מנכ"ל הבורסה: "לא ראיתי פעם אחת שהמנהיגים רואים בשוק ההון המקומי כקטר צמיחה"

"כשמסתכלים על הביצועים של הכלכלה שלנו בשנה ומשהו האחרונות, ורואים איך הכלכלה מתפקדת – זה לא נתפס", כך אמר איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, בוועידה למיסוי רגולציה ושוק ההון של איגוד החברות הציבוריות שהתקיימה היום (ב'), בבורסה לניירות ערך בתל אביב, "אין עוד כלכלה בעולם שמצליחה להתנהל כך בעת לחימה. אם לא הייתה פה כלכלה מתפקדת, אם לא היה שוק הון, איפה היינו? אני סוגר 8 שנים בתפקיד, בשנים האלה לא ראיתי פעם אחת שהמנהיגים רואים בשוק ההון המקומי כקטר צמיחה. צריך לחשוב קדימה, ליצור תכנית אסטרטגית ולהביא מנועי צמיחה למדינה. לראות איך הכלכלה שלנו מסייעת לישראל להתאושש".

בוועידה השתתפו בכירים רבים מעולמות שוק ההון, ברשויות הממשלתיות ובחברות הציבוריות, בהם עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים; איילת שקד, שרת המשפטים והפנים לשעבר, יו"ר קרדן נדל"ן; צבי סטפק, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות מיטב; ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי של משרד האוצר; פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת ת"א, איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך; עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים, הרשות לניירות ערך; עו"ד רוני טלמור, ראש אשכול תאגידים ושוק ההון במשרד המשפטים; אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות; ורבים נוספים.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, נשא אף הוא דברים בוועידה, ואמר: "בוועידה הקודמת שערכנו קראנו לממשלה ליזום תכנית כוללת להאצת הפעילות בשוק ההון מתוך ראייה שעידוד שוק ההון מביא לצמיחה כלכלית ביחס עלות/תועלת הטוב ביותר".

"בסך הכל, לא חסר כסף מהחסכונות שלנו - וצריך מספר שינויים מועט כדי להגדיל את חלקה של ישראל בהשקעות שלהם", המשיך ואמר פלטו, "וזה, יחד עם הקלות רגולטוריות, היו יכולים להביא את הבורסה לשיאים חדשים. בנוסף, לצערי, מדהים היה להיווכח כי הצעת תקציב 2025 מתעלמת משוק ההון המקומי, ובמספר מקרים אפילו מחמירה אותו (כמו העלאת מס רווחי הון בעוד 3% לפעילים בשוק ההון)".

עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, אמר: "מה שעמד לנגד עינינו בתוכנית התקציב, המתבססת על מיסוי, היו מספר עקרונות. ניסינו ללכת על כל הרבדים בציבור - ולא רק מהיכן שקל, כמו לדוגמא המלחמה בהון השחור. אני מודע לזה שזאת סיסמה שרצה כבר שנים, אבל כיום הטכנולוגיה, גם ברשות המיסים, מאפשרת לנו להילחם בצורה אפקטיבית. גם השינוי בחקיקה יכול לסייע כך. כמו תיקון פקודת מס הכנסה וצעדים נוספים".

בהמשך התייחס אהרונוביץ' לתזכיר החוק שיצא לאחרונה בנושא הקריפטו, ואמר: "לגבי מיסוי הקריפטו - הבעיה הגדולה עם הקריפטו תלויה בעוד רגולטורים. העובדה שאי אפשר להפקיד אותו בבנק כרגע, וגם את הרווחים מעסקאות קריפטו לא תמיד ניתן להפקיד בבנקים. יש לנו שיח עם רגולטורים נוספים, כי לדעתנו, אנשים רוצים להכניס את הכסף שלהם לארץ וצריך לאפשר את זה. אבל צריך להבין שמיסוי לבד בלי גילוי מרצון זה לא מספיק. אמור להתפרסם נוהל כזה שנמצא עדיין באישור היועמ"שית, ואני מקווה שכבר בתחילת 2025 הוא יתפרסם. זה יכול להביא מיליארדים למדינה. אני מעריך שגם בחירת טראמפ בארה"ב תאלץ את המערכת הבנקאית להשתנות, ולדעתי הבנקים מוכנים ללכת על זה".

