איור פאנדר
משה שלום
05/02/2024
ביום שישי, ראינו תופעה מדהימה כשלעצמה: נתוני התעסוקה יצאו הרבה יותר טובים מהצפוי, וכתוצאה מכך, התפיסה הכללית הייתה שתסריט הורדת הריבית של הפד נדחתה לתקופה ארוכה נוספת. מדברים על מאי (01-05), עם כוונה אמיתית למפגש ההחלטה של מאי (12-06). דחייה של חצי שנה כמעט, מהתחזית שהשוק הכיל באג"ח עד כה.
ומה הייתה התגובה של שוק המניות? תחילה, ירידה, אבל, על כנפי מניות מטא ואמזון, הוא הצליח לקבוע שיא חדש של כל הזמנים (!). בדולר, התגובה הייתה הרבה יותר הגיונית: עלייה של הדולר-אינדקס, בצורה חדה יחסית (מ-103 ל-103.96). וכך, קיבלנו סיפור של שני מצבים, המתכנס למצב אחד: חיזוק עניין ה-Goldilocks, הטוען שהכלכלה האמריקאית נמצאת בשלב של "מושלמות":
לא קרה מדיי (אפילו לא היה ה-Soft-Landing הצפוי כל כך), ולא חמה מדיי (האינפלציה עדיין בתהליך של ירידה מיוצבת, סביב 3%-3.5%). נכון שזה קצת יותר מאשר ה-2% המוצהרים, אבל, כאשר מגיעים מאזור ה-9% זה נראה טוב בכל זאת. במצב כזה, הדולר והאג"ח יכולים להתייצב קצת יותר גבוה ממצבם עד יום רביעי, אשר ציפה, בצורה קצת לא סבירה, לכל כך הרבה הורדות ריבית.
ושוק המניות? הוא יכול לרדת לעיתים, או לדשדש לפעמים, אבל, הרגש הנוכחי כלפיו הוא, שמה שראינו ב-2022, הייתה הכנה למהלך חיובי גדול, ואסטרטגי. מהלך מבוסס תחילה על טכנולוגיית ה-AI, ועל הגירעונות התקציביים שמייצרים מספרי "חלום" בכלכלה, אבל, עם הזמן, שימשוך איתו את כל הסגמנטים והסקטורים, כחלק מהשיקום הרחב שלאחר אירוע הקורונה הפתאומי.
איפה הסכנה בתיאוריה הזו? למעשה, ישנה רק אחת: האם הפד, והממשל, יוכלו לקיים משטר חוב מתגבר וגדל, ולשלם כטריליון דולר ריבית לשנה, או יותר, עד שהמקרו הכללי (ולא רק נתוני התעסוקה והתמ"ג) יצביעו על שגשוג מחודש. כמו כן, כמה זמן ניתן למכור למשקיעים מכפילים של 100 ומעלה, בחברות עם שווי שוק בין טריליון ו-3 טריליון דולר (!), כאשר חלק מהן אינן גדלות מספיק כדי להצדיק מצב כזה?
קצת סטיתי מהנושא שהוא שהדולר, ולכן נחזור אליו בהקשר הזה ונשאל: אם כלכלת ארה"ב הינה הכלכלה היחידה בעולם שמראה ביצועים כאלו, האם הדולר ישקף זאת בעלייה שתיקח בחשבון גם עליית מה באינפלציה, ושחיקת האג"ח (עלייה בתשואות)? ביום שישי האחרון, התגובה הראשונית של הדולר הייתה בכיוון הזה. נשאלת השאלה הגדולה: האם זו התחלה של מגמה? או שיום שישי היה עיכול מיידי, וחד פעמי? אם זו תהיה מגמה, אין מנוס מלחשוב שהקורלציה השלילית בין שוק המניות, הנמצא באופטימיות מדהימה, והדולר, שמחפש דרכו מעלה, יביא לשינוי שלילי בוול-סטריט.
הדולר-שקל שלנו חי בפלנטה משלו, וזו לא הפעם הראשונה שאני מציין עובדה גיאוגראפית זו. בזמן המסחר הבין-בנקאי של יום שישי בלילה, התנועה של הדולר העולמי השפיעה על הדולר-שקל, והביאה אותו ל-3.6611. עלייה של כ-0.5% מהסגירה הקודמת שם. לא משהו דרמטי, אבל, עדיין מתאים לסגירת השורות כזוג דולרי נסחר.
