בשקט ומאחורי הקלעים מתחולל מאבק משפטי בין משרד האוצר לקרנות ההשתלמות של המורים והגננות על סכום של 2 מיליארד שקל - תשואה עודפת שהצטברה בקרנות המורים שמנהלי הקרנות מבקשים לחלק למורים, והאוצר תובע לזכותו.
אז מה עומד מאחוריי המחלוקת? ומדוע הסיפור הזה נוגע לכל אחד מאיתנו, הציבור הרחב?!
כדי להבין את גודל האירוע, יש להבין תחילה, כיצד פועלות קרנות ההשתלמות של המורים. קרנות ההשתלמות ככללותן, נוסדו במקור לאוכלוסיית המורים (והחל משנות ה־70 נפתחו לכלל הציבור), כאשר מטרתן היא לצבור כספים לחיסכון במשך 6 שנים כל פעם, שישמשו את המורה בשנת השבתון שלו. הכסף נחסך בקרן של המורה באמצעות הפרשה של אחוז מסוים מהשכר שלו/ה מדי חודש, באופן הבא: 4.2% מאת המורה, ו־8.4% מאת המעביד שלו.
הכספים מופרשים לקרנות: 'קרנות ההשתלמות של המורים והגננות' ו'קרנות השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים', בתום 6 שנות החיסכון, כשהמורה יוצא לשנת שבתון, הסכום שנצבר בקרן ההשתלמות משתחרר עבורו ללא חבות מס, ומשמש אותו לצורך השתלמות ומחייה.
"קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, רוכשים את הזכויות לפנסיה בשנת השבתון שלו", מסביר דניאל יעקב, סוכן פנסיוני מומחה בתחום הפרישה 'יבולים – תכנון וליווי פרישה', "ניקח לדוגמה מורה שמשתכר 7,000 שקלים לחודש וצבר במשך 6 שנים 100,000 שקל בקרן ההשתלמות. בשנה השביעית הוא יוצא לשנת שבתון – קרן ההשתלמות תמשיך לשלם לו שכר של 7,000 שקלים לחודש, תממן לו את הלימודים בשנה הזו, ובנוסף, תרכוש עבורו את הזכויות לפנסיה לכל אורך השנה".
"בשנת השבתון עצמה, בה המורה אינו עובד כמובן, אותו גוף המנהל את קרנות המורים, אמור להמשיך ולרכוש את הזכויות של המורה לפנסיה התקציבית, על מנת שביום שבו המורה יפרוש לגמלאות, גם שנות השבתון שלו יוכרו בפנסיה. נזכיר כי בדומה לכל קרן השתלמות אחרת, גם קרן ההשתלמות של המורים מושקעת בשוק ההון במסלולים מסוימים על מנת להשיא תשואות", אומר דניאל יעקב.
הגלגל התהפך ביום שבו קרנות המורים נכנסו לגירעון
במשך 30 שנה הכל עבד מצוין. קרנות ההשתלמות של המורים רכשו את זכויות המורים לפנסיה התקציבית שלהם בכל שנת שבתון, אולם בתחילת שנות ה־90 נפל דבר, וקרנות ההשתלמות המושקעות בשוק המניות כאמור, ספגו הפסדים ונכנסו לגירעון.
"קרנות ההשתלמות של המורים לא יכלו עוד לרכוש את הזכויות לפנסיה התקציבית של המורים בשנות השבתון, ופנו למשרד האוצר בבקשה כי הוא יקנה את אותן זכויות לפנסיה למורים בשנות השבתון שלהם, במקומם", מסביר דניאל יעקב, "האוצר נענה לכך, ואכן מאז שנות ה־90 ועד לאחרונה, הוא מימן את זכויות הפנסיה התקציבית של המורים בישראל בכל שנות השבתון שלהם. וכאן יש להדגיש, שכאשר משרד האוצר מממן את ההוצאה הזו, זה נעשה באמצעות הכספים של הציבור.
"כלומר שאנחנו, הציבור, מממנים את זכויות הפנסיה התקציבית של המורים מזה כ־30 שנה".
ומה השתנה לאחרונה?
"בשנת 2020 הצטבר עודף של יותר מ־2 מיליארד שקל בקופות של קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, והגוף הפרטי המנהל את הקרנות רצה לחלק לעמיתים וליורשים שלהם את הרווחים הללו. אבל אז משרד האוצר התעורר". אומר דניאל.
