5 גורמי סיכון שמאיימים על משקיעי המניות בארה"ב

במחצית השניה של 1999 נרשמו בארה"ב קצבי צמיחה מהירים. ברבעון השלישי של השנה עמד קצב הצמיחה על 5.4%. ברבעון הרביעי הקצב הואץ ל-6.7%. צמיחת התמ"ג באותה עת נשענה בעיקר על חברות הטכנולוגיה שצמחו בקצבים מהירים. 

איש לא יכול היה לדמיין אז שכעבור 5 רבעונים בלבד תידרדר הכלכלה המקומית למיתון עקב פיצוץ בועת המניות. רק לימים יתברר ששיעורי הצמיחה המהירים של סוף שנות ה-90' היו מנופחים בעליל. הצמיחה נשענה על גיוסי הון תכופים של חברות טכנולוגיה, שהשתמשו בכספים כדי לייצר הכנסות מדומות מפעילויות שלימים הניבו הפסדים גדולים. 

גם במחצית השנייה של 2007 נהנתה עדיין ארה"ב משיעורי צמיחה של יותר מ-2%. רק בודדים הזהירו מפני משבר באופק עקב בועת האשראי בשוק הנדל"ן. 3 רבעונים לאחר מכן קרס שוק המשכנתאות האמריקאי, והמשבר הפיננסי החל. את 2008 סיימה ארה"ב עם נפילה קשה, כניסה למיתון עמוק ומפולת בשוק המניות. 

בשתי התקופות – הן ב-99' והן ב-2007, הועלתה הריבית בארה"ב במידה משמעותית. בין אוגוסט 99' למאי 2000 קפצה הריבית מרמה של 4.75% ל-6.5%. 

ב-2003, אחרי שורה של הפחתות היא נעצרה על 1%. ביוני 2004 החלה עוד סדרה של העלאות ריבית. תוך שנתיים זינקה ריבית ה'פד' מרמה של 1% עד ל-5.25%. העלאת הריבית הובילה למעצור בשוק הנדל"ן, ובהמשך לפיצוץ הבועה. 

המצב בשוק האמריקאי שונה היום במידה ניכרת ממצבו של השוק בסוף 99' או בסוף 2007. צריך להיזהר מהשוואות בין התקופות כי חלק ניכר מהגורמים השתנה מאז. 

אבל הנקודה שאותה חשוב לזכור היא שלמשקיעים יש נטייה לעיוורון בכל מה שקשור ל"תחזיות שליליות". במיוחד כאשר שוקי המניות עולים והכלכלה צומחת בקצבים נאים, כפי שקורה היום בכלכלה האמריקאית. כמו אז, כך גם היום – קשה מאוד לדמיין את הכלכלה האמריקאית נכנסת לתקופה של מיתון, אפילו קל. 

אחרי שנה שבה כלכלת ארה"ב הפתיעה לטובה וצמחה בקצב נאה (1.9%) על אף סדרה של העלאות ריבית שהרימו אותה מרמה של 0% במארס 22' עד ל-5.5% כיום – אנשים מתקשים לראות תרחישים של האטה בכלכלה. ובטח לא של מיתון. 

אבל משקיעים צריכים להיות זהירים תמיד. הסיכוי שכלכלת ארה"ב תצמח בשנה הקרובה בקצב של פחות מ-1% נראה אולי נמוך – אבל הוא בוודאי גבוה מאפס. אם נניח, למשל שכלכלת ארה"ב תצמח השנה רק ב-1% - כמחצית מהתחזיות של ה'פד' (שעומדות על 2.2%) הדבר עלול לגרום לטלטלה גדולה בשוק. 

אם המשקיעים יחליטו למשל שהמכפיל הממוצע הראוי למדד S&P500 שנע כיום סביב 25 צריך לרדת ל-20 – החלטה כזו לבדה משמעותה נפילה של כ-20% בערכו של המדד. אגב, גם מכפיל כזה יהיה עדיין גבוה מהמכפיל  הטיפוסי בשנים האחרונות שנע בממוצע בין 16 ל-18. 

