בנק לאומי: " מחירי הנפט עלו בשבוע החולף וסיכמו חודש של עליית מחירים"

מחירי הנפט המשיכו ועלו בהדרגה בשבוע החולף וסיכמו חודש של עליית מחירים. בשבוע החולף, מחירי הנפט עלו לרמה של כ-88 דולרים לחבית מסוג Brent, וכ-85 דולרים לחבית מסוג WTI, זאת מרמה של כ-87 דולרים וכ-83 דולרים בהתאם (ראה/י תרשים 1). לקראת סוף השבוע החולף עליית המחירים נבלמה, זאת ככל הנראה בהשפעת דו"ח התעסוקה של ארה"ב, שהיה חלש בהרכבו. זה היה דו"ח מאכזב מבחינת התעסוקה, אך טוב מבחינת הצפי להפחתת ריבית ולכן הדולר נחלש, מה שתמך במחיר הנפט. במסגרת דו"ח היה העדכון של 111,000 משרות כלפי מטה בחודשים האחרונים ועלייה נוספת בשיעור האבטלה ל-4.1%, מה שמציב את שיעור האבטלה עוד צעד אחד הלאה בקרבת שיעור האבטלה הניטרלי – NAIRU.

עליית מחירי הנפט המתמשכת השנה, למרות המשך התחזקות הדולר בעולם במהלך רוב התקופה, משקפת חששות להתרחבות הסכסוך הגאו-פוליטי במזרח התיכון שתרמו לעליית פרמיית הסיכון. לצד זאת, הביקוש של בתי הזיקוק בארצות הברית לנפט גולמי מצוי ברמה גבוהה. ונתוני מלאי הנפט המסחרי בארצות הברית, שירדו, גם לצורך יצוא וגם לצרכים מקומיים, תרמו לעלייה במחיר הנפט.

הביקוש וההיצע הגלובליים

התשומות של נפט גולמי לבתי הזיקוק בארה"ב, עמדו בשבוע שהסתיים ב-28 ביוני 2024 בממוצע על 16.8 מיליון חביות ליום, עלייה של כ-260 אלף חביות ליום יותר מהממוצע של השבוע הקודם לכך. בתי הזיקוק פעלו בשיעור נצילות של 93.5%, שהינו שיעור גבוה יחסית ומהווה עלייה ביחס לשבוע שלפני כן. ייצור הבנזין עלה בשבוע שעבר ל-10.1 מיליון חביות ליום. יבוא הנפט הגולמי של ארה"ב עמד בממוצע על 6.5 מיליון חביות ליום בשבוע שעבר, עם ירידה קלה של כ-65 אלף חביות ליום מהשבוע הקודם. בארבעת השבועות האחרונים עמד יבוא הנפט הגולמי על כ-7.1 מיליון חביות בממוצע ליום, 9.0% יותר מהתקופה המקבילה של ארבעה שבועות בשנה שעברה. 

עם זאת, יצוא הנפט עלה מאוד, בכ-491 אלף חביות ליום, והסתכם בכ-4.4 מיליון חביות ליום. כתוצאה, היבוא נטו ירד ב-555 אלף חביות ליום, שהינה ירידה משמעותית. כתוצאה מגורמים אלו, מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב ירד ב-12.2 מיליון, ירידה שבועית ניכרת, לרמת מלאי של 448.5 מיליון חביות. מלאי הנפט הגולמי בארה"ב נמוך בכ-4% ביחס לממוצע של חמש שנים לתקופה זו של השנה. סך מוצרי הנפט שסופקו במהלך התקופה של ארבעת השבועות האחרונים עמד על 20.5 מיליון חביות ליום בממוצע, ירידה של 1.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