למרות זאת, גורמי היסוד של הדולר-שקל נשארו כשהיו: התפתחויות המלחמה בדרום, כאשר הפסקות לחימה זמניות נחשבות למשהו חיובי על ידי השוק עבור השקל, ומורידות את הדולר, התפתחויות המלחמה בצפון, כאשר פתיחת חזית מורחבת, או מלחמה רשמית עם חיזבאללה, עדיין לא מוכלות במחיר הדולר המקומי, ורק לאחר מכן, גורמים כלכליים: כניסה של כספים זרים, גרעון, דירוג אשראי, וכו... מכל זה נסכם: על פי ההיגיון הסביר, שווי הדולר המקומי נראה זול יחסית למה שפרמיית הסיכון של ישראל הייתה אמורה לשקף.
ואחרי שאמרנו זאת, נאמר גם: למי יש אינטרס בדולר-שקל נמוך? ומי הקצה מיליוני דולרים לייצוב שער החליפין? בנק ישראל כמובן. זה הרוצה להוריד בצורה מואצת את אינפלציה המקומית, על מנת שיוכל לעודד את הפעילות הכלכלית על ידי הורדה נוספת של הריבית. אזור 3.5-3.6 כנראה מהווה את אזור ה"נירוונה" של פקידי הבנק בירושלים, והם כנראה עושים למטרה זו, בנוסף לרוגע הקיים כרגע מהעימות הסביבתי.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
כאשר אנו מצביעים על סטייה שלילית, או חיובית, איננו יודעים על בוריה את הסיבה שתביא ליישום אותה סטייה במחיר. זה היה גם המקרה בדולר העולמי, וביורו-דולר, כהשלכה של מטבע העומד כנגד המטבע האמריקאי. הסטייה הזהירה מהשיא של 1.115 ומאז, היורו יורד בצורה די סדורה של תעלה יורדת.
עכשיו, אחרי יום שישי, אנו יכולים לומר שהשחקנים ה"חכמים" של המט"ח ידעו להבין שציפיות הורדות הריבית של הפד היו מוגזמות. בימי רביעי, ושישי, של השבוע שעבר, הם קיבלו את האישור לכך. המטבע האירופי הגיע עכשיו לאזור התמיכה של 1.075. האם זו רצפה? התשובה נמצאת במה שכתבתי לעיל: האם התנועה העולה בדולר היא אסטרטגית או רגעית? אם היורו יירד מתחת ל-1.07 נדע את התשובה בצורה ברורה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
מה שיפה כאן, בזירת המסחר של הדולר-שקל, היא התנועה הרציפה, וחסרת התנודתיות הבין-יומית. מעין רצף מחירים מגמתי יפה במיוחד. ראו את העלייה מ-3.8 ועד 4.10. ראו את העלייה מ-3.60 ל-3.8, וראו את הירידה האחרונה מ-3.8 למחירים הנוכחיים. מדוע זה כך? ולא כמו במטבעות אחרות, שבהן אנו רואים אקראיות תוך תנועתית? פשוט מאוד: הנזילות והסחירות של הזירה שלנו אפסית ביחס לאחרות.
כאשר נקבע כאן כיוון, "הולכים" איתו בצורה משוכנעת ומאסיבית, וזאת, כאשר משתתפת כמות קטנה יחסית של שחקנים משפיעים. אחרי שאמרנו זאת, נשאל עצמנו את השאלה: מה עכשיו קורה? יהיה זה לא הגיוני אם אומר שאין כאן מגמה יורדת ברורה במגמה המינורית. אבל, שימו לב להמשך קיומה העקרוני של הסטייה החיובית מאז תחילת דצמבר 2023. נכון שהיו מאז תהפוכות לא קטנות במחיר, אבל, עדיין לא נקבעה תחתית נמוכה מזו של תחילת 2024. כל עוד זה המצב, אנו יכולים להניח שיש סיכוי לשינוי חיובי בדולר-שקל בקרוב.
אירועי הפד והתעסוקה רק מחזקים זאת, אבל, כאמור, ענייני המלחמה קודמים. אגב, אזור קטיעת ההפסד של אותה הנחה חיובית ברורה כשמש ביום בהיר: 3.58-3.60. שבירתה מבטלת את כל נושא הסטייה, ומצביעה על יעד נמוך בהמשך. לעומת זאת, עמידה כאן, ובעתיד הקרוב, שבירה כלפי מעלה של קו המגמה היורד של התעלה, תאשר את מה שהסטייה מרמזת עליו. לפחות עד 3.8 ואולי הרבה יותר.
