עימות חזיתי בכנס אלי הורביץ: פלוג קוראת להעלאת מסים, שמחון מאשים את בנק ישראל בעושק הציבור

מהרן פרוזנפר הממונה על התקציבים במשרד האוצר:

" לזמן אנשים למאות ימים בשנה זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן, אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט. זו לבנה מרכזית בהוצאה. ההשלכות שלה על המשק קשות".

פרופ' קרנית פלוג נגידת בנק ישראל לשעבר:

"השנה ההחלטות על תקציב 2026 לא התרוממו לגודל האתגר".

ישראל ניצבת בפני שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומי וקראה לקבלת החלטות קשות, ובהן העלאת מסים.

פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה:

"אני רוצה להגיד שתמיד אפשר להיות יותר שמרן ולהגיד תעלו עוד מיסים תעשו את זה תעשו את זה תעשו את זה, אבל ככה לרוץ אי אפשר".

הבוקר (שלישי) נפתח יומו הראשון של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים.

בפתח הדברים דיבר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, והתייחס לתקופת הבחירות ולסוגיות בהן יש לקבל הכרעה. "אנו בנקודת הכרעה, משום שהוויכוח המר, ביחס לדמוקרטיה וההסדרים החוקתיים-משפטיים שנועדו לעגן אותה, קורע אותנו מבפנים. במקום לקיים שיח שמכיר בכאבים ובחששות של בעלי השקפות שונות, אנו ממשיכים להיות עדים ליוזמות שנועדו להכריע בכוחנות על מנת לשנות את פניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו בנקודת הכרעה, משום שרבים מדי מצעירי הארץ הזאת, בהם גם מקרב הכוחות המשכילים והיצרנים ביותר –– מעידים על כך שהם שוקלים לעזוב את הארץ.

תוך ארבע שנים, לפי נתוני הלמ"ס, עזבו את ישראל קרוב ל-146 אלף יותר מששבו או עלו אליה. לא מדובר באירוע רגיל. זוהי אחת מ-4 נקודות שפל של הגירה שלילית במאה שנות ציונות".

על סוגיית היחסים עם החברה החרדי אמר: "הנושא החשוב ביותר בו יש לקבל הכרעה ושיש לו את ההשלכות הכלכליות הדרמטיות ביותר בראייה ארוכת טווח, נוגע ליחסי המדינה והחברה החרדית. בעשורים האחרונים נבנתה והתעצמה בישראל אוטונומיה חרדית שלמה, מדינה בתוך מדינה, שמשקי הבית בה נסמכים במידה עצומה על פרי עמלם של אחרים.

המודל הנוכחי, של צד אחד שאינו ממלא את חובותיו האזרחיות וכופה על האחר לממן את אורחות חייו, איננו בר קיימא ואסור שיימשך. לשם המחשה, החברה היהודית הלא-חרדית מסבסדת את החברה החרדית, לפי מה שנשמע במהלך הכנס, בהיקף עצום של 35 מיליארד שקלים מדי שנה. כלומר, ככל שנביא למציאות של שוויון בנטל הכלכלי, ניתן יהיה לעשות שימוש בסכום הזה כדי להפחית מיסים או להגדיל באופן ניכר את שירותי המדינה. לעומת זאת, אם המגמות הקיימות תימשכנה, הסבסוד הבין מגזרי רק יוסיף ויגדל ויגיע להיקפים מבהילים. 

אחריו דיברה פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, עמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון למדיניות כלכלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, למרות חוסנו היחסי של המשק, השקל החזק והאופטימיות בשווקים, המלחמה גבתה מחיר משמעותי בדמות עלייה בחוב הציבורי, גידול בהוצאות הביטחון וצמצום המשאבים הזמינים לשירותים אזרחיים ולתשתיות. פלוג הזהירה כי ישראל ניצבת בפני שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומי וקראה לקבלת החלטות קשות, ובהן העלאת מסים ושיפור שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, כדי לשמור על הצמיחה ועל רמת החיים בעתיד.

בהקשר זה אמרה כי: "אנחנו רואים היחלשות במנועי הצמיחה של המשק, בין היתר בגלל הגירה של אנשים משכילים וחברות חזקות, ובשל הגידול בחלקן של אוכלוסיות שאינן משולבות בשוק העבודה. התוצאה היא ירידה דרמטית בהוצאה האזרחית."

"גם השנה ואולי עוד ביתר שאת השנה ההחלטות על תקציב 2026 לא התרוממו לגודל האתגר. למרות הביצועים המרשימים כמובן שלמלחמה יש מחיר. ברמת התוצר, התוצר ברבעון הראשון היה נמוך -5.5% ממה שהיה במגמה שקדמה למלחמה. גם התוצר העסקי נמוך מהרמה של המגמה לפני המלחמה, מבחינת הרכב התקציב".

