איור אילוסטרציה פאנדר 
עמי גינזבורג
05/04/2024
בסרט המחודש מככבים בין השאר השחקנים דנזל וושינגטון, כריס פראט, וינסנט ד'אונופריו ואית'ן הוק. הוא מתרחש בשנת 1879 בארצות הברית ומספר את סיפורה של עיירה שתושביה שוכרים שבעה ציידי ראשים על מנת להילחם בתעשיין מושחת ששואף להשתלט על אדמותיהם.
בשנה האחרונות זכה שם הסרט לגרסה בורסאית עדכנית, ובעברית גם עם שינוי מגדר : "7 המופלאות". זה קרה בעקבות הביצועים המרשימים והעניין הרב שמעוררות 7 המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בבורסה מבחינת שווי השוק: מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, אלפאבית (גוגל), מטא (פייסבוק) וטסלה.
במאמר מוסגר כדאי לציין כאן שהכינוי "7 המופלאות", נוח מאוד לשימוש, גם אם איננו מדויק כל כך. ככלל, בשוק ההון אוהבים לקטלג חברות – או אזורים גיאוגרפים - לפי פרמטרים שונים על מנת לתאר אותן כקבוצה. זה נוח יותר וקליט יותר.
כך למשל, בעשור הראשון למילניום צמח המושג BRIC כתיאור משותף ל-4 שווקים מתעוררים גדולים (ברזיל, רוסיה, הודו וסין). אין הרבה מן המשותף בין המדינות הללו – לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה כלכלית. אבל העובדה שכולן ביצעו ביחד קפיצה מרשימה בביצועים הכלכליים, סיפקה למנתחי השווקים, לכלי התקשורת ולמשווקי קרנות סל כמובן, סיבה להזכיר אותן בכפיפה אחת. בשנים האחרונות המושג הזה הפך לבלתי רלוונטי, יחד עם קרנות הנאמנות וקרנות הסל שמשקיעות במדינות הללו.
דוגמא אחרת היא מדינות PIIGS - מושג שנכנס לשימוש ב-2011 במהלך משבר החובות הסוברני של מדינות אירופה. תחילה היו אלה 4 מדינות: פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד שנקראו בפשטות PIGS – שם קליט ונוח עם קונוטציות מובחנות. בהמשך, כשהתברר שגם איטליה הסתבכה בחובות - צורפה למונח אות נוספת.
לקראת סוף 2020, עם העמקת משבר הקורונה, צץ מושג חדש בשוק האמריקאי: FANG. הוא איגד תחתיו את החברות פייסבוק, אפל, נטפליקס וגוגל שמניותיהן המריאו אל על. זה קרה בין השאר בגלל גידול מרשים בהכנסות וברווח שנוצרו להם במהלך מגפת הקורונה, כאשר אנשים נאלצו לעבוד ולצרוך בלי לצאת מהבית. לאחר זמן מה נוספה לחבורה גם אמזון והמושג 'התרחב' ל-FAANG.
בשנה האחרונה, כאמור, אלו "7 המופלאות". ביטוי קליט ונוח אם כי לא תמיד מדויק. אם נסתכל למשל על הביצועים של טסלה בשנה האחרונה נראה שהמניה שלה דווקא ירדה ב-10%. גם מניית אפל לא הרשימה במיוחד בשנה האחרונה עם עליה קלה של 3%. מצד שני, מניית חברת שבבי התקשורת, ברודקום, שמנייתה זינקה בכ-120% בשנה האחרונה ושוויה זינק ל-620 מיליארד דולר שייכת גם היא לחבורה הזו באופן מעשי.
אבל עד שזה יקרה יש לנו בינתיים מושג נוח וקליט. התקשורת האמריקאית מרבה לעסוק בחברות הגדולות והמצליחות שלהן גם השפעה גדולה על הכלכלה ועל תשואות המשקיעים. הרבה יותר קל לכתוב בעיתון (או לומר במהדורות החדשות) "7 המופלאות", מאשר להתחיל לפרט על כל חברה בנפרד.
המשקיעים לא רוצים לוותר על חשיפה לארה"ב
מבחינת המשקיעים, 7 המופלאות מייצגות כיום סוג של דילמה. רבים סבורים שהמחירים שבהן נסחרות 7 החברות הללו מנופחים מדי. רק לשם המחשה - מכפיל הרווח הממוצע של ה-7 נע כיום סביב 40 לעומת ממוצע של כ-25 במדד S&P500 כולו. מכפיל ההכנסות הממוצע שלהן עומד על 12.
