ועדת הכספים החלה לדון בחקיקה הנוגעת למס רכישה ולחובת דיווח על שכ"ד

גורמים בשוק הנדל"ן וחברי הוועדה הביעו ספקות לגבי עמדת האוצר כי הותרת שיעור מס גבוה על רכישת דירה יסייע לרוכשי דירה ראשונה, וציינו את המחסור הגדול בדירות. חברי הכנסת הציעו כי הוראת השעה תוארך ובהמשך תבחן שוב. בנוסף התנגדו חברי הכנסת לקבוע חובת דיווח על כלל המשכירים, כולל אלה שאינם חייבים בתשלום מס, וציינו כי צעד כזה מצייר את כולם כ"גנבים", עוד טענו חברי הכנסת כי צעד זה יביא לגלגול עלויות שכר דירה על המשכירים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הבאתם את החקיקה הזו בחוק ההסדרים האחרון, הרכב הוועדה נותר כשהיה ואני עומד על עמדתי".

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה אתמול דיון בנושא הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד -2024 - בתיקון מס' 98 לחוק מיסוי מקרקעין, הועלו שיעורי מס הרכישה על דירה שנייה כהוראת שעה עד תום שנת 2024, 8% לחלק השווי שעד סכום של 5,348,565 ₪ ו-10% על חלק השווי שמעל סכום זה, וכעת מוצע לעגן את שיעורי מס רכישה אלה כהוראת קבע.

במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק צוין כי שיעורי המס הועלו "במטרה למתן את הביקוש לרכישת דירות בידי משקיעים ולסייע בבלימת עלייה פוטנציאלית של מחירי הדירות, וזאת לצד יצירת יציבות מיסויית בשוק. אולם, טרם הושגה מטרתו של התיקון האמור ולכן הוצע לעגן את שיעורי מס הרכישה כהוראת קבע".

במהלך הדיון עלה כי הוראת השעה הנוכחית, ניתנת להארכה בשנתיים נוספות, עד תום 2026.

בפתח הדיון הציגו במשרד האוצר כי מטרת החקיקה הינה שמירה על מגמת ירידת המחירים שהחלה ב- 2023, וכי מטרת המדיניות הממשלתית לשפר את יכולת הרכישה של דירה עבור זוגות צעירים ומחסורי דיור. כן נטען כי עידוד רכישות משקיעים אינה הדרך האפקטיבית לעידוד בנייה, כאשר רק כשליש מרכישות המשקיעים הן דירות חדשות. "אם נוריד את מס רכישה, על כל שקל רק שליש יגיע אולי לעידוד התחלות בנייה ודירות חדשות" ציין נציג האוצר, אסף וקסלר.

"בסיום 2023, כ-5% ירידת מחירים ראליים שלא באה סתם, היא באה בשל עליית הריבית שהשפיעה על הביקושים, לאחר שנים של עליות מחירים מאוד גבוהות ובסוף מטרת המדיניות היא לעצור את המדיניות של העלאת מחירים. העלאת מחירים באה בעקבות עליית הביקושים. בסוף נשאלת שאלה למי אנחנו מכוונים את הדירות החדשות, האם אנחנו מאפשרים לאזרחים לצרוך או למשקיעים – עד 2015 שיעור המשקיעים בשוק היה כ-30% מהמשקיעים בשוק" הוסיף נציג האוצר.

כן הציגו מצד האוצר צעדים שונים שבוצעו לתמרוץ התחלות בניה בטווח הקצר: 300 מיליון ₪ לתמרוץ היתרים, תחילת יישום חוק קרן הארנונה, ומתן ערבות פריסייל. כן הוצגו צעדים בטווח הבינוני: 1.1 מיליארד ₪ להעמקת הסבסוד לדיור בפריפריה, ודחייה ופריסה של תשלומים על קרקע.

ראול סרוגו, התאחדות הקבלנים: אנחנו תמיד נלחמים את המלחמה הקודמת, היום הבעיה של ענף הבנייה היא לא מתן היתרים, אלא חוסר כדאיות כלכלית של הקבלנים, אתם עושים חלק מהצעדים בכיוון הנכון אבל עכשיו בצעד הזה אתם עושים ההיפך, אתם מחבלים בניסיונות שלכם להגדיל את היצע הדירות. מאז הגדלת מס הרכישה ב-2021, מחירי הדיור עלו ב-19 אחוז, אולי ההיפך יגרום לירידת מחירים? אולי הורדת מס הרכישה יביא להגדלת ההיצע, בעקבותיו המחירים לא יעלו? השוק במצב קליני קשה, אנחנו צריכים לתת לו מכת חשמל, כל הצעדים הטובים שנעשו ישפיעו בעתיד, עד אז נמות. ברבעון האחרון שפל של התחלות בנייה מתחילת שנות ה-2000, בין היתר כי המשקיעים לא בשוק. בנוסף המדינה בגרעון, היא זקוקה למיסים, הקטנת המס תגדיל את הכנסות המדינה ב-3 מיליארד ₪".