בסופו של דבר, זה יתאים יותר למה שלימדו אותנו שצריך להיות יחס שער החליפין בין מטבע של מדינה הנמצאת במלחמת קיום מול מטבע של מעצמת על. יחד ננצח!
ומה הייתה התגובה של שוק המניות? תחילה, ירידה, אבל, על כנפי מניות מטא ואמזון, הוא הצליח לקבוע שיא חדש של כל הזמנים (!). בדולר, התגובה הייתה הרבה יותר הגיונית: עלייה של הדולר-אינדקס, בצורה חדה יחסית (מ-103 ל-103.96). וכך, קיבלנו סיפור של שני מצבים, המתכנס למצב אחד: חיזוק עניין ה-Goldilocks, הטוען שהכלכלה האמריקאית נמצאת בשלב של "מושלמות":
לא קרה מדיי (אפילו לא היה ה-Soft-Landing הצפוי כל כך), ולא חמה מדיי (האינפלציה עדיין בתהליך של ירידה מיוצבת, סביב 3%-3.5%). נכון שזה קצת יותר מאשר ה-2% המוצהרים, אבל, כאשר מגיעים מאזור ה-9% זה נראה טוב בכל זאת. במצב כזה, הדולר והאג"ח יכולים להתייצב קצת יותר גבוה ממצבם עד יום רביעי, אשר ציפה, בצורה קצת לא סבירה, לכל כך הרבה הורדות ריבית.
ושוק המניות? הוא יכול לרדת לעיתים, או לדשדש לפעמים, אבל, הרגש הנוכחי כלפיו הוא, שמה שראינו ב-2022, הייתה הכנה למהלך חיובי גדול, ואסטרטגי. מהלך מבוסס תחילה על טכנולוגיית ה-AI, ועל הגירעונות התקציביים שמייצרים מספרי "חלום" בכלכלה, אבל, עם הזמן, שימשוך איתו את כל הסגמנטים והסקטורים, כחלק מהשיקום הרחב שלאחר אירוע הקורונה הפתאומי.
איפה הסכנה בתיאוריה הזו? למעשה, ישנה רק אחת: האם הפד, והממשל, יוכלו לקיים משטר חוב מתגבר וגדל, ולשלם כטריליון דולר ריבית לשנה, או יותר, עד שהמקרו הכללי (ולא רק נתוני התעסוקה והתמ"ג) יצביעו על שגשוג מחודש. כמו כן, כמה זמן ניתן למכור למשקיעים מכפילים של 100 ומעלה, בחברות עם שווי שוק בין טריליון ו-3 טריליון דולר (!), כאשר חלק מהן אינן גדלות מספיק כדי להצדיק מצב כזה?
קצת סטיתי מהנושא שהוא שהדולר, ולכן נחזור אליו בהקשר הזה ונשאל: אם כלכלת ארה"ב הינה הכלכלה היחידה בעולם שמראה ביצועים כאלו, האם הדולר ישקף זאת בעלייה שתיקח בחשבון גם עליית מה באינפלציה, ושחיקת האג"ח (עלייה בתשואות)? ביום שישי האחרון, התגובה הראשונית של הדולר הייתה בכיוון הזה. נשאלת השאלה הגדולה: האם זו התחלה של מגמה? או שיום שישי היה עיכול מיידי, וחד פעמי? אם זו תהיה מגמה, אין מנוס מלחשוב שהקורלציה השלילית בין שוק המניות, הנמצא באופטימיות מדהימה, והדולר, שמחפש דרכו מעלה, יביא לשינוי שלילי בוול-סטריט.
הדולר-שקל שלנו חי בפלנטה משלו, וזו לא הפעם הראשונה שאני מציין עובדה גיאוגראפית זו. בזמן המסחר הבין-בנקאי של יום שישי בלילה, התנועה של הדולר העולמי השפיעה על הדולר-שקל, והביאה אותו ל-3.6611. עלייה של כ-0.5% מהסגירה הקודמת שם. לא משהו דרמטי, אבל, עדיין מתאים לסגירת השורות כזוג דולרי נסחר.
