רפי ניב בראיון בלעדי לפאנדר: "לא יהיה קל להרוויח השנה"

השנה אנחנו נמצאים בסביבה של עליית ריבית ויהיה קשה מאוד לייצר רווחים בקרנות נאמנות, כשיש הפסדי הון באגרות החוב. למעשה, התחלנו את השנה ברגל שמאל – רוב הקרנות נמצאות במינוס עקב הירידות באגרות החוב הממשלתיות וירידות במניות. רק למי שיהיו מוצרים שלא קורלטיביים לשוק – פתרונות מתקדמים - יוכל ללספק תשואות עודפות על השוק".

ניב יודע על מה הוא מדבר: יש לו למעלה מ-20 שנות ניסיון בתחום ואם תשאלו אנשים בתעשייה, יספרו לכם שהוא הקים את הקרן הכספית הראשונה כאשר היה במרכנתיל. אז מרכנתיל היה גוף שניהל בין 200 ל-300 מיליון שקל. הקרן שלו גרמה לנכסי הקרנות לגדול למעל למיליארד שקלים.
"ב-12 שנים האחרונות אני משמש כמנכ"ל של חברה לניהול קרנות, זה תפקיד מנכ"ל רביעי שלי, התפקיד הראשון היה מנכ"ל הקרנות באקסלנס, תפקיד השני היה מנכ"ל הקרנות במרכנתיל שם הקמתי את חברת הקרנות, התפקיד השלישי שלי היה מנכ"ל הקרנות בישיר, ועם המיזוג לתוך מיטב  עברתי לנהל את חברת הקרנות הממוזגת".

מה מיוחד במיטב?

"מיטב היא חברה מאוד מורכבת. מלבד הקרנות שבניהול מיטב יש מספר גדול  המנוהלות בניהול חיצוני ( בהוסטינג). בשנתיים האחרונות, בנוסף לפעילות השוטפת,   היינו עסוקים במיזוגים של מספר רב של קרנות.  רכשנו קרנות מ-5 חברות שונות: גאון קרנות, ישיר קרנות, פעילות הקרנות של אפריקה, קרנות שוהם וקרנות מילניום.

איך ממזגים כ"כ הרבה חברות?

"זה מהלך מאוד מורכב. בשנה וחצי האחרונות השקענו משאבים אדירים במיזוג: זה התחיל עם גאון וישיר ורכישת פעילות של אפריקה והמשיך בסוף השנה הקודמת עם שוהם ומילניום. זה מהלך מורכב משום של הפורטפוליו שלך מאוד לא מאוזן. יש הרבה קרנות כפולות וצריך לאחד אותן. בסופו של דבר עשינו מעל 50 מיזוגים.. היום, יש למיטב פורטפוליו מאוד מאוזן, עם מספר פתרונות השקעה מאוד ייחודיים וחדשניים. לדוגמא מיטב זהב, מיטב סחורות, מיטב רוסיה והקרנות חכמות,
 
כמה קרנות בעצם אספתם מתוך השש חברות?

"מעל 150, עכשיו יש לנו 100 קרנות. היקף הנכסים במיטב הוא 10.7 מיליארד שקל"

זה כולל את ההוסטינג (מנהלי השקעות חיצוניים)?

"לא. כולל ההוסטינג  אנחנו מנהלים קרנות עם נכסים מנוהלים בשווי של כ- 13.5 מיליארד שקלים.

כמה מנהלים בהוסטינג יש לכם היום?

"17 מנהלים שמנהלים - 47 קרנות נאמנות".

IBI היא המגייסת הגדולה ביותר בתקופה האחרונה. למה אתם לא מגייסים כמוה?

IBI היא חברה מצויינת עם ניהול מצוין. זו חברה מאוד ממוקדת עם מעט מאוד קרנות ביחס לגודלה". מנסיוני, אני יודע שבכל שנה יהיה מנהל אחר שייגייס סכומים גדולים, בכפוף לכך שיהיו לו קרנות טובות באפיקי השקעה מגייסים.

