המגדלים הגיעו לרמת השרון והתושבים ממש לא אוהבים את זה

תוכניות לבניית אלפי יחידות דיור במגדלים אושרו ויצאו לדרך למרות ההתנגדויות, כולל של עיריית רמת השרון באמצעות מהנדסת העיר.

רמת השרון שהוקמה בשנת 1923 והפכה לעיר בשנת 2002, היא חלק מהערים במחוז תל אביב וממוקמת באזור השרון הדרומי. האוכלוסייה ברמת השרון מונה מעל 50,000 תושבים, כאשר תכניות התרחבות העיר והבנייה אמורים להכפיל את מספר התושבים, בשנים הבאות.  העיר גובלת בצפון בהרצליה, בדרום בתל אביב, במזרח בהוד השרון, ובדרום-מזרח בפתח תקווה. חלק ניכר מבתי המגורים ברמת השרון הם בתים חד- משפחתיים. הסיבה העיקרית  שרמת השרון העדיפה להישאר מועצה במשך שנים רבות, ולא להפוך היה הרצון לשמר את אופי העיר  כמעין "מושבה" כשסביבה  ישנם שדות חקלאיים המשמשים  מחזה די נדיר ברוב הערים במרכז, וכמובן הייחוד של הבנייה הנמוכה בניגוד למגדלים המקיפים את הערים מסביב לרמת השרון.

התושבים נאבקו במשך שנים לשמור על האופי הכפרי של העיר

במשך עשרות שנים נאבקו התושבים ביחד עם ראשי המועצה, עוד לפני הפיכתה לעיר ב-2022 נגד הכוונה לבנות בנייה רוויה לגובה באמצעות מגדלים ולשנות את אופי רמת השרון.

בשנים האחרונות ההתנגדות הפכה  לאקטיבית הוגשו התנגדויות רבות, הוקמו קבוצות  תושבים בפייסבוק  שהביעו מחאה והתארגנו נגד התוכניות לשנות את אופי העיר.

מעבר לשינוי האופי מבנייה צמודת קרקע ונמוכה, לבנייה לגובה עם תוספת עשרות אלפי תושבים בעתיד, החשש היה גם מחוסר תשתיות, סביבה, תחבורה ועוד לקליטת הגידול המהיר של האוכלוסייה , פגיעה באיכות החיים ועוד.

מצד שני רשויות המדינה האחראים לתכנון ומציאת פתרונות לעשורים הבאים לאוכלוסייה שגדלה בישראל בקצב מהיר, ראו ברמת השרון פוטנציאל ניכר להקלה על  מצוקת הדיור במיוחד באזורי הביקוש במרכז, סביב רמת השרון.

תקציר המאבקים וההתנגדויות לפגיעה באופי "המושבה" רמת השרון 

בספטמבר 2012, כ-1,000 מתושבי רמת השרון, הרצליה והוד השרון חתמו על מסמך התנגדות לתוכנית במתחם "תעש השרון", על שטח ענק של 7,430 דונם, שכוללת 23 אלף יחידות דיור במיועדות לאכלס כ- 100,000 תושבים, והגדירו אותה כאסון תחבורתי וסביבתי.

במאי 2015, תושבים מתארגנים ומתנגדים להחלטת הוועדה המחוזית  תל אביב לגבי  פרויקט מתחם "שתיל" במערב רמת השרון, מצפון לשכונת גולן ומדרום לרחוב ז'בוטינסקי.

בסופו של דבר ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, החליטה להפחית את מספר הדירות שיוקמו בשכונת שתיל ברמת השרון ל- 285, ולהפחית את גובה הבניינים שיוקמו במתחם. 

ב- 2016, מאות תושבים יוצאים למאבק נגד תכנית  פינוי־בינוי ב"מתחם אילת" בשכונת מורשה  ומתנגדים להקמת מגדלים בני 22 קומות, מעל קומות המסחר שבמתחם. 

