פרופ׳ דניאל כהנמן, איור: פאנדר
דן דוברי
01/04/2024
עבודתו החלוצית של כהנמן בכלכלה התנהגותית זיכתה אותו בפרס נובל בשנת 2002 על פיתוח תיאוריית הסיכויים, שחוללה מהפכה בהבנתנו את השיפוט האנושי ואת קבלת ההחלטות. התובנות שלו לגבי סיכון והשקעה השפיעו עמוקות על נקודת המבט המקצועית שלי.
מהות הסיכון
לאורך הקריירה שלי, מושג הסיכון ופרשנותו על ידי יחידים היה במוקד. חיי היומיום חושפים אותנו לסיכונים שונים, החל מפעילויות שגרתיות ועד החלטות השקעה מורכבות. אישיותו של המשקיע, אורח חייו וגילו משפיעים באופן משמעותי על גישת ניהול הסיכונים שלו. פרופיל הסיכון של כל אדם הוא ייחודי, ומעצב את סובלנותו ואת יכולתו לסבול אי ודאות כלכלית. בדרך כלל, סיכוני השקעה גבוהים יותר נפגשים עם ציפיות לתשואות גבוהות יותר, אם כי מתאם זה אינו מבוסס באופן אוניברסלי.
השערת המפתח של כהנמן
תיאוריות כלכליות ופיננסיות מסורתיות מניחות התנהגות רציונלית וניתוח מידע מקיף בקבלת החלטות. בניגוד לאמונה זו, המחקר של כהנמן חשף סטיות תכופות מהרציונליות. הוא ייסד את ה"כלכלה התנהגותית", תחום המוקדש להבנת ההטיות הרגשיות והקוגניטיביות המשפיעות על החלטות המשקיעים. דיסציפלינה זו האירה את חוסר היעילות של השווקים הפיננסיים ואת הגורמים הבסיסיים לאנומליות, בועות שוק וקריסות. לדוגמה, ההצלחה של השקעת ערך מיוחסת לעתים קרובות להתלהבות הלא רציונלית של חברות צמיחה, המונעת על ידי ביטחון מופרז וסיפוק רגשי של בעלות.
כלכלה התנהגותית מתעמקת בהשפעות הפסיכולוגיות על ההתנהגות הפיננסית הן ברמת הפרט והן ברמת השוק. ממצאיו שימשו בעיקר לזיהוי דפוסי מחירי נכסים ולתכנון אסטרטגיות השקעה נצלניות. עם זאת, ההתמקדות כאן היא בייעוץ למשקיעים פרטיים לייעל את בחירות ההשקעה שלהם.
מימון התנהגותי במשברי נזילות
משברי נזילות מעוררים בדרך כלל תגובת ברכיים לחיסול נכסים תמורת מזומן, מה שמוביל למכירות מצוקה ולהפסדים כספיים משמעותיים. תורתו של כהנמן בכלכלה התנהגותית מציעה כי החלטות כאלה מונעות לעתים קרובות רגשית ולא מבוססות אנליטית. הוא הדגיש את החשיבות של עיסוק בחשיבה של "מערכת 2" – איטית, מכוונת והגיונית – כדי לנטרל את "מערכת 1" האימפולסיבית – מהירה, אינסטינקטיבית ורגשית. זיהוי והבנה של ההטיות הקוגניטיביות והתגובות הרגשיות שלנו יכולים למנוע את המלכודות של מכירת פאניקה, שעלולות להחריף את הירידות בשווקים. אימוץ עקרונות הכלכלה ההתנהגותית יכול להנחות אותנו לקראת החלטות מושכלות וממוקדות יותר בשימור.
תרומתו של דניאל כהנמן עיצבה ללא הרף את הבנתנו את הסיכון ואת היסודות הפסיכולוגיים של החלטות פיננסיות. כאשר אנו מהרהרים בהשפעתו, תורתו ממשיכה להדהד, ומנחה אותנו דרך המורכבות של התנהגות כלכלית ואסטרטגיות השקעה. עבודתו נותרה מגדלור עבור אלה המבקשים לנווט בנופים הפיננסיים בחריפות ותובנה.
