הרבה דרכים לפתור את הדילמה הזו, אלא רק על ידי ניתוח והבנה של הסביבה, ולהגיב בזמן אמת למה שהשוק אומר לנו. נתחיל בתצוגה טכנית של הדברים. הגרף הבא הוא גרף שבועי של תעודת הסל SPY, המייצגת את מדד S&P500:
כאן, אנו רואים שהעלייה, ממרץ 2023 ועד אוגוסט 2023, הייתה די דומה למה שקורה כרגע. בשני המקרים התעודה הניבה קצת יותר מ-20%. וקווי המגמה התוחמים אומרים שיש עדיין קצת מרחק למהלך הנוכחי, אבל אם תעודה תגיע לסביבת 500, זה יהיה די קרוב. מה עוד משותף? שתי הריצות היו על בסיס 7 המופלאות, והסיום שלהן היה בגלל הודעת FED ובזמני דוחות. ההודעה האחרונה של ה-FED, של פאוול, פשוט דחתה את תחילת מועד הורדת הריבית. האם לפנינו מפת המהלך?
הגורם השני שאני רוצה להביא, לפני שנרד לניתוח הטכני הספציפי של השוק הוא עניין ההתחייבות של הצרכן. לפניכם, גרף רב שנתי של כמות החוב הנמצא בכרטסי האשראי של הצרן האמריקאי (מאתר ה-FED):
שימו לב שלמרות הזמן שעבר מאז 2010 ועד 2017, כמעט ולא היה שינוי משמעותי בחוב הצרכני. העלייה מ-2017 תוקנה למטה, עד אמצע 2021, בגלל ענייני הקורונה (הועברו כספים לפרטיים שהוריד את הצורך בחוב בכרטיסים). ומה קרה מאז? התפוצצות דרמטית, שלא הייתה כדוגמתה מאז המשבר הפיננסי של 2007-9. כזו המביאה את החוב הזה למעל טריליון דולר (!). זוהי דוגמא נוספת לקיצוניות של הצריכה, ובהשלכה, לנזילות ולבטוחות בשוק ההון. העקומה הזו מתוחה ודומה בזה למדד עצמו... עד מתי?
שוק המניות שלנו אינו מייצר לנו דילמות כאלו. אחרי השיקום האדיר של שנת 2023, והגעת המדדים לאזור הרוויה שהם הגיעו אליו ממש לפני המלחמה, אנו עדים כרגע לסוג של סטגנציה שלילית במקצת. אגב, בחלק מהסקטורים הסטגנציה הייתה חיובית דווקא, אבל במדד לפניכם, העיקרי, היא שלילית, בגלל הנטייה היורדת הקטנה מאז תחילת השנה.
אין כאן מגמה. ניתן להגדיר זאת כהיסחפות מדשדשת. מה העניין? פשוט למדי: הדשדוש הזה נובע מהאיזון המובנה שבין התנהלות המלחמה בצורה טובה בדרום, עם טיפול נושא החטופים, ויציבות העימות הצפוני. ארה"ב, בצעד של "חיבוק דב" אופייני, מנעה מהחיזבאללה ומאיראן לנצל את החולשה הראשונית שלנו, אבל, גם מונעת מאתנו לעשות את ניקוי הגבול שמתבקש, כדי להחזיר את המפונים הצפוניים לביתם.
האם זהו המצב הסופי, בחלק הצפוני של מדינתנו? האם נייצר רצועת ביטחון בצד שלנו של הגבול? האם, בדרך נס, יהיה הסדר מדיני אמיתי, ומתקיים בפועל, שיעביר את האיום למעבר לליטני? כל אלו סוגיות שעדיין לא הגיעו לדיון הציבורי. ולדעתי הצנועה, כל עוד לא תקרה "תאונת עבודה" מצד אחד הצדדים, טיפול הצפון יישאר לעתיד לבוא, עד סיום הבעיה הדרומית. לפחות, עד שנדע אם היה מיטוט חמאס, והחזרנו את כל החטופים. ראו מטה פירוט טכני של המדד.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
אין זו הפעם הראשונה, מאז תחילת 2022, שמה שקורה בשווקים מפתיע ומהמם כאחד. אבל, אין ספק שהמהלך מאז תחילת נובמבר 2023, ועד עכשיו, ניתן לקטלוג למקרים המהממים והמפתיעים יותר. אחרי הכול, ולמרות שאנו יודעים כמה ה-AI הוא משנה היסטוריה, אי אפשר להצדיק שווי שוק של 3-1 טריליוני דולרים בקלות יתרה. וזה מה שקורה בימים אלו, לחלק גדול ממניות 7 המופלאות (שהפכו ל-5 – טסלה ואפל קצת מאכזבות לאחרונה...).