"קודם כל טוב שעבר תקציב כי אם היינו על תקציבי המשכי אז ההוצאה המותרת הייתה נמוכה ב-100 מיליארד שקל ולכן זה חשוב. תקציב הביטחון כרגע עומד על קרוב ל-8% תוצר ביחס לקצת מעל 4% תוצר בתק' שלפני המלחמה ומשקל תקציב הביטחון בתוך סך התקציב עלה לרבע. שינוי דרמטי בהרכבים. תקציב 26' כולל גם תקציבים קואליציוניים בהיקפים גדולים, חלק מהם הולבנו והוכנסו לבסיס התקציב מה שאומר שיישארו גם בשנים הבאות. גם ההוצאה האזרחית הצטמקה, אם משווים לשיעורה בשנת 2022 אז הוא עמד על 71% - עוד שינוי דרמטי בסדר העדיפויות".

"5 מיליארד שקל נשמע אולי ביחס לתקציב לא נתח מאד גדול אבל כדי לסבר את האוזן  כדי למגן את כל המרכזים הרפואיים בארץ – זה הסכום שמופיע אצל מבקר המדינה כסכום הנדרש וזה גם היה אמור להיות נדון היום בממשלה למיגון אזור הצפון, שהוא אפילו רק 3 מיליארד ₪. כלומר ירידה דרמטית בהוצאה האזרחית גם פר תושב, נמוך מכל המדינות המפותחות מה שאומר פחות שירותים פחות השקעה בתשתית.

פרופ' פלוג סיימה את דבריה בשורה של המלצות מדיניות: "החזרת המרחב הפיסקלי, שיאפשר לממשלה לפעול. שמירה על תחרויות המשק כאשר מעלים את נטל המס, שיפור הדרגתי של השירותים האזרחיים וגם של התשתיות, ועיקר ההעלאה במיסים להוצאה אזרחית כדי שתאפשר גם השקעה במנועי הצמיחה וגם שיפור בשירותים לאזרח. לגבי המיסוי, אנחנו ממליצים על העלאת מיסוי די משמעותית אבל התנאי שתהיה הסכמה רחבה לזה זה שיקום האמון הציבורי בממשלה. יודעים שאי הנכונות להגדיל את תשלומי המיסים נובע מהיעדר אמון שהמיסים אכן יופנו לשיפור השירותים לאזרח. חלק מזה מחייב קיצוץ בתקציבים המגזריים הרחבת בסיס המס ועוד."

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "מדינת ישראל בתוצר לנפש היא בעשירייה הראשונה. אנחנו היום בעשירייה הראשונה מבחינת תוצר לנפש בדולרים שוטפים. תסתכלו על הצריכה הפרטית בישראל כחלקה של הצריכה הפרטית בתוצר. היינו באזור ה53% חלקה של הצריכה הפרטית בתוצר שזה גם כן לא כזה גבוה. וביום אחד שפרצה הקורונה ירדנו ל48% ומאז אנחנו שם. מאז הצריכה הפרטית נמצאת משהו כמו 5% תוצר מתחת למה שהיא הייתה במשך עשרות שנים. עכשיו אתם יודעים שהסתכלתי על זה הייתי בטוח שמישהו חיבר שתי סדרות שינוי מתודולוגיה הלכתי ללמ״ס לבדוק את עצמי אולי יש משהו שאני לא מבין אבל אלה הנתונים. הצריכה הפרטית בישראל הרבה יותר מדי נמוכה. עכשיו למה זה קרה? דבר ראשון אני יודע הדבר הראשון שאולי יחשדו בו תגידו כן הייתה עלייה גדולה בהוצאות הביטחון עלייה גדולה מאוד בהוצאות הריבית הרי עכשיו אנחנו לוקחים הרבה יותר חוב אז חיברתי את הוצאות הביטחון והוצאות הריבית לצריכה ועדיין אנחנו רואים ירידה מאוד מאוד גדולה. אולי אתם אומרים רגע כולה 5% תוצר, 5% תוצר זה המון."

"אני רוצה להגיד שתמיד אפשר להיות יותר שמרן ולהגיד תעלו עוד מיסים תעשו את זה תעשו את זה תעשו את זה, אבל ככה לרוץ אי אפשר. ואני בטוח שאנחנו יכולים לקחת הרבה יותר סיכונים במובן של להוריד מיסים. דבר ראשון יש את המס שהמדינה מטילה. אבל יש עוד מס, והמס הבא זה המס שבנק ישראל מטיל. תחשבו רגע, תסתכלו רגע על רווחי הבנקים. אלה רווחי הבנקים מתואמים למונחי 25. בום. אז דבר ראשון אני רוצה להרגיע אתכם, הבנקים לא התייעלו הם לא התחילו להרוויח על ידי זה שהם מוכרים לחוץ לארץ. כל פעם שהם ניסו את מזלם בחו״ל הם חזרו עם הזנב בין הרגליים. כי הם לא טובים. הם לא טובים, הם לא יעילים, כבר הגדירו אותם עכשיו כקבוצת ריכוז אבל יש להם גישה ישירה לכיס שלנו."

