"כוכבים יש בשמיים לא בשוק ההון"

"כוכבים יש בשמיים לא בשוק ההון"

שגיא שטיין, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, בראיון כולל על התעשייה ושוק קרנות הנאמנות בישראל

מאת/אלמוג עזר

צילום/טוני רשף

"האם ניהול כסף הוא ייעוד? בשנה וחצי האחרונות מאז שמוניתי למנכ"ל אני ממשיך לנהל גם כסף ולא מיניתי סמנכ"ל השקעות"

" מנהל השקעות שמכיר את החוק והנהלים לא צריך להיות מושפע מהכבדת הרגולציה"

" מבין כל מכשירי החיסכון הקיימים, תעשיית הקרנות היא התעשייה המחזורית והקורלטיבית ביותר לנעשה בשווקי ההון"

" בחירות חופשיות במדינות סביבנו פירושן הרעה ביחסים עם ישראל ועלייה בכוחו של האסלאם הקיצוני"

עד ספטמבר 2009, שימש רונן טורם, כמנכ"ל מגדל שוקי הון, בד בבד עם כהונתו כמנכ"ל קרנות הנאמנות של בית ההשקעות. במהלך דרמטי, הודיע טורם, כי הוא חפץ לסיים את תפקידו הכפול ובחר לקדם את מי שנחשב אז ככישרון העולה של בבית ההשקעות- שגיא שטיין. שגיא במהלך השנתיים שקדמו למינוי טרם מינויו,  שימש שגיא כסמנכ"ל ההשקעות של מגדל שוקי הון

במשך שנתיים קודם. עוד  לפני כן, שטיין כיהן כמנהל ההשקעות בחברת הקרנות של מגדל. היום אחרי שנה וחצי בתפקיד, שיתף אותנו שגיא במחשבותיו על תפקוד שוק ההון, תפקוד החברה בה הוא עובד ומה הוא חושב שמצפה למשקיעים בהמשך של שנת 2011 למשקיעים.

שוק קרנות הנאמנות המקומי ניצב היום בצומת מכריע, בו הוא מתכונן לכניסתן של הקרנות הזרות. איך מנהלי הקרנות במגדל שוקי הון  מתכוננים לכניסתן?

אנו רואים בכניסת הקרנות הזרות הזדמנות גדולה בעיקר בשל העלאת המודעות של המשקיע הישראלי  לצורך בפיזור ההשקעה. למשקיע הישראלי נטייה חזקה מאוד לשוק המקומי וגם המשבר הנוכחי שהוא גאופוליטי במהותו לא גרם למשקיעים הישראלים לפזר השקעות בחו"ל.  אמנם זה שהקרנות הזרות לא יהיו כפופות לרגולציה מקומית זה מוזר אבל אני מאמין שדווקא בשל כך יווצר יתרון לקרנות המקומיות בעיקר בגלל ששם המשחק היום, יותר מתמיד, הוא שקיפות. אני מקווה שהיועץ הישראלי שמפוקח על ידי הרשות הישראלית לניירות ערך יציע ללקוחותיו  לפזר השקעות גם לחו"ל אבל באמצעות מוצר מפוקח שעומד בכול כללי הרגולציה המקומית  ולא מהווה השקעה ב"קופסה שחורה" ולא משנה עד כמה ממותג בית ההשקעות הזר. כולנו עדיין זוכרים מה עלה בגורלן של חלק מהקרנות הכספיות של בתי השקעות מובילים בארה"ב ב- 2008.

לאן צועד ענף הקרנות? האם הגיוסים בקרנות האג"ח ימשיכו? האם תירשם התאוששות בענף הקרנות המנייתיות?

מבין כל מכשירי החיסכון הקיימים, תעשיית הקרנות היא התעשייה המחזורית והקורלטיבית ביותר לנעשה בשווקי ההון. להערכתי אם לא יהיו הפתעות השוק יעשה את האדפטציות שלו ויחזור מהר מאוד להתעסק בכלכלה. אנחנו עדיין באמצע מחזור שלב הצמיחה ולהערכתי היא תימשך גם ברבעונים הקרובים. מכאן שהגיוסים בקרנות האג"ח שמשלבות רכיב מנייתי וקרנות האג"ח הקונצרני , ימשיכו, בשלב הבא נראה גם גיוסים בקרנות המנייתיות. כשנכסי קרנות מניות היתר ומניות הנדל"ן יהיו שוב מאות מיליוני שקלים אז צריך יהיה להתחיל לדאוג ולחפש באופק מה הוא הטריגר למשבר הבא.