אנשים שקצת מנוסים בשוק האמריקאי מכירים את התופעה שחוזרת על עצמה - מניות אופנתיות במיוחד מתרוממות לגבהים, רק כדי ליפול משם בחבטה ברגע שהתחזיות האופטימיות מתחילות להתמתן.
כך למשל קרה למניית טסלה. בין מארס 20' לנובמבר 21' מנייתה הכפילה את ערכה פי 11 – מ-34 דולר ל-380 דולר. בשיאה נסחרה טסלה בשווי של יותר מטריליון דולר. כיום נסחרת המניה סביב 165 דולר – נפילה של 57% מהשיא.
ביצועי המשק האמריקאי עולים כיום על אלו של רוב כלכלות העולם המפותח ומשקיעים בעולם חשים שהם חייבים להיות חשופים אליו. בוודאי כשמסתכלים על הטווח הארוך. ארה"ב צומחת מהר יותר מאשר רוב המדינות המפותחות (2.5% ב-23'). שיעור האבטלה במדינה נמצא בשפל הסטורי - פחות מ-4% מאז דצמבר 21'. שכר העבודה לשעה צמח ב-27% תוך חמש שנים דבר שמחזק משמעותית את כוח הקניה של הציבור בארה"ב. כל הדברים הללו קרו בזמן שהריבית בארה"ב זינקה תוך שנה וחצי מ-0% ל-5.5%, דבר המעיד על חוסנה של הכלכלה האמריקאית.
הזינוק בריבית גרם לירידה משמעותית באינפלציה – מרמה של כ-9% ביוני 22' לפחות מ-3.5% ב-5 החודשים האחרונים. כל אלו, יחד עם התחזיות של בכירי ה'פד', מובילים להערכה גוברת לפיה הריבית בארה"ב תתחיל לרדת במחצית השנייה של השנה. אלו תנאים שבדרך כלל תומכים בבורסה ומספקים דלק לעליות נוספות.
אם כך – אז מדוע דילמה? משום שהמחיר המאמיר של "7 המופלאות" מייצג סיכון לא קטן. הקפיצה בשווי השוק של 7 המופלאות הקפיצה גם את משקלן במדדי המניות המובילים. משקלן המשותף במדד בורסת נאסד"ק הכללי כבר מגיע ל-51%. במדד נאסד"ק 100 משקלן מתקרב ל-40%. גם במדד S&P500 המפוזר והרחב משקלן עומד כיום על 28.5%. בגלל המשקל הגבוה של 7 המופלאות, כמה מהמדדים המובילים בארה"ב לא כבר מספקים פיזור נאות לסיכון.
נניח, רק לשם המחשה, שבמהלך השנתיים הקרובות יחול שינוי משמעותי בהערכות כלפי 7 המופלאות ומחירן ייחתך בכ-50%. זה ממש לא תרחיש בדיוני או דמיוני. הוא קרה ממש לא מזמן.
מניית אנבידיה למשל, חביבת המשקיעים כיום, שנסחרת לפי מכפיל רווח 75, איבדה בין נובמבר 21' לספטמבר 22' כשני שליש מערכה. מניית פייסבוק נחתכה באותה תקופה בכ-75%. מניית אמזון צנחה ב-52% בין נובמבר 21' לדצמבר 22'. גוגל צנחה באותו זמן ב-40% ואפל איבדה כ-30%. את מה שקרה לטסלה כבר הזכרנו.
במידה ונפילות כאלו יתרחשו, ההשפעה על מדדי השוק תהיה דרמטית. עם משקל כולל של 51% - נפילה כזו רק ב-7 המופלאות לבדן שקולה לנפילה של כ-25% במדד נאסד"ק, וכ-20% במדד נאסד"ק 100. מדד S&P500 יספוג נזק של כ-14%. בפועל הירידות עלולות להיות חריפות יותר, מאחר ונפילה של 7 המופלאות תגרור כנראה נפילה בעוד עשרות מניות טכנולוגיה נוספות.