למרות זאת, גורמי היסוד של הדולר-שקל נשארו כשהיו: התפתחויות המלחמה בדרום, כאשר הפסקות לחימה זמניות נחשבות למשהו חיובי על ידי השוק עבור השקל, ומורידות את הדולר, התפתחויות המלחמה בצפון, כאשר פתיחת חזית מורחבת, או מלחמה רשמית עם חיזבאללה, עדיין לא מוכלות במחיר הדולר המקומי, ורק לאחר מכן, גורמים כלכליים: כניסה של כספים זרים, גרעון, דירוג אשראי, וכו... מכל זה נסכם: על פי ההיגיון הסביר, שווי הדולר המקומי נראה זול יחסית למה שפרמיית הסיכון של ישראל הייתה אמורה לשקף.
ואחרי שאמרנו זאת, נאמר גם: למי יש אינטרס בדולר-שקל נמוך? ומי הקצה מיליוני דולרים לייצוב שער החליפין? בנק ישראל כמובן. זה הרוצה להוריד בצורה מואצת את אינפלציה המקומית, על מנת שיוכל לעודד את הפעילות הכלכלית על ידי הורדה נוספת של הריבית. אזור 3.5-3.6 כנראה מהווה את אזור ה"נירוונה" של פקידי הבנק בירושלים, והם כנראה עושים למטרה זו, בנוסף לרוגע הקיים כרגע מהעימות הסביבתי.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
כאשר אנו מצביעים על סטייה שלילית, או חיובית, איננו יודעים על בוריה את הסיבה שתביא ליישום אותה סטייה במחיר. זה היה גם המקרה בדולר העולמי, וביורו-דולר, כהשלכה של מטבע העומד כנגד המטבע האמריקאי. הסטייה הזהירה מהשיא של 1.115 ומאז, היורו יורד בצורה די סדורה של תעלה יורדת.
עכשיו, אחרי יום שישי, אנו יכולים לומר שהשחקנים ה"חכמים" של המט"ח ידעו להבין שציפיות הורדות הריבית של הפד היו מוגזמות. בימי רביעי, ושישי, של השבוע שעבר, הם קיבלו את האישור לכך. המטבע האירופי הגיע עכשיו לאזור התמיכה של 1.075. האם זו רצפה? התשובה נמצאת במה שכתבתי לעיל: האם התנועה העולה בדולר היא אסטרטגית או רגעית? אם היורו יירד מתחת ל-1.07 נדע את התשובה בצורה ברורה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
מה שיפה כאן, בזירת המסחר של הדולר-שקל, היא התנועה הרציפה, וחסרת התנודתיות הבין-יומית. מעין רצף מחירים מגמתי יפה במיוחד. ראו את העלייה מ-3.8 ועד 4.10. ראו את העלייה מ-3.60 ל-3.8, וראו את הירידה האחרונה מ-3.8 למחירים הנוכחיים. מדוע זה כך? ולא כמו במטבעות אחרות, שבהן אנו רואים אקראיות תוך תנועתית? פשוט מאוד: הנזילות והסחירות של הזירה שלנו אפסית ביחס לאחרות.
כאשר נקבע כאן כיוון, "הולכים" איתו בצורה משוכנעת ומאסיבית, וזאת, כאשר משתתפת כמות קטנה יחסית של שחקנים משפיעים. אחרי שאמרנו זאת, נשאל עצמנו את השאלה: מה עכשיו קורה? יהיה זה לא הגיוני אם אומר שאין כאן מגמה יורדת ברורה במגמה המינורית. אבל, שימו לב להמשך קיומה העקרוני של הסטייה החיובית מאז תחילת דצמבר 2023. נכון שהיו מאז תהפוכות לא קטנות במחיר, אבל, עדיין לא נקבעה תחתית נמוכה מזו של תחילת 2024. כל עוד זה המצב, אנו יכולים להניח שיש סיכוי לשינוי חיובי בדולר-שקל בקרוב.
אירועי הפד והתעסוקה רק מחזקים זאת, אבל, כאמור, ענייני המלחמה קודמים. אגב, אזור קטיעת ההפסד של אותה הנחה חיובית ברורה כשמש ביום בהיר: 3.58-3.60. שבירתה מבטלת את כל נושא הסטייה, ומצביעה על יעד נמוך בהמשך. לעומת זאת, עמידה כאן, ובעתיד הקרוב, שבירה כלפי מעלה של קו המגמה היורד של התעלה, תאשר את מה שהסטייה מרמזת עליו. לפחות עד 3.8 ואולי הרבה יותר.
בסופו של דבר, זה יתאים יותר למה שלימדו אותנו שצריך להיות יחס שער החליפין בין מטבע של מדינה הנמצאת במלחמת קיום מול מטבע של מעצמת על. יחד ננצח!
