המשקיעים מוצאים את עצמם היום מעט מתלבטים באשר לאפיקי ההשקעה אליהם ניתן להפנות את ההון הפנוי: מחד, שוק המניות בארץ נמצא באזור שיא כל הזמנים. מאידך, למרות העלאות הריבית האחרונות של בנק ישראל, עדין הריבית על פקדונות בבנק ובאפיקים הסולידיים נמוכה מאוד.
בנק ישראל החל להעלות את הריבית המוניטארית בספטמבר 2009, עד אז שיעורה עמד על 0.5%. מאז ביצע הבנק המרכזי 9 העלאות ריבית, כאשר העלאת הריבית האחרונה בוצעה באפריל אז העלה הבנק את שיעור הריבית המוניטארית ב-0.5% ל-3%.
יש לזכור שלמרות העלאות הריבית האחרונות, הציפיות האינפלציוניות עדין חורגות מעל לרף העליון של היעד, והצפי של בנק ישראל כפי שפורסם בהודעת הריבית האחרונה הן כי יעד האינפלציה עדין יחרוג מהרף העליון לפחות עד אמצע 2012, זאת במקביל לתחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל כי הריבית המוניטארית תועלה לרמה של 4.4% בטווח של שנה מהיום, קרי עד אמצע 2012.
עוד מהודעת בנק ישראל, ניתן לראות כי נתוני המשק משתפרים האבטלה יורדת ויש עליה בצמיחה, רוצה לומר שהאינפלציה אינה נובעת מהתייקרות התשומות אלא נובעת מעלייה בפעילות הכלכלית במשק, עם צמיחה בת קיימא.
מעבר לנתוני המשק הטובים, ואשר מצדיקים מסלול של העלאת ריבית, עומדת התחזקותו של השקל ביחס לדולר, והחשש של בנק ישראל מפני התחזקות זו. להזכיר, נגיד הבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב בנאומו האחרון שנלווה להודעת הריבית ציין כי אין באופק כניסה למסלול של העלאת ריבית, הודעה שבאה במקביל להפסקת המדיניות המוניטארית המרחיבה (QE2). ככל שפער הריביות בין השקל לדולר יגדל כך יגבר הלחץ להתחזקות השקל משיקולי ריבית ושיקולים של צמיחה פנימית של המשק הישראלי.
אז מה יש לנו כאן – יש את בנק ישראל שמודיע שהוא מודע לנתוני המשק (צמיחה ואינפלציה והחשש ממשבר בדיור) נתונים המצדיקים העלאת ריבית, ומביע חשש מפני התחזקות השקל, חשש אותו הוא מנסה הוא למנוע באמצעות התערבות בשוק המט"ח (גם בנק ישראל מודע לכך שיכולתו לבצע התערבות זו מוגבלת מאוד), ויש את שוק מניות בשיא, ריבית נמוכה על פיקדונות והיעדר אלטרנטיבה ראויה להון הפנוי של הציבור (חלקו של הון זה מתועל לשוק הדיור ולא מסייע לנסיונותיו של בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד השיכון לצנן מעט את עליות המחירים בשוק זה).
הן מי שסבור כי שוק המניות בכללותו גבוה מדי (ראוי לזכור תצורת השקעות של stock picking רלבנטית תמיד אולם כשהשוק בשיא הזדמנויות כאלו הופכות להיות קשות יותר לאיתור, מה גם שבאופן כללי אין מחיר שהוא גבוה מדי לשוק וכל שיא נועד בזמן כזה או אחר להישבר), והן מי שמעוניין באפיקי השקעה סולידיים יותר (שבאופן כללי מתעל את השקעותיו או מייחד חלק מסויים מהשקעותיו לאפיקים סולידיים) הפתרון עבורו הוא לתעל את הכסף לאגרות חוב באפיקים השקליים או הצמודים תוך שימת דגש על קיצור טווחי ההשקעה של התיק (קיצור המח"מ) ללא יותר משנה, כלומר אגרות חוב במח"מ קצר לרבות מק"מ, וכן אגרות חוב בריבית משתנה. כל זאת לאור מסלול העלאות הריבית הצפוי בו אנו נמצאים. העלאות ריבית אלו יפגעו במחיר הקרן של אגרות החוב ככל שהמח"מ בקרן ארוך יותר ויפגעו בתשואה של התיק, ככל שהמח"מ קצר יותר, כך הפגיעה תהא נמוכה יותר.