האינפלציה בארה"ב, כמו באירופה, ירדה במהלך השנה האחרונה באופן חד. מרמה של כ-9% ביוני 22', לרמה של כ-3% כיום. ההצלחה שנרשמה עד כה במיגור האינפלציה באמצעות ריבית גבוהה גורמת לרבים בארה"ב לחשוב שהמגמה הזו תימשך. הם סבורים שהאינפלציה תרד לכיוון היעד של ה'פד' (2%), ושבמחצית השנייה של השנה הריבית תופחת. 

זה נראה כמו תרחיש הגיוני - אבל זה לא התרחיש היחיד. לחצי האינפלציה עלולים גם להתחדש. מחיר הנפט למשל קפץ באחרונה שוב לרמה שגבוהה מ-80 דולר לחבית. גם מחיר הזהב – שנחשב לנכס מקלט כנגד אינפלציה לא צפויה – זינק למחירי שיא של יותר מ-2,200 דולר לאונקיה. מחיר הזהב עלה מתחילת השנה בכ-9%. 

ארה"ב נהנית כבר שנים ממצב של תעסוקה מלאה. שיעורי האבטלה נמצאים בשפל הסטורי של 4% או פחות מאז דצמבר 21'. הביקוש הגבוה לעובדים גרם לכך ששכר העבודה לשעה זינק בתוך 3 שנים ב-18% - מ-25.2 דולר ל-29.7 דולר. 

יותר כסף בידי העובדים אומר שהביקושים חזקים יותר ושקיים לחץ תמידי לעליית מחירים של שירותים ומוצרים. ההסטוריה מלמדת שעליות חדות בשכר מתורגמות כמעט תמיד ללחצים אינפלציוניים. במידה והאינפלציה בארה"ב תיוותר ברמה שגבוהה מ-3%, קצת קשה לראות את הריבית יורדת מרמתה הנוכחית. ל'פד' פשוט לא תהיה סיבה לעשות זאת. בכירי ה'פד' אמנם מצפים לשלוש הפחתות ריבית עד סוף השנה, אבל הכל תלוי בנתוני המקרו. אם הללו יהיו שונים אך במעט מהתוואי הנוכחי, הפחתת הריבית תצטרך להידחות ל-2025. 

האם שוק המניות מוכן לזעזוע כזה? אני לא בטוח כלל.

הקטליזטור המרכזי לעליות בשוק האמריקאי הן חברות שמזוהות עם טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI). מעל כולן נמצאת יצרנית השבבים הגראפיים אנבידיה שהראתה שיעורי צמיחה חריגים ברבעונים האחרונים (מעל 100% גידול בהכנסות ב-2023). 

במהלך הרבעון הראשון של 2024 הצטרפו לאנבידיה עשרות מניות טכנולוגיה נוספות. בעיקר אמורים הדברים באשר למניות חברות השבבים. 

מניית AMD  למשל זינקה מתחילת 24' ב-30%, וב-130% מתחילת 23'. השווי שלה עומד כיום על 300 מיליארד דולר. מכפיל הרווח שלה – לפי התחזיות ל-24' – גבוה מ-50. אגב, השווי של המתחרה הגדולה של AMD, אינטל, נמוך בהרבה – רק 180 מיליארד דולר. וזה כשההכנסות השנתיות של אינטל מגיעות ל-54 מיליארד דולר, יותר מכפול הכנסות של AMD. מיקרון טכנולוג'י – שעדיין רושמת הפסדים והכנסותיה עומדות על כשליש מאלו של אינטל – נסחרת לפי שווי של 130 מיליארד דולר.

קשה מאוד לדעת לאן תתפתח טכנולוגיית ה-AI. התחזיות מאוד ורודות כרגע. הבעיה היא שהמניות נסחרות במחירים מפולפלים שכבר כוללים בפנים את רוב התחזיות הטובות מהעתיד (שטרם התרחשו). 

כבר היינו בסיפור הזה בעבר – עם מניות האינטרנט, הביוטכנולוגיה, המכוניות החשמליות, התרופות (עד 2015) ואפילו הבנקים (עד 2008). דרוש רק שינוי קל לרעה בתחזיות כדי שהמניות יבצעו תיקון משמעותי כלפי מטה. מכיוון שהמשקל של ממניות ה-AI במדדי שוק כמו נאסד"ק ו-S&P500 גבוה מאוד כרגע, ההשפעה על המדד כולו יכולה להיות משמעותית. 

