אופנת ה-AI מטיסה את שוקי המניות. כמה דלק עוד נותר לה?

לא יודע אם שמתם לב אבל למכשירי אלקטרוניקה רבים שנמכרים היום מוצמדת התוספת AI. מדוע AI? כי ראשי התיבות של המונח "בינה מלאכותית", כלומר – AI, הפכו למקדם מכירות מוצלח. 

הכל הולך היום עם AI. מכונית AI, טלוויזיה AI, מדיח כלים AI, וכמובן סמארטפון AI. פעם דאגו המפרסמים להושיב עלמה מצודדת בביקיני על מכסה המנוע כדי לתפוס את תשומת הלב של רוכשי מכוניות פוטנציאליים (גברים כמובן). היום פשוט מוסיפים לשם המוצר AI. הקונים כבר יבינו ויבואו. 

מהומת ה-AI  מזכירה לי קצת את בועת הדוט.קום של השנים 1995-2000. באותה תקופה, חברות נדרשו להציג למשקיעים שלהן "אסטרטגיית אינטרנט". 

היה בכך היגיון מסוים. האינטרנט החל להיכנס אז לכל תחום, ובפרט לתחום הקמעונות. בעידן שבו צמחה גודזילה כמו אמזון - כל חנות ספרים בעולם, כולל כאלו באשדוד  או פתח תקווה - נמצאה לפתע תחת איום קיומי. אם היא לא תפתח "אסטרטגיית אינטרנט" משלה, היא לא תשרוד. העובדה שאמזון של אותן שנים רק הפסידה ממסחר אונליין לא שינתה דבר. כולם התבקשו להתיישר ולהציע מענה לדרישות החדשות. 

"מהי אסטרטגיית האינטרנט שלכם?", הפכה לשאלה קבועה בשיחות הוועידה של החברות הבורסאיות אחרי פרסום דוחות כספיים. מנכ"ל שלא סיפק תשובה הולמת הסתכן בהדחה. 

(במאמר מוסגר ניתן להזכיר כאן שלמרות הכל – ועבר מאז יותר מחצי יובל - רשתות הספרים הישראליות סטימצקי וצומת ספרים עדיין פעילות וכנראה גם מרוויחות). 

היום השאלה למנכ"לים התחלפה: "מה אסטרטגיית ה-AI שלכם"? שואלים אותם. זה לא אומר שכל חברה צריכה לרוץ ולגבש אסטרטגיה כזו. היא בעיקר צריכה להגיד שיש לה אסטרטגיה כזו. מדוע? כי זה הדלק שמעיף כיום מניות לחלל. 

אודה כאן מייד, אין לי מושג כלשהו בטכנולוגיית בינה מלאכותית. יכול להיות שהיא באמת תשנה את העולם כפי שהאינטרנט שינה. אני יותר טכנופוב מטכנולוג ואין לי על כך תשובה כלשהי. 

בשוק ההון לעומת יש לי קצת מושג וגם לא מעט ניסיון. כבר ראיתי הרבה בועות באות והולכות. בועת הכר"מ והשלום בתל אביב (92' – 93'), בועת הדוט.קום והתקשורת, בועת השווקים המתעוררים והסחורות 

(2003-2008), בועת הביוטכנולוגיה, בועת הרכב החשמלי, בועת הרכב האוטונומי, וכמובן, בועת הנדל"ן והאשראי העצומה שהביאה לקריסה הפיננסית העצומה לא פחות של 2008. 

נערת הפוסטר - אנבידיה

כל בועה צריכה סיפור כלשהו. סיפור טוב שיסחוף אחריו את המשקיעים. תחילה הבכירים והמנוסים, ואחריהם את הציבור הרחב. 

הבינה המלאכותית מספקת לבורסות, לפחות עד כה, סיפור נהדר. מין סיפור עתידני שבו המחשבים יעבדו בשבילנו, המכוניות ינועו בכבישים ללא נהגים, המקרר יזמין עבורנו מצרכים מהסופר והעיתונים יכתבו את עצמם. אני לא יודע אם אני רוצה לחיות בעולם כזה, אבל מה אני כבר מבין. 

אחרי שיש סיפור, צריך נערת פוסטר שתוכל להראות לכולם איך באמת מרוויחים ממנו. גם את זה יש. חברת אנבידיה שמפתחת מעבדי מחשב מתוחכמים נהנית בשנתיים האחרונות מגאות עצומה בעסקיה. המספרים שלה כמעט בלתי נתפסים. 

ממכירות של 27 מיליארד דולר ב-22' היא זינקה ל-61 מיליארד דולר ב-23'. תחזית ההכנסות ל-24' כבר עומדת על 112 מיליארד דולר. הרווח התפעולי שלה זינק תוך שנה כמעט פי 6 – מ-5.7 מיליארד דולר (22') ל-33 מיליארד דולר (23'). ב-4 הרבעונים האחרונים הוא נסק עוד והגיע ל-47.7 מיליארד דולר. שום חברה בהיסטוריה לא ביצעה זינוק כזה. גם לא אפל ומיקרוסופט. 