מלבד ארה"ב, שממשיכה לשמור על רמה גבוהה של הפקת נפט, מעל ל-13.2 מיליון חביות ליום, התפוקה של חברות OPEC, נותרה יציבה בחודשים האחרונים ברמה של כ-27 מיליון חביות ליום. המלחמה במזרח התיכון לא פגעה בתפוקה של איראן, אשר עלתה בשנה שעברה כאשר אכיפת הסנקציה בארה"ב הוקלה. סך התפוקה של מדינות שאינן חברות ב-OPEC ממשיך לעלות ומצוי ברמה של כ-70 מיליון חביות ליום. במבט כולל, נראה שמדובר בשוק שהינו קרוב מאוד לאיזון, עם עודף ביקוש קל בלבד, שהמשיך ותמך בעליית המחירים השנה.

תמורות בהיצע ובביקוש לאנרגיה בארה"ב

במהלך ארבע השנים האחרונות, ארצות הברית רשמה עלייה של כמעט 60% בהשקעות באנרגיה נקייה. בשנה שעברה, שיעור שיפורי היעילות האנרגטית בארצות הברית היה משמעותי, מה שמאפשר יותר שימושי אנרגיה עם פחות תלות בנפט, גז ופחם. במקביל, ארצות הברית ממשיכה להיות בעלת תפקיד חיוני בשמירה על ביטחון האנרגיה העולמי, זאת כיצרנית הנפט והגז הגדולה בעולם. יצוא הנפט והגז, שצפוי להמשיך ולגדול בשנים הקרובות, הפחית את הלחץ על השווקים העולמיים שהתפרץ בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. עתודת הנפט האסטרטגית (SPR) נותרה אבן יסוד באבטחת הנפט המקומית של ארה"ב והעולמית גם כן.

בתחום החשמל, ממשלת ארה"ב אימצה לאחרונה צעדי מדיניות חשובים, כולל זיכוי מס לחשמל נקי וצעדים להאצת החיבור של מקורות מתחדשים, כגון שיפור מהירות הפקת האישורים השונים וחיבורי החשמל התחדש לרשת. רפורמות אלו אמורות להעלות את חלקה של האנרגיה המתחדשת בתמהיל החשמל מ-22% ב-2023 ל-34% עד 2028.  נדרשים מאמצים נוספים כדי להגיע ליעד של 100% ייצור חשמל ללא פליטות פחמן עד 2035, אך ארצות הברית גם מגדילה את ההשקעה בייצור כוח גרעיני, דלקים דלי פחמן ויכולת אחסון במצברים. 

צריכת האנרגיה המתחדשת בארצות הברית עלתה משנת 2022, בעיקר הודות לשימוש מוגבר בדלק ביולוגי בתחבורה ובמקורות סולאריים לייצור חשמל. צריכת החשמל ממקורות אנרגיה גרעינית עלתה בשנת 2023, אך בהיקף קטן בהשוואה לשנת 2022. הגידול הגיע בעיקר עקב הפעלת כור חדש בג'ורג'יה ביולי 2023. ייצור החשמל ממקורות עם אפס פליטות פחמן, כמו רוח ושמש גדל במהירות רבה יחסית בשנים האחרונות ובשנת 2022, צריכת האנרגיה של ארה"ב ממקורות מתחדשים עלתה על צריכת האנרגיה הגרעינית. צריכת האנרגיה הגרעינית של ארה"ב החלה בסוף שנות ה-50 ונשארה די קבועה מאז תחילת שנות ה-2000. 

בעבר הרחוק יותר, הפחם היה מקור האנרגיה הגדול ביותר של ארה"ב וזאת במשך כ-65 שנים, מ-1885 עד 1950, אז השימוש בנפט תפס את ההובלה בשימושים. שימושים מוקדמים יותר בפחם כללו מטרות שאינן נפוצות עוד, כמו תנורים לחימום הבית והפעלת מנועים להובלת רכבות וספינות. מאז שנות ה-60, כמעט כל הפחם שנצרך בארצות הברית שימש לייצור חשמל.

