המתח בין משרד האוצר ובנק ישראל עולה מדרגה כאשר משרד האוצר פנה לארגון ה-OECD לבדיקת התחרות בין הבנקים בישראל, בזמן מלחמה ומבלי לידע על כך את בנק ישראל - הגוף המפקח על התחרות בין הבנקים.
הצעד הזה, של משרד האוצר, שנוי במחלוקת וחסר תקדים. הן בשל העיתוי - בזמן מלחמה כאשר מדינת ישראל ממילא נבחנת תחת זכוכית מגדלת על ידי העולם כולו, והן באופן שבה נעשתה הפנייה - מבלי ליידע את בנק ישראל.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הבנק אינו מתנגד לבחינה מקצועית בינ"ל. נהפוך הוא, הבנק בעד כל ניתוח שתכליתו לשפר את המערכת הפיננסית ואף יזם כאלו בעבר. עם זאת, עמדת הבנק היא שבעת מלחמה ושעת חירום לאומית לא נכון לערוך בחינה כזו, ולכן ביקש מה-OECD לדחות את התהליך לאחר שתשוב הרגיעה לאיזור. המערכת הכלכלית עוברת את אחד ממבחני הרגישות המאתגרים ביותר בתולדות המדינה ותפקידו של בנק ישראל– לשמור מכל משמר על יציבות הכלכלה. ואכן, איתנות המערכת הבנקאית היא נכס אסטרטגי, שהוכח בזמן אמת בעת הזו.
"מעבר לכך, המערכת הפיננסית בכלל והבנקאית בפרט מתעצבת מחדש תודות למגוון צעדים שמקודמים בשנים האחרונות ע"י בנק ישראל לשיפור התחרות. מוטב שאלו יבשילו, מה שיאפשר בחינה וניתוח נכונים יותר בעת ביצוע הניתוח.
"בנק ישראל מצר על כך שמשרד האוצר בחר לקדם תהליך בחינה מקצועית של ה-OECD מבלי לתאם ולהיוועץ קודם לכן עם אנשי המקצוע של הבנק, שאמון על יציבות המערכת הפיננסית והפיקוח על המערכת הבנקאית. יתרה מכך חבל שגוף בינ"ל כ-OECD למד ששיחות מקצועיות מולו מודלפות החוצה ע״י האוצר".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נושא תפקוד המערכת הפיננסית הינו סוגיית מדיניות כלכלית אסטרטגית ומשרד האוצר רואה ערך רב בקבלת נקודת מבט של גופים בינלאומיים מקצועיים ואובייקטיביים כדוגמת ה-OECD בנושא, בוודאי בדו"ח שיפורסם בשנת 2025. איננו רואים ממש בחששות שהועלו על ידי הבנק, שחזקה עליו שהוא מודע לחשיבות הנושא. בטוחנו שבשיח עם בנק ישראל נצליח להגיע לעמק השווה באופן שלוקח בחשבון את האינטרס הציבורי הרחב".