תשואת הקרן
בשביל הפתרון הזה החלטנו הפעם לבחון את קרן הנאמנות ילין לפידות שקל קצר למען הקהילה. הקרן קיימת מסוף 2009. בשנת 2010 השיאה הקרן תשואה של 2.36%, הראשונה מבין הקרנות השקליות הממשלתיות במח"מ לטווח קצר (בשנה זו הובילה מגדל אג"ח חברות שקלי עם תשואה של 8.48%, אולם קרן זו משקיעה באג"ח חברות). מתחילת 2011 השיאה הקרן תשואה של 0.55%, סביב ממוצע התשואות בקטגוריה, שאותה מובילה מגדל MTF ריבית משתנה שקלי עם תשואה של 1.32%.
הרכב הקרן
כ-61% מנכסי הקרן מושקעים במק"מים, 34% מנכסי הקרן מושקעים באגרות חוב ממשלתיות בעיקר שקליות ובריבית משתנה. כ-3.3% מנכסי הקרן מושקעים באג"ח חברות בדירוג ממוצע של AAA. כ-72% מנכסי הקרן מושקעים ב-3 אגרות חוב – שחר 2680 (23%), מק"מ 511 (25%) ומק"מ 811 (24%).
דמי ניהול
כמו מרבית הקרנות בקטגוריה, מחיר הקנייה והפדיון בקרן הוא זהה. דמי הניהול בקרן הם 0.45%
גודל הקרן
היקף נכסי הקרן הוא 42.6 מ' ₪.
תרומה למען הקהילה
ישנו נתון נוסף שמבדל את הקרן והוא "למען הקהילה". על-פי תשקיף הקרן "יתרום מנהל הקרן למען הקהילה, בהתאם לשווי נכסי הקרן...40% מהכנסותיו". חייבים להודות שיש כאן היבט מעניין, וגם גימיק שיווקי שמיועד לבדל את הקרן מקרנות אחרות. בכל זאת, באמצעות השקעה בקרן, בנוסף לתשואה מקבלים גם תשואה "מוסרית" בדמות תרומה למוסדות שונים בקהילה. תרומה זאת מתבצעת לפי חישוב היקף הנכסים בסוף כל רבעון וההחלטה על התרומה מתבצעת בסיום כל שנה קלנדרית.
התרומה שבוצעה בהסתמך על נכסי הקרן והכנסות מנהל הקרן ב-2010 היתה הרמת תרומה של 21,000 ₪ ל-"בית יוסי", שהוקם באשדוד בשנת 2000, במטרה להוות בית לילדים ומשפחות הסובלות מאבטלה, עוני, הזנחה ואלימות הפוגעים בתפקוד התא המשפחתי.
דבר מנהל הקרן
הקרן מהווה מכשיר השקעה סולידי, המשקיע בנכסים בעלי טווח פדיון קצר, תוך ניצול הזדמנויות בעקום המק"מ ועיוותי שוק שעשויים לייצר הזדמנויות השקעה כדי להניב תשואה עודפת לאורך זמן על-פני מדד המק"מ. תפקיד האג"ח הקונצרני בקרן הוא לספק תוספת תשואה לקרן בהתחשב בסיכון מנפיק נמוך ובטווח פדיון קצר (לא יותר משנתיים).
מטרת הקרן הייתה למצוא מכשיר השקעה יציב שבאמצעותו נוכל לתרום סכומים הולמים ולאורך זמן באמצעות קהל לקוחות רחב ככל שניתן שכן כמעט בכל תיק של לקוח ניתן למצוא קרן שקלית קצרה. מנהל הקרן נעזר בעמותת מתן שממליצה על אפשרויות תרומה שונות לדירקטוריון מנהל הקרן. יש לציין כי גם נאמן הקרן (יובנק) אהב את רעיון התרומה לקהילה וביקש להצטרף ולתרום גם הוא 40% מהכנסותיו.
שארפ
מדד שארפ בוחן רמת סיכון על-ידי מדידת התשואה העודפת של הקרן מעבר לתשואת נכס חסר סיכון, בעבור יחידת סיכון. יחידת הסיכון מבוטאת בסטיית התקן של התשואה. ככל שמדד שארפ גבוה יותר כך הוא מעיד על ביצועים טובים יותר, מכיוון שנוצר רווח גבוה יותר בסיכון נמוך. מדד שארפ מחושב בהסתמך על נתונים חודשיים, 12 חודשים אחורה ומוכפל ב-100 לצורך הגברת הדיוק. מדד השארפ של ילין לפידות שקל קצר למען הקהילה הוא 25.7-, מקום 17 מתוך 29 קרנות. לפי מנהל הקרן, בשנה שעברה היה השארפ של הקרן הגבוה בקטגוריה.
(*) הנתונים בכתבה נכונים ל-04/05/2011
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

יאיר לפידות


