דיסקונט - תחזית שנתית שנה קדימה

נגיד הפד חזר בתחילת השבוע על המסר של הודעת הריבית כי הפד ימתין להוכחות נוספות שהאינפלציה בכיוון הנכון  לפני שיפחית ריבית. בהתאם, הפד לא צפוי להפחית ריבית במרץ, והפחתת הריבית צפויה להיות איטית מהמגולם בשווקים. בנוסף, ציין הנגיד כי קיים חשש מהורדת ריבית מהירה מדי, והגידול בגירעון הממשלה פוגע ביציבות החוב הממשלתי. המסר הניצי של הנגיד הוקלט עוד לפני פרסום נתוני שוק העבודה החזקים שפורסמו בסוף שבוע שעבר, כך שקיים סיכוי סביר, שהמסר, אחרי הנתונים, יהיה ניצי אפילו יותר. 

מדד מנהלי הרכש בשירותים לינואר עלה ל-53.4 נקודות, גבוה מהצפוי, בעקבות עליה בהזמנות החדשות ובתעסוקה. סעיפי המחירים עלו ל-64 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר ב-11 החודשים האחרונים, עליה המצביעה על התגברות הסיכון האינפלציוני. המדד הגבוה, יחד עם נתוני שוק העבודה ונתונים נוספים שפורסמו בשבועות האחרונים, מצביעים על עוצמת הכלכלה האמריקאית, במקביל, לסיכון כלפי מעלה לאינפלציה.

המכירות הקמעונאיות התכווצו ב-0.8% בדצמבר, ירידה המצביעה על חולשה בצריכה הפרטית, ומצטרפת לנתונים כמו האומדן לצמיחת הגוש ברבעון הרביעי של 2023, המצביעים על חולשה בפעילות הכלכלית

האינפלציה בסין ממשיכה לרדת ומגבירה את החששות מפני דפלציה. המחירים ירדו ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר ב-0.8%, כתוצאה מירידה חדה במחירי המוצרים והתמתנות בקצב עליית מחירי השירותים. 

לראשונה מאז החלו חברות הדירוג לפרסם את דירוג האשראי של מדינת ישראל, הודיעה חברת מוד'יס על הורדת הדירוג מ-A1 ל-A2 והורדת אופק הדירוג מיציבה לשלילית. ההחלטה של מוד'יס מבוססת על שילוב של מספר מגמות במשק הישראלי, כאשר המלחמה בעזה והחשש מהתלקחות מלחמה בצפון, הובילו לדו"ח החמור בעת הזו. בדו"ח שפרסמה מוד'יס מונה החברה מספר רב של סיבות שהובילו להחלטה בדבר הורדת הדירוג, כאשר עיקרי הדברים נסובו סביב עליית הסיכון הגיאו-פוליטי גם לאחר סיום המלחמה, הרעה במצב הפיסקאלי תוך עליית יחס חוב-תוצר לשיא של 67% ב-2025, כתוצאה מעלויות המלחמה והעלויות הנוספות הצפויות בשנים הקרובות, ביניהן גידול פרמננטי בהוצאות ביטחוניות, גידול בעלויות מימון החוב, ובנוסף, חשש מטלטלה פוליטית לאחר שקבינט המלחמה יתפזר. הורדת דירוג נוספת תתרחש במידה ויפתח עימות מלא בגבול הצפון.

להערכתנו, בתרחיש המרכזי, לא צפויה תגובה קיצונית בשווקים (ראו אינדיקציה בפרק האג"ח), שכן הם כבר גילמו רמה גבוהה של סיכון להורדת דירוג/אופק הדירוג, אם כי, לא הפחתה משולבת שלהם.

תחת הנחה זו, לא נראה שתהיה להורדת הדירוג השפעה על מדיניות הריבית של בנק ישראל. נציין, כי עוד טרם ההחלטה הערכנו שזו תרד באופן מתון, עד לרמה של 3.75% עוד שנה, גבוה  מהמגולם בשוק (כ-3.3%).  

בחודש ינואר נרשם עודף בתקציב המדינה בהיקף של 2.5 מיליארד ₪, בהשוואה לעודף של כ-14 מיליארד ש"ח בינואר 2023. סה"כ ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-89 מיליארד ₪, שהם 4.8% תוצר. יש לציין, כי חודש ינואר מתאפיין ברמת הוצאות נמוכה יחסית לשאר חודשי השנה, כתוצאה מהיערכות המשרדים לקראת השנה החדשה. כך, נרשם בינואר גידול של כ-36% בהוצאות לעומת ינואר אשתקד, ואלו הסתכמו בכ-41 מיליארד ₪, כאשר כ- 40% מזה גידול שאינו קשור למלחמה.