אם נחזור לקושי של שנת 2011 – יש לכם קרנות  שנותנות מענה למצב השוק ?

"כן. מדובר במוצרים שלא קשורים למגמה בשווקי המניות והאג"ח. אלה קרנות שלהערכתנו עשויות להניב רווחים כמעט בכל מצב שוק. למיטב יש קרן נאמנות ייחודית שרצה כבר למעלה מ-5 שנים, שנקראת מיטב אסטרטגיות. הקרן מנהלת למעלה מ- 750 מיליון שקל והיא אחת הקרנות המסורתיות הגדולות בישראל, התנהגות הקרן מאוד סולידית, כמעט כל הכסף נמצא במק"מ ובפקדונות. הקרן הרוויחה כמעט 50% מאז הקמתה, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ – 7.9% לשנה.

הביטא של הקרן קרובה לאפס, והמשמעות של זה, שהיא יכולה להניב רווחים ללא קשר למגמה בשוק המניות.  אני חושב שזה מה שהמשקיעים מחפשים. תשואה חד ספרתית גבוהה בסיכון נמוך יחסית ולא להיות תלויים בתנודתיות של השווקים. אני כמובן לא יכול להתחייב לגבי עתיד הקרן".

אז מה הסוד?

"היא בנויה על מודל ייחודי וחדשני שפותח ע"י צוות אלגוריתמאים.  המודל עושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שפותחה במקור לצורך פיתרון בתחומים שאינם קשורים לשוק ההון..טכנולוגיה זו משמשת לתמחור אופציות המעו"ף בשיטה ייחודית. למיטב ידיעתנו, טכנולוגיה זו אינה מיושמת במקומות אחרים. המודל מאפשר למנהל הקרן לאתר כשלי מחיר בשוק אופציות המעו"ף, כשלים שפעילים אחרים בשוק אינם מודעים, ככל הנראה, לקיומם, ולנצל כשלים אלה להשגת תשואה עודפת לקרן, או במלים אחרות – לתרגם את הכשלים לרווחים

תסביר

היות ורוב המשקיעים מתמחרים אופציות ע"פ מודל בלק ושולס, ואילו המודל מתמחר אופציות בדרך אחרת וישנם פערים. המודל שלנו עובד לפי פרמטרים אחרים לחלוטין. למעשה הקרן קונה אופציות שמחיריה גדולים זולים ע"פ המודל, ומוכרת אופציות שהמחירים שלהם יקרים ע"פ המודל, בלי לקבוע דעה כלשהי על כיוון השוק. למעשה רוב הכסף של הקרן מושקע במק"מ ופק"מ. ופחות  מ-2% באופציות מעו"ף".

האם הקרן מתנהגת בדומה למק"מ?

"בפועל כל הנכסים המושקעים מושקעים במק"מ ופק"מ. למרות זאת, הקרן לא קרן מק"מ. היא גם לא מתנהגת כמו מק"מ על בסיס יומי, יכול להיות מצב שבו הקרן השיגה תשואה נמוכה ממק"מ ואפילו תשואה שלילית אבל לאורך זמן היא משיגה תשואות גבוהות בהרבה מהמק"מ.
המודל למעשה לא צורך מזומנים. מסיבה זו הקמנו לאחרונה מספר קרנות נאמנות אותן אנו מגדירים – "קרנות חכמות". בקרנות אלו אנחנו מבצעים פעילות השקעה רגילה כמו שאנחנו מנהלים קרנות אחרות והוספנו להן ברקע את המודל כדי לתת  לכל קרן אלפא (תשואה עודפת) ביחס לקרנות אחרות.

כמה דמי ניהול אתם גובים בה?

2.19%.