ח"כ אלי דלל: "מה המטרה שלכם בחוק הזה? זה להכניס כסף. איך אתם עושים את זה? השוק היום נמצא בקיפאון ובמשבר גדול מאוד ועמוק מאוד וכדי להפשיר את זה צריך לעשות צעדים הפוכים, היתרים לא אומרים שתהיה מכירה, צריך לטפל בכשלי השוק שקיימים כיום, כי זה שאתה נותן היתר זה לא אומר שהמכירה תהיה תוך שנה/שנתיים/שלוש. המשקיעים לא נמצאים היום בשוק בכלל".

ח"כ חנוך מלביצקי: "פחות מטריד אותי כן משקיעים או לא משקיעים, אני יודע שצריך להזרים דירות לשוק, ומה שעשיתם עד עכשיו לא עובד אז אנחנו את רוצים שנמשיך לעשות את מה שהיה עד עכשיו ונקבע את זה אבל זה לא נכון. הסיפור של העובדים הוא דרמטי וזה שיש היתרי בנייה זה יופי, אבל אנשים לא ישלמו שקל כשאין להם התחייבות לדירה, הפתרון שלכם הוא כמו פלסטר שלא יעזור בשום דבר, יש לנו בעיה של ריבית גבוהה שאתם לא מטפלים בה, יש לנו מחירי קרקע מאוד גדולים, והתקציב הזה הוא הזדמנות לעשות מהליכים שלא הייתה לנו הזדמנות לעשות קודם. מבחינת מיסוי, אתם טועים שאתם מקבעים את מה שקורה כרגע, בשביל להזרים דירות אתם צריכים להוריד דרסטית את מחירי הרכישה ולקבוע עוד 3 שנים מס של 10-12 אחוז ובמקביל תקפיאו את מחירי השכירות, תתחילו לייצר אפיקי השקעה אלטרנטיבית. יש פה מצב שלא עובד כרגע. הציפייה מכם זה לצאת מהקופסה, כי ההזדמנות שיש עכשיו לא תחזור על עצמה עוד הרבה מאוד שנים קדימה".

ח"כ חמד עאמר: "אני מדבר בכובע אחד שלי שהייתי בדיונים על הטלת המס, ושם נאמר לנו שהמשקיעים השתלטו על השוק והריבית היא אפסית ולכן צריך להגדיל את המס על מנת להתמודד עם המשקיעים, אבל אנחנו עכשיו במציאות אחרת לגמרי. השוק מת, הריבית כל כך גבוהה שהיא עומדת על 4.5% ואנחנו רואים שאין לנו עובדים. המצב כל כך קשה בשוק הישראלי, אנשים מפחדים לקנות ואין להם כסף לקנות. זוג צעיר לא יכול לקנות דירה כזו בהליך הראשוני שלו ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעורר את השוק עכשיו, והמס הזה בא ממש לתקוע את השוק. כל העניין עכשיו זה כסף, אתם שמתם את זה בתוך התקציב בגובה של חצי מיליארד שקל, אני מציע שבריבית שאנחנו נמצאים בה עכשיו נאפשר יותר רכישת דירות בכך שנוריד את המס".

ח"כ ינון אזולאי: "לאן אתם ממהרים? יש לכם עוד 3 שנים, זו הוראת שעה שאפשר לחדש אותה עוד שלוש שנים. אתם כמעט נמצאים בהוראת קבע. דיברנו בעבר על וודאות ואמרתם שזה יהיה וודאי, אמרתם בעבר שיש ריבית נמוכה ולכן אנחנו צריכים את מס הרכישה הגבוה, אבל כיום הריבית מאוד גבוהה, אני אומר אין בעיה אתה רוצה להשאיר 8% תשאיר אותם אבל אין שום סיבה שתבוא ותגיד שאתה רוצה לעשות את זה כהוראת קבע,  אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד 3 שנים, אתה רוצה לעזור לשוק, יש משהו שנקרא מס שבח, תוריד אותו, תתחיל להציף את השוק בדירות. עשו את זה פעם וזה עזר".