הנפט עדיין נותר מקור האנרגיה הנצרך ביותר בארצות הברית, זאת כפי שהיה מאז 1950. מוצרי נפט, כגון בנזין, דיזל, דלק סילוני ופרופאן, נמצאים בשימוש נפוץ בכל המגזרים של הכלכלה של ארה"ב. עם זאת, צריכת הנפט בארצות הברית נותרה מתחת לשיא שנרשם ב-2005. רוב אנרגיית הנפט נצרכה בתחבורה. למרות שהשימוש בכלי רכב חשמליים גדל, הנפט עדיין נותר הדלק העיקרי למכוניות, משאיות ומטוסים.

גז טבעי הוא המקור השני בגודלו בצריכת האנרגיה בארה"ב. גז טבעי נתפס בעבר רק כתוצר לוואי של הפקת נפט גולמי, אך עד מהרה הפך למקור אנרגיה נפוץ. צריכת הגז הטבעי בארה"ב הגיעה לשיא בשנת 2023, בעיקר בגלל השימוש המוגבר בחשמל. יותר גז טבעי נצרך במגזר החשמל של ארה"ב מאשר בכל מגזר כלכלי אחר מדי שנה מאז 2018. השימוש בגז הולך וגדל בין השאר בגלל ההתקדמות בטכנולוגיית הקידוח בארה"ב וזמינות הגז הטבעי בארה"ב שעלתה במהירות. כתוצאה, צריכתו כמעט ועלתה על צריכת נפט בשנת 2020, כאשר השפעת מגיפת הקורונה הגבילה את כמות האנרגיה שנצרכה לתחבורה.

היבטי מדיניות הממשל בארה"ב בנושא אנרגיה

סקר הפד של דאלאס בקרב חברות הנפט והגז שפורסם לאחרונה חשף אי שביעות רצון של החברות מממשל ביידן. אמנם, יצור הנפט והגז הטבעי התייצב, אך המסרים בזכות רגולציה ממוקדת אקלים שיבשו את התכנון של החברות. בהתאם לכך, המשיבים בסקר הביעו את דעתם כי חוסר הוודאות שנוצר מהאג'נדה הירוקה של הבית הלבן מקשה על גיוסי הון. כנגד, דונלד טראמפ הבהיר שהוא יעניק תמיכה גדולה יותר למגזר ותפוקת הנפט של ארה"ב תגדל אם טראמפ ינצח בבחירות.

לא כל הכרזה מתורגמת למעשים ובהתאם לכך טראמפ התחייב בעבר לסיים את "המלחמה בפחם" ו"להחזיר את הכורים לעבודה" – זאת כפי שהיה בקמפיין שלו ב-2016. עם זאת, הוא לא הצליח לעצור את הדעיכה של הענף. בינתיים, למרות הקמפיין האקלימי החזק שלו, ביידן איפשר יותר קידוחים על אדמות פדרליות מאשר טראמפ ובסופו של דבר תפוקת הנפט והגז טיפסה לשיא במהלך כהונתו למרות האג'נדה הירוקה הרחבה יותר שלו.

במבט קדימה, נראה שמדיניות הבית הלבן איננה יכולה לכוחות כלכליים רבי עוצמה בתחום האנרגיה. גז טבעי זול ושופע ערער את תעשיית הפחם, ומחירי נפט גבוהים ופריצות דרך טכנולוגיות, ששיפרו את התפוקה בקידוחים הובילו להפקת נפט נוספת. בסך הכול, ללא קשר לזוכה בבחירות הקרובות, צפוי שתפוקת דלק המאובנים של ארה"ב תוכתב על ידי הכוחות הכלכליים החזקים.

במונחים של תפוקה, צפוי שייצור הגז הטבעי יגדל באופן מהותי, שכן הגדלת קיבולת הייצוא של LNG תפתח את הדרך לעוד שווקים גלובליים והעלייה הצפויה במחירי הגז הטבעי המקומי בארה"ב, עקב מרכזיותו בייצור החשמל בארה"ב תביא להגדלת הביקוש המקומי. 