אז למעשה שכפלתם את המודל גם לקרנות אחרות

 "כן. זו האימא של הקרנות ועכשיו העברנו את הגנים לילדים שלה. למעשה, העמדנו את הקרן ב-3 מבחנים: מבחן התוצאות: התשואות המרשימות שהיא משיגה. הקרן השיגה תשואה חיובית כל שנה קלנדרית שבה היא פועלת, ויותר מכך, כאמור, בכל 12 חודשים רצופים כלשהם. הקרן מיטב אסטרטגיות העניקה תשואה שנתית של כ - 8% (לאחר דמי ניהול). מבחן השוק: הצלחתה להתנתק משוק המניות, האג"ח הממשלתיות והאג"ח הקונצרניות כפי שזה מתבטא בביטא שלה. מבחן התנודתיות: רמת הסיכון הנמוכה שלה כפי שהיא מתבטאת בסטיית התקן. הBETA של הקרן קרובה ל-0.. המודל הזה ונוסיף החוזק של המודל הביא אותנו להלחלטה להוסיף אותו גם לקרנות רגילות.

על איזה קרנות אנחנו מדברים?

 היום שי לנו חמש קרנות חכמות שעושות שימוש במודל הממוחשב שמיטב אסטרגיות משתמשת בו. למעשה, לקחנו קרנות שהן במיינסטרים: קרן אג"ח מדינה, קרן אג"ח כללי, קרן אג"ח שקלי, קרן מניות ת"א 100 וקרן אג"ח צמודה. אנחנו מנהלים קרנות רגילות  ומוסיפים להם את האסטרטגיה.  התוצאות של הקרנות הללו מתחילת השנה מצוינות, וניתן לראות את התרומה של המודל לתשואת הקרנות.

אז השיטה מצליחה. השאלה היא באיזו סיטואציית שוק היא עלולה לא להצליח?

אין לנו יכולת להעריך מתי זה לא יצליח. היו חודשים שהקרן ירדה ולבטח יהיו חודשים כאלה גם בעתיד. אנחנו חושבים שככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר הסיכון בהחזקת הקרן יורד, ולכן אנחנו ממליצים להשקיע בקרן לטווחים ארוכים ולא לטווחים קצרים. 

למה הקרנות המחקות לא מתרוממות?

"בגלל ששינו את שיטת הרכישה שלהן – הוסיפו להם עמלות קניה ומכירה והן הפכו לפחות כדאיות לעומת קרנות אחרות ולעומת תעודות סל בהן יש מסחר רציף.בנוסף המשקיעים הבינו שתיקון 16 הולך ומתעכב  (הוא עדיין לא  עבר בקריאה הראשונה). אם דיברו על סוף שנת 2011 תחילת 2012 עכשיו זה משהו מאוד רחוק.

מה יש בתיקון 16?

בהקשר של הקרנות המחקות התיקון יסדיר את הקרנות המחקות  כך שיוכלו להפוך לקרנות סל שנסחרות במהלך היום וזה ייתן תנופה אדירה ויאפשר להיצמד לשוק. ברגע שהבינו שזה ייקח זמן, אז היועצים הורידו הילוך.

למה לא להחזיר את המצב לקדמותו? להחזיר את עמלת הפצה ולהוריד את העמלות קרן.

"משום שיש עדיין לקרנות האלה יתרון מסוים על קרנות אחרות: דמי הניהול שלהן זולים, ולמי שקונה לטווח ארוך העמלה מתחלקת על תקופה ארוכה. הבעיה שקרנות נועדו לציבור יותר רחב ופחות למקצוענים. מקצוענים יודעים לעשות הרבה דברים לבד: לקנות תעודות סל בעמלות קניה מכירה מאוד זולות. הציבור פחות מקצועי ופחות צריך את הקניה/מכירה באמצע היום. הוא צריך יותר את הביטחון שהוא קונה משהו בעלות הפנימית שלו. ברגע שמישהו פרטי רואה שהעמלות הן 0.5%, 0.7% או 0.8% זה מרתיע ומוציא אותו מהשוק.. אני יכול לומר שכאשר התיקון 16 יעבור אז יהיה יותר כדאי גם למשקיע וגם למנפיק לעבור לקרנות מחקות, הן יהיו קרנות סל עם סחירות מלאה ועלויות נמוכות.