האוצר תובע 2 מיליארד שקל מקרנות המורים
"משרד האוצר טוען, ובצדק לדעתי, שכיוון שהוא מימן את זכויות המורים לפנסיה התקציבית שלהם בשנות השבתון שלהם במשך כ־30 שנים, במקום קרנות ההשתלמות של המורים, הכספים העודפים בקרנות צריכים להיות מוחזרים לקופת האוצר", אומר דניאל, "בתביעה שהאוצר הגיש נגד הגוף של הקרנות נכתב: 'במעשיהן ומחדליהן התעשרו הנתבעות שלא כדין על חשבונם של המדינה והציבור, ואת ההתעשרות הזאת חייבות הנתבעות להשיב לקופת הציבור".
מהי הטענה של קרנות ההשתלמות של המורים?
"הטענה היא, ככל הנראה, שאין קשר בין הרווחים שהשיאו הקרנות ובין מימון האוצר את הזכויות לפנסיה התקציבית של המורים, שהמימון הוא במסגרת הסכמי העבודה בין המורים והאוצר".
"אם הרווחים יחולקו לעמיתי הקרנות, הציבור יפסיד פעמיים"
"הרווחים צריכים לחזור לקופת האוצר", אומר דניאל ומסביר: "כשהכסף חוזר למשרד האוצר הוא חוזר לכלל הציבור. אם הרווחים שהשיאו הקרנות יחולקו לעמיתים, הציבור יפסיד פעמיים. יותר נכון – יממן את המורים, פעמיים".
"בפעם הראשונה, כשהאוצר מימן, באמצעות כספי הציבור, את הפנסיה התקציבית של המורים במשך 30 שנים, ובפעם השנייה כשהרווחים של הקרנות לא יחזרו לאוצר. המורים מקבלים ויקבלו פנסיה כאילו רכשו זכויות כל השנים – וזה ע"ח משלם המיסים, ואת הכסף שהיו אמורים לשלם לאוצר תמורת רכישת הזכויות – יקבלו לכיסם כ'רווחים' של קרנות ההשתלמות. גם פנסיה מלאה וגם חיסכון גדול יותר.
"כיום מתנהל משפט שבו האוצר תובע רווחים בסך 2 מיליארד שקלים מקרנות ההשתלמות של המורים, ואני מקווה שהכסף אכן יוחזר לקופת האוצר".
מהי ההמלצה שלך למורים בינתיים?
"ישנה אפשרות שבית המשפט יפסוק לטובת משרד האוצר, והמשמעות היא שקרנות ההשתלמות יצטרכו להוציא כסף כדי לרכוש את הזכויות לפנסיה התקציבית - הכסף יגיע מהחשבון של העמית (אם לא יהיה מספיק כסף בקופה של הקרנות). במקרה כזה, העמית (המורה) יקבל מכתב שבו ינחו אותו לשלם את הכסף מכיסו או לחילופין, שיקטינו לו את הפנסיה התקציבית.
"אני ממליץ למורים במסלול של פנסיה תקציבית לא לגעת בקרן ההשתלמות שלהם עד לפסק הדין הסופי. ואז הם יוכלו לנייד אותם במידה וירצו.
"אני ממליץ לא לעשות שינויים בקרנות ההשתלמות של המורים, עד לפסק דין חלוט – כשתהיה ודאות למורה מה וכמה באמת שלו." אומר דניאל.
משיחה עם גורמים במשרד האוצר, התשובה לשאלתי: מדוע האוצר המשיך לממן את זכויות המורים לפנסיה התקציבית במשך עשרות שנים, גם כאשר הקרנות כבר הציגו רווחים, היא שההסכם בין משרד האוצר וקרנות ההשתלמות של המורים והגננות נעשה שלא כדין.
על פי גורמים במשרד האוצר, הם נתקלו באירוע הזה והבינו כי מדובר באירוע לא חוקי רק בשנת 2019-2020, ומיד פעלו לתביעת הכסף חזרה. עוד נטען על ידי הגורמים, כי מי שניהל את ההסכם מטען האוצר, מול גוף הקרנות של המורים בשנות ה-90, לא עשה זאת על פי הכללים האמורים בחוק. המדינה לא יכולה לוותר על רכיב כזה – לממן את זכויות המורים לפנסיה התקציבית, ולו כן היה ניתן, זה היה אמור להגיע מקופת המדינה באופן מסודר, תוך הסכם הבראה חתום כפי שנעשה עם כל גוף אחר. זו הסיבה לכך שהם הגישו את התביעה להעברת 2 מיליארד השקלים לקופת האוצר.