יעקב שיניין בראיון בלעדי לפאנדר: "יהיה מחיר למצבנו היום"

"כשאני מסתכל על מדינת ישראל, מבחינת המאקרו, אני אומר 'וואו'", כך ד"ר יעקב שיינין מתחיל את השיחה שלנו. הוא כריזמטי, הוא סוחף ובעיקר מרתק: כך נראית המציאות שלו, שלנו.
"התמונה מאוד מורכבת. איך מדינת ישראל נראית בפני העולם? היא במקום הטוב ביותר שיכלה להיות מבחינת מאקרו, אבל יש לזה מחיר".

"זה לא מה שהיה לפני 10 שנים: יש לנו צמיחה, אין אינפלציה, לא היינו חלק מהמשבר העולמי, יש לנו עודף במאזן התשלומים, החוב החיצוני הלאומי שלנו הוא חיובי  - עומד על 80% תוצר וזה ברמה שארה"ב הולכת להגיע אליה.אם אתה משווה את זה אז פעם הינו 130% תוצר והעולם היה ב-50% תוצר. היום אנחנו ב-80% וארה"ב ב-80%. גם האבטלה שלנו היא נמוכה כ- 6%.
זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים על האינדיקטורים הכלכלים אנחנו אומרים 'וואו'. אין הרבה כלכלות כאלה היום בעולם".

למי אתה נותן את הקרדיט למצב שלנו?

"הקרדיט מגיע מבחינה היסטורית לכל ממשלות ישראל מאז 1986. כאשר מדינת ישראל היתה על סף פשיטת רגל והחליטה שהיא הולכת על תוכנית הייצוב. הקרדיט לא מגיע לבן אדם אחד. זה שינוי בחשיבה של מדינה ישראל שהפכה ממדינת רווחה למדינה קפיטליסיטית והכל נובע מהרצון לא להיות מסוכנת ותלויה בפרמטר אחד. אבל, יש לזה מחיר".

מהו?

"התהליך שעברו יצר כל מיני פצעים – גרמנו לעצמנו נזקים ואנחנו צריכים לתקן אותם. יכול להיות שזו היתה הדרך, אבל היום אנחנו יודעים שאין ארוחות חינם".

איפה הפצעים שלנו?

"הפצע הראשון הוא התשתיות. כשאנחנו מסתכלים על התשתיות שלנו - זה לא מה שימקם אותנו במקום הראשון, אפילו במצרים יש רכבת יותר טובה. אז יש לנו את כביש חוצה ישראל – אבל זהו. הפצע השני הוא פערי הכנסות. במדד ג'ני – שזהו המדד אי השיוון – אנחנו עומדים על 39%, לעומת אירופה שהיא 26%. אנחנו הגבוהים ביותר מבין המדינות המפותחות – רק מקסיקו ותורכיה במקום כזה.

"אנחנו רואים את מערכת ההשכלה שלנו. אנחנו לא מקבלים את התוצאות היום, אבל אנחנו יודעים למה זה יגרום. אם הילדים שלנו מגיעים למקום 39 במדעים ובהבנת הנקרא - זה לא מקום טוב. זה בסוף יעלה לנו. אנשים שהצליחו בהיי-טק והביאו פרס נובל – הם בני 50,60 ,40   – הם כבר לא רלוונטים.

חסר לנו מיטות בבתי  חולים – התוחלת החיים שלנו היא מבין הגבוהות בעולם, אבל שבאים לבתי חולים רואים את המצב העגום: חולים מאושפזים במסדרונות וחסרות מיטות".
מה עם התיירות שלנו?
"בתיירות יש לנו פוטנציאל שאנחנו לא מנצלים אותו. אנחנו מדינה חשובה לשלושת הדתות ואנחנו לא מצליחים לעשות סיבוב על ה'הולי לנד'" .

מה הפיתרון ?

"צריך אכסניות זולות, תעופה זולה. אז יבואו יותר אנשים. אפשר היה להפוך את הכינרת לפארק הלאומי של העולם. כמה מקומות יש בעולם שישו הלך בהם על המים ולא טבע? למה לא נעשה מזה סיפור? זו מדינה מאוד ייחודית. אין הרבה מדינות שהעולם מכיר את הסיפור שלהן. יש לנו את ת"א ויש לנו את אילת. תייר יכול לבוא לכאן לעשות חטאים ולבסוף ללכת לוידוי בכנסיה. הכל בסדר. אתה תצא מפה נקי כמו שנכנסת. אלה דברים שלא ניצלנו, לא חשבנו עליהם".