יש היום מהפכה של אכיפה מנהלית בתחום הייעוץ. אנחנו מזהים אצל יועצי ההשקעות רתיעה מאוד חזקה מייעוץ. מה אתה חושב על זה?

"אני חושב שהלכו רחוק מידי בחקיקה הזו, אנחנו יודעים שיש חשש גדול אצל יועצי ההשקעות בבנקים מהחקיקה הזו. מנהלי השקעות ויועצים בסה"כ מנסים לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר והם צריכים להוכיח כל הזמן  שמה שהם עושים – כשר. נכון שהרגולציה והפיקוח שהתהדקו בשנים האחרונות עשו סדר במערכת. אני יכול להגיד בוודאות שהם תרמו להגברת השקיפות והתחרותיות. אבל יש נקודה שצריך להגיד - עד כאן.   אני יודע שבאחד הבנקים, היועצים  רצו להגיש התפטרות קולקטיבית ולהתלות את הרישיון שלהם. מדובר באחד הבנקים הגדולים. הם בונים על פנייה לבג"ץ שלפחות תאפשר עשיית ביטוח למקרה שחלה טעות".

בגלל זה נעצרו הגיוסים בתעשייה?

"אי אפשר לדעת כי זה לא דבר שאתה יכול למדוד אותו. לדעתי, הסיבות לפדיונות הן אחרות לגמרי. יש תהליך מסויים של הקטנת סיכונים  ומעבר לקרנות הכספיות  אבל אני לא חושב שזה מושפע מהחקיקה החדשה.

אז מה הפיתרון?

"האכיפה מעודדת את היועצים לא להיות יצירתיים, לא לקחת סיכונים איפה שלפעמים כדאי לקחת סיכונים. סיכון זה לא דבר שלילי אם מוביל בסופו של דבר להחלטות נכונות ותשואות גבוהות. ברגע שאתה כל כך מטיל אימה  זה בסופו של דבר עלול  לפגוע בייעוץ. אין ספק שתהיה פה פגיעה בייעוץ".

איך אתם מתמודדים עם זה ברמה היומית של השיווק?

"השיווק שלנו ברמת הכנסים השתנה מאוד. עשינו 'עצור' מוחלט כבר מספר חודשים עד שנלמד את הדרישות החדשות. מחודש מאי אנחנו מתחילים במתכונת חדשה שהיא לדעתנו עולה על כל הדרישות של הרשות".

מה כוללת המתכונת הזאת?

"כעת, אנחנו בגיבוש סופי של המתכונת לאחר שנקבל את כל חוות הדעת המשפטיות".

אילו תכנים יהיו בכנסים?

"אנחנו, למזלנו, יכולים לגוון את ההרצאות כי יש פה הרבה אנליסטים והרבה מנהלי השקעות וכלכלנים ויש הרבה נושאים שאנחנו יכולים לדבר עליהם שמעניינים את היועצים. במאי, למשל, אנחנו עורכים פאנל שיכלול מספר מומחים מהבית".
  
איך אתה רואה את תעשיית הקרנות ולאן היא הולכת?

 "למרות שיש פדיונות בתקופה האחרונה, מתחילת השנה יש עדיין גיוסים חיוביים. הסיבה לפדיונות היא שציבור המשקיעים התרגל לתשואות גבוהות בעיקר באפיק הסולידי. בשנתיים האחרונות היו תשואות שהן חריגות גם באפיקים הסולידיים. הריבית הנמוכה נתנה רוח גבית לכל אגרות החוב גם למדינה, גם לקונצרני. מה שקרה מתחילת השנה זה שהמדדים היו מעל הציפיות, הריבית התחילה לעלות מאוד מהר ונגרמו הפסדי הון.