שאננות שיא, אופטימיות בשמים, ונתוני Greed שלא ראינו שנים, רוחב שוק צר, ורמות Margin גבוהות היסטורית, יחד עם קצב, וזווית, עליות מדהימים, כל אלו אינם מרתיעים! ביום שישי היה שיא חדש במוזרות של השוק: הדולר עלה, האג"ח ירד, ורוב המניות ירדו. למרות זאת, שיא חדש במדדים הגדולים: 4958 בואכה 5000 ב-S&P500, אחרי שהפד דחה בחודשים את הצפי להורדה הראשונה בריבית...
ישנה הכנה לסטייה שלילית, אבל, אין זה מספיק כדי לומר: יש סימנים לשינוי! לכן, ועל בסיס המוטו הידוע: עשו מה שהשוק אומר, ולא מה שאתם חושבים שהוא צריך לעשות, נאמר כך: רק שבירת 4800, בסגירה שבועית, יכולה להכניס את הספק הראשון בסנטימנט של השחקנים החשובים כאן. כלפי מעלה? השמים הם הגבול, למרות ש-5000-5100 נראה כמו אזור עגול יפה למחשבה שנייה, עיכול, תיקון... בקיצור, לעצירה מתודית.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אני מודה שגם אני משתתף, לעיתים, בבכי והנהי סביב הבדל שעות וימי המסחר בינינו ובין ארה"ב. התקופה האחרונה אופיינה בהשפעה הרעה של אותו הבדל. אם היינו נסגרים כאשר הם נסגרים (23:00) המדדים שלנו היו נראים אחרת לגמרי. בסה"כ, המצב היציב של העימות הסביבתי שלנו מביא לאותו איזון מדשדש אצלנו. מה שחסר לנו היא הדחיפה הקלה של הקורלציה האקטיבית בינינו ובינם.
מיד יענו לי: ומה עם ההשלמה ביום שלמחרת? זו שאלת תם... המדדים שלנו אינם נשמעים למה שהיה אתמול. הם עושים את מה שהחוזים העתידיים עושה כרגע, לקראת הפתיחה של היום. לכן, אם החוזים יורדים, וסיום המסחר האמיתי עולה, אנו מקבלים רק את החצי השלילי של המחזה. מה לעשות בעניין? לא הרבה.
חייבים להביא לכך שגורמי היסוד המקומיים יביאו את השינוי. וזה קשה. כמו שראינו, ירידה של הדולר-שקל, מ-3.80 ל-3.65, לא הצליחה לשנות דבר. טכנית, התמונה די ברורה: 1820 הינה הרצפה המובהקת. אזור 1900-1920 הוא הגג הבולט. מעבר ברור, בסגירה שבועית, מעל או מתחת לאלו, יגידו לנו שהשוק הבין את הרמז, ומוכן לייצר מהלך מגמתי חדש.
אגב, מבל להסתכל במחיר, אלא רק במומנטום, אנו מבינים כמה המצב חלש ומדכא. הגעתו של ביל אקמן לבורסה שלנו אולי מעלה מוראל, ומבשרת בשורות טובות, אבל, בינתיים, היא עדיין בעלת השפעה עתידית בלבד. וכידוע, אנו חיים בהווה...
הראשונה, הטבעית יותר להמונים, אומרת שהשוק חזק, ובהשלכה, ימשיך כך עוד זמן רב. אמנם, המנוע העיקרי של אותן עליות כבר ידוע לרוב המתעניינים בשווקים המנייתיים האמריקאיים (7-10 מניות טכנולוגיה, הקשורות ל-AI, או לעולם השימוש באינטרנט החברתי), אבל, כל עוד הן ממשיכות להביא תוצאות טובות (כמו מטא, אמזון, נטפליקס), אין סיבה לחשוב שהחגיגה הזו תיגמר בקרוב. גם כאשר הן קצת כושלות (אפל) די סולחים, כל עוד הן מחלקות דיבידנד וקונות מניות חזרה (Buyback).
ביום שישי, ראינו גם תוצאות מדהימות של נתוני התעסוקה בארה"ב (353 אלף משרות חדשות, מול צפי של 187 אלף, כאשר נעשתה גם רוויזיה כלפי מעלה של הנתונים הקודמים), וזה מחזק את ההשערה שהמקרו ממשיך לסתור את כל מה שחשבנו שיקרה עקב עליות הריבית, דהיינו הגעה לסוג של מיתון. ולו צר וחלש. תוסיפו לכך את אלמנט המומנטום, וה-FOMO (fear to miss out), יחד עם הדחיפה המובנית מצד שוק הנגזרים, ובמיוחד האופציות הרגילות והתוך יומיות, וקיבלתם מתכון לחיוב מתמשך, ומעצים.
