דיון סוער בוועדת הכלכלה בנושא תקנות לעיסוק בתיווך תשלומים

ועדת הכלכלה החלה לדון בתקנות שיסדירו את העיסוק בתיווך תשלומים; ח"כ אוהד טל: ממשיכים לפתוח את שוק התשלומים לתחרות ולהיאבק ביוקר המחיה

בדיון התעוררה מחלוקת באשר לחברות שיהיו פטורות מחובות הרישוי והרגולציה; שופרסל: שווי שוק תווי הקנייה כ-3 מיליארד שקל והניצול הוא כמעט 100% – עלות הרגולציה העודפת תגולגל לצרכן; מנכ"ל ביי מי: אם החוק יחול עלינו תהיה דילמה אם להמשיך את העסק; רשות ני"ע: הסיכון למשק הוא במאות מיליוני שקלים

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום תקנות וצו שנועדו להסדיר את העיסוק בשירותי תשלום ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי, והחליטה לדחות את הדיון שעסק בתקנות שיקבעו אילו חברות יהיו פטורות מחובת הרישוי 

התקנות שאושרו קובעות את האגרות שיצטרכו החברות שעוסקות בשירותי תשלום חוץ בנקאיים, כמו הנפקת אמצעי תשלום, סליקת תשלומים, ניהול חשבונות תשלום וייזום תשלום, לשלם לרשות ניירות ערך. בנוסף, הצו שאושר קובע, כי חברות תשלומים שיש להן כבר רישיון מהרשות לניירות ערך יהיו רשאיות לתת שירותי המרת כספים (שלא אגב פעולת תשלום), בהיקף שלא יעלה על 10% מפעילותן ללא צורך בקבלת רישיון נוסף מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים.

ח"כ אוהד טל, שמילא את מקומו של היו"ר, פתח את הדיון ואמר, כי "הדיון היום הוא המשכו של החוק שאמור לפתוח את שוק התשלומים לתחרות, זה קריטי כחלק מהיכולת להיאבק ביוקר המחייה. בישראל העולם הפיננסי זה אחד הסקטורים המרכזיים של יוקר מחייה משפחה משלמת כ-10,000 שקלים בשנה והעלויות למגזר העסקי גבוהות יותר והמהלך נועד לפתוח את השוק הזה לתחרות ולהכניס שחקנים נוספים. החקיקה אושרה והגענו לשלב התקנות ליישום החקיקה".

מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך, ענבל פולק, הציגה את החוק: "לפני שנה אושר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, שהוא הבסיס להסדרה שעסקים שפעילים בתיווך תשלום, הנפקת אמצעי תשלום או סליקת תשלום או ייזום תשלום אלה פעולות שמצריכות רישיון. החוק ביסס את מערכת היחסים בין נותן שירותי תשלום ללקוח שמשלם והבית העסק שמקבל את התשלום. נותן השירות צריך לשמור על הכסף של שני הצדדים, שכן התשלום לא עובר באופן מידי. החוק פותח את השוק לתחרות ומאפשר לכל חברה שתקבל רישיון ותפעל לפי ההוראות להתחבר למערכות התשלום של מדינת ישראל. חברה שבוחרת להיות מתווכת בהעברת כספים בין משלם למקבל היא חברה שנופלת תחת הגדרות החוק וצריכה רישיון".

פולק התייחסה גם לסוגיית הפטור, שעוררה מחלוקת בדיון, ואמרה, כי "החברה שגם מנפיקה וגם שומרת וגם סולקת עבור עצמה, תהיה פטורה מהצורך ברישיון, מאחר והלקוח מאוד מודע לרמת הסיכון. הפטור השני יהיה לחברות קטנות, כדי לאפשר לחברות קטנות להיכנס לשוק ולהביא חדשנות וטכנולוגיה".

צח בורוביץ' מחברת הקבינט, המייצגת את קהילת הפינטק, אמר כי: "אין חברת פינטק של 5 מיליון שקל והן לא יהנו מזה. הסכומים האלה לא קיימים בענף הזה אין להן הצדקה להתקיים, אם הן טובות אחרי שבועיים של פעילות הן יחרגו מהסכום". פולק השיבה כי הרשות יצרה כללים פשוטים וברורים לפטור על מנת לייצר ודאות ואמון בקרב הציבור. "אנחנו רוצים שהצרכן ירצה להשתמש בגורם שאינו בנקאי ולכן צריך לייצר אמון. לרוב החברות שפונות פה אין פטור בחו"ל מרישיון", אמרה.