משק הגז הטבעי

מחיר הגז הטבעי (Henry Hub) בארצות הברית ירד עוד בשבוע החולף לכ-2.4 דולרים ל-MMBtu. ירידת המחירים התרחשה למרות שבהיצע הגז הטבעי בארה"ב נרשמה ירידה קלה בשבוע החולף  (0.1 Bcf/d), זאת בעיקר עקב ירידה ביבוא נטו מקנדה שירד ב-4.9% (0.3 Bcf/d). בצד הביקוש, הצריכה הכוללת של גז טבעי בארה"ב עלתה ב-5.7% (4.1 Bcf/d) בשבוע החולף בעקבות עלייה במגזר יצור החשמל. הגז הטבעי שנצרך לייצור חשמל עלה ב-10.7% (4.4 Bcf/d), זאת בהשפעת גל החום הקיצוני התפשט ברחבי מזרח ארצות הברית. הצריכה במגזר התעשייתי ירדה והצריכה במגזר המגורים והמסחרי ירדה. יצוא הגז הטבעי למקסיקו ירד ב-3.5% ומשלוחי הגז הטבעי למתקני יצוא LNG ירדו. מבחינת מספר האסדות הפעילות, לפי דו"ח בייקר יוז, לשבוע שהסתיים ביום שלישי, 18 ביוני, ספירת אסדות הגז הטבעי נותרה ללא שינוי לעומת שבוע שלפני כן – 98 אסדות. במקביל לכך, ב-11 ביוני אישרה הנציבות הרגולטורית הפדרלית לאנרגיה לצינור MVP להתחיל לפעול.

מבחינת המלאי המאוחסן, התוספות נטו לאחסון הסתכמו ב-52 Bcf בשבוע שהסתיים ב-21 ביוני, בהשוואה לתוספות נטו של 85 Bcf בממוצע לחמש שנים (2019–2023) ותוספות נטו של 81 Bcf בשנה שעברה באותו שבוע. מלאי הגז הטבעי המאוחסן הסתכם ב-3,097 Bcf, שהם 528 Bcf (21%) יותר מהממוצע של חמש שנים ו-314 Bcf (11%) יותר מאשר בשנה שעברה בשלב זה.

באירופה, מחיר הגז הטבעי, TTF, התאפיין בשבוע בירידה קלה לכ-33 אירו למגה-וואט/שעה. מלאי הגז הטבעי בגרמניה עלה עוד בשבוע החולף לכ-83% מסך הקיבולת (ראה תרשים 4). ניסיון העבר מלמד שמדינות אירופה ממלאות את מלאי הגז החל מהרביע השני של השנה ויתכן כי הגעת מלאי הגז לרמה גבוהה באירופה תתרום לייצוב השוק בהמשך. 

ההשפעה הגלובלית הצפויה של הוריקן בריל

בעוד שהוריקן בריל פגע במדינות שבאיים הקריביים, ההשפעה על ייצור דלק מאובנים (נפט, גז, תזקיקים) במפרץ מקסיקו נראית קטנה. בעוד שחברות הנפט פינו, על פי הדיווחים, צוותים מכמה אתרים במפרץ, הדיווחים מצביעים על כך שרק כ-73,000 חביות ליום של הפקת נפט ימית – כ-4% מהסך הכולל – חשופים להוריקן בריל. לשם השוואה, ייצור הנפט הגולמי במפרץ ירד ב-65-80% בין אוגוסט לספטמבר בשנים 2005 ו-2008 בעקבות ההוריקנים קתרינה, גוסטב ואייק. לכן מדובר עתה באירוע אקלימי מתון מבחינת ההשפעה על תעשייתי הנפט הגולמי של ארה"ב. עם זאת, הסיכון לעונת הוריקנים קשה מהרגיל השנה מעלה את הסיכונים לשיבושים בהמשך. רשות החיזוי, ה-NOAA מעריכה שיש סיכוי של 85% ל"עונת הוריקן אטלנטית מעל לנורמה" ב-2024, בין היתר כתוצאה מטמפרטורות שיא באוקיינוס. על רקע זה, כדאי לשים לב לנקודות הבאות. 