בשנת 2009, מגדל שוקי הון היה בית השקעות שהיה המוצלח ביותר בכל הנוגע לתשואות. עם זאת שנת 2010 לא הייתה כה מוצלחת כמו הקודמת לה, מהן הסיבות לדעתך?

באופן עקרוני  אני לא אוהב את ההגדרה "כוכבת". כוכבים יש בשמיים לא בשוק ההון.  אני מאמין  בעבודה קשה שמביאה תשואות נאות למשקיעים לטווח הארוך. מעבר לזה ההגדרה של מה היא הצלחה של אגף ההשקעות השתנתה בין   2009 ל- 2010. שנת 2009 הייתה שנה נדירה כי כמעט בכל קטגוריה ותת קטגוריה היו לנו קרנות במקום הראשון או השני ובחלק מהמקרים בפערים ענקיים מהמתחרים. אבל ב- 2009 גם הייתה הזדמנות נדירה בשוק ההון לקחת פוזיציות אגרסיביות מאוד גם במניות וגם באגרות חוב ללא כל רלוונטיות לסטיות תקן או למדדי סיכוי סיכון כמו שארפ. זה פשוט לא היה רלוונטי בשנה כמו 2009. כבר בסוף 2008 כשרוב המתחרים נכנסו לבונקר אנחנו היינו בחשיפות כמעט מלאות גם במניות וגם באג"ח קונצרני כי פשוט הערכנו  שה DOWNSIDE  מאוד נמוך בכול האפיקים. גם באמצע 2009 בתיקון הגדול, לא ברחנו אלא הערכנו שזה תיקון בלבד. שני האירועים האלו הם שיצרו את הפער הענק מהמתחרים, אבל בשנים נורמאליות אי אפשר לפתוח פערים לא נורמאליים מהמתחרים. בשנים נורמאליות כמו 2010 ו 2011 המטרה ברוב הקטגוריות היא לעבוד על פי יחסי סיכון סיכוי גבוהים ולנסות להגיע למדדי שארפ גבוהים. אנחנו מתאימים את פרופיל הסיכון ואת האגרסיביות שלנו בהתאם לקטגוריה כשברור שלמשקיע במניות ת"א 75 מדד שארפ לא משמעותי כמו למשקיע בקרנות אג"ח, אך בגדול המטרה היא לתת מקסימום תשואה לטווח ארוך ולא להיות כוכב לרגע. אני בפרוש אומר לך שהעובדה שבשנת 2010 מתוך כ- 1250 קרנות נאמנות, שש מתוך עשרת הקרנות הראשונות במדד שארפ הן של מגדל קרנות נאמנות, משמעותית בעיניי לא פחות מההצלחה הנדירה והמיקומים הראשונים בכל הקטגוריות בשנת 2009 שבה הייתה באמת הזדמנות לעשות תשואות של עשרות ומאות אחוזים. היום זה ממש לא המצב ולכן צריך לעבוד בזהירות ולא לרדוף בכל מחיר אחרי תשואות. לשמור על המשקיעים בירידות חשוב לא פחות -אם לא יותר -מלספק להם תשואות נאות בעליות.

אחת מן הביקורות הבולטות ביותר כנגד ענף הקרנות היא על כך שחברות לקרנות נאמנות הגדולות, יש המון קרנות בהתאם לאופי השוק. מה מקור הטענות לדעתך? והאם נחוצה התערבות רגולאטורית בנידון?