בתחילת 2017, נדחתה תכנית גרנדיוזית של ראש העיר דאז אבי גרובר "תוכנית המגדלים" שהיתה אמורה מכפילה את מספר התושבים ברמת השרון. בתוכנית המתאר העירונית הוצע להקים "עיר מגדלים" סביב  אזור מחלף גלילות, שהיתה אמורה  להכפיל  את האוכלוסייה לכ-110 אלף תושבים בתוך פחות מ-20 שנה. התוכנית היתה אמורה להוסיף כ- 27 אלף יחידות דיור עד 2035, מהן רק 4,000 בשטח הבנוי הקיים של העיר.  חברי מועצת העיר ברמת השרון דחו את התכנית, כשהבינו כניראה שהתושבים יתנגדו באופן עיקש לתוכנית. 

ב- 2020, מסתבר שהתושבים מתנגדים לא רק להקמת מגדלים ופגיעה באופי רמת השרון, בסוף 2020  נודע לתושבי השכונה המערבית ברמת השרון על כוונה להקים מנחת המסוקים במערב העיר, הם הגישו התנגדויות כנגד כוונת משרד הביטחון להקים מנחת מסוקים במערב העיר, מאבק שנימשך גם ב-2021.

במרץ-2023 למרות התנגדות ומחאת התושבים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון אישרה את תוכנית המתאר החדשה של העיר, שאמורה להפוך אותה מעיר של 53 אלף תושבים לעיר של 110 אלף תושבים בנוסף ל-95 אלף תושבים נוספים בתוכנית תע"ש רמת השרון. תוכנית "תעש השרון" כוללת שטח ענק בהיקף של כ-7,500 דונם הנמצא בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, ושל המועצה האזורית דרום השרון. בשטח מתוכננות לבנייה  כ-37 אלף יחידות דיור בנוסף  לשטחי תעסוקה ומוסדות

ציבור בהיקף של עוד  כ-1.6 מיליון מ"ר.

בפברואר- 2024, למרות התנגדות התושבים והעירייה,  הותמ"ל אישרה להפקדה את תוכנית ״רובע דרום גלילות״, כאשר במסגרת התוכנית יוקמו יותר מ-16,800 יח"ד לצד שטחי תעסוקה, מסחר, וציבור בהיקף של 1,714 דונם.

היזמים לא מחכים

יזמים רבים מגלים עניין ברמת השרון,  כמו למשל חברת "אאורה" שהודיעה על פרויקטים גדולים ברמת השרון כמו למשל פרויקט התחדשות עירונית ‘אאורה רמת השרון’  המתוכנן בלב שכונת מורשה המתחדשת,  שם ייבנו 687 יחידות דיור חדשות ויוקרתיות ב- 6 מגדלים שבבסיסם יוקמו שטחי מסחר יוקרתיים, חנויות ובתי קפה  בצמוד לפארק גדול וירוק, תכנית בניין העיר המתייחסת לשכונה אושרה כבר בשנת 2017 ובימים אלה משווקות הדירות הכוללות דירות 3-6 חדרים, דירות גן, דופלקס, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים.

גם חברת "קנדה ישראל" שלמרות התנגדות עיריית רמת השרון החליטה הוועדה המחוזית תל אביב במרץ 23,  לאשר את התוכנית של "קנדה ישראל" .

מדובר בתוכנית  של חברת  "קנדה ישראל" על שטח של כ-56 דונם, בכניסה המזרחית לרמת השרון, בסמוך למחלף מורשה. התוכנית מציעה התחדשות של באזור התעשיה הנוכחי במתחם אלקו, ויצירת שימושים מעורבים: תעסוקה, מגורים, מסחר, ומבני ציבור. 

לפי התוכנית יוקמו 4  מגדלים עד 20 קומות לאורך כביש 4, שיחוברו בקומות התחתונות וישמשו למסחר, פנאי ותעסוקה. מאחורי המגדלים, יוקמו  עוד 6-8 מבני מגורים בני 10 קומות ובהם 600 יחידות דיור קטנות (עד 80 מ"ר),מתוכן 120 יחידות דיור יוקצו עבור דירות בהישג יד. בנוסף, לב התוכנית, המיועד לשימוש מגורים משמש כשטח המיועד להולכי רגל, עם שבילים, ושטחים פתוחים. בעקבות התנגדות נתיבי איילון, יופרדו השימושים העירוניים ממסוף התחבורה.