באותה עת, הצטמצמו ריאלית הכנסות המדינה ממיסים בשיעור של 5% (בניכוי תיקוני חקיקה והכנסות חריגות), ובפרט ממיסים ישירים - ירידה של 6%. הירידה במיסים הישירים חלה בכל הסעיפים, מלבד הכנסות משוק ההון, ונבעה בחלקה מצמצום הפעילות של המשק עם פרוץ המלחמה. יתרה מכך, החל מהמחצית השניה של 2022 נרשמה מגמת ירידה בהכנסות ממיסים בקצב שנתי של 7%, שהואצה לאחרונה בעקבות המלחמה. 

סקר המגמות בעסקים, מצביע על שיפור במצבן הכלכלי של החברות בחודש ינואר בכל הענפים, בהמשך למגמה שאפיינה את חודש דצמבר. מאזני הנטו בכל הענפים לגבי מכירות בחודש ינואר חיוביים, ביניהם, לראשונה מאז פרוץ המלחמה גם ענפי הבינוי והמלונאות. בענף הבינוי, חל, אמנם, שיפור מסוים באשר לציפיות קדימה לגבי רמת הפעילות והתעסוקה, אם כי הן עדיין בטריטוריה שלילית. החברות בענף המלונאות, משדרות אופטימיות באשר להיקף הפעילות הצפויה בתיירות הפנים, בעוד המאזן נטו המתייחס לתיירות חוץ ולהיקף התעסוקה נמצא בשפל.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציה (13/2), מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי (15/2);   גוש האירו:  ייצור תעשייתי (14/2); ישראל: סחר חוץ – 1/24 (13/2), ביקוש לדירות חדשות – 12/23 (14/2), משרות פנויות – 1/24, מדד המחירים לצרכן – 1/24 (15/2).

ציפיות הריבית בארה"ב המשיכו לעלות על רקע המסר הניצי ששידרו בכירי הפד והנתונים החזקים. השווקים צופים כי הריבית תעמוד בסוף השנה על 4.2%, לעומת צפי ל-3.9% לפני שבוע, וההסתברות שהריבית תרד במאי ירדה ל-54% לעומת 97% לפני שבוע.

העליה בציפיות הריבית תמכה בעליה חדה בתשואות האג"ח הממשלתי לכל אורכו של העקום - התשואות לשנתיים ול-10 שנים עלו ב-12 וב-15 נ"ב, בהתאמה. מגמה דומה נרשמה בעולם, ותשואות אג"ח ממשלת גרמניה עלו בשיעורים דומים.

נכון ליום חמישי, ערב הורדת הדירוג על-ידי מוד'יס, נרשמה יציבות בתשואות האג"ח הממשלתי השקלי, זאת, בניגוד לעליית התשואות בשווקים הגלובליים. כתוצאה, הצטמצם פער התשואות ל-10 שנים בין האג"ח של ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאית מ-36 נ"ב ל-23 נ"ב. עם זאת, על רקע הורדת הדירוג, נרשמה במהלך המסחר היום עליית תשואות של 8-9 נ"ב בטווח של שנתיים-10 שנים, ופער התשואות שב והתרחב ל-32 נ"ב.

השקל פוחת מול הדולר בשבוע הקודם ב-1.1%, בציפיות להפחתת הדירוג. ההפתעה השלילית של מודי'ס צפויה להוביל לתנודתיות בשער החליפין בשבוע הקרוב, אולם, אנו לא מעריכים, שצפוי פיחות חד.

בחודש ינואר, בדומה לדצמבר 2023, בנק ישראל לא מכר דולרים, לאור התיסוף בשקל, שמייתרת את הצורך להתערב בשוק המט"ח. כתוצאה, מפרוץ המלחמה מכר בנק ישראל 8.5 מיליארד דולר בלבד, מתוך תכנית למכירה של עד 30 מיליארד דולר, ורזרבות המט"ח של בנק ישראל עמדו בסוף ינואר על 206 מיליארד דולר, 39.8% מהתוצר. גבוה מרמתן לפני המלחמה.