הנה פרט מידע שלא ידעתי על טראמפ וקשור לשווקים

לקראת העימות הערב – חשבתי להעלות שוב את הכתבה שקשורה להשפעה אפשרית של כל אחד מהמתמודדים על הסקטורים השונים בשוק ההון. כאן מצורף קישור לכתבה.

אבל אז עלה פרט מידע חדש, שלא ידעתי ושקשור לנשיא לשעבר טראמפ. לפרט המידע הזה הגעתי לאו דווקא כשחיפשתי מידע על טראמפ עצמו, אלא כשחשבתי לעצמי שהנה לא מזמן הסתיימה עונת הדוחות, ובעוד כחודש, סביב אמצע אוקטובר אנחנו חוזרים שוב לעונת הדוחות. חודש אוקטובר נחשב בשווקים לחודש תנודתי במיוחד, בין היתר לאור דוחות רבעון 3. אבל כך כל השנה אנחנו מקבלים הפסקה בת חודש, בין עונת דוחות אחת לשנייה, וכך חוזר חלילה. המחשבה שעלתה לי היא שאולי שווה לבחון לעבור לדיווח חצי-שנתי במקום דוחות רבעוניים.

מעבר לדיווח חצי שנתי

בעצם נזכרתי שכבר קראתי בעבר התבטאויות של גורמים שונים, בהם לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק שאמר שדיווח רבעוני מייצר ''היסטריה'' סביב הדוחות הרבעוניים. וורן באפט אף הוא התבטא כך בעבר. הטענה של שניהם היתה שדיווח רבעוני מייצר חשיבה לטווח קצר, ולא מעודד חשיבה לטווח ארוך. מסתבר שמדובר בדיון שמתקיים כבר זמן רב לגבי האפשרות למעבר לדיווח במתכונת חצי שנתית, במקום במתכונת רבעונית. 

יש מספר יתרונות לדיווח חצי-שנתי. החסכון בעלויות. העובדה שלחברות יש זמן ארוך יותר בין הדוחות, מאפשר התמקדות בתהליכים ארוכים יותר. דוחות רבעוניים מייצרים לחץ על הנהלות החברה לספק תוצאות בטווח הקצר, ולחשוב מרבעון לרבעון. יתכן ומעבר לדיווח חצי-שנתי יגדיל את הנכונות של חברות נוספות להירשם למסחר. אין ממש הוכחה שמצבם של המשקיעים יורע אם יעברו לדיווח חצי-שנתי. ברור שחברות עדיין יצטרכו לעדכן את המשקיעים לגבי אירועים שקורים בחברה ושעשויים לעניין את המשקיעים.

מן הסתם יש גם חסרונות, החיסרון העיקרי הוא עדכניות המידע שנוגע לחברה. דוחות חצי-שנתיים פוגעים בעדכניות של המשקיעים לגבי מצבה של החברה. זה עלול לפגוע באמון של המשקיעים בשוק, זה מקטין את השקיפות. זה גם יכול לאלץ משקיעים לפנות למקורות מידע פרטיים אחרים, מה שייצר עלויות עיסקה מיותרות.

ישראל, בריטניה ואירופה כבר שם

הדיון הזה לא מתקיים בואקום, ובארץ יש לו אפילו השלכות מעשיות. 

רשות ניירות ערך בארץ הלכה מעט קדימה וקבעה שכאשר תאגיד מוגדר ''תאגיד קטן'', ניתן לפטור אותו מדיווח ברבעונים 1 ו-3, והוא ידווח רק פעמיים בשנה. באמצע השנה בסוף רבעון 2, ובסוף השנה דוח שנתי. מוגדר בתקנות מה הוא תאגיד קטן, אבל עקרונית מדובר בתאגיד ששווי השוק של המניות שלו נמוך מ-300 מיליון שקלים (או איגרות חוב בהיקף נמוך מ-200 מיליון שקלים).

באירופה ובבריטניה חברות מחויבות לדיווח חצי-שנתי בלבד. בבריטניה, הדרישה למתכונת דיווח רבעונית החלה רק ב-2007, אבל רשות ניירות ערך הבריטית חזרה בה, וב-2014 החזירה את מתכונת הדיווח החצי-שנתית. זו גם הדרישה באירופה. מה שיפה הוא שלמרות שבאירופה ובבריטניה הוסרה החובה לדווח דוחות רבעוניים, מרבית החברות ממשיכות לדווח באופן וולונטארי בכל רבעון. 

הבקשה של טראמפ

אז איך מתקשר טראמפ לכל הדיון הזה?

מסתבר שטראמפ הוציא את הציוץ המצורף כאן, ואמר שלאחר שיחה עם אנשי עסקים רבים, ושאלה מה יסייע לעסקים להשתפר, אחת התשובות שחזרה על עצמה היתה, לעבור למתכונת דיווח חצי-שנתית. הוא הטיל על ה-SEC לבחון את הנושא. מצורף הציוץ של טראמפ מאוגוסט 2018, לפני 6 שנים.

מה עלה בגורל הבדיקה של רשות ניירות ערך? יפה ששאלתם. רשות ניירות ערך אכן בדקה וקיימה ראיונות עם מובילים בתעשיית שוק ההון האמריקאי. המסקנות שלה הוצגו בנייר עמדה בן 32 עמודים, ובסוף הוחלט על הנקודות הבאות: (1) הפרדה בין תאגידים גדולים לקטנים. חברות בגודל של עד 2 מיליארד דולר, מה שמוגדר Small Cap, יקבלו אפשרות לדווח במתכונת חצי-שנתית; (2) ה-SEC המליץ כי חברות יפסיקו לפרסם את הצפי לגבי הדוחות הבאים רבעוני ושנתי, מה שמכונה Guidance, שכן זה מידע צופה פני עתיד שמייצר הרבה תנודתיות בחברות השונות.

רק נזכיר שבאירופה ובבריטניה ירדו למתכונת דיווח חצי-שנתית ב-2014, ובארץ תקנות הדיווח תוקנו גם הם ב-2014, ואיפשרו דיווח חצי-שנתי לתאגידים קטנים. אז מי אמר שאנחנו לא יכולים לתת דוגמא לאחרים?