אז איך אנחנו במצב כזה טוב היום?

"כשאני מסתכל על הפוטנציאל של המשק אז הצלחנו לעבור את השלב הראשון - ייצבנו את הכלכלה. אבל אם לא נלך מהר ונעשה מעבר לזה - אז ביזבזנו הכל. אנחנו מדינה קטנה שיכולה לעשות מה שמדינה גדולה לא יכולה לעשות והכיוון שאנחנו הולכים אליו היום הוא לא טוב כי אנחנו לא דואגים להשקעות העתידיות. בנתיים אנחנו חיים מההשקעות שעשינו בשנות ה-90, אז כאילו המשק צומח".

מי אשם?

" כדי להיראות טוב - כל אחד דואג לזמן הקצר, אז לא משקיעים הרבה. למעשה מה שאנחנו רואים עכשיו זה שהמשק מנסה להיראות טוב ולצוף בזמן הקצר. אבל המשק משלם על זה בהשקעות. אם אני משווה את זה לשנים הטובות – בשנות ה-90 – שיעור ההשקעות (ללא בנייה למגורים) במשק היה  אז 16.5%. היום זה 12%. לשם השוואה קוראיה עומדת על 23% מהתוצר".
אתה מדבר על השקעות פיננסיות?
"לא. זה שילוב של פרוייקטים: כל אחד מהם הוא בר-השגה".

מה למשל?

"עצם העובדה שיש היום אנשים שחיים בישראל ואומרים להם שישראל מתייבשת זו שערוריה. יש לנו הכי הרבה  מים שאנחנו צריכים. היום אפשר להתפיל מים. כמה זה עולה? 2 שקלים לקוב. יש פה המון ייצרנים שמחכים בתור שישראל תקנה מהם מים. אתה יודע כמה אנחנו משלמים היום על קוב מים? בין 8 ל-12 שקלים! אני נותן לך מים ב-2.5 שקל. תעשה גינה ותתקלח יותר מפעם בשבוע! למה צריך להפחיד אישה שיש לה 5 ילדים? כי ישראל מתייבשת? הרי כל מי שמתקלח היום עושה את זה עם הרגשת אשמה גדולה שהוא מבזבז מים".

אבל יש את כל התנועות הירוקות שטוענות כי נזהם כך את מי הים

"כל הנחלים הולכים אל הים. כל מי שאומר שזה מזהם את הים לא מבין כלום. גם כשאלוהים לוקח מים לעננים הוא מזהם את הים? מה איכפת לך איך אני לוקח מים? בעזרת אללה או בעזרת התפלה. אתה לא עושה שום דבר חדש".
 
מה הפרויקט השני שהיית משקיע בו?

"הפרויקט השני הוא התשתיות: כבישים ורכבות. יש לנו את המרכז וכאילו פריפרייה. אשקלון זה פריפרייה וכשאתה מסתכל בקנה מידה של העולם המערבי - זה חצי שעה מתל אביב. מה זה? זה פרבר - מקום מאוד יקר לגור בו בעולם. עם הקטר הכי איטי (200 ק"מ לשעה)  זה חצי שעה. זה לא פרייפריה. אצלנו זה נקרא פריפרייה. אבל בעולם זה סאברבס' (פרבר).

אני הייתי מחבר את אופקים, חדרה, עפולה ... ואומר להם 'אתם מחוברים למרכז'. אנשים יוכלו ללכת להצגה או סרט בת"א  - זה לא יהיה סיפור גדול. ככה התושבים לא ירגישו שהם מוזנחים באיזה מקום, הם לא יצטרכו לחכות שיבנו להם באופקים איזה מפעל. זה יהפוך את המדינה לעיר".

אז למה זה לא קורה? אתה חושב שצריך לפרק את החברה שמנהלת את הרכבת?

"לא צריך לפרק את החברה של הרכבת. אפשר לפתור בעיה כזו כי אפשר להוציא אנשים לפנסיה או דברים כאלה. הכל פתיר וכסף קטן לעומת הפסדי התוצר הנגרמים מכך. היום הרכבת מובילה כמעט 40 מיליון איש לעומת 3 מיליון איש בהקמתה. זה דורש שינוי".

מהו הפרויקט השלישי?