רוני בקמן, משפטנית בכירה מהרשות לניירות ערך, התייחסה לצו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום: "לאחר שנחקק החוק פנינו לחברות לבדוק איזה דברים הם עושים והתברר שיש חברות שתחום עיסוק עיקרי שלהן הוא שירותי תשלום, אבל עוסקים גם בהמרה שלא אגב תשלום. מבחינתנו הפעילות הזו נשארת צדדית אז נכון לפטור אותם מרישיון נוסף. המשמעות היא שחברות תשלומים שיש להן כבר רישיון מהרשות לניירות ערך יהיו רשאיות לתת שירותי המרת כספים (שלא אגב פעולת תשלום), בהיקף שלא יעלה על 10% מפעילותן ללא צורך בקבלת רישיון נוסף מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים. החוק אפשר לפטור חברות עם פעילות מצומצמת שאין הצדקה לחייב אותה ברישוי. לחובת רישיון יש עלויות משמעותיות וחברה מאוד קטנה לא יכולה לעמוד בהן ולכן מוצע לפטור אותן. יש דוגמאות של חברות שהנפיקו תווים וקרסו, קלאבמרקט, מגה גרופון ועוד". 

רפרנט פיננסים באג"ת, אוהד מרדכי, הוסיף: "החוק היה מאוד חשוב לנו בתוך מכלול מהלכים לעידוד תחרות במערכת הבנקאית, כשאחד הדרכים זה לייצר מצב שבו לא נהיה חייבים לצרוך את כל השירותים במקום אחד. החוק נועד לאפשר לגופים אחרים להתחרות בעולם התשלומים בבנקים".

ח"כ בועז טופורובסקי העיר כי גם הסדרה לעתים מביאה עמה בעיות, בקמן הגיבה לדבריו: "הפטור הראשון הוא למי שיש לו פעילות מוגבלת – נותני שירותי תשלום עם היקף פעילות מצומצם של עד 5 מיליון שקלים בחודש מכספי הלקוחות או שמחזיקים 5 מיליון שקל בחודש מכספי הלקוחות. הפטור השני הוא לחברות המנפיקות כרטיסי מתנה או תווי שי שאפשר להשתמש בהם רק בחברות המשתייכות לקבוצת החברה המנפיק".

ח"כ משה פסל התייחס: "דווקא כשיש מתווך הוא יכול לשמור על הכסף של הצרכן ואם חנות קרסה לאפשר לו להשתמש בו בחנות אחרת. למה פטרתם דווקא את אלו שמשאירים את הכסף באותה חברה עצמה?", בקמן ענתה לו שזה משום שלא מדובר בשירות תשלום: "מתווך פיננסי צריך לשמור את הכסף עד התשלום ואם זה באותה חברה אין מתווך אז אין תיווך". פולק הוסיפה לדבריה: "הלקוח יודע מה הסיכון הוא בחר ללכת לחנות הזו ולשלם מראש על מוצר שהוא עוד לא יודע מה הוא ומתי הוא יקנה אותו".

יועמ"ש שופרסל, עו"ד אהרון קאופמן: "לתווי קניה יש מאפיין שונה, הוא משמש את הרשת בפעילות השוטפת והם לא הפעילות המרכזית אלא פעילות נלווית. הם לא אמצעי תשלום רגיל ואין מתווך. מקבלי התווים הם אנונימיים ואפשר לסחור בתווים. אין היגיון בהצעת ההחרגה כי מי שקונה תו מאותה רשת חשוף באותה מידה ואין קשר בין זה לבין תווי קניה, הרווחיות היא בשולים והפגיעה תפגע במי שמקבל את התווים האלה ואחוזי המימוש הם קרובים ל-100%. אם לא יהיה פטור האלמנט האחד הוא הרישוי עצמו ואלמנט שני שכל שבוע מתעוררים לסט הוראות חדש שקובע מה צריך לעשות כדי לקבל רישיון. הבירוקרטיה אינסופית והדרישה שכל הכספים יוחזקו בנפרד זו דרישה לא הגיונית. כופים על מי שמחזיק בתו לקנות ביטוח שהם לא צריכים אותו ביוקר, העלות תגולגל עליהם, אנחנו לא נישא בה ומחיר התווים יעלה". בנוסף, העריך כי שווי שוק תווי הקנייה הינו 3 מיליארד שקלים בשנה.

רוני בקמן ענתה: "המוצר של שופרסל לא היה מקבל פטור באף מדינה באירופה, כרטיסי מתנה זה מוצר שקיים באירופה ואף מוצר שמציע אפשרות למימוש במעל 100 רשתות לא היה מקבל פטור מרישוי ופיקוח. אנחנו מעריכים שהיקף הפעילות היא של יותר מ-3 מיליארד שקלים בשנה".

ענבל פולק הוסיפה כי המשמעות היא שהשוק נותן לשופרסל הלוואה של 3 מיליארד שקלים ללא ריבית וללא ביטחונות. 

רפרנט הפיננסים באג"ת מרדכי הגיב: "ברגע שלא שומרים על כסף בחשבון ייעודי הכסף יילקח לעלות תפעול העסק והשאלה האם הסיכון הוא של בית העסק או של הלקוח. ההצעה לשמור את הכסף בחשבון ייעודי ולהשקיע אותו בנכסים חסרי סיכון זה העברת סיכון אל בית העסק עצמו". יו"ר הועדה הסביר לו כי דעת חברי הכנסת לא נוחה מחשש שישנה עודף רגולציה שתקשה על תחומים רבים, "אני מציע למצוא איזון ולאפשר להם לא לשמור את כל הכסף בחשבון ייעודי". בקמן השיבה: "60 אחוז מהתווים ממומשים בתוך שופרסל לכן אני לא מאמינה שזה יהרוג את התחום".