 צריך להבין שכבר היום קיימות 50 תתי קטגוריות על פי החלוקה הרשמית ושבכל קטגוריה הקרנות מסומנות לפי חשיפה למניות, חשיפה למט"ח ושבמערכות הבנקים הקרנות מחולקות גם לתתי קטגוריות על פי החשיפה למניות ומדורגות גם לפי זה. החברות הגדולות לא יכולות לוותר על נוכחות בתתי הקטגוריות בבנקים ולכן מתאימות את עצמן. תוסיף לכך את העובדה שקיימות קרנות חייבות שרלוונטיות ללקוחות ספציפיים וקרנות מחקות שמתחרות בכלל בתעודות סל וכבר הגעת לקרוב למאה קרנות בחברת קרנות גדולה. אם נוסיף לנקודת הפתיחה הזאת את העובדה שכחלק מלקחי 2008 החברות מתאימות את הנפקות המוצרים למצב השוק כך שבתשקיף של קרנות מעורבות למשל ברור מה המח"מ ומה החשיפה למניות באופן השקוף ביותר ותקבל מספר קרנות גדול מאוד בתעשייה. באשר להתערבות הרגולטורית, אני רואה בהנפקות האחרונות עם המדיניות התשקיפית הקשיחה תוספת מבורכת, כך שמי שרוצה יכול  להשקיע בקרן גמישה ומי שרוצה אחרת, יכול להשקיע בקרן שהמדיניות שלה קשיחה. מי שרוצה יכול להשקיע בקרנות חדשות ומי שרוצה אחרת שיחפש קרנות עם טרק רקורד של עשרים שנה.

מה העמדה של מגדל כלפי קרנות כספיות?

הקרנות הכספיות הן כלי השקעה חשוב והכרחי בשוק ההון והן תחליף אמיתי לפיקדונות הבנקאיים. לצערי בסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית כשהאינפלציה החזויה כה גבוהה והריבית הנומינלית כה נמוכה, הפיקדונות והכספיות מספקות תשואה ריאלית שלילית ושוחקות את ערך הכסף של המשקיעים בהן.

כיצד אתה מגיב על האשמות של ניגוד אינטרסים שנעשה לעיתים בחברות החיתום כאשר אלו משמשות גם בתור מוסדי רוכש?

אני בהחלט חושב שניגוד האינטרסים הפוטנציאלי עלול  להוות בעיה שדורשת התייחסות מיוחדת. בחברות המנוהלות באופן תקין קיימים מנגנונים שמפוקחים על ידי דירקטורים מטעם הציבור ומיועדים לנטרל את ניגוד העניינים הנ"ל.

בעבר המלצת על רכישה של קרנות נאמנות דרך הוראת קבע. נראה כי עתה, תעודות הסל שהצליחו לנגוס סכום נכבד מהתעשייה בעבר תנהגנה באופן דומה. כמה זה ישנה מבחינתך את המאזן העדין ממילא בין שני אופני ההשקעה?

שני המוצרים אינם דומים. קרנות הנאמנות הן מוצרים מנוהלים כלומר, אקטיביים ואילו תעודות הסל הן מוצרים פאסיביים. לכן אני לא חושב שזה שינוי בעייתי בעבור תעשיית קרנות הנאמנות המסורתית. לעומת זאת השינוי הזה מנטרל את אחד היתרונות של קרנות הנאמנות המחקות אל מול תעודות הסל אבל חשוב לזכור שהיתרון הזה לא היה גם קודם אחד היתרונות הבולטים. היתרונות הבולטים של הקרנות המחקות הם כול נושא השקיפות, הפיקוח הרגולטורי,הדיוק ברמה יומית  ודמי ניהול ממוצעים אפקטיביים נמוכים משמעותית ואלה יתרונות שלא ישתנו בקרוב כך שהשינוי הזה אינו באמת שינוי משמעותי.

איפה עומדת מגדל בכל הנוגע לדמי ההפצה?

 זה לא תלוי בנו. נמתין להחלטה ונבצע את האדפטציה שלנו למצב החדש.

בעקבות החלטת רשות המיסים, האם תשקלו להמיר קרן חייבת לקרן פטורה?

 למגדל יש קרנות חייבות רבות יחסית לתעשייה. ההחלטה אם להפוך את הקרן מחייבת לפטורה תלויה בעיקר בשאלה האם לקרן הפסדים צבורים. בעקבות הרכישה של דקלה יש למגדל קרנות ותיקות רבות שחלקן נפתחו בשנת 2001, 2002 ומכך שקיימים בהן הפסדים צבורים כה משמעותיים שלעיתים הם מגיעים קרוב לשווי כלל הנכסים הנוכחיים בקרן. הקרנות הללו אטרקטיביות מאוד להשקעה בתקופה הנוכחית המתאפיינת  במאבק מתמיד של המשקיעים להשיג עודף תשואה. הקרנות החייבות הללו בשל מגן המס טומנות בחובן פוטנציאל משמעותי לעודף תשואה כזה ויועצים מתוחכמים כבר סימנו את הקרנות הללו ומתחילים להזרים אליהן ביקושים. אני מניח כי נכסי הקרנות הללו יגדלו בהדרגה וברבעונים הבאים, בהנחה שהשווקים יתפקדו היטב, ידללו ההפסדים הצבורים. מכך בשנים הקרובות נראה בהדרגה העלמות של כמעט כל הקרנות החייבות בתעשייה.  

