הורדת הדירוג של סוכנות דירוג האשראי מודי׳ס – בקרוב אצלך בכיס !

"משתה בלשאצר", בו הגביעים הקדושים שנשדדו מבית המקדש הראשון מחוללים על ידי המלך הבבלי בלשאצר, בשמשם ככלי שתייה ועבור בכירי ממלכתו, בטקס בו מופיעה יד נעלמה הכותבת על הטיח באולם הטקס, והנביא דניאל מפרש אותה כנבואת חורבן לממלכת בבל, הפך למקור הביטוי הידוע "הכתובת על הקיר" בו משתמשים כולנו, עד עצם היום הזה, לתיאור מצב בו דבר קשה עומד לקרות, והתרחשותו היא ברורה וודאית, שרק טיפש לא יבחין בה ( ספר דניאל, פרק ה' ).

במעבר חד לכלכלת ישראל במאה ה 21, אני רואה לצערי הקבלה ברורה לאירוע המתואר שהתרחש לפני כ 2,700 שנה - בהקשר הכלכלי כמובן, של הורדת הדירוג האשראי של מדינת ישראל  מ A1ל A2  עם אופק "מעקב שלילי" ע"י סוכנות דירוג האשראי "מודי'ס" ביום שישי, 9.02.2024.

א. התראות מוקדמות למניעת הורדת הדירוג – חוות דעת קודמות של סוכנות "מודי'ס" ( וגם של סוכנויות דירוג האשראי הנוספות S&P ופיץ' ) הזכירו בהן, טרם ה 7.10.2023,  את עוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל לצד החולשות הנובעות מתקציב המדינה של שנת 2023 שאינו מוטה צמיחה ויוביל להעמקת הגירעון התקציבי ותשלומי הריבית על החוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג - מ 55% בשנת 2023 ל 67% בשנת 2025 – פער של 250 מיליארד ₪ שמשמעותו הפשוטה היא החזר שנתי נוסף, על המתוכנן בתקציב המדינה, של כ 2.5 מיליארד ₪ על כל 1% ריבית יתר שתידרש מתקציב המדינה העתידי להחזר חובות – מכיוון שהלוואות שאלו פרושות על 5-10 שנים, יש לעשות את המכפלה בהתאם לקבלת סדרי הגודל. בנוסף, ציינו הדוחו"ת הקודמים את הכשלים העיקריים של הממשלה בנושאי הסיכונים הפוליטיים/חברתיים/דמוגרפיים/בטחוניים בהקשר של שמירה על לכידות החברה הישראלית והמשך צמיחת הכלכלה הישראלית כבעבר – הגורמים אשר מהווים בסיס לצמיחה עתידית ויכולת להתקבל בתור "לווה מוצלח" – המקבל כמובן ריבית נמוכה ביחס ל"לווה רע" המקבל כמובן ריבית גבוהה יותר בה משוקלל הסיכון העודף בהחזר החוב.

ב. צעדים שנדרשו למניעת הורדת הדירוג -  הוצע ע"י סוכנויות הדירוג לתת מענה לאותם סיכונים דרך שינויים פיסקליים בתקציב המדינה בתחומים המצוינים לעיל, לצד מתן מענה לאותם גורמים הפוגעים בלכידות החברתית המעוצבים ע"י משרדי הממשלה ( השתתפות אוכ' בשוק העבודה, סגירת פערים והזדמנויות בין אוכלוסיות בתחומי הרווחה/השכלה וכיו"ב, אופי הרשות השופטת ביחס לרשות המחוקקת והמבצעת וכיו"ב ) 

ג. צעדים שננקטו בפועל ע"י ממשלת ישראל – בצד ההצהרתי – הצהרות של רה"מ ושר האוצר ושרים נוספים כי לא יחסר כסף לשום שימוש, כי כלכלת ישראל היא חזקה ויציבה לצד שיחות אישיות בדרגים הגבוהים ביותר ( רה"מ נתניהו והנשיא  הרצוג שוחחו עם מנהלי סוכנות הדירוג "מודי'ס" במהלך חודש אפריל 2023 ( ויתכן גם עם מנהלי סוכנויות דירוג נוספות ) לצורך "הרגעה" בהקשר של השהיית המשך החקיקה בנושא החקיקה המשפטית שצויינה לעיל. בצד הביצועי – המשך ביצוע הצעדים התקציביים וההצהרתיים המתעלמים מההמלצות והאזהרות המוזכרות בדו"ח זה ( ומקביליו ) – וכל הללו מתייחסים לתקופה שלפני פרוץ המלחמה ב 7.10.2023, במהלכה וגם אחריה בגיבוש התקציב המתוקן לשנת 2023 ובתקציב המתוכנן לשנת 2024, כאשר רובם המכריע של אנשי המקצוע בתחום הכלכלי, לרבות הנהלת משרד האוצר, נגיד בנק ישראל, וכלכלנים בכירים בארץ ובעולם, הזהירו מהמשמעויות הכלכליות הנובעות מהתנהלות הממשלה בתחום זה לכל אורך הדרך.