"אחרי זה יש את פרויקט עידוד השקעות. לא צריך לגרום למשקיעים לברוח מפה. אם אני מסתכל על התמונה היום, אז לא ייצרנו פה משהו חדש ויום אחד תהיה פה בעיה. זה שיחיד עשה פה אקזיט – לא יוצא מזה כלום למדינת ישראל, חוץ מהמס. אנחנו צריכים אנשים שיבואו לבנות כאן מפעלים, מקומות עבודה. מזל שיש את אינטל. זה היה דבר נכון, אבל צריך הרבה כאלה – משלנו. למה לא לעודד מפעלים ישראלים שיבואו לכאן? פעם עשו את זה אבל הפסיקו, למה?".

בגלל שער החליפין?

"נכון, הבעיה באה לידי ביטוי בצורה הכי קשה - שער החליפין שעומד היום על 3.39 שקלים. אין תמריץ למישהו חדש לבוא לכאן כי הרווחיות שלו נפגעת. פעם אם ייצרת פה והיית מקבל 4.7 שקלים לדולר, היום זה 3.4 שקלים - זה לא כדאי".

"פעם לא היה לך כזה עודף במאזן התשלומים – כי השקענו. למה יש היום עודף? כי אנחנו לא משקיעים זה כמו חקלאי שבמקום לשמור לו גרעינים - הוא אוכל אותם!"

אז מה הפיתרון?

"יש פה בעיה ומצב מאוד עדין: האינפלציה שלנו עומדת על 4.2% ב-12 החודשים האחרונים, אז בא בנק ישראל ואומר 'אם אנחנו לא במשבר ויש אינפלציה כ"כ גבוהה אז בואו נעלה את הריבית'. אז מה עושים המשקיעים? קונים את השקל כי הם מקבלים 3% ריבית ובארה"ב 0% ריבית. באה לפה תנועות הון שמנצלת את פערי הריבית. מה זה אומר לגבינו? שאם אנחנו משק קטן בתוך העולם והצלחנו להגיע למצב שאנחנו יציבים כמו בארה"ב - אתה לא יכול להיות בפערי ריבית כאלו. הוא (נגיד הבנק המרכזי בארה"ב - נ.א) מכתיב לך את החיים. אתנו כבר לא 'עם לבד ישכון'. יש פה מהפך. פעם גם שהריבית היתה גבוהה לא היו באים לפה – כי פחדו מהמדינה – חשבו שהיא מסוכנת".

למה יש אינפלציה?

"מהנדל"ן ומחירי הפירות וירקות.  הפירות וירקות עלו ב - 17%, אבל זה זמני. מחירי הנדל"ן, לעומת זאת, מטורפים.  למה ? כי אין היצע. לא כי יותר יקר לבנות בית".

שוב, מה הפיתרון שלך ?"הקרקע במחיר גבוה? אז תגדיל את היצע הקרקעות".

אבל הגדילו את ההיצע

"כן, אבל לא מספיק. אם אתה ירקן ומחירי העגבניה יקרים – אתה שם עוד קילו, אבל הם עדיין עולים - אז אתה שם עוד קילו - עד שהם מתאזנים. ככה יפתרו את בעיה".

לא יהיה כאן צפוף מידי?

"לא צפוף בכלל. תסתכלו על לונדון יש לה סיטי, אבל מסביב זה 'טאון הואס'ס' עם פארקים, גנים - הכל ירוק. מדובר על 1,400 מ"ר עם 7.5 מיליון בני אדם. אם תשאלו ישראלי מה זה לונדון - הוא יגיד 'ירוק'.
אז אני לוקח את הריבוע בין חדרה לאשדוד – שם יש 1,400 מ"ר. כמה גרים שם? 2.8 מיליון איש! ראיתם את כוכב יאיר, את צור יגאל? מה האלטרנטיבה שהייתה שם? גם עיזים לא רצו לרעות שם ותראה איזה יופי של מקום עשו. אז אני אומר 'לכו עד לכיש - למה שלא נעשה ככה בכל השטחים האלה?"

למה אנחנו צריכים לגרום לבן אדם בן 30 שחי בישראל לעבוד פי 2 שנים בשביל דירה של 100 מטר, כאשר אותו בן אדם בארה"ב קונה בחצי מהזמן דירה של 200 מטר?".

למה זה לא קורה?

"כי קשה לנו בירוקרטית, קשה להפשיר. אנחנו מתקשים להפשיר. מה מדינת ישראל עושה? היא עושה מכרז על הקרקעות, אבל קובעת מחיר מינימום שהוא כזה גבוה שאף אחד לא רוצה לבוא. תעשה מכרז שהשוק יקבע את מחיר המינימום. הכל זה המדינה. המדינה דופקת את עצמה. יש לה מטרה והיא השולטת והיא לא מסוגלת לעשות מה שהיא רוצה".