עד כמה מכבידה הרגולציה על ההתנהלות של גוף גדול בשוק הקרנות? האם נכונה הדעה כי רגולציה כל כך מסיבית מקטינה את האפשרות לחברות קטנות לצמוח?.

 ראשית, מנהל השקעות שמכיר את החוק והנהלים לא צריך להיות מושפע מהכבדת הרגולציה והיכולת שלו לנהל כסף באופן מוצלח לא צריכה להיפגע.

ברמת החברה, בשנים האחרונות הכבדת הרגולציה בהחלט דורשת הקצאת זמן ומשאבים כספיים. באופן טבעי  זה  מקשה יותר על חברות קטנות ולכן להערכתי נמשיך ונראה את מגמת המיזוגים והרכישות בענף. דווקא עבור גוף גדול ובעל משאבים הדבר מהווה יתרון אל מול המתחרים. גוף כמו מגדל שוקי הון יכול להרשות לעצמו תמיכה מאסיבית וצמודה של אנשים שמתמחים בתחום הרגולציה ומכך הפעילות העסקית השוטפת ובעיקר פעילות אגף השקעות כמעט ואינה נפגעת.

מה אתה חושב על האכיפה המנהלית וכיצד היא תשפיע על שוק ההון? האם הקנסות יכולים לגרום לאנשים לעזוב את המקצוע? האם נתקלת בקולות מחאה בקרב עובדיך על אי יכולת השיפוי?.

המילה מחאה  בהקשר הזה היא מוגזמת . אנחנו לא בכיכר תחריר. עיקר הדאגה בקרב העובדים היא מפני ענישה אישית מוגזמת ולא פרופורציונאלית על הפרות קלות שעלולות להיגרם מטעויות אנוש. ואין זאת כוונת המשורר, אני מקווה ומעריך שהחששות הללו יתבדו. בעיניי הרעיון באכיפה מנהלית בהחלט נכון והכרחי, והאינסנטיב שזה יוצר  בדרגים המקצועיים והניהוליים לציית לתקנות ולשפר את מערכות הפיקוח והבקרה הוא נכון ומרתיע אך האגרסיביות בסנקציות מוגזמת לטעמי. אי יכולת השיפוי או העובדה שבהליך המנהלי נפגעים יסודות משפטיים בסיסיים נראים לי בהחלט אגרסיביים מידיי.

בכדי להינצל מקנס הרשות מבקשת על מנהלי בתי ההשקעות להציג תוכנית התגוננות מפני חריגה בכללים. זאת, כאקט של רצון טוב ובכדי שהרשות תתחשב בעתיד בבית ההשקעות כאשר יתגלו חריגות. האם תשקלו ליישם תוכנית כזו?

התכנית כבר קיימת ותושק בימים הקרובים אבל אלמנטים רבים מתוכה היו קיימים במגדל כבר קודם ללא קשר לאכיפה המנהלית. בשנים האחרונות חל שינוי כזה או אחר בהתייחסות של בתי ההשקעות אל הפיקוח הבקרה והציות. מי שחל אצלו שינוי לא מהותי נמצא היום בבעיה רצינית, החוק ותכנית האכיפה הם רק התוצר הסופי, האווירה בבית ההשקעות והתפיסה בקרב היושבים בראש הפירמידה הם חזות הכל. שם זה מתחיל. במקומות שבהם ההנהלה הבכירה משדרת מסר ברור וחד משמעי של אפס סובלנות לאי ציות לנהלים, וכשהיא ממנה אנשים איכותיים ומקצועיים לתפקידי הציות הפיקוח והבקרה ונותנת להם גיבוי מלא ומעמד בכיר , נוצרת בחברה האווירה הנכונה והיא זאת שמונעת הפרות.

מה אתה חושב על ההוראות החדשות של כנסים ליועצים מידי בתי השקעות?