ד. משמעויות להורדת הדירוג בתחום המאקרו – 1) החזר חוב - גדול יותר למספר שנים ( 5-10 בעיקר ) על החוב החיצוני של ישראל שמוערך בכ 2.5-5 מיליארד ₪ לשנה בשלב ההתחלתי שיכול גם להתגבר באם הצפי לדוחו"ת דומים של חברות דירוג האשראי הגדולות P&S  ופיץ' הנשענות על מאגר נתונים וניתוח דומה – בעיקר, אך לא רק, בהקשר גיוס הון עתידי 2) קיצוץ תקציבי נוסף מקביל בתקציב המדינה – ומכאן גם לפגיעה בשירותים הניתנים ע"י המדינה לאזרחיה – וכל זאת בתקופה שהמשק הישראלי נדרש ויידרש להוצאות גבוהות מאד שכרגע לא ניתן לכמת אותן, בהקשר הבטחוני ושיקום חלקי הארץ שנפגעו מהמלחמה – שעודה מתנהלת ואף יכולה להרחיב את זירותיה.

ה. משמעויות להורדת הדירוג בתחום המיקרו – 1) ריבית בנק ישראל – תהליך הפחתה של ריבית בנק ישראל שהחל לפני חודש אחרי שנתיים רצופות של העלאת ריבית זו ייעצר ואף יתכן שיעלה בטווח הקצר/בינוני כאשר המשמעות היא הכבדה על לווים פרטיים ועסקיים / בעלי משכנתאות חדשים/קיימים שמגיעה בזמן מאתגר כלכלית בשל המלחמה 2) שער הדולר והמטבעות הזרים – יביאו בטווח הקצר לפיחות בשערי המט"ח 

ו. משמעויות נוספות – 1) אמינות ממשלת ישראל - פגיעה באמינות של ממשלת ישראל בשל ההתנהלות שתוארה לעיל 2) פגיעה באמון המשקיעים - בארץ ובחו"ל במשק הישראלי, - פגיעה שהיתה  גם יכולה להיות קשה יותר אלמלא ההערכה הכתובה של "מודי'ס" בדו"ח המכיר בחוזקות של מדינת ישראל, כפי שבאות גם לידי ביטוי במלחמה, הנוגעות למוסדות הפיסקליים והפיננסיים בישראל , החברה הישראלית המתגלה בעוצמתה בתנאים הקשים של המשק הישראלי במלחמה, וגם מערכת המשפט 3) פגיע בענף ההייטק – ענף שמושתת בעיקרו על אמון משקיעים ושערי ריבית, הנסמכים על דירוגי חברות אשראי כאלו.

כל מי שעוקב אחרי פעילותן של סוכנויות דירוג האשראי המובילות בעולם ( S&P , MOODY'S , FITCH ) יודע כי החלטות מסוג זה אינן מתקבלות כלאחר יד, מתבססות על ביקורים ומפגשים מקצועיים בארצות היעד ובמשרדי האוצר שלהן, לומדות בזמן אמיתי את ההתנהלות הכלכלית והפוליטית והמאפיינים החברתיים, הדמוגרפיים, העסקיים וכיו"ב וכי כפי שתמכו במדיניות כלכלית מחוללת צמיחה, חדשנות וסגירת פערים כפי שהתקימה בישראל כבר למעלה מ 20 שנה, בניהולו של ראש ממשלה אחד במשך רוב התקופה הזאת בהעלאת הדירוג של ישראל עד למיקומה האחרון – לא ניתן להלין, אם כן, כי שינוי, ואף היפוך, במדיניות הזאת יוביל, לאחר אזהרות ואתראות מכל גורם מקצועי אפשרי, בארץ ובעולם, כי דירוג האשראי של ישראל יופחת – ועוד יוכל לרדת בעתיד.

לסיכום, המשמעות הברורה הנובעת מהורדת דירוג האשראי האמור של מדינת ישראל ע"י סוכנות "מודי'ס", היא כי מדובר בהחלטה שהורידה את דירוג האשראי של ישראל ממיקומה הקודם, 1A, לצד יפן, למיקום הנוכחי, 2A , לצד פולין וצ'ילה, אשר תיקונה וחזרה ממנה בהקשר שיפור דירוג האשראי, לגבי מדינת ישראל וכל אחד מאזרחיה, אפשרי בטווח הבינוני/ארוך, ובינתיים תגרום למדינה לשלם יותר על החזרי החוב החיצוני שלה, ולאזרחיה לשלם יותר על החובות שלהם ובמקביל גם לקבל פחות שירותים מהמדינה כחלק מ"הידוק החגורה" שהיה רשום באותה "הכתובת על הקיר".

אריאל ברזילי

מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.