נציג האוצר, אסף וקסלר השיב לדברים: "המטרה היא להזרים דירות לשוק, להגדיל את ההיצע, להוביל להורדת מחירים, אנחנו יכולים להביא להרבה מאוד מהלכים שיובילו להגדלת היצע הדירות, היינו במהלך הזה, הורדנו את המס רכישה וראינו מה קרה, המשקיעים נכנסו לשוק באינטנסיביות והמחירים עלו באינטנסיביות".

נציג האוצר, מתן יגל הוסיף: "הבעיה הכי גדולה של שוק הדיור היא מצוקת העובדים, זה נכון שיש ירידה בכמות העסקאות, היא גורמת ללחץ על הקבלנים להוריד מחירים, אם מחר בבוקר אתם רוצים עליית ביקושים, היא תעלה את המחיר, אם אתם רוצים דירות יותר זולות, אולי לא כדאי להגדיל את הביקושים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "במסגרת הוראת השעה הנוכחית שחלה עד סוף 2024, השר יכול להאריך את המצב הקיים זה לעוד שנתיים, אם אתם מחליטים להאריך את זה מעבר, או לעשות את זה לקבוע תביאו את זה עוד שנה. אני לא מסכים להפוך את זה לקבוע כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד 3 שנים, אם בסוף השנה השר ירצה להאריך את זה בצו הוא יכול להאריך את זה בצו לעוד שנתיים, ולא כרגע. אני לא מביא את זה להצבעה".

בהמשך קיימה הוועדה דיון בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג-2023 (מ/1631) - על פי ההצעה החל משנת 2024 מוצע לקבוע חובת דיווח הכוללת פרטים לגבי דירה מושכרת וגובה דמי השכירות ששולמו בשנה הקודמת, עוד מוצע לבטל את ההצמדה למדד של סכום התקרה הפטור ממס על הכנסה של דמי שכירות העומד כיום על 5,470 ש"ח.

אסף וקסלר, נציג אגף תקציבים באוצר הציג בפתח הדיון כי "יש פה שני צעדים, הראשון מטפל בהון שחור, וצעד שני שעוסק בעיוותי מס, שהוא ביטול ההצמדה של תקרת הפטור", כך הציגו באוצר כי עיוותי המס מהווים תמריץ להשקעה בדיור ומעלים את המחירים

חברי הוועדה הביעו התנגדות לדיווח של כל משכיר דירה, וציינו כי צעד כזה מעמיד את כלל המשכירים בגדר "גנבים". כן נטען מצד חברי הכנסת כי הצעד רק יביא לגלגול העלאת שכר הדירה על השוכרים שמגיעים משכבות חלשות יותר מרוכשי הדירות, כאשר אין אלטרנטיבה מספקת לרכישה בשוק. כן ביקרו חברי הכנסת את העובדה שהחוק  מובא לדיון הוועדה לא בפעם הראשונה, למרות שהוועדה לא הסכימה לאשרן במהלך חוק ההסדרים אשתקד.

לשאלת חברי הכנסת, הציגו נציגי האוצר כי החוק צפוי להכניס לקופת המדינה בשנת 2025 כ-60 מיליון ₪, ולאחר מספר שנים יגיע המספר למאות מיליוני שקלים בשנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הייתה ישיבה בנושא הזה במסגרת חוק ההסדרים האחרון, הייתי היו"ר, הרכב הוועדה היה אותו הרכב, הבאתם את אותם חוקים ודחינו אותם, באותו הרכב. שעשיתם את החשבון, מה היה? חשבתם שאני השתנתי? שחברי הוועדה השתנו?"

מתן יגל, נציג האוצר: "ההבנה שלנו שבסיבוב הקודם נעצרה החקיקה גם מפאת חוסר זמן בוועדה, הדבר השני אנחנו אחרי מלחמה והוצאות מאוד גבוהות, לכן צעדים שיגדילו את הכנסות המדינה, בטח מאנשים שמעלימים מס, החוק הזה לא משנה בכל למי שלא מעלים מס".

ח"כ גפני סיכם את הדיון: "לא הסכמתי להצעה הזו כבר הרבה שנים, זה כאילו אנחנו במדינה טוטליטארית שהאזרח צריך לדווח על כל דבר. אתם רוצים להרוויח כסף ואתם מביאים את זה, זה לא בסדר. אני נאמן לאותה שעה בה התנגדנו לזה".