 ברגע שמשקיעים מופסדים על קרנות אג"ח סולידיות אז זה אומר שמשהו פה השתנה.   בנק ישראל התמהמה עם העלאת הריבית, ולאור נתוני הצמיחה והאינפלציה, הוא החליט לזרז את העלאת הריבית למרות היירידה בשער החליפין.

אולי הוא רוצה שהשער חליפין ירד כדי לעצור את האינפלציה?

"שער חליפין כבר פחות ופחות משפיע על האינפלציה מאז שיש התנתקות מוחלטת ממחירי הדיור"
אני מאמין שעליית התשואות תתמתן כי אנחנו רואים שבארה"ב התשואות ירדו שוב והפער בינינו לארה"ב גדל מאוד. מה שעוד קצת הכביד על שוק אגרות החוב, זה השינוי שחל בגלל כל האירועים הגיאופוליטיים: הפיכה בלוב, מצרים, סוריה.

האירועים האלה מציפים את העובדה שישראל נמצאת במזה"ת ודברים יכולים להשתנות פה מאוד מהר. אי אפשר לדעת איזה משטרים יעלו. משטרים טוטליטאריים כאלה עם כל החסרונות   הפגינו יציבות במשך תקופה ארוכה.

דווקא שוק המניות עכשיו קרוב לשיא.

"רק ת"א 25, שאר המדדים מניבים תשואות שליליות השנה. ברגע שהריבית תתייצב, (לדעתי תהיה עוד העלאה אחת או שתיים) אז התשואות השוטפות של איגרות החוב יספקו תשואה מספיק טובה ובצירוף שוק המניות שלהערכתינו יהיה חיובי, נראה חזרה של המשקיעים לקרנות. אמנם לא כמו שראינו בשנים הקודמות, אבל תעשיית הקרנות תצמח גם השנה. גם הקרנות הכספיות ימשיכו לגדול.

התחלתם לעשות מהלכים לגבי כניסה של קרנות זרות לארץ. אתה יכול לספר לנו?

"להערכתנו התחרות תגבר בתחום זה, אבל אם אתה מסכל על השוק הקרנות הזרות הוא מאוד מצומצם בהיקפו – הנתח שלו עומד על שלושה מיליארד שקלים שהם 2.1% מכל התעשייה. כלומר, העוגה היא דלת שומן. אני מאמין שהתחרות תפתח את השוק ותגדיל אותו.
הכניסה של קרנות זרות יכולה להגדיל את כל השוק משום שיהיה יותר פרסום ועניין בקרנות חו"ל.  השינוי יאפשר גם למנהלי קרנות מקומיים לגייס יותר מבעבר.

מי שמשקיע בקרנות זרות חשוף גם לסיכון המטבע האמריקאי

"כן, עכשיו יש פה בעיה מאוד גדולה של שער חליפין. מי שהשקיע בשנים האחרונות בקרנות חו"ל איבד כמעט את רוב התשואה שהוא אולי היה יכול להשיג בשחיקה של שער חליפין. אני לא רואה שהבעיה הזאת נפתרת בתקופה הקרובה. אבל אם זאת שער החליפין לא יירד לנצח וייתכן שבעתיד יהיה שינוי במגמה".

מה אתה מעריך שיקרה בטווח הקצר?קשה מאוד להעריך. ייתכן שהעוצמה של התיסוף תחלש כשהריבית בארה"ב תעלה. שהיא תתחיל לעלות אז יש סיכוי שהדולר יחזור לרמה של 3.60-3.70 זו רמה סבירה שנראית היום קצת גבוהה. אני לא רואה את הדולר ב-4 שקלים אבל אני פחות רואה אותו ב-3.20 שקלים ומטה. תלוי מאוד מה יהיה עם הדולר בעולם".

טבע מעסיקה הרבה מאוד ישראלים היום – המניה שלה יורדת – האם זה מוצדק?

