רוכשי דירות חדשות זהירות: "מדד תשומות הבנייה" צפוי לזנק וליקר לכם את הדירה

הסחר בין ישראל לטורקיה ידע עליות ומורדות במשך שנים, ובעיקר מורדות במיוחד מאז שילטונו של תומך הטרור הרודן ארדואן ושנאתו לישראל.

טורקיה היא יצואנית גדולה של מוצרים בתחומים רבים לישראל, בין היתר מוצרי מזון, פירות וירקות, מוצרי חשמל וכמובן מוצרים וחומרי גם לענף הבנייה. דווקא בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בייבוא מטורקיה, אולי בגלל שמישהו הבין שכדאי לא להיות תלוי בגורם אחד ובלעדי, או יותר סביר שפשוט בגלל שניתן לייבא בזול מעוד מדינות לישראל כמו סין.

למרות האלטרנטיבות בענף הבנייה התרגלו לייבא לייצוא מטורקיה גם בגלל מחיר המוצרים הזול משמעותית בוודאי ביחס לישראל, ובגלל עלויות השילוח והשינוע בעיקר בדרך הים, הזולות יחסית בגלל הקירבה בין המדינות.

מפסטה ומוצרי חשמל ועד מכוניות, התלות בייצור הזול והיבוא מטורקיה

תאגידי ענק כמו יוניליוור, הבינו מזמן שכדאי לייצר ולייבא מטורקיה את המוצרים במקום במדינות כמו ישראל. מספיק לבחון את המוצר מתחום הטיפוח, ההיגיינה המזון ועוד, ולראות את ארץ הייצור שמוטבעת על גב המוצרים המשווקים ונמכרים בישראל, במגוון תחומים כדי להבין את היקף התופעה של 'מיוצר בטורקיה'. רשתות השיווק והמזון כמעט ללא יוצא מהכלל מייבאות אחוז ניכר ממוצרי המזון מטורקיה. קחו למשל פסטה שנמכרת ברשתות השיווק עם תמונה שמעוררת אסוציאציות על "המטבח האיטלקי", היפכו את המוצר ואל תתפלאו אם ברוב כמעט מוחלט של מוצרי פסטה ומוצרי מזון רבים מאוד מיובאים תראו שארץ הייצור היא...ובכן...טורקיה. כן עד לאחרונה, למרות השנאה והתמיכה בטרור מצד טורקיה כנראה הכסף ניצח. 

מכוניות גם הן מיוצרות ומיובאות מטורקיה לישראל כמו למשל טויוטה ויצרנים נוספים.

רבים ממוצרי החשמל ה'לבנים' לבית כולל של מותגים ידועים, מיוצרים בטורקיה ובדיוק באותה שיטה ושיקולים מיובאים כבר שנים רבות לישראל.

היקף יבוא כלל חומרי הגלם והסחורות מטורקיה לפי משרד הכלכלה מסתכם בכ-7 מיליארד דולר בשנה, מנגד היצוא של עשרות מפעלים ישראלים לטורקיה מסתכם בהיקף של 2 מיליארד דולר בשנה. מעבר לחרם שהוכרז כבר בתחילת אפריל 24 ב-54 קטגוריות על יצוא מטורקיה של חומרי גלם לבנייה, נוספו עכשיו להפסקת היבוא גם מכונות, מכוניות, מוצרי אנרגיה, גומי, פלסטיק, מוצרי בריאות וחקלאות. טורקיה עד למשבר החמור הנוכחי שמתעצם מיום ליום ושיאו כעת הפסקת יבוא ויצוא מישראל ומהנמלים, היתה אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל במשך עשרות שנים.

הערכות השפעת החרם הטורקי על ענף הבנייה בישראל

יש דעות והערכות שונות לגבי השפעת האמברגו הטורקי על ישראל בדגש על ענף הבנייה.