הביצועים הללו הזניקו את מניית אנבידיה לחלל. בתוך פחות משנתיים, במסע שהחל באוקטובר 22' ועד היום הוכפל מחיר המניה שלה פי 11. זו עלייה של 1000% (!). שוי השוק של אנבידיה נסק עד ל-3 טריליון דולר. רק אפל ומיקרוסופט עדיין נסחרות בשווי שגבוה מכך. 

חשיבותה של אנבידיה גדלה עד כדי כך שלקראת כל פרסום של הדוחות הרבעוניים שלה המשקיעים נכנסים לדריכות. הם רוצים לדעת אם ל"סיפור" יש פרק המשך. ברבעונים האחרונים החברה סיפקה את הסחורה פעם אחר פעם. הדו"ח "הכה את הציפיות", והמניה זינקה. יחד איתה זינקו עוד כמה מניות שקשורות בדרך זו או אחרת לעולם הבינה המלאכותית.

כמו כל סיפור בורסאי טוב, הבנקאים של וול סטריט תמיד יחפשו דרך להרוויח ממנו. הדרך הפשוטה ביותר היא לייצר מדד מניות כלשהו שכולל מניות שקשורות בדרך זו או אחרת לעולם הבינה המלאכותית. ברוב המקרים אלו יהיו מניות גדולות ומוכרות. אנבידיה כמובן תהיה בפנים. וכמוה יצרניות שבבים אחרות ולידן חברות שעוסקות בתחומים משלימים כמו תקשורת או שירותי ענן. ברגע שיש מדד – מייד מייצרים לו קרן סל מתאימה (ETF), ומתחילים לשווק אותה ללקוחות. 

ואפשר גם להשתמש במדד קיים. כמו למשל מדד מניות השבבים של פילדלפיה (SOX). אנבידיה היא כמובן חלק מרכזי ממנו עם משקל של 10% במדד. קרן הסל SOXX שעוקבת אחר המדד זינקה מאז אוקטובר 22' בכ-150%, ממחיר של 100 דולר ל-250 דולר.   

מבחינתי, כל תעשיית ניירות הערך שרוכבת על גל ה-AI אינה שונה מזו שניסתה לרכב על הבועות הקודמות. היא לא נועדה באמת לייצר רווחים ללקוחות. המטרה העיקרית שלה היא לייצר עמלות ניהול ודמי מסחר לבתי ההשקעות. 

איך עושים מזה כסף בעולם האמיתי? 

אחרי שהתוודיתי שאיני מבין דבר ב-AI מותר לי לצטט אנשים שאולי מבינים קצת יותר ממני. כמו למשל דמיס הסביס, מנהל מחלקת מחקר הבינה המלאכותית של גוגל שאמר בראיון ל"פייננשל טיימס" לפני כשלושה חודשים שהזינוק במימון לבינה מלאכותית יוצר "הייפ בסגנון זה שהיה בקריפטו. אנחנו מדברים על הרבה דברים שאינם אמיתיים", הוסיף.

"הטירוף סביב המשיח הזה, שקוראים לו בינה מלאכותית, מייצר השקעות כבדות שמתחילות בענקיות הטכנולוגיה ומגיעות עד הסטארט־אפים הפשוטים", אמר לאחרונה ל-TheMarker יאיר שניר, שותף־מנהל בקרןDell  Technologies Capital. "אבל היום רואים במקביל גם תהליך התפכחות מהתפיסה שבינה מלאכותית היא חזות הכל. שמדובר בכישוף שיכול לפלוט תשובה מלומדת על כל דבר".

אחת הטענות נגד בום ה-AI הוא שאיש עדיין לא יודע איך לעשות מזה כסף, וכמה השקעות עוד יידרשו כדי שהטכנולוגיה תהפוך לשימושית וכלכלית. העובדה שאנשים משתמשים בבוט פופולארי כמו ChatGPT – זה שבעצם התחיל את כל האופנה הזו - עדיין לא אומרת שניתן לעשות מהטכנולוגיה זו כסף. יצירת עבודות סמינריוניות לסטודנטים בלחיצת כפתור היא אולי נחמדה, אבל היא עדיין לא מרמזת על מודל עסקי בר קיימא. 

כרגע, כאשר כל החברות בעולם מרגישות צורך להשקיע בשבבים של אנבידיה – ושוק ההון מתגמל אותן על כך דרך מחיר המניות – חייה של יצרנית השבבים האמריקאית נראים יפים. השאלה הגדולה היא עד כמה הביקוש הזה אמיתי, ומה יישאר ממנו אחרי שקול היגיון וההתפכחות יבואו שוב לבקר. 

האם גם אז תוכל אנבידיה להמשיך לשייט בחלל ולהיסחר במכפילי רווח שנעים בין 70 ל-100? או שמא המניה שלה תיפול כפי שקרה לה ב-2022 אחרי הצניחה בהשקעות מוטות קריפטו?

אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה הקרובה והרחוקה – רוב הסיכויים הם שגם ה"בום" הנוכחי ייגמר במפח נפש. אבל מי יודע?  אולי הפעם זה בכל זאת אחרת.