הדיון באישור התוכנית התנהל לאחר קיומו של הליך התנגדויות, כאשר ההתנגדות העיקרית הייתה של עיריית רמת השרון שטענה נגד התכנית בטענה :"כשלים דיוניים בהליך התכנון והדיון בוועדה המחוזית, שדי בכל אחד מהם ובוודאי בכולם יחד, כדי לאיין את החלטת ההפקדה ואף לחייב דיון מחודש".

לטענת העירייה לא רק שהתוכנית סוטה מהתכנון הקיים והמאושר לאזור התעסוקה-תעשייה, אלא שהתוכנית לא מתמודדת כראוי עם הבעיות הקשות הנובעות בין השאר מהפגיעה הנובעת מצמצום אזור התעסוקה, מהבעייתיות של  ושילוב מגורים באזור עם מטרדים סביבתיים, שסובל גם מבעיות התנועה ובעיות התשתית ועוד ומה החליטה הועדה?

הוועדה המחוזית: "יש היגיון רב ביצירת שטחי מגורים בסמיכות לתעסוקה"

הוועדה דחתה את רוב התנגדויות מהנדסת העיר רמת השרון אירית טלמור בשם הוועדה המקומית. בהחלטתה כתבה הוועדה כי היא "סבורה שמדובר בתוכנית ראויה היוצרת איזון בין תעסוקה לשימושים נוספים של מגורים ושטחי ציבור ויוצרת חיבור עם השכונות הסמוכות. הוועדה סבורה שיש היגיון רב ביצירת שטחי מגורים בסמיכות לתעסוקה, דבר שייצור אזור חי ותוסס לכל אורך שעות היממה. הוועדה ראתה לנכון ליצור חיץ בין הכביש למגורים באמצעות הבינוי לתעסוקה ובכך יצרה תכלול של השימושים השונים, כאשר כל אחד מהשימושים מיטיב עם משנהו ויחדיו הם מייצרים מכלול שלם".

עמדת התושבים די ברורה ומבחינתם בצדק, הם באו לגור ביישוב  כפרי, עם אופי ואווירה של "מושבה", והנה הם מוצאים עצמם ביישוב שמתפתח לעיר של מגדלים, והבנייה האופיינית עד לפני מספר שנים של צמודי קרקע ובתים חד קומתיים, הופכת לקומפלקס מעורבב  שבולע את הבתים הכפריים, לעיר אורבנית צפופה  כמו השכנה תל אביב.

רונית מתגוררת סמוך למתחם "שתיל" שם אמורים להיבנות אלפי דירות: "ההרגשה היא של תסכול וחוסר אונים, מול ענקי הנדל"ן ובעלי ההון, כנראה אין סיכוי לתושבים במאבק. למרות  זאת אנחנו נאבקים שנים  ונמשיך להיאבק נגד המזימה להפוך את מה שהיתה מכונה בעבר "המושבה רמת השרון" לעיר צפופה הבנויה לגובה עם מגדלים שמהווים מפגע סביבתי, תחבורתי, ופגיעה דרמטית באיכות החיים שלנו. באנו לגור בעיר כפרית, שילמנו ממיטב כספנו, ואנחנו מוצאים את עצמנו מוקפים  בגושי בטון".

עמית ושקד זוג צעירים המתגוררים בשכונת מורשה: "גרנו בשכירות תקופה ארוכה, אנחנו לקראת סיום הלימודים, ועשינו מאמץ גדול לרכוש דירה קטנה ונחמדה בשכונה, ומסתבר שממש בקרוב נהיה בתוך אתר בנייה. לפי הפרסומים הולכים להקים מגדלים בשכונה וסביבה, מה שישנה לחלוטין את אופי השכונה. נכון שיש בשכונה בתים ישנים וזה מוגדר כאזור לפינוי בינוי, אבל הרושם הוא שאין חשיבה מספקת על ההשלכות בהיבטים של תשתיות, תחבורה, איכות חיים וסביבה , אלא השיקול המרכזי עשיית רווחים מנדל"ן".