נציג איגוד לשכות המסחר, רזיאל אלישיב אמר: "צריך לעשות אבחנה בין עלות לתועלת. האבחנה בין אותה קבוצה תאגידית למחות לקבוצה אין לה שום היגיון קבוצות יפסיקו להנפיק תווים שמחוץ לאותה קבוצה תאגידית. לא הבנתי מה עומד מאחורי ההפרדה בין תווים שבתוך הקבוצה לבין מי שמאפשר מימוש מחוץ לקבוצה. מי שאמור לקבל 500 שקל בתווי קניה יקבל רק 450 שקלים ואני חושב שלא לזה התכוונו המחוקקים".

ח"כ טל העיר: "יש נתונים על 700 מיליון שקל בתווים שלא ממומשים אז איך מגנים על הצרכן?" יועמש שופרסל ענה לו: "מדובר בשברי אחוזים. בכסף זה מיליונים בודדים והם ממומשים בסופו של דבר".

תומר כהן, מנכל ביימי, התייחס: "החוק מתעסק בעולם הפינטק והתכלית להתעסק בגופים פיננסים ואנחנו לא גוף פיננסי, ומאפשרים לעסקים קטנים להגיע לכסף שהם לא יודעים להגיע אליו. תווי השי והמתנות צריכים להיות מוחרגים לחלוטין. אני שם בצד את החובות הלא פרופורציונאליים של הרישוי עצמו, יש כאן ניסיון לקחת בעיה שלא קיימת אבל ייצר קריסה שלמה של התעשייה שלנו. אם החוק יחול עלינו תהייה דילמה אם להמשיך לקיים את העסק שלנו. זה מקביל ל-100% הלימות הון השמירה על הכסף ואין אף גוף צרכני בישראל שנדרש לזה. המשמעות עלויות מימון של מיליוני שקלים רבים כל שנה. העסקים הקטנים שהחוק הזה אמור להגן עליהם ישלמו 50% יותר מהעמלה שהם משלמים היום והתשלום שמשולם תוך 38 יום ישולם שוטף + 90".

מנהל פיתוח מקצועי בארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר אמר: "הפוקוס המרכזי הוא הסיכון בקריסת מנפיקי תווי קניה. בישראל השוק הכספי הגדול זה תווי קנייה דרך מעסיקים וועדי עובדים. הסיכון הוא לא קריסה של שחקן או שניים שמכבדים תו, אלא קריסה של המנפיק. מצד שני האם צריכה להיות הגנה מלאה של אחזקת כל הכספים בצד, ויכול להיות שצריך הסדרים אבל להמשיך להחריג 3 מיליארד שקל בשנה מהגנה צרכנית זה לא נורמלי".

נציגת לובי 99, עו"ד אלה תמיר שלמה ענתה: "זה כבר לא שובר לקניית מתנה זה ממש כסף ביי מי ושופרסל. משלמים על זה מס זה ממש כאילו קיבלנו משכורת. ככל שאני יכולה לממש את התו ביותר חנויות זה לא מערכת סגורה כי שום דבר לא מונע משופרסל להתקשר עם עוד חנות וזה יותר דומה לכסף מזומן ושם רוצים הגנה מיטבית לציבור. הכסף לא יכול לשמש במקרה של חדלות פירעון. אם קנית תו הזהב ושופרסל חדלת פירעון אי אפשר להשתמש בכסף שלך לשלם לשאר הנושים של שופרסל. חשבון ייעודי זה חשוב להגנה, לא הבנתי איפה שאר ההכבדות. אם התווים ממומשים באחוזים ככ גבוהים לא אמור להיווצר פער גדול שהכסף חונה. אם יש רגולציה אחרת מכבידה". 

רועי פולקמן, יו"ר פורום מחוללי תחרות פיננסית השיב: "זו לא כבדות רגולציה. יש פה דיון כבד מאוד על האפשרות להשתמש בכסף שנמצא בידי החברות. השאלה הגדולה היא השוואת מגרש המשחקים. שופרסל ממנף את הכסף ויכול לתת הצעות יותר טובות לציבור. הדיון על המאה אחוז הוא ליבת הוויכוח. גם אם צריך להכניס אותם החובה של 100 אחוז שמירה על הכסף זו מגבלה תחרותית".

בקמן הגיבה: "לדעתנו הסיכון הוא כזה שהמשק לא צריך לקחת אותו כי הוא נאמר במאות מיליוני שקלים. אם אתמול אחת החברות האלה הייתה קורסת הדיון הזה לא היה מתקיים בכלל כי היינו עסוקים באיך להגן על הכסף של הלקוחות". ח"כ טל התייחס לכך, ואמר: "אין מחלוקת שצריך להגן על כספי הלקוחות, השאלה היא האם הרגולציה הזו היא הנכונה. צריך לבחון אולי לשמור כספים בהיקף יותר מצומצם". הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך את הדיון בנושא בקרוב