לפי סקירת אגף הכלכלה של בנק לאומי, רוב הסחורות שמובאות מטורקיה הן בתחום תשומות הבנייה וכוללות חומרים כמתכות, מלט, בלוקים ואריחים. לפי ניתוח של נתוני הלמ"ס ל-2023, בקטגוריית "מוצרים מאבן, גבס, מלט, אסבסט, קרמיקה, זכוכית וכדומה" היתה טורקיה המקור לכ-25% מסך היבוא, ועבור "מתכות פשוטות ופריטים מהן" היתה טורקיה אחראית לכ-21% מהיבוא. לפי התאחדות הקבלנים, טורקיה אף מהווה את המקור ל-40% ממוטות הברזל שצורך ענף הבניין.

בבנק הפועלים מעריכים כי על רקע התלות ביבוא מוצרי בנייה מטורקיה, הפסקת המסחר עמה צפויה לייקר את מדד תשומות הבנייה, שמשמש לרוב להצמדת מחירן של דירות חדשות. בבנק לאומי ציינו כי העלייה במחירי תשומות הבנייה צפויה לייקר את עלויות הבינוי שיעלו בסופו של דבר את מחירי הדירות, ובהמשך יביאו גם לעלייה במחירי השכירות.

הקבלנים אפשר לומר כצפוי מזהירים מעליית מחירים כתוצאה מהחרם הטורקי, לדברי נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו: "אם המדינה לא תעודד יבוא ממדינות נוספות ותקל על יבואני מוצרי הבניין, מחירי הדירות צפויים לטפס בהמשך שנת 2024".

הסיפור על שוק המלט בישראל

בשוק המלט בישראל שמשמש כחומר גלם עיקרי ומרכזי בתעשיית הבנייה חלו שינויים בשנים האחרונות. מפעל "נשר" שנוסד ב- 1925 היה מונופול במשך עשרות שנים והפסיק להיות מוכרז כמונופול בשנת 2015. עד אז ללא יבוא משמעותי לישראל נשר החזיקה בנתח שוק של מעל 90%.

בשנים האחרונות ענף המלט נפתח לתחרות וחלו בו שינויים משמעותיים, בעיקר מכניסת יבואנים חדשים לשוק ותשתיות יבוא שפותחו בעקבות הסרת חסמי היבוא בענף. כיום מלט מיובא באמצעות רציפים בנמל אשדוד, נמלי חיפה ומספנות ישראל, וזאת באמצעות התשתיות החדשות שהוקמו. עד למלחמה מלט היה מיובא לישראל בעיקר מטורקיה, אבל גם מיוון קפריסין וירדן. התחרות הביאה לירידת נתח השוק של נשר. בעוד שבשנת 2014 נתח השוק של נשר עמד על כ-90%, כיום נתח השוק שלה פחת מ-50%. ההצלחה של התחרות לטובת הציבור הובילה לאובדן הכוח המונופוליסטי של נשר בענף והביאה לפריחה במספר המתחרים בתחום, להגדלת היצע המלט, לגיוון מקורות האספקה ולירידה של כ-20% במחירו של המלט.

המתחרה הגדולה של נשר היא חברת "סימנט", יבואנית המלט הגדולה בישראל בעיקר מטורקיה ויוון, שמחזיקה ב- 22% מהשוק בישראל. שוק המלט בישראל מוערך בכ-10 מיליון טון בשנה בשווי של כ-4 מיליארד שקלים. הייצור המקומי ע"י "נשר" מוערך בכ-45% מסך התצרוכת למלט בישראל והשאר 55% יבוא.

ריכוזיות יתר או פתיחה לתחרות ויבוא ממספר מדינות?

השאלה שעולה היא האם המסקנה כתוצאה מהמלחמה צריכה להיות הגדלת נתח הייצור המקומי או שמא חזרה למונופול מקומי כפי שהיה עם "נשר"? התשובה היא ממש לא! להיפך. כפי שרואים בכשלים המרכזיים בשוק הישראלי הסובל מריכוזיות יתר חסרת תקדים מבין מדינות ה-OECD, הניכרת במיוחד בשוק המזון, חייבים לאפשר תחרות גם בשוק המלט וחומרי הגלם, תוך הקפדה לא להיות תלויים בספק גדול אחד כמו במקרה של טורקיה.