ההוראות חשובות כי צריך להסדיר את הנושא אחת ולתמיד. היה מקל עלינו אם הן היו יותר ברורות ומפורטות.

מה יהיו מקורות צמיחה של הכלכלה הגלובאלית בשנת 2011? האם נמשיך לחזות בזרימה של הון אל המערב?

הצמיחה העולמית ב 2011 תמשיך להישען על השווקים המתפתחים. הצמיחה בשווקים המפותחים בוודאות הייתה נמוכה משמעותית אם הבנקים המרכזיים והממשלות לא היו ממשיכים בתכניות התמיכה. אני מניח שזרימת כסף להשקעה במניות תחזור בטווח הקצר לארה"ב ולאירופה אך אני לא רואה איך השקעות ריאליות כמו מרכזי ייצור חוזרים באופן מאסיבי מהמזרח או ממקסיקו לארה"ב. השקעות בטווח הארוך ימשיכו לזרום להיכן שקיים כוח עבודה זול קרי לשווקים המתעוררים. בעייני סביר יותר שייצור טקסטיל, למשל, יעבור מסין לאינדונזיה מאשר שיחזור לארה"ב.

מה יהיו לדעתך תוצאות המשבר הפוליטי בעולם הערבי? ובתוך כך מה האלוקציה המומלצת לתיק ההשקעות הישראלי?

לאורך השנים מדינת ישראל עשתה שלום עם משטרים ולא עם עמים. שלום שהתבסס על אינטרסים כלכליים ועל רצון המשטרים האלה לשמור על שלטונם. להערכתי, בחירות חופשיות במדינות סביבנו פירושן הרעה ביחסים עם ישראל ועלייה בכוחו של האסלאם הקיצוני. לכן,  יש הבדל בין המימושים שאנו רואים בעת הנוכחית  בשווקים הפיננסים העולמיים ובשוק המקומי. בשווקים העולמיים המימוש נובע מהחשש מהתפשטות התסיסה למדינות בעלות רזרבות הנפט הגדולות. אם לא יתרחש משבר בסעודיה מחירי הנפט ירדו ונחזור להתרכז בהמשך ההתאוששות הכלכלית בארה"ב ובאירופה. בישראל לעומת זאת המצב שונה. אי היציבות במדינות השכנות מעלה באופן ברור את פרמיית הסיכון של ישראל ולצערי זה יישאר כך לטווח ארוך. כרגע הפרמיה על  ה- CDS הישראלי מוגזמת ותיקון מתבקש, אך להערכתי היא לא צריכה לחזור לרמתה  הקודמת. אני מניח כי ככל שיעבור הזמן יותר ויותר משקיעים מתוחכמים יסיטו השקעות לחו"ל. העובדה שמחירי המניות בשווקים מערביים בחו"ל מעניינים ושניתן בקלות לגדר את החשיפה המטבעית של ההשקעה, תביא לגידול בהשקעות בחו"ל. באשר לאגרות החוב, האלוקציה המומלצת נשענת על העדפת אג"ח צמוד על שקלי ואג"ח קונצרני לטווח קצר על ממשלתי. הרציונל הוא זחילה על עקום התשואה תוך קבלת הגנה מדדית. ההנחה היא שפישר יעלה את הריבית מעבר לציפיות השוק רק אם האינפלציה תחרוג משמעותית מן הציפיות. במקרה כזה השקעה באג"ח קצר צמוד  תספק הגנה מעליית תשואות בעקבות העלאת ריבית אגרסיבית. חשוב לציין כי ההעדפה לאג"ח קונצרני אינה רוחבית ויש לברור את המוץ מן התבן. למרות המרווחים הנמוכים עדיין קיימות אג"ח מעניינות דוגמת אגרות הבנקים שהסיכון הטמון בהן לאחר השינויים הרגולטורים האחרונים נמוך בהשוואה ל- 2007 או אג"ח של חברות הליסינג הנושאות בטחונות. באשר לאפיק המנייתי, גיוון התיק בחשיפה לחו"ל נעשית על ידינו בעיקר במניות. ארה"ב נראית השוק המערבי המעניין ביותר. פיזור ההשקעה לשווקים דוגמת ברזיל וסין שסובלים כבר תקופה ארוכה מחששות המשקיעים מהידוק מוניטרי אגרסיבי נראה מעניין לטווח ארוך שכן חלק גדול מהחששות כבר מגולם במחירי המניות. זה בדיוק הזמן למשקיעים לטווח ארוך להיכנס להשקעה בשווקים אלו. באשר לחשיפה למניות מקומיות אפשר לציין את מניות הבנקים שהתממשו באופן משמעותי ונראות אטרקטיביות, אבל ברור כי עיקר הערך נמצא היום במניות השורה השנייה והשלישית.