"הדו"חות האחרונים של טבע אכזבו. היא לא עמדה בציפיות. יכולת כיום קשה לטבע לצמוח באותם קצבים שהיא צמחה עד היום. כמו כן, התלות בקופקסון מאוד גבוהה ותפוגת הפטנט הולכת ומתקרבת. בנוסף, טבע חשופה לתביעות משפטיות מכל מיני כיוונים. על הפרות פטנטים וחברות מתחרות. לחברה יש הרבה רעשים ברקע שגורמים לזה שהמניה תהיה חלשה. אבל מעבר לזה אני חושב שטבע חברה מאוד רווחית ווחשוב שתהיה בכל תיק.

אנחנו ראינו בעבר שתמיד בתקופות משבר טבע ידעה לייצב את התיק. יש להBETA  שלילית. במחירים שבהם טבע נסחרת היום היא בהחלט מניה זולה, לא יודע אם אטרקטיבית, אבל מניה שכדאי להחזיק בה".

אתה חושב שהעם חשוף מידי למניות בתקופה הזאת?

"אני לא חושב, אבל קשה לדעת כי בעצם כשבודקים מה החשיפה למניות, אז צריך לבדוק את כל התיק שהוא מחזיק: גם את הקופות גמל, גם את הקרנות השתלמות,קרנות מעורבות. יש לזכור שהציבור לא משפיע באופן ישיר על המניות אז צריך לבדוק היסטורית את שווי האחזקה. האם היא פחות או יותר ממוצעת, גבוהה או נמוכה מידי. צריך לזכור שבחלק גדול מהנכסים שמושקעים במניות אין לציבור יכולת החלטה".

לאחרונה נסגרה חברת דירוג קרנות, קרנות מידע-זהב והרשות עשתה ביקורת וגילתה תקלות במערכות הדירוג הבנקאיות. השאלה היא האם יש מחסור בכלים למשקיע הפרטי וגם ליועצים?

"אני עדיין חושב שיש עודף דירוגים בתעשייה. משום שיש לבנק פועלים דירוג, לבנק לאומי דירוג, לבנק מזרחי, לבין-לאומי ולדיסקונט דירוג. כשאתה מנהל קרן אז אתה אומר 'רגע, אם אני אתנהל בצורה כזאת אני אהיה מדורג גבוה בבנק הפועלים'.

בד"כ יש מתאם בין הדירוגים, אבל הרבה פעמים אתה רואה שיש קרן שמדורגת בבנק אחד בדירוג גבוה ובבנק אחר בדירוג נמוך. יש הבדלים בין הדירוגים, יש עודף וכל בנק נאמן לדירוג שלו. אם היה יכול להיות דירוג אחד אחיד לדוגמא בשוק איגרות החוב יש שתי מדרגות - מידרוג ומעלות - אז הרבה יותר קל להתיישר. מנסיוני אני יכול להגיד שבסופו של דבר, המשקיעים יודעים לאתר את הקרנות הטובות".

לאיזה משקיעים אתה מתכוון?

"יועצים ומשקיעים פרטיים. יש להם את הפילטרים שלהם גם לתשואות גם למדדי שארפ וגם לכל מיני מדדים אחרים. אנחנו רואים שהרבה יועצים נכנסים לפאנדר ורוצים לדעת מה יש בקרן כי זה חשוב להם והם יגידו ללקוחות: 'הקרן הזו היא יותר שיקלית ואני חושב צמוד, אני לא רוצה אותה'. הרבה פעמים מתקשר אלי יועץ ואומר 'ראיתי בפאנדר שאתה מחזיק כך וכך'. זו עליית מדרגה שאני מזהה אצל היועצים – הם מנסים לראות מה אתה מחזיק בקרן ואם זה מתאים לאג'נדה שלהם, לתפיסת העולם שלהם. זה מאוד חשוב".

חמשת הטיפים של רפי ניב לרוכבי האופניים:

1. האביזר הכי חשוב לרכיבה הוא זה ששומר על האיבר הכי חשוב - מכנסי הרכיבה (והאמירה הזאת היא לא סתם "כיסוי תחת"...).

