בלעדי לקראת דוח המפקח על הבנקים: תיבחן איתנות מערכת הבנקאות הישראלית

סקירת מערכת הבנקאות של הפיקוח על הבנקים שתתפרסם השבוע (שלישי) מהווה תמיד מסמך חשוב, מרתק ומשכיל, הבוחן את פעילות הבנקים בישראל בראי המשק, התפתחויות בפיקדונות ציבור הלקוחות, הממשק עם בנק ישראל ומדיניותו ועוד. חשיבותה רבה בתקופות רגילות והציפיה לה דרוכה יותר כשהמשק נתון כעת במצב מלחמה ועוד קודם לכן עמד בסימן החקיקה המשפטית – שני האירועים החשובים שהסקירה הנוכחית תכסה.

כאמור, שנת 2023 העמידה אתגרים משמעותיים רבים למערכת הבנקים בארץ ובכללם המדיניות המוניטארית המרסנת, החקיקה המשפטית והשלכותיה ולקראת סיומה – פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הנמשכת עד היום.

גם מערכת הבנקאות של ארצות הברית עברה טלטלה במהלך השנה הנסקרת, כשהבנקים האזוריים נקלעו למשבר ונזקקו לסיוע מהרשויות ומהבנקים הגדולים יותר.

אופן ההתמודדות של מערכת הבנקאות עם אתגרים

על רקע זה, חשוב יהיה לבחון, באמצעות הסקירה לשנת 2023, שתצא בקרוב, את אופן ההתמודדות של מערכת הבנקאות עם אתגרים אלו ואחרים, ואת המדיניות והכלים שהפעיל בנק ישראל על מנת לסייע למערכת הבנקאות ולמגזר העסקי להכיל את המצב. הסקירה מאפשרת, בין השאר, לעמוד על מערך הסיכונים המאפיין את המערכת ואותגר על ידי האירועים, ואת מקורות האשראי במשק, ומהווה תשומה חשובה הן למקבלי ההחלטות והן לפעילי שוק ההון.

לקראת פרסום הסקירה, הקדים בנק ישראל ופרסם מספר תיבות מעניינות, העוסקות הן בפיקדונות משקי הבית, במתווים שהנהיג הבנק להקלה על נטל האשראי והעמלות ובהתפתחות האשראי בענף הבינוי והנדל"ן – אחד הענפים שהושפעו יותר מאחרים מהתייקרות עלות המימון, המחסור בעובדים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל וההאטה בשוק הדיור בכלל. תיבה נוספת עוסקת בהפקת לקחים מכשלי הבנקים בארצות הברית (וקריסת שלושה מהם) במחצית הראשונה של השנה.

אחת השאלות המעניינות שהסקירה החדשה תדון בהן הינה השלכות המלחמה על איתנות מערכת הבנקאות הישראלית, המתאפיינת ברגיל ברמה גבוהה של הון ונזילות. בסקירה הקודמת, מסוף דצמבר, העריך בנק ישראל כי המלחמה תגרום תחילה לקיטון של רווחי הבנקים, בין היתר על רקע גידול צפוי בהפרשות להפסדי אשראי. נכתב שם גם כי דירוג האשראי של מדינת ישראל עלול לרדת – כפי שאכן קרה. חשוב יהיה ללמוד מהסקירה על התפתחות עלות גיוס המקורות של הבנקים וההשלכות על יחסי ההון שלהם נוכח המשך האירועים. בהקשר זה יש לציין כי בנק ישראל אימץ בתחילת המלחמה הנחת עבודה של עצימות פוחתת להשפעת המלחמה על מצב המשק. הסקירה הקרובה עשויה לשפוך אור האם נוכח המשך המלחמה בוצעו התאמות להנחה זו.

למעשה, לאורך השנים דובר רבות על כך שלמערכת הבנקאות בישראל כושר עמידה כלפי זעזועים והיא אכן הראתה זאת באירועים כמו משבר המשכנתאות העולמי של שנת 2008 וכן בתקופת הקורונה. הסקירה שתפורסם בימים הקרובים תעמוד על אופן התמודדות המערכת עם המשבר הנוכחי בדגש על כך שהוא נמצא בעיצומו. כמו כן ניתן יהיה ללמוד ממנה בזמן אמת אם תוצאות מבחני הקיצון שעורך בנק ישראל לבנקים – שנועדו במיוחד לתקופות כמו היום - מוכיחות את עצמן.

כפועל יוצא של אופן ההתמודדות ניתן יהיה להסיק לגבי אמצעים שבנק ישראל נוקט ועשוי לנקוט על מנת לחזק את איתנות המערכת לפי הצורך. לדוגמא – מידת ההגבלה של חלוקת הרווחים (דיבידנד) נוכח המצב.

את הסקירה ראוי יהיה לעמת עם ממצאי דוחות הבנקים לרבע הראשון של השנה, שיפורסמו גם הם בקרוב.

בסך הכל, קריאה של הסקירה ושל הדוחות תשרטט תמונה על מצב המשק בתקופה מאתגרת זו וניתן יהיה להסיק ממנה הן על המשך מדיניות בנק ישראל באפיקיה השונים והן על הפעילות הכלכלית – שהבנקים משקפים חלק רחב ממנה. נגיד בנק ישראל עשוי לנצל את ההזדמנות על מנת לחדד את הצעדים שהבנק מצפה מהממשלה לנקוט ולדבריו כיועץ הכלכלי של הממשלה (כובעו השני של בנק ישראל) תהייה חשיבות רבה.