אחרי שהסברת את עמדתך, מהן ההמלצות בהווה במגדל למשקע הסולידי? ממה כדאי להיזהר?

 בסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית אני בהחלט חושש יותר מהארכת מח"מ מאשר מחשיפה לאשראי. אגרות חוב קונצרניות צמודות בעלות מח"מ קצר שנבחרו בקפידה הן ההשקעה הנכונה בשקלול הסיכון והסיכוי. משקיע לא יתעשר מהשקעה כזאת אך היא בהחלט נותנת פיצוי סביר על הסיכון שלהערכתי בסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית הוא נמוך.

מה הראייה של מגדל כלפי מניות הגז והנפט (ויחידוות ההשתתפות)? האם תשקלו לפתח קרן שזו התמחותה?

יש בקטגוריה הזאת ניירות מעניינים ולגיטימיים להשקעה ויש שנראים כספקולציה טהורה. מה שבטוח הוא שאי אפשר להתעלם מהאפיק הזה  וכחברת קרנות מובילה אנו בהחלט שוקלים להנפיק קרן ייעודית על מנת לאפשר למשקיעים ליהנות מהיכולות שלנו בתחום.

האם פישר בפעולותיו יש לו יכולת להילחם בספקולנטים?

מסתבר שלפחות חלקית כן. אפשר לראות שהפעולות האחרונות עובדות. הכי קל לראות את זה בביקוש בשוק לדולרים. בתקופה האחרונה הריביות על פיקדונות דולריים קפצו ב- 0.5% - 0.4% אחרי שבמשך יותר משנה היו נמוכות להחריד ולא משנה מה הנגיד עשה. אם הבנקים צריכים שוב דולרים זה אומר שהפעולות של פישר מתחילות לשאת פרי.

במגדל שוקי הון נוהגים להזכיר את אחת מהקרנות הבולטות של בית ההשקעות והיא קרן הנאמנות " מגדל אפיקים צמודה " כאחת כזו שהניבה תשואה נאה למשקיעים. אך בכל זאת, ההיסטוריה מלמדת שמי שבאמת חפץ בהגנה מפני אינפלציה "סלקטיבית", עליו לקחת סיכונים חדים יותר. מה דעתך? 

בישראל, האפשרות להתגונן מעליית מחירים באמצעות השקעה בניירות ערך היא מצוינת בהשוואה לעולם. קיים שוק מפותח של אג"ח ממשלתי צמוד ומגוון גדול של אגרות חוב קונצרניות סחירות צמודות מדד. ההצמדה היא למדד המחירים הכולל את מחירי הדיור המזון ואנרגיה ולא למדד ליבה שמנטרל סגמנטים מסוימים. לכן, השקעה בקרן צמודת מדד על מנת לקבל הגנה מעליית מחירים בישראל, היא אלטרנטיבה מצוינת. חשוב להבין שהשקעה ישירה בנפט, למשל, בעבור המשקיע הממוצע לא מהווה גידור אלא ספקולציה. מדד המחירים יכול להמשיך לעלות ובמקביל יכול מחיר הנפט לרדת חזרה מ 100$ לחבית היום ל 90$ בעוד שבוע ולגרום להפסד של 10% למשקיע וכל זאת כשהסביבה נשארה מאוד אינפלציונית.

האם אתה רואה עצמך בתפקיד אחר בעתיד או שניהול כספים זה מבחינתך הייעוד?

בשנה וחצי האחרונות מאז שמוניתי למנכ"ל אני ממשיך לנהל גם כסף. לא מיניתי סמנכ"ל השקעות ואני ממשיך להיות אחראי במקביל גם על אגף ההשקעות בקרנות הנאמנות. השילוב של ניהול חברה במקביל לניהול כספים הוא אידיאלי כרגע מבחינתי. כך אני מרגיש בצורה הטובה ביותר את השטח.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין FUNDER

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.