2. אל תשמנו את השרשרת עם השמנים הרגילים המיועדים להגנת בפני חלודה - הם סופחים אליהם לכלוך. שמנו באמצעות שמנים יעודיים בלבד, שנקראים "שמנים יבשים".

3. לבעלי אופני השטח: כשאתם רוכבים על כביש - נעלו את בולמי הזעזועים. חבל על האנרגיה המתבזבזת כתוצאה מפעולת הבולמים בכביש.

4. הירידה המדהימה בסיום סינגל בית קשת מהווה תמורה הולמת לטיפוס אליה. נסו לזכור זאת ברגעי המשבר של הטיפוס.

5. ככל שתקדים לתכנן את המסלול לשבת הקרובה - כך תקדים את תחושת סוף השבוע.

המניות הממולצות של מיטב

בנק לאומי – הבנק נסחר סביב ההון כאשר ההערכה היא כי יש באפשרותו לייצר תשואה על ההון של כ 10% בממוצע לאורך זמן. המשך תהליך העלאת הריבית (אשר עשוי לשפר את מרווח האשראי של הבנקים), ההחזקה הריאלית בחברה לישראל (אשר עשויה ליהנות באמצעות כיל ממגמת העלייה במחירי הסחורות) והתמחור הנוח מביאים אותנו למסקנה כי מדובר בהשקעה ראויה.

כיל – כיל הינה בין החברות הבודדות בשוק ההון הישראלי אשר עשויה ליהנות מהמשך היחלשות המטבע האמריקאי מצד אחד ומהעלייה במחירי הסחורות החקלאיות מצד שני. כאשר מוסיפים לכך את העובדה כי חלק ניכר מפעילותה של כיל מופנה לשווקים מתפתחים, אשר נהנים מצמיחה מרשימה, ניתן להגיע למסקנה כי מי שמאמין שתהליכים אלו ימשיכו עשוי למצוא בכיל את ההשקעה המתאימה.

בזק – תהליך ההתייעלות שבזק ממשיכה לעבור בהובלת בעל הבית החדש, תשואת הדיבידנד הגבוהה הצפויה בה, והפיזור במס' תחומים בענף התקשרות מביאים אותנו להעדיף את בזק על פני חברות התקשורת האחרות בארץ.

אלוני חץ – החברה פועלת בתחום הנדל"ן המניב בארץ, באירופה ובארה"ב באמצעות חברות הבת שלה. אלוני חץ נהנת מיכול ניהול גבוהה  ומפעילות עסקית המאופיינת ביצירת תזרים מזומנים גבוה ויציב המאפשר להתמיד במדיניות דיבידנד לאורך זמן. להערכתנו החברה נסחרת בדיסקאונט של כ 30% ביחס לשווי החזקותיה ולכן אנו מוצאים בה השקעה מעניינת.

אלקטרה – החברה עוסקת במס' תחומים עיקריים הכוללים: ביצוע פרויקטים למבנים ותשתיות בארץ ובחו"ל, מתן שירותי אחזקה למעליות, מערכות מיזוג אוויר ומבנים ובייזום נדל"ן. העובדה כי החברה נהנת מצבר עבודות מרשים של כ 3.8 מיליארד ₪ לשנים הבאות וכן החלטת דירקטוריון החברה מחודש מרץ על רכישה עצמית של מניות החברה מספקים לנו ביטחון בהשקעה זו.

כלל תעשיות – החברה הינה אחת מחברות האחזקה הגדולות במשק. עיקר החזקות החברה הינן בחברות העוסקות בתעשייה מסורתית בארץ כגון: נשר, תעבורה, נייר חדרה גולף ועוד. המשך צמיחת המשק המקומי, שעשויה לספק רוח גבית לחברות המוחזקות, והדיסקאונט הדו ספרתי שהחברה נסחרת בו ביחס להחזקותיה מחזקים את הערכתנו כי מדובר בהשקעה ראויה.