"מדינת ישראל נמצאת במצב מאוד מאוד עדין"

עוד התייחס אהרונוביץ' לנושא התקציב, ואמר: "הציבור חייב להבין, כולל חברי הכנסת, שמדינת ישראל נמצאת במצב מאוד מאוד עדין. אנחנו נמצאים בשנה מאתגרת. ייתכן ויהיה צורך לפתוח שוב את התקציב. שנת 2025 לא נראית קלה יותר מבחינת ההוצאות. המלצות ועדת נגל יפורסמו בקרוב, ואם מדברים על סביבות 20 מיליארד ש"ח, כך לפי השמועות, זה מאתגר עוד יותר את מדינת ישראל ובייחוד את מערכת המס. מה שמשפיע בצורה החדה ביותר על מה קורה ומצב הרוח הכלכלי, זה שוק ההון, הבורסה והמט"ח. וצריך להיות אחראיים, הציבור וחברי הכנסת, חייבים להבין שאם לא נתנהל באחריות, ולא ננקוט בצעדים שהם לא קלים, אנחנו חלילה יכולים להידרדר למקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם. ככל שנתנהל באחריות פיסקאלית, זאת הבשורה של מדינת ישראל. למרות האתגר הביטחוני שאנחנו מתמודדים איתו, צריך להראות יציבות". 

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד: "יש להטיל סנקציות כלכליות על החרדים שלא מתגייסים"

במסגרת שיח 'אחת על אחת' בין עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ואיילת שקד, שרת המשפטים והפנים לשעבר המכהנת היום כיו"רית קרדן נדל"ן, התייחסה שקד לסוגיית גיוס החרדים כמי שעמדה בעבר בראש "הוועדה לשוויון בנטל" ואמרה ש"יש להטיל סנקציות כלכליות על החרדים שלא מתגייסים, גם במחיר פירוק הממשלה".

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ועו"ד ענת פילצר-סומך. צילום: עופר עמרם

"הלחימה העצימה תיפסק בחודשיים הקרובים"

בפאנל שכותרתו "אנה פנינו מועדות? אסטרטגיה כלכלית בימי מלחמה" נטלו חלק בכירי משרד האוצר בעבר ובהווה. את הפאנל פתח ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כשהתייחס למלחמה ולתרחישים האפשריים, והכריז: "הלחימה העצימה תיפסק בחודשיים הקרובים. זה התרחיש שקיבלנו ממשרד הביטחון בתיאום עם משרד ראש הממשלה. זה תרחיש הבסיס".

אחריו דיבר פרופ' מנואל טרכטנברג, כשציין שעצם המחשבה על כך שיש לממשלה אסטרטגיה כלכלית, היא מוטעית. פרופ' טרכטנברג נשאל גם על עדותו בוועדת נגל, ואמר: "מה שלמדנו ביום כיפור זה לא להשקיע כדי להילחם את המלחמה הקודמת. אני חושב שמה שצריך לקרות שבסוף העשור התוצר המוקדש לביטחון יחזור לרמה שהייתה לפני המלחמה. כדי שזה יקרה צריכים שנדאג לצמיחה ושכמובן נפרוס את ההוצאות הביטחוניות על תקופה ארוכה יותר".

גל הרשקוביץ, בעל חברת סיטרין ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התייחס לאתגרים העומדים בפני הממשלה: "קודם כל לעמוד במסגרת הגירעון. כבר עכשיו הריבית חונקת. דבר שני, בואו נפסיק רפורמות שרק גורמות לרגולציה מעיקה. ולהניח בצד את כל הדברים והרפורמות המשפטיות. קודם כל שניישם את הרפורמות המוצלחות שקרו. כמו רפורמת מה שטוב לאירופה, עליה מדברים עוד מועדת טרכטנברג. וחסם נוסף הוא הבירוקרטיה. לא יכול להיות שהיתר בנייה לוקח שנים".