עכשיו ראש הממשלה מתכוון להפשיר 50 אלף יחידות דיור

"אני מקווה שזה יקרה. שנה שעברה המדינה שמה לעצמה יעד להפשיר 47 אלף יח"ד והיא הפשירה רק 20 אלף יח"ד. צריך להפשיר 50 אלף יחידות דיור כל שנה למשך 5 שנים- כך תיפתר הבעיה. מספיק שאתה מעביר חוק בממשלה שכל שנה חייבים להפשיר 50 אלף יחידות".

אז למה הנגיד מעלה את הריבית?

"הוא מעלה את הריבית כי יש לו בעיה. הוא בא ואומר 'אני אחראי על האינפלציה והיא עולה – אז אני יעלה ריבית'. אבל זה לא הדבר הנכון לעשות. אבל הוא לא ראש ממשלת ישראל שיכול לקבוע להפשיר קרקעות. אם אנחנו חלק מהעולם והצלחנו להגיע למצב בו מתייחסים אלינו – אנחנו לא יכולים להיות בפערי ריבית כאלה כי יבוא לכאן כסף. אתה לא קובע את הריבית. אם כן – יהיה ארביטרז'".

מה יקרה בטווח הארוך?

"בדרך שאנחנו הולכים - אנחנו נאט את הצמיחה. הקצב שלנו הוא לא 4.5%, הוא 3%. זה הכיוון שלנו. זה הפוך מארה"ב שהיא מטפלת במשבר בצורה אגרסיבית – שם הצמיחה היא למעלה מ-3% ושם האוכלוסיה גדלה רק ב-0.7, לא ב-1.7% כמונו. לאט לאט הם משתקמים. הם הבינו את הברוך והם עושים בדיוק את ההפוך ממדינה קפיטליסטית. אף אחד לא האמין שהם מסוגלים לזה, אבל הגירעון אצלם הוא זמני".

אז איך אנחנו מתרגמים את התיאוריה להשקעות ?

(בשלב זה נכנס שי ברק, מנכ"ל מודלים שוקי הון, לראיון).
ברק: "אנחנו רואים בארה"ב ככלכלה מובילה. אנחנו מסתכלים על החברות הגדולות – מעל 30 מיליארד דולר".
שיינין: "הכלכלה האמריקאית היא הדומיננטית בעולם. אירופה לא תתפרק, אבל היא לא הולכת לשום מקום".

מה עם המזרח?

שיינין: "תשמע ארה"ב החליטה שהיא דואגת לעצמה. היא מדכאת את הייבוא אליה. פעם היא אמרה שהיא לא רוצה לעבוד. שהיא תעשה רק פיננסיים וסטרקצ'רים והמזרח יהיה הפועל. היום היא ראתה שזה לא עובד. היא רוצה לעודד את הייצוא שלה. הסלוגן הפך להיות Buy אמריקה. פעם אמרו ג'נרל מוטורס? היום זה 'גברמנט מוטורס'. אתה רואה את הכיוון. גם הסינים הבינו את זה. הם הורידו את תוכנית הצמיחה שלהם מ-12% ל-6%. זו התוכנית הרשמית שלהם. זה דרמטי. הם הבינו לאן הם הולכים".

שיינין: "כשאנחנו מסתכלים בתור בית השקעות יש לזה משמעות מאוד גדולה – צריך לפזר את ההשקעות כי אנחנו מדינה של טעות סטטיטית – תשים את כל הביצים על טעות?".

אז אתם נותנים פוקוס לארה"ב?

ברק: "מאז ומעולם יש למשקיע את התחושה של הטיית הביתיות (Home Bias) – כלומר כל אחד רוצה להשקיע מתחת לאף שלו, אבל זה טוב למדינות גדולות ומובילות. כל המשקיעים הישראלים מבינים שצריך לפזר את תיק ההשקעות, אבל לישראלים יש את סיכון המטבע".

אתה מדבר על הפיחות

ברק: "כן. אם אתה מסתכל על תנועות המשקיעים - לאן הם הולכים ומה ההעדפות שלהם  - אז גם אם הם חשבו שארה"ב היא טובה ושווה להשקיע בה, הם חששו מהנושא של הפיחות. השנה זו הדוגמא הכי בולטת, הכי בוטה".

יש לכם תשובה?

ברק:"אנחנו מנהלים את ההשקעות שלנו בשני מישורים: בוחרים מניות ומנהלים את ההשקעה המטבעית".