זו הסיבה שבגללה חלק מהמשקיעים נרתע כיום מהשקעה במדד S&P500. הם לא רוצים לקבל חשיפה גדולה כל כך ל-7 מניות בלבד. "מופלאות" ככל שיהיו, הן עדיין לא חסינות מפני נפילה של עשרות אחוזים. פשוט משום שכך פועל השוק. מניות שעולות מהר וחזק בתקופה קצרה, ברוב המכריע של המקרים מבצעות פניית פרסה לאחור.
בשלב כלשהו המציאות תכתיב יחסי תמחור אחרים. זה קרה לאנבידיה ב-2021 כאשר בועת המטבעות הקריפטוגרפיים פקעה (או שלפחות כך היה נדמה אז). זה קרה לפייסבוק וגוגל שצמיחתן המהירה אחרי הקורונה האטה. זה יכול לקרות שוב.
אז מה יעשה משקיע שרוצה להיות חשוף לשוק המניות האמריקאי כולו, אבל מעוניין במקביל לצמצם את חשיפתו ל-7 המופלאות?
הנה אפשרות אחת: במדד דאו ג'ונס 30 הוותיק נמצאות רק 3 מתוך 7 המופלאות: מיקרוסופט, אפל ואמזון. משקלן המשותף במדד הוא 12.8%. השקעה במדד זה מספקת חשיפה מוגבלת יחסית ל-7 המופלאות. עם זאת, יש בהשקעה בדאו ג'ונס חסרונות אחרים שצר המקום מלפרט כעת.
על אסטרטגיות אפשריות אחרות להשקעה בארה"ב תוך הקטנת חשיפה ל-7 המופלאות אפרט בטור הבא.
7 המופלאות – אופנתיות, צומחות, ונסחרות במכפילים מפולפלים
שבעת המופלאים (The Magnificent Seven) הוא מערבון-פעולה אמריקאי משנת 2016 שבוים בידי אנטואן פוקואה. הסרט הינו גרסה מחודשת לסרט בעל אותו שם משנת 1960 שבעצמו היווה גרסה לסרט יפני משנת 1954 שנקרא "שבעת הסמוראים".
בסרט המחודש מככבים בין השאר השחקנים דנזל וושינגטון, כריס פראט, וינסנט ד'אונופריו ואית'ן הוק. הוא מתרחש בשנת 1879 בארצות הברית ומספר את סיפורה של עיירה שתושביה שוכרים שבעה ציידי ראשים על מנת להילחם בתעשיין מושחת ששואף להשתלט על אדמותיהם.
בשנה האחרונות זכה שם הסרט לגרסה בורסאית עדכנית, ובעברית גם עם שינוי מגדר : "7 המופלאות". זה קרה בעקבות הביצועים המרשימים והעניין הרב שמעוררות 7 המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בבורסה מבחינת שווי השוק: מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, אלפאבית (גוגל), מטא (פייסבוק) וטסלה.
במאמר מוסגר כדאי לציין כאן שהכינוי "7 המופלאות", נוח מאוד לשימוש, גם אם איננו מדויק כל כך. ככלל, בשוק ההון אוהבים לקטלג חברות – או אזורים גיאוגרפים - לפי פרמטרים שונים על מנת לתאר אותן כקבוצה. זה נוח יותר וקליט יותר.
כך למשל, בעשור הראשון למילניום צמח המושג BRIC כתיאור משותף ל-4 שווקים מתעוררים גדולים (ברזיל, רוסיה, הודו וסין). אין הרבה מן המשותף בין המדינות הללו – לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה כלכלית. אבל העובדה שכולן ביצעו ביחד קפיצה מרשימה בביצועים הכלכליים, סיפקה למנתחי השווקים, לכלי התקשורת ולמשווקי קרנות סל כמובן, סיבה להזכיר אותן בכפיפה אחת. בשנים האחרונות המושג הזה הפך לבלתי רלוונטי, יחד עם קרנות הנאמנות וקרנות הסל שמשקיעות במדינות הללו.
דוגמא אחרת היא מדינות PIIGS - מושג שנכנס לשימוש ב-2011 במהלך משבר החובות הסוברני של מדינות אירופה. תחילה היו אלה 4 מדינות: פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד שנקראו בפשטות PIGS – שם קליט ונוח עם קונוטציות מובחנות. בהמשך, כשהתברר שגם איטליה הסתבכה בחובות - צורפה למונח אות נוספת.