השנייה, האומרת שה"סטיות" השונות בין מה שהמדדים הגדולים אומרים לנו, ומה שקורה בפועל בבורסה, ובכלכלה הצרכנית, חייב להיות מתוקן די בקרוב. אין אישוש טכני להנחה הזו, חוץ מהכנה לסטייה שלילית. ההנחה הזו מתבססת בעיקר על הניסיון ההיסטורי. תנועות קיצוניות, צרות (ראו את מושג רוחב השוק, ומה שקורה בכ-490 ממניות מדד S&P500), אינן יכולות להימשך יותר מדיי זמן, מבלי שיהיה תיקון או שינוי מגמה. מדוע? כי אחרי זמן רב מגיעים לנקודה שבה כל מי שרצה לקנות כבר עשה זאת, כאשר הצד השני של העסקה היו ה"הגדולים והחכמים יותר" שבשוק.
מה לחשוב? ומה לעשות? אין הרבה דרכים לפתור את הדילמה הזו, אלא רק על ידי ניתוח והבנה של הסביבה, ולהגיב בזמן אמת למה שהשוק אומר לנו. נתחיל בתצוגה טכנית של הדברים. הגרף הבא הוא גרף שבועי של תעודת הסל SPY, המייצגת את מדד S&P500:
כאן, אנו רואים שהעלייה, ממרץ 2023 ועד אוגוסט 2023, הייתה די דומה למה שקורה כרגע. בשני המקרים התעודה הניבה קצת יותר מ-20%. וקווי המגמה התוחמים אומרים שיש עדיין קצת מרחק למהלך הנוכחי, אבל אם תעודה תגיע לסביבת 500, זה יהיה די קרוב. מה עוד משותף? שתי הריצות היו על בסיס 7 המופלאות, והסיום שלהן היה בגלל הודעת FED ובזמני דוחות. ההודעה האחרונה של ה-FED, של פאוול, פשוט דחתה את תחילת מועד הורדת הריבית. האם לפנינו מפת המהלך?
הגורם השני שאני רוצה להביא, לפני שנרד לניתוח הטכני הספציפי של השוק הוא עניין ההתחייבות של הצרכן. לפניכם, גרף רב שנתי של כמות החוב הנמצא בכרטסי האשראי של הצרן האמריקאי (מאתר ה-FED):
שימו לב שלמרות הזמן שעבר מאז 2010 ועד 2017, כמעט ולא היה שינוי משמעותי בחוב הצרכני. העלייה מ-2017 תוקנה למטה, עד אמצע 2021, בגלל ענייני הקורונה (הועברו כספים לפרטיים שהוריד את הצורך בחוב בכרטיסים). ומה קרה מאז? התפוצצות דרמטית, שלא הייתה כדוגמתה מאז המשבר הפיננסי של 2007-9. כזו המביאה את החוב הזה למעל טריליון דולר (!). זוהי דוגמא נוספת לקיצוניות של הצריכה, ובהשלכה, לנזילות ולבטוחות בשוק ההון. העקומה הזו מתוחה ודומה בזה למדד עצמו... עד מתי?
שוק המניות שלנו אינו מייצר לנו דילמות כאלו. אחרי השיקום האדיר של שנת 2023, והגעת המדדים לאזור הרוויה שהם הגיעו אליו ממש לפני המלחמה, אנו עדים כרגע לסוג של סטגנציה שלילית במקצת. אגב, בחלק מהסקטורים הסטגנציה הייתה חיובית דווקא, אבל במדד לפניכם, העיקרי, היא שלילית, בגלל הנטייה היורדת הקטנה מאז תחילת השנה.
אין כאן מגמה. ניתן להגדיר זאת כהיסחפות מדשדשת. מה העניין? פשוט למדי: הדשדוש הזה נובע מהאיזון המובנה שבין התנהלות המלחמה בצורה טובה בדרום, עם טיפול נושא החטופים, ויציבות העימות הצפוני. ארה"ב, בצעד של "חיבוק דב" אופייני, מנעה מהחיזבאללה ומאיראן לנצל את החולשה הראשונית שלנו, אבל, גם מונעת מאתנו לעשות את ניקוי הגבול שמתבקש, כדי להחזיר את המפונים הצפוניים לביתם.
