זה הפתרון לתרחיש העלטה?

בשבועות האחרונים, הודעת וואטסאפ מלחיצה קפצה לפתע בניידים של חלק מהציבור בישראל, שבישרה על כך שרשות החירום הלאומית הנחתה את משרדי הממשלה להיערך לתרחיש עלטה, שיכולל הפסקת חשמל נרחבת למשך מספר ימים, בעקבות הסלמה אפשרית בצפון. 

ההודעה הצליחה לעורר בהלה מסוימת, ויותר מאוחר פיקוד העורף הגדיר אותה כפייק ניוז. אבל לצערנו כלל לא מדובר בתרחיש מופרך. במצב הנוכחי, המדינה ומקורות האנרגיה שלה לא ערוכים לפגיעה נרחבת בתשתיות, שלפי כל ההערכות הולכות להיות אחת המטרות העיקריות של ארגוני הטרור.

במשך שנים, המדינה לא השכילה לקדם מספיק פתרונות אנרגיה סולארית, שיתנו מענה לאיומים הביטחוניים והסביבתיים השונים עמם אנחנו והעולם כולו מתמודדים. פתרונות אגירה וייצור חשמל סולאריים, יאפשרו לצמצם את איומי ניתוקי החשמל השונים ולהפחית את פליטות גזי החממה המבוצעות בייצור חשמל בשיטות המסורתיות. 

אם עד היום המטרה העיקרית שלשמה מדינת ישראל שאפה לקדם ייצור חשמל באנרגיה סולארית, הייתה לצורך הורדת עלויות ורמות הזיהום, עתה מצטרף לכך איום הטילים, הרחפנים ואמצעי טרור אחרים, שהפך להיות מוחשי מתמיד במלחמת האחרונה. ייצור ואגירת חשמל באנרגיה ירוקה מספק הגנה וביטחון אסטרטגי להבטחת אספקת החשמל בישראל. זה מתאפשר הודות לפיזור של המתקנים הסולאריים על פני אתרים רבים, הפועלים בנפרד על פני תא שטח קטן יחסית ובאופן בלתי תלוי במתקן אחרים, באופן המונע השבתה מלאה. זאת בניגוד לייצור אנרגיה באמצעים המסורתיים, אשר מרוכז במספר אתרים בודדים ופגיעים מאוד. 

במדינות רבות כבר מזמן הבינו שעתיד משק החשמל נמצא בידי האזרחים וארגונים פרטיים ולא בידיים ממשלתיות. רבות מהן כבר פועלות במרץ שנים רבות על הפתרון - אגירת חשמל בשעות שיא הייצור. במיוחד במדינה שטופת שמש כמו ישראל, קיימים מתקנים סולאריים רבים המייצרים אנרגיה סולארית עודפת שכיום לא נעשה בה שימוש. בשיטה זו, עודפי האנרגיה המיוצרת במהלך שעות היום, נאגרים ומשמשים לסייע באספקת האנרגיה בשעות הביקוש ומשמשים גם כמקור אנרגיה אגורה לתרחישי קיצון ובימים בהם ישנו אובך, עננות, מזג אוויר גשום או ערפל, שמקשים על הפאנלים לייצר חשמל, וכיום נוספת חייבתם הרבה גם בחירום כמענה לתרחיש העלטה שבהחלט אפשרי.

כיום, ממשלות רבות מעניקות תמריצי והטבות מס שונות לאזרחים שמתקינים מערכות סולאריות על גג הבית או העסק. ממשלת ארה"ב למשל מעניקה עד 30% זיכויי והחזר מס על עלות הרכישה וההתקנה של המערכת, למי שהתקינו או יתקינו את המערכת בין 2032-2022. בקליפורניה פועלת כבר שנים תוכנית תמריצים ליצירה עצמית של חשמל (SGIP). במסגרתה בעלי בתים זכאים להנחות של מאות דולרים לקוט"ש, המכסים בסביבות 25% מהעלויות של התקנת מערכת אגירת אנרגיה.

בישראל עד כה הרגולציה מכבידה והתמריצים לא מספקים את היזמים. עם זאת, לפני מספר חודשים, רשות החשמל פירסמה את הצעה למתן פרמיה למי שיקימו מתקני ייצור ואגירה של חשמל באזורים בעלי מרקם אורבני צפוף. במסגרתה הוצע להעניק פרמיה בגובה של 5.3 אגורות לקוט"ש שיחוברו במתח הנמוך והגבוה, וכן למתקני אגירה מנוהלים שיחוברו במתח גבוה. 

מדובר בצעד ראשון ומבורך של רשות החשמל. אם כי דרושה תוכנית לאומית לייצור חשמל סולארי ולאגירתו. חוסר האיזון בין הביקוש להיצע באספקת החשמל הסולארי, צפוי להיות אחד האתגרים המשמעותיים של משק החשמל בישראל ובעולם. 

זה הזמן של הממשלה לבנות תוכנית ארוכת טווח, שתאפשר לשלב את האזרחים את המשקיעים וארגונים שונים, שיחברו יחד כדי לייצר חשמל למשק בישראל. מדובר בשילוב כוחות שיאפשר לשמור על הסביבה ולהקטין את טביעת הרגל הפחמנית של ישראל, למנוע שיבוש אספקה והעלאת מחירי החשמל, וגם יפתח את האפשרות למשקיעים להיכנס ולפתח את התחום שהולך וצובר תאוצה.

בכל העולם אנחנו רואים פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, כשהצפי הוא שעד 2050 אחסון החשמל יגדל פי 5 מהרמות שהוא עד היום, לישראל יש את כל הפוטנציאל והתנאים להצטרף לאותן מדינות מפותחות, מה שנשאר הוא רק לקבל את ההחלטה ולהוציא את התוכנית החשובה לפועל.