Photo Cammeraydave Dreamstime.com
משה מימון, עורך FUNDER
08/04/2024
הוועדה המוניטארית חוששת מפני התפתחיות שונות במשק – המשך פגיעה בפעילות הכלכלית, שער החליפין וכיו"ב.
הוצאות כרטיסי האשראי במרבית הענפים חזרו לרמתן לפני המלחמה, ואף מעבר לכך. הפעילות בשוק הנדל"ן נמוכה מהרמה ערב המלחמה, ומושפעת בעיקר מקליטת עובדים זרים. יש לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן, על מנת לשמור על מחירי הדיור. הפריון בענף הבנייה בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD. בחודשים האחרונים רואים התמתנות בשכר הדירה.
על רקע המתיחות הגיאופוליטית, עלתה פרמיית הסיכון של ישראל.
שוק המניות בישראל ממשיך להפגין ביצועי חסר. מרווחי האג"ח הקונצרני חזרו לרמתם לפני המלחמה.
אינפלציה
חטיבת המחקר מעריכה שחלק הארי של הלחימה יתרחש בחזית אחת. חטיבת המחקר מעריכה גידול באינפלציה ל-2.7%. יחס החוב/תוצר, צפוי לעלות לרמה של 67% ב-2024, ולהישאר ברמה דומה ב-2025.
תקציב הבטחון
הנגיד קורא להקים וועדה שתוקם מגורמי מקצוע אזרחיים ובטחוניים לגיבוש תוכנית תקציבית רב שנתית הולמת לתקציב הבטחון. אם הממשלה תגדיל את תקציב הבטחון, יש לקצץ במקומות אחרים. הנגיד ציין שוב כי תקציב הבטחון הוא ללא ספק אירוע מאקרו, ולכן כשיש צרכים בטחוניים משמעותיים, יש לבחון זאת תוך חשיבה אסטרטגית, והוועדה צריכה לקום, שכן מדובר בהשפעה מהותית, על פני תקופה מתמדת.
התייחסות לדירוג האשראי FITCH
חברת הדירוג השאירה את הדירוג על A+ אולם הורידה את התחזית לשלילית. יש לשמור על רמת הדירוג של ישראל, ועל משטר יחס חוב תוצר סביר.
התייחסות לסביבה המאקרו כלכלית
בעולם, הבנקים המרכזיים דוחים את הורדת הריבית למחצית השנייה של השנה. מה שמיתן את ציפיות השוק לגבי תוואי הריבית.
ביחס לגירעון ולמשמעת התקציבית
תחזית בנק ישראל מדברת על 6.6% תוצר גירעון בסוף השנה. מדובר בהערכה. כל עוד יש סיוע אמריקאי, התהליך אמור להתכנס למספר הזה.
מבחינת שער החליפין, אין שער שבנק ישראל קובע לעצמו, אלא בנק ישראל עוקב אחרי הנעשה בשווקים, כל עוד השווקים מתפקדים, בנק ישראל לא יתערב.
השפעת ריבית ארה"ב
בתשובה לשאלה של כתב FUNDER, לגבי השפעת ריבית ארה"ב על החלטת הנגיד, אמר הנגיד כי המשק הישראלי לא נמצא בוואקום, ואכן הפרמטר של החלטת הריבית בארה"ב משפיע. בארה"ב האינפלציה דביקה יותר, והריבית בארה"ב משפיעה גם אצלנו, זה חלק ממערך השיקולים שבנק ישראל מביא בחשבון.
מבחינת אינפלציה, האינפלציה ממשיכה להתמתן בהדרגה, האינפלציה השנתית עומדת על 2.5% ונמצאת בתוך תחום היעד. עיקר המדדים ללא שינוי מיסוי, אנרגיה ופירות וירקות נמצאים במרכז היעד.
הוועדה המוניטארית חוששת מפני התפתחיות שונות במשק – המשך פגיעה בפעילות הכלכלית, שער החליפין וכיו"ב.
הוצאות כרטיסי האשראי במרבית הענפים חזרו לרמתן לפני המלחמה, ואף מעבר לכך. הפעילות בשוק הנדל"ן נמוכה מהרמה ערב המלחמה, ומושפעת בעיקר מקליטת עובדים זרים. יש לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן, על מנת לשמור על מחירי הדיור. הפריון בענף הבנייה בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD. בחודשים האחרונים רואים התמתנות בשכר הדירה.
על רקע המתיחות הגיאופוליטית, עלתה פרמיית הסיכון של ישראל.
שוק המניות בישראל ממשיך להפגין ביצועי חסר. מרווחי האג"ח הקונצרני חזרו לרמתם לפני המלחמה.
אינפלציה
חטיבת המחקר מעריכה שחלק הארי של הלחימה יתרחש בחזית אחת. חטיבת המחקר מעריכה גידול באינפלציה ל-2.7%. יחס החוב/תוצר, צפוי לעלות לרמה של 67% ב-2024, ולהישאר ברמה דומה ב-2025.
תקציב הבטחון
הנגיד קורא להקים וועדה שתוקם מגורמי מקצוע אזרחיים ובטחוניים לגיבוש תוכנית תקציבית רב שנתית הולמת לתקציב הבטחון. אם הממשלה תגדיל את תקציב הבטחון, יש לקצץ במקומות אחרים. הנגיד ציין שוב כי תקציב הבטחון הוא ללא ספק אירוע מאקרו, ולכן כשיש צרכים בטחוניים משמעותיים, יש לבחון זאת תוך חשיבה אסטרטגית, והוועדה צריכה לקום, שכן מדובר בהשפעה מהותית, על פני תקופה מתמדת.
התייחסות לדירוג האשראי FITCH
חברת הדירוג השאירה את הדירוג על A+ אולם הורידה את התחזית לשלילית. יש לשמור על רמת הדירוג של ישראל, ועל משטר יחס חוב תוצר סביר.
התייחסות לסביבה המאקרו כלכלית
בעולם, הבנקים המרכזיים דוחים את הורדת הריבית למחצית השנייה של השנה. מה שמיתן את ציפיות השוק לגבי תוואי הריבית.
ביחס לגירעון ולמשמעת התקציבית
תחזית בנק ישראל מדברת על 6.6% תוצר גירעון בסוף השנה. מדובר בהערכה. כל עוד יש סיוע אמריקאי, התהליך אמור להתכנס למספר הזה.
מבחינת שער החליפין, אין שער שבנק ישראל קובע לעצמו, אלא בנק ישראל עוקב אחרי הנעשה בשווקים, כל עוד השווקים מתפקדים, בנק ישראל לא יתערב.
השפעת ריבית ארה"ב
בתשובה לשאלה של כתב FUNDER, לגבי השפעת ריבית ארה"ב על החלטת הנגיד, אמר הנגיד כי המשק הישראלי לא נמצא בוואקום, ואכן הפרמטר של החלטת הריבית בארה"ב משפיע. בארה"ב האינפלציה דביקה יותר, והריבית בארה"ב משפיעה גם אצלנו, זה חלק ממערך השיקולים שבנק ישראל מביא בחשבון.