אז אתם מנטרלים את המטבע?

ברק: "לא אנחנו גמישים בתפיסה. אנחנו לא מנותקים משער החליפין. כשאנחנו חושבים ששער הדולר הולך לרדת אנחנו מנטרלים אותו". 

אז יש את תעודות הסל השקליות

ברק: "כן. אבל הן פסיביות. מה יקרה כשהמצב יתהפך? ככל שהתיסוף יהיה חד יותר ככה יהיה גם הפיחות. אותו משקיע שרוצה להשקיע בחו"ל ביום בהיר אחד יפסיד את נושא הפיחות".

אז מה אתה אומר?

ברק: "צריך לחזור לעולם הישן של קרנות הנאמנות. שכחו את המקור שלו שזה לנהל כסף ולהיות גמיש בתפיסה. זה לא מוצר. אנחנו מנהלים תיק מניות אמריקאי עם גמישות של מטבע. כשנחשוב שהדולר הולך לעלות אנחנו לא נתבייש להיות ב-100% חשיפה למט"ח. עכשיו אנחנו אפס, בסיבוב האחרון אנחנו היינו ב-100% חשיפה למניות ואפס דולרים. כלומר 100% חשיפה לשקלים. אז הלקוח נהנה רק משערי המניות".

גם הגדולים עושים את זה, לא?

ברק:"בית השקעות כמונו יכול לעשות את זה. הגופים הגדולים מסתכלים על זה כמוצר. הם אומרים 'יש לי קרן חו"ל – היא ב- 100% מניות, 100% דולר - היועץ יעשה מה שהוא רוצה. אנחנו לא. אנחנו גמישים וחובת ההוכחה עלינו".

למה אתה חושב ככה?

ברק: "אתה רואה את זה בצורה מאוד בוטה: כאשר שוק המניות עולה - קרנות חו"ל יורדות, חוץ מאיתנו. למה? כי אנחנו ניטרלנו את ההשפעה של הדולר. נהננו נטו מעליית המניות".

אתם דוחפים את היועצים?

שיינין: "אנחנו לא דוחפים. אנחנו מסבירים. כל ילד שלומד באוניברסיטה יודע לא לשים את כל הביצים שלו בסל אחד. פה הישראלי , כיוון שבשנים האחרונות השקל התחזק והכל היה פה טוב, אמר 'אני מקומי' וזו היתה החלטה נכונה אז זה היה נורמלי. היום אנחנו חלק מהמשחק העולמי. להשקיע רק פה - זה סיכון גדול מידי למדינה כ"כ קטנה. יכול להיות שאנחנו Home Bias . אבל אל תשים  100%, שים   70% בארץ. קח למשל מישהו שחי בניו-יורק – האם הוא היה שם את ההשקעות שלו בתל אביב? לא.

אבל תיזכור שזה לא בדיוק אותו הדבר כי הפנסיה שלנו צמודה למדד, אז אני מבדיל בין אג"ח צמוד. אני מבוגר, לא לוקח הימורים. אבל במניות אפשר להיפתח".

ולסיכום?

ברק: "כדאי לחפש קרנות, מוצרים פיננסיים, שיש להם את הגמישות המטבעית. זה לחזור למקורות. קרנות מטרתן היא לנהל כסף ולא לשבת עליו. התבלבלנו קצת עם הקרנות המחקות".

מה תמליץ ליועץ שיש לו לקוח עם  300-400 אלף שקל פנוי?

ברק:"השנה קשה לייצר תשואה. אג"ח ממשלתי באפס תשואה. אז שיש תקופה קשה צריך אנשים שייצרו כסף ללקוחות. איך עושים את זה? אנחנו הקמנו קרן אג"ח להמרה. אין אף תעודת סל או קרן מחקה על אג"ח להמרה. אנחנו היינו הראשונים שהקמנו כזו קרן. כשאני שואל יועצים כמה אג"ח להמרה יש אצלכם בתיק, כולם עונים 'תל בונד 20 תל בונד 40.' אתם יודעים שאג"ח להמרה  הרוויח השנה מעל 3.5%? אנחנו הקמנו קרן אג"ח להמרה יחידה בארץ".

מה הסיכון שלה?

ברק: "זו קרן המשקיעה באג"ח להמרה - במסלול האג"חי בלבד. היא מתאימה לאפס אחוז מניות והיא עשתה 3.5% השנה. זה אפיק שאנשים לא כ"כ מכירים. הם מכירים תעודת סל או קרן מחקה".