בעוד הפקת הנפט בחופי מפרץ מקסיקו נפגעת בעת סופת הוריקן, חלקה בהפקת הנפט הגולמי הכולל בארה"ב ירד בצורה ניכרת עם הזמן. בעקבות צמיחה חזקה בחלקים אחרים של ההפקה בארה"ב במהלך 15 השנים האחרונות, הייצור הימי במפרץ היווה רק כ-14% מסך תפוקת הנפט הגולמי בארה"ב ב-2023 – פחות ממחצית מחלקו בשיא (29%) ב-2009. עם זאת, הפקת נפט היא רק חלק קטן מהתמונה. הסיכון האקלימי קשור לעובדה שאזור חוף מפרץ מקסיקו כולל יותר ממחצית מיכולת זיקוק הנפט של ארה"ב וזה הופך את ההוריקנים לסיכון מרכזי ליכול ההפקה של מוצרי הנפט. 

לבסוף, הריכוז הגדול של מסופי יצוא LNG בחופי מפרץ לואיזיאנה וטקסס, שהתרחבו מאוד מאז 2016, פירושו שלשיבושים הקשורים להוריקנים עלולה להיות השפעה משמעותיות על שוק הגז הטבעי העולמי. בניגוד לסיכונים למוצרי נפט מזוקקים, שמיועדים בעיקר לצריכה מקומית, נזקים הקשורים להוריקנים לתשתית יצוא LNG מארה"ב ישפיעו בעיקר על רוכשי הגז הגלובליים – בעיקר האיחוד האירופי ובריטניה. לכן, קיים סיכון שחלק מאספקת הגז הטבעי תהיה "תקועה" באופן זמני בארה"ב. התממשות של מצב כזה תשפיע זמנית על מחירי הגז הטבעי המקומיים ותגדיל את הפער בין מחיר ה-TTF האירופי לבין המחיר המקביל שלו בארה"ב – HENRY HUB. 

הצפי לטווח הקצר והבינוני 

בטווח הקרוב, נראה שהסיכון במזרח התיכון נמשך, תוך כדי השפעה אפשרית על הפעילות הכלכלית העולמית ושמירה על פרמיית יסכון גבוהה יחסית. החששות של OPEC+ לגבי האצת תהליכי הדה-קרבוניזציה צפויים לתרום בסופו של דבר לאסטרטגיה שמטרתה ליצור מצב שבו המעבר לאנרגיות מתחדשות יהיה פחות כדאי. יתכן כי קבוצת OPEC+ תעדיף בסופו של דבר להגדיל את היצע הנפט, וזאת על מנת לשמר את מעמדה העתידי כשחקנית מרכזית בשוק הנפט הבינלאומי, ולשמר את הצורך בדלקים מאובנים. באופן דומה, ארה"ב שהינה היצרנית הגדולה בעולם של נפט, תבחר תחת הנהגה אפשרית של דונלד טראמפ לשמר את השימוש הנרחב בדלקים מאובנים (גז, נפט ופחם).

על פני זמן צפויה ירידה בביקוש לנפט ולתזקיקים, כתוצאה משינוי תמהיל הביקוש לאנרגיה, זאת תוך כדי מעבר מתמשך לגז, לחשמל ממקורות גרעיניים ולאנרגיה מתחדשת. מצב זה צפוי להוביל לירידת מחיר הנפט, ומנגד לעליית מחיר הגז הטבעי, וגם האורניום, זאת כפי שבא לידי ביטוי במחירי הפרוורד לשנים הבאות.