האם זהו המצב הסופי, בחלק הצפוני של מדינתנו? האם נייצר רצועת ביטחון בצד שלנו של הגבול? האם, בדרך נס, יהיה הסדר מדיני אמיתי, ומתקיים בפועל, שיעביר את האיום למעבר לליטני? כל אלו סוגיות שעדיין לא הגיעו לדיון הציבורי. ולדעתי הצנועה, כל עוד לא תקרה "תאונת עבודה" מצד אחד הצדדים, טיפול הצפון יישאר לעתיד לבוא, עד סיום הבעיה הדרומית. לפחות, עד שנדע אם היה מיטוט חמאס, והחזרנו את כל החטופים. ראו מטה פירוט טכני של המדד.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
אין זו הפעם הראשונה, מאז תחילת 2022, שמה שקורה בשווקים מפתיע ומהמם כאחד. אבל, אין ספק שהמהלך מאז תחילת נובמבר 2023, ועד עכשיו, ניתן לקטלוג למקרים המהממים והמפתיעים יותר. אחרי הכול, ולמרות שאנו יודעים כמה ה-AI הוא משנה היסטוריה, אי אפשר להצדיק שווי שוק של 3-1 טריליוני דולרים בקלות יתרה. וזה מה שקורה בימים אלו, לחלק גדול ממניות 7 המופלאות (שהפכו ל-5 – טסלה ואפל קצת מאכזבות לאחרונה...).
שאננות שיא, אופטימיות בשמים, ונתוני Greed שלא ראינו שנים, רוחב שוק צר, ורמות Margin גבוהות היסטורית, יחד עם קצב, וזווית, עליות מדהימים, כל אלו אינם מרתיעים! ביום שישי היה שיא חדש במוזרות של השוק: הדולר עלה, האג"ח ירד, ורוב המניות ירדו. למרות זאת, שיא חדש במדדים הגדולים: 4958 בואכה 5000 ב-S&P500, אחרי שהפד דחה בחודשים את הצפי להורדה הראשונה בריבית...
ישנה הכנה לסטייה שלילית, אבל, אין זה מספיק כדי לומר: יש סימנים לשינוי! לכן, ועל בסיס המוטו הידוע: עשו מה שהשוק אומר, ולא מה שאתם חושבים שהוא צריך לעשות, נאמר כך: רק שבירת 4800, בסגירה שבועית, יכולה להכניס את הספק הראשון בסנטימנט של השחקנים החשובים כאן. כלפי מעלה? השמים הם הגבול, למרות ש-5000-5100 נראה כמו אזור עגול יפה למחשבה שנייה, עיכול, תיקון... בקיצור, לעצירה מתודית.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אני מודה שגם אני משתתף, לעיתים, בבכי והנהי סביב הבדל שעות וימי המסחר בינינו ובין ארה"ב. התקופה האחרונה אופיינה בהשפעה הרעה של אותו הבדל. אם היינו נסגרים כאשר הם נסגרים (23:00) המדדים שלנו היו נראים אחרת לגמרי. בסה"כ, המצב היציב של העימות הסביבתי שלנו מביא לאותו איזון מדשדש אצלנו. מה שחסר לנו היא הדחיפה הקלה של הקורלציה האקטיבית בינינו ובינם.
מיד יענו לי: ומה עם ההשלמה ביום שלמחרת? זו שאלת תם... המדדים שלנו אינם נשמעים למה שהיה אתמול. הם עושים את מה שהחוזים העתידיים עושה כרגע, לקראת הפתיחה של היום. לכן, אם החוזים יורדים, וסיום המסחר האמיתי עולה, אנו מקבלים רק את החצי השלילי של המחזה. מה לעשות בעניין? לא הרבה.
חייבים להביא לכך שגורמי היסוד המקומיים יביאו את השינוי. וזה קשה. כמו שראינו, ירידה של הדולר-שקל, מ-3.80 ל-3.65, לא הצליחה לשנות דבר. טכנית, התמונה די ברורה: 1820 הינה הרצפה המובהקת. אזור 1900-1920 הוא הגג הבולט. מעבר ברור, בסגירה שבועית, מעל או מתחת לאלו, יגידו לנו שהשוק הבין את הרמז, ומוכן לייצר מהלך מגמתי חדש.
אגב, מבל להסתכל במחיר, אלא רק במומנטום, אנו מבינים כמה המצב חלש ומדכא. הגעתו של ביל אקמן לבורסה שלנו אולי מעלה מוראל, ומבשרת בשורות טובות, אבל, בינתיים, היא עדיין בעלת השפעה עתידית בלבד. וכידוע, אנו חיים בהווה...