זה סיכון שנראה כרגע רחוק. אבל כמו כל שאר הסיכונים – סיכויי ההתממשות שלו אינם מבוטלים כלל.

2024 היא שנת בחירות בארה"ב. שני המועמדים לנשיאות, הנשיא ג'ו ביידן והנשיא לשעבר דונלד טראמפ מוכרים היטב לציבור האמריקאי. 

רוב המשקיעים בעולם היו מעדיפים לראות את ביידן זוכה בבחירות. הזכרונות הרעים מטראמפ עדיין טריים. אם אתם לא טראמפיסטים – דונלד טראמפ מייצג עבורכם בערך את כל מה שרע באמריקה. הוא מפגין שטחיות, בורות, זלזול בהישגים אקדמיים ומדעיים כמו הזלזול שהראה בחומרת מגפת הקורונה למשל. אין לו שום חזון אמיתי וברור לעתיד למעט סיסמאות ריקות כמו "להחזיר את אמריקה לגדולתה". הוא בז לערכים דמוקרטיים בסיסיים, כפי שהתברר בניסיונו לבטל את תוצאות הבחירות ב-2020 ובאירוע האלים של תומכיו על גבעת הקפיטול לאחר ההפסד ההוא. 

רבים ציפו ששלל החקירות שבהן מככב וכתבי האישום שכבר הוגשו נגדו ירתיעו אותו מלהתמודד לנשיאות. במקום זאת נראה שהוא רק מתחזק. את הקרב על המפלגה הרפובליקנית הוא ניצח בהליכה. הסקרים מראים שיש לו סיכוי של ממש לזכות בכהונה שניה. 

האם המשקיעים של העולם וארה"ב מתמחרים בשיקוליהם אפשרות (ויש שיגידו "סיכון") שטראמפ ייבחר שוב לנשיאות? ספק גדול.

5. תופי המלחמה נשמעים עד וושינגטון   

מבלי שרצתה בכך, ואחרי שהסיגה את כוחותיה מעיראק ואפגניסטאן, ארה"ב שוב מוצאת את עצמה מעורבת בסכסוכים אלימים במזרח התיכון ובאירופה. ארה"ב שקועה עמוק במלחמה של אוקראינה מול רוסיה, ובמלחמה של ישראל מול חמאס בעזה ושלוחותיה של איראן בלבנון, סוריה ותימן.

המעורבות במלחמות הללו מעמידה את ארה"ב בסכנות רבות. אחת מהן, למשל, היא שחיקה בכוח ההרתעה הצבאי שלה. איום ה-Don't המפורסם של ביידן אחרי 7 באוקטובר נענה במטחי רקטות ונשק אנטי טנקי מלבנון , וטילים באליסטיים תוצרת איראן מצד החות'ים תימן על ספינות  תובלה שעושות דרכן לים האדום.

ארה"ב הביעה תמיכה ברורה בישראל ובאוקראינה. אבל התמיכה הזו הולכת ונשחקת. המלחמה באוקראינה נכנסה למה שנראה כמו מלחמת חפירות. על המצב הסבוך בעזה וצפון ישראל לא צריך להרחיב. באופק הרחוק יותר אפשר כבר לראות את סין שלוטשת עין לטאיוואן ואת הפיכתה של איראן למדינת סף גרעינית. גם הידוק היחסים בין טהרן למוסקווה מטרידה אמריקאים רבים. 

ארה"ב אמנם לא נמצאת כרגע במלחמה ישירה עם מדינה ספציפית כלשהי, אבל היא מסומנת כיעד לפיגועים עבור עשרות ארגוני טרור. במיוחד עקב תמיכתה בישראל. הסלמה אפשרית במלחמה שמנהלת ישראל בחזיתות רבות, לצד האפשרות שהמצב באוקראינה יחמיר גם הוא, עלולים לסבך את ארה"ב שוב במלחמות הרחק מאדמתה. ולכל אלו נכנסת גם אי וודאות נוספת: מה יעשה במצב הזה הנשיא טראמפ אם וכאשר ייבחר. 

מצבי מלחמה מולידים הרבה אי וודאות, ועלולים גם לגרום להתפרצות אינפלציונית, בעיקר דרך מחירי הנפט. גם כאן מדובר בהתפתחויות שעלולות בש