המלט הוא רק אחד מחומרי גלם חיוניים למשק בוודאי בזמן מלחמה, אך אותו כלל חייב לחול גם על יתר החומרים כמו ברזל, אלומיניום, עץ, קרמיקה, וכמעט כל חומר גלם לענף הבנייה.

השפעה חומרי הגלם על מדד תשומות הבנייה ומחירי הדירות

ראשית חלקם של חומרי הבנייה במדד הוא כ-50%. מה נכלל במדד תשומות הבנייה?

המרכיבים של מדד תשומות הבנייה

חומרים ומוצרים – חומרי מחצבה שיש וקרמיקה, מלט ובלוקים, ברזל ומוצרי מתכת, מוצרים ואביזרים לעבודות חשמל, מוצרים ואביזרים לעבודות אינסטלציה סניטרית, עץ לבניה, מוצרים מוגמרים, איטום, צבעים, זכוכית ומוצרים אחרים.

הובלה ושינוע – ציוד וכלי עבודה. שכירות ציוד ורכב.

הוצאות כלליות – ביטוח ובדיקות, אחזקת משרדים והוצאות אחרות.

שכר עבודה – פועלים, מפעילי ציוד הנדסי ופיקוח.

ביוני 2022 נרשם שינוי המשפיע על חישוב ההצמדה של מחיר הדירה למדד תשומות הבניה, כאשר אושר תיקון 9 לחוק המכר (דירות). התיקון קובע כי יוצמדו לכל היותר 40% ממחיר הדירה למדד. כלומר, לא יותר מ-40% ממחיר הדירה המלא יוצמד. עוד נקבע כי ההצמדה היא עד מועד מסירת הדירה בלבד.

למרות שברכיבים השונים במדד חלה לעיתים ירידה, הרי שהמדד בסך הכל נמצא בעלייה. ב-2021 המדד עלה ב-5.6%, ב-2022 המדד עלה 4.8%, 2023 המדד עלה 2.0%, ב2024 מתחילת השנה, המדד עלה ב-0.3%.

ניתן לראות בתרשים 2 של הלמ"ס המתאר את השינויים במדד מרס 24 במרכיבי חומרי הגלם במדד, שחלקם עלו וחלקם ירדו, כך שעדיין למרות המלחמה לא ניתן לראות בינתיים דרמה גדולה במדד תשומות הבנייה.

אין ספק שלחרם של הרודן הטורקי תהיה השפעה על הסחר בין המדינות, בוודאי בטווח הקרוב ואין לזלזל בכך, אך הפגיעה היא יותר בטורקים שישראל היתה עבורם יעד יצוא במיליארדים לאורך שנים, וכמובן יעד תיירות, במיוחד במצב הכלכלי שהביא עליהם הרודן האנטישמי תומך הטרור, עם אינפלציה של 70% ומטבע קורס. זו אולי נחמא פורתא.

ישראל חייבת לחשוב על הפסקת התלות במדינות עויינות כמו טורקיה, ראשית בכל הקשור לייצור ואספקת מזון מייצור עצמי, תמיכה בחקלאות, ובענפים אסטרטגיים, במיוחד לאור הפגיעה הקשה במלחמה. חומרי הגלם לענף הבנייה חשובים כמובן, וישראל נידרשת לשיקום מאסיבי של יישובים ותשתיות לאור הנזקים בדרום ובצפון, ולצורך הבנייה השוטפת, אך יש לכך מקורות אספקה ומדינות שמהם ניתן לייבא את חומרי הגלם החיוניים, כמו יוון, קפריסין, מדינות באירופה ועוד, כמובן תוך גיבוי ותמיכה בייצור המקומי.