לקראת סוף 2020, עם העמקת משבר הקורונה, צץ מושג חדש בשוק האמריקאי: FANG. הוא איגד תחתיו את החברות פייסבוק, אפל, נטפליקס וגוגל שמניותיהן המריאו אל על. זה קרה בין השאר בגלל גידול מרשים בהכנסות וברווח שנוצרו להם במהלך מגפת הקורונה, כאשר אנשים נאלצו לעבוד ולצרוך בלי לצאת מהבית. לאחר זמן מה נוספה לחבורה גם אמזון והמושג 'התרחב' ל-FAANG.
בשנה האחרונה, כאמור, אלו "7 המופלאות". ביטוי קליט ונוח אם כי לא תמיד מדויק. אם נסתכל למשל על הביצועים של טסלה בשנה האחרונה נראה שהמניה שלה דווקא ירדה ב-10%. גם מניית אפל לא הרשימה במיוחד בשנה האחרונה עם עליה קלה של 3%. מצד שני, מניית חברת שבבי התקשורת, ברודקום, שמנייתה זינקה בכ-120% בשנה האחרונה ושוויה זינק ל-620 מיליארד דולר שייכת גם היא לחבורה הזו באופן מעשי.
אבל עד שזה יקרה יש לנו בינתיים מושג נוח וקליט. התקשורת האמריקאית מרבה לעסוק בחברות הגדולות והמצליחות שלהן גם השפעה גדולה על הכלכלה ועל תשואות המשקיעים. הרבה יותר קל לכתוב בעיתון (או לומר במהדורות החדשות) "7 המופלאות", מאשר להתחיל לפרט על כל חברה בנפרד.
המשקיעים לא רוצים לוותר על חשיפה לארה"ב
מבחינת המשקיעים, 7 המופלאות מייצגות כיום סוג של דילמה. רבים סבורים שהמחירים שבהן נסחרות 7 החברות הללו מנופחים מדי. רק לשם המחשה - מכפיל הרווח הממוצע של ה-7 נע כיום סביב 40 לעומת ממוצע של כ-25 במדד S&P500 כולו. מכפיל ההכנסות הממוצע שלהן עומד על 12.
אנשים שקצת מנוסים בשוק האמריקאי מכירים את התופעה שחוזרת על עצמה - מניות אופנתיות במיוחד מתרוממות לגבהים, רק כדי ליפול משם בחבטה ברגע שהתחזיות האופטימיות מתחילות להתמתן.
כך למשל קרה למניית טסלה. בין מארס 20' לנובמבר 21' מנייתה הכפילה את ערכה פי 11 – מ-34 דולר ל-380 דולר. בשיאה נסחרה טסלה בשווי של יותר מטריליון דולר. כיום נסחרת המניה סביב 165 דולר – נפילה של 57% מהשיא.
ביצועי המשק האמריקאי עולים כיום על אלו של רוב כלכלות העולם המפותח ומשקיעים בעולם חשים שהם חייבים להיות חשופים אליו. בוודאי כשמסתכלים על הטווח הארוך. ארה"ב צומחת מהר יותר מאשר רוב המדינות המפותחות (2.5% ב-23'). שיעור האבטלה במדינה נמצא בשפל הסטורי - פחות מ-4% מאז דצמבר 21'. שכר העבודה לשעה צמח ב-27% תוך חמש שנים דבר שמחזק משמעותית את כוח הקניה של הציבור בארה"ב. כל הדברים הללו קרו בזמן שהריבית בארה"ב זינקה תוך שנה וחצי מ-0% ל-5.5%, דבר המעיד על חוסנה של הכלכלה האמריקאית.
הזינוק בריבית גרם לירידה משמעותית באינפלציה – מרמה של כ-9% ביוני 22' לפחות מ-3.5% ב-5 החודשים האחרונים. כל אלו, יחד עם התחזיות של בכירי ה'פד', מובילים להערכה גוברת לפיה הריבית בארה"ב תתחיל לרדת במחצית השנייה של השנה. אלו תנאים שבדרך כלל תומכים בבורסה ומספקים דלק לעליות נוספות.
אם כך – אז מדוע דילמה? משום שהמחיר המאמיר של "7 המופלאות" מייצג סיכון לא קטן. הקפיצה בשווי השוק של 7 המופלאות הקפיצה גם את משקלן במדדי המניות המובילים. משקלן המשותף במדד בורסת נאסד"ק הכללי כבר מגיע ל-51%. במדד נאסד"ק 100 משקלן מתקרב ל-40%. גם במדד S&P500 המפוזר והרחב משקלן עומד כיום על 28.5%. בגלל המשקל הגבוה של 7 המופלאות, כמה מהמדדים המובילים בארה"ב לא כבר מספקים פיזור נאות לסיכון.