העולם הכלכלי מתאבל השבוע על לכתו של אחד ההוגים המשפיעים ביותר שלו. דניאל כהנמן, פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ויחסי ציבור באוניברסיטת פרינסטון, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת שחצתה את גבולות הכלכלה – תחום שהשפיע עליו באופן יוצא דופן ללא הכשרה פורמלית.
עבודתו החלוצית של כהנמן בכלכלה התנהגותית זיכתה אותו בפרס נובל בשנת 2002 על פיתוח תיאוריית הסיכויים, שחוללה מהפכה בהבנתנו את השיפוט האנושי ואת קבלת ההחלטות. התובנות שלו לגבי סיכון והשקעה השפיעו עמוקות על נקודת המבט המקצועית שלי.
מהות הסיכון
לאורך הקריירה שלי, מושג הסיכון ופרשנותו על ידי יחידים היה במוקד. חיי היומיום חושפים אותנו לסיכונים שונים, החל מפעילויות שגרתיות ועד החלטות השקעה מורכבות. אישיותו של המשקיע, אורח חייו וגילו משפיעים באופן משמעותי על גישת ניהול הסיכונים שלו. פרופיל הסיכון של כל אדם הוא ייחודי, ומעצב את סובלנותו ואת יכולתו לסבול אי ודאות כלכלית. בדרך כלל, סיכוני השקעה גבוהים יותר נפגשים עם ציפיות לתשואות גבוהות יותר, אם כי מתאם זה אינו מבוסס באופן אוניברסלי.
השערת המפתח של כהנמן
תיאוריות כלכליות ופיננסיות מסורתיות מניחות התנהגות רציונלית וניתוח מידע מקיף בקבלת החלטות. בניגוד לאמונה זו, המחקר של כהנמן חשף סטיות תכופות מהרציונליות. הוא ייסד את ה"כלכלה התנהגותית", תחום המוקדש להבנת ההטיות הרגשיות והקוגניטיביות המשפיעות על החלטות המשקיעים. דיסציפלינה זו האירה את חוסר היעילות של השווקים הפיננסיים ואת הגורמים הבסיסיים לאנומליות, בועות שוק וקריסות. לדוגמה, ההצלחה של השקעת ערך מיוחסת לעתים קרובות להתלהבות הלא רציונלית של חברות צמיחה, המונעת על ידי ביטחון מופרז וסיפוק רגשי של בעלות.
כלכלה התנהגותית מתעמקת בהשפעות הפסיכולוגיות על ההתנהגות הפיננסית הן ברמת הפרט והן ברמת השוק. ממצאיו שימשו בעיקר לזיהוי דפוסי מחירי נכסים ולתכנון אסטרטגיות השקעה נצלניות. עם זאת, ההתמקדות כאן היא בייעוץ למשקיעים פרטיים לייעל את בחירות ההשקעה שלהם.
מימון התנהגותי במשברי נזילות
משברי נזילות מעוררים בדרך כלל תגובת ברכיים לחיסול נכסים תמורת מזומן, מה שמוביל למכירות מצוקה ולהפסדים כספיים משמעותיים. תורתו של כהנמן בכלכלה התנהגותית מציעה כי החלטות כאלה מונעות לעתים קרובות רגשית ולא מבוססות אנליטית. הוא הדגיש את החשיבות של עיסוק בחשיבה של "מערכת 2" – איטית, מכוונת והגיונית – כדי לנטרל את "מערכת 1" האימפולסיבית – מהירה, אינסטינקטיבית ורגשית. זיהוי והבנה של ההטיות הקוגניטיביות והתגובות הרגשיות שלנו יכולים למנוע את המלכודות של מכירת פאניקה, שעלולות להחריף את הירידות בשווקים. אימוץ עקרונות הכלכלה ההתנהגותית יכול להנחות אותנו לקראת החלטות מושכלות וממוקדות יותר בשימור.
תרומתו של דניאל כהנמן עיצבה ללא הרף את הבנתנו את הסיכון ואת היסודות הפסיכולוגיים של החלטות פיננסיות. כאשר אנו מהרהרים בהשפעתו, תורתו ממשיכה להדהד, ומנחה אותנו דרך המורכבות של התנהגות כלכלית ואסטרטגיות השקעה. עבודתו נותרה מגדלור עבור אלה המבקשים לנווט בנופים הפיננסיים בחריפות ותובנה.