היא מגייסת?

ברק: "בטח. היום היא כמעט 38 מיליון שקל. היועצים התרגלו לתל בונד, אבל כשצריך קצת תיחכום - קשה להם. ללקוחות שלנו אנחנו שמים 10%-15% מהתיק באג"ח להמרה".

אין לכם בעיה של סחירות בקרן הזו?

ברק: "לא. יש  היום 121 אג"חים להמרה, אנחנו משקיעים ב-40 הגדולות שמהוות 75% מהשווי שלהן".

אם תגייס מיליארד שקל אתה בבעיה?

ברק: "כן ולא. כי אנחנו במנגנון שאנחנו חייבים, לפי תשקיף, למכור כאשר האג"ח עובר למסלול המנייתי".

בוא נדבר על התעשייה של קרנות הנאמנות  - היא הפכה להיות תעשייה של גדולים. אתם חושבים שיש לכם מקום?

ברק:"המילה בוטיק לא נולדה בשפה העברית. תמיד יש את המפלצות, הבוטיקים ואת המעדניות. לא פעם בא אלי לקוח שאומר 'אני הולך לאיבוד בגופים הגדולים'. אתה יכול לדבר עם מנהל הקרן כאשר אתה לקוח של גוף גדול?".

הרגולציה פוגעת בכם?שיינין: "הרגולציה עושה לנו נזק. היא מצמצמת את התחרות".

קשה לכם יותר?

שיינין: לא. זה היתרון שלנו - הגישה שלנו. בסופו של דבר יהיה לנו את הקהל שצורת הניהול שלנו מתאימה לו".
ברק: במקומות שאנחנו מנהלים כסף ללקוחות מוסדיים סיימנו את 2010 במקום הראשון או השני. זה לא בגלל שיש לנו 60 אנליסטים. בסופו של יום יש בן אחד או שניים שמנהלים את הכסף, שנותנים את הדליברי. אם אני מסיים לפני פסגות, לפני אקסלנס - זה בגלל תשומת לב ונסיון של שנים". 

אבל לגוף גדול יש יתרון של תקציב הפרסום

ברק: "אין ספק . אבל יש מקום לבוטיקים".
יש מי שטוען שאם אתה לא מנהל מעל 5 מיליארד שקל, אתה לא רווחי.
ברק: "ועדיין יש בשוק 130 חברות לניהול תיקים. יש אנשים שמנהלים 30-40 מיליון שקל ומרווחים כסף, הכל פונקציה של הכנסות והוצאות".

מה מיחד אותכם?

"אנחנו מיוחדים. קח לדוגמא את הקרן מודל אסטרטגיות גידור שלנו, היא חוגגת שנה. היא היחידה שעושה לונג ושורט על מדדי המניות בישראל. תן לי בית השקעות אחד שאומר 'אני חושב שהשוק רע ואני בשורט'. אין אף אחד כזה. למה? כי זה לא פופוליסטי. לאנשים אין בעיה להפסיד כסף כשהשוק יורד, אבל כשהשוק עולה - יש להם בעיה.

הקרן סיימה את השנה ב-3.5% אחרי דמי ניהול (של 3.5%). זאת אומרת היא עשתה  6% - 7% יותר משוק המניות. המעו"ף עשה 3.5% ב-2010. זה מוצר מיוחד שאין כמוהו. מתוך 8 הקרנות שיש לנו יש לנו 3-4 קרנות עם הציונים הכי גבוהים במערכת הבנקאית".

אתם מחכים לפריצה שלכם?

ברק: "אני חושב שצריך לעבוד נכון וצריך לספק את התשואות ובסופו של דבר יגיעו התוצאות, אבל אין ספק שיש פה איזה תקרת זכוכית שאנחנו צריכים לפרוץ אותה ולהגיע למאסה קריטית יותר. אחרי 18 שנים בשוק ההון אני יודע שלכל בית השקעות יש את שנת הפריצה שלו. בדר"כ היא באה אחרי שנה של משבר. ביציאה ממשברים אנחנו טובים".

אולי השנה הזו או הבאה היא השנה שלכם?

ברק: "לכל גוף יש את הזמן שלו"
שיינין: "צריך לעשות את העבודה בצורה הכי מקצועית, הכי אמינה. הכי חשוב זה להישאר על הגלגל. לא להתייאש".
ברק: "אני מכיר את אלטשולר שהם היו 30 מיליון שקל, אני מכיר את כולם כשהם היו קטנים, הם לא התייאשו ועשו את זה".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.