נניח, רק לשם המחשה, שבמהלך השנתיים הקרובות יחול שינוי משמעותי בהערכות כלפי 7 המופלאות ומחירן ייחתך בכ-50%. זה ממש לא תרחיש בדיוני או דמיוני. הוא קרה ממש לא מזמן.
מניית אנבידיה למשל, חביבת המשקיעים כיום, שנסחרת לפי מכפיל רווח 75, איבדה בין נובמבר 21' לספטמבר 22' כשני שליש מערכה. מניית פייסבוק נחתכה באותה תקופה בכ-75%. מניית אמזון צנחה ב-52% בין נובמבר 21' לדצמבר 22'. גוגל צנחה באותו זמן ב-40% ואפל איבדה כ-30%. את מה שקרה לטסלה כבר הזכרנו.
במידה ונפילות כאלו יתרחשו, ההשפעה על מדדי השוק תהיה דרמטית. עם משקל כולל של 51% - נפילה כזו רק ב-7 המופלאות לבדן שקולה לנפילה של כ-25% במדד נאסד"ק, וכ-20% במדד נאסד"ק 100. מדד S&P500 יספוג נזק של כ-14%. בפועל הירידות עלולות להיות חריפות יותר, מאחר ונפילה של 7 המופלאות תגרור כנראה נפילה בעוד עשרות מניות טכנולוגיה נוספות.
זו הסיבה שבגללה חלק מהמשקיעים נרתע כיום מהשקעה במדד S&P500. הם לא רוצים לקבל חשיפה גדולה כל כך ל-7 מניות בלבד. "מופלאות" ככל שיהיו, הן עדיין לא חסינות מפני נפילה של עשרות אחוזים. פשוט משום שכך פועל השוק. מניות שעולות מהר וחזק בתקופה קצרה, ברוב המכריע של המקרים מבצעות פניית פרסה לאחור.
בשלב כלשהו המציאות תכתיב יחסי תמחור אחרים. זה קרה לאנבידיה ב-2021 כאשר בועת המטבעות הקריפטוגרפיים פקעה (או שלפחות כך היה נדמה אז). זה קרה לפייסבוק וגוגל שצמיחתן המהירה אחרי הקורונה האטה. זה יכול לקרות שוב.
אז מה יעשה משקיע שרוצה להיות חשוף לשוק המניות האמריקאי כולו, אבל מעוניין במקביל לצמצם את חשיפתו ל-7 המופלאות?
הנה אפשרות אחת: במדד דאו ג'ונס 30 הוותיק נמצאות רק 3 מתוך 7 המופלאות: מיקרוסופט, אפל ואמזון. משקלן המשותף במדד הוא 12.8%. השקעה במדד זה מספקת חשיפה מוגבלת יחסית ל-7 המופלאות. עם זאת, יש בהשקעה בדאו ג'ונס חסרונות אחרים שצר המקום מלפרט כעת.
על אסטרטגיות אפשריות אחרות להשקעה בארה"ב תוך הקטנת חשיפה ל-7 המופלאות אפרט בטור הבא.
7 המופלאות – אופנתיות, צומחות, ונסחרות במכפילים מפולפלים
|
חברה |
השינוי ב-12 חודשים אחרונים |
שווי שוק במיליארדי דולרים |
מכפיל רווח (לפי רווח שנתי בפועל) |
מכפיל הכנסות |
משקל ב-S&P500 |
|
מיקרוסופט |
48% |
3,100 |
38 |
13.8 |
7.04% |
|
אפל |
4% |
2,600 |
26 |
6.9 |
5.60% |
|
אנבידיה |
233% |
2,200 |
75 |
36.6 |
5.02% |
|
אמזון |
79% |
1,900 |
62 |
3.3 |
3.71% |
|
אלפאבית (גוגל) |
48% |
1,900 |
27 |
6.4 |
3.69% |
|
Meta (פייסבוק) |
135% |
1,300 |
33 |
9.7 |
2.40% |
|
טסלה |
10% - |
530 |
38 |
6.0 |
1.10% |
|
|
|
13,500
|
ממוצע: 43 |
ממוצע: 12 |
סה"כ – 28.56%
|