"מ-2019 עד 2025 הרווחים על משקי הבית עלו ב464%. אין לזה שום הצדקה שבעולם. שום הצדקה שבעולם. עסקים קטנים וזעירים, בינוניים, גדולים. אם אתם חושבים שזה בגלל שהם עושקים את העסקים הגדולים אתם טועים. הם פשוט הגדילו בצורה דרמטית את האשראי לעסקים גדולים. עסקים קטנים, זעירים ובינוניים האשראי גדל מעט מאוד. אז יש פה יש לנו שתי בעיות. אחת מיסים גבוהים מדי שהממשלה מטילה והבעיה השנייה זה מיסים גבוהים מדי שבנק ישראל מטיל דרך זה שהוא מעלה את הריבית ומאפשר לבנקים בעצם לקחת מהציבור כסף ומשנה את חלוקת ההכנסות באופן שהוא לא רצוי. מאוד לא רצוי".

מהרן פרוזנפר הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "התנאי שנלך למקום הטוב זה לעשות סדרי עדיפויות חדשים לתקציב. אני מתנגד להעלות מיסים, מה שכן זה לעשות תהליכים כדי להגדיל את הנטו. התנאי לא להעלות מיסים זה סדרי עדיפויות בתקציב. תקציב הביטחון הוא התפוח הגדול ביותר. דרישות מע' הביטחון להגדלת תקציב הביטחון אנחנו נראה שלא נהיה ביחס חוב-תוצר יורד אלא אמורים להיות ביחס חוב-תוצר עולה וזה יהיה רע מאד למשק הישראלי. מה שצריך לעשות זה קודם כל לטפל בביטחון בתוך סדרי העדיפויות והדרך במע' הביטחון זה לעשות תכנית רב שנתית ולאזן הדברים עם תפיסת ביטחון חדשה שמותאמת למצב הקיים."

על מערך המילואים אמר, לזמן אנשים למאות ימים בשנה זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן, אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט וחייבים לטפל בזה. זו לבנה מרכזית בהוצאה. ההשלכות שלה עם המשק קשות.

על עולם הבינה המלאכותית אמר: "אנחנו רואים שיש פיטורים במשק ובעולם ההייטק וזה עלול להתרחב גם למקומות נוספים אם לא נטפל בזה כמו שצריך עלולים למצוא עצמינו ממש בתעסוקה מלאה - במשק באבטלה וההשפעה של זה על התוצר תהיה קשה. יש פה הרבה הזדמנויות כי כשיש כוח אדם שמפוטר חלקו יכול ללכת להוראה וכד', אבל צריך להיות ער לזה ולטפל בזה בתכנית ארוכת טווח. בכלל בעולם ה-AI יש הרבה דברים לעשות".

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר: "הרבה מאוד שנים זו הייתה קופה קטנה כי אפשר היה להפחית בבטחון וזה נתן מענה לצרכים אזרחיים של המשק ושל הצמיחה כנראה ששם נעצרנו ביכולת לרדת וכנראה שהוצאות הבטחון שלנו יהיו גבוהות יותר בשנים הקרובות. זה משקף גם את הצרכים האובייקטיבים, גם את הרצון של הציבור בתחושת בטחון. זה משהו שכל דרג פוליטי שיקבל בסוף את ההחלטה על הקצאת המשאבים יצטרך להתייחס אליו".

"אני חושב שהדרג המקצועי, גם בממשלה, גם בבנק ישראל, גם מכוני המחקר מייצרים הרבה מאוד ניירות ותכניות שיכולות להיות תשתית מצוינת לממשלה כדי לקבל את ההחלטות האלה, אבל בסוף הדרג המקצועי יכול לשים את הדברים על השולחן ומישהו צריך לקבל את ההכרעות, ואני חושב שאלה דברים קריטיים לצמיחה".

"ופה אני אומר, גם מבחינת דרג פוליטי, כשהוא מציב לעצמו יעדים חשוב להציב יעדים נכונים. אחד הדברים שמטרידים אותי בשיח על התחב"צ והעבודה שנעשה לא מזמן בבנק ישראל גם הראתה את זה. כל הזמן מדברים על הגודש. את הגודש כנראה לא נפתור, השאלה צריכה להיות כמה אנשים יכולים להיכנס בזמן נתון למרכזי הערים, ששם עיקר הבעיה, בשעות השיא למשל. לכן אני אומר, אלה סוג הדברים שצריך גם להגדיר את היעדים נכון כי הדרג הפוליטי…. מנסים להוסיף עוד ועוד נתיבים למכוניות."

על סוגיית החינוך אמר, " אנחנו מוציאים המון כסף על מערכות חינוך שלא תורמות ליכולות של מי שיוצא מהן בשוק העבודה. שוב, זה מקור שאפשר לקחת ואתו ולהשתמש בכל…. ההכרעה הפוליטית היא מאוד לא פשוטה, אבל יש שם הרבה מיליארדים, זה אל החלטות קטנות. הנושא של החינוך המיוחד שהתרחב, כמה מיליארדים תוספתיים בכל שנה שיש לנו, אפקטיביות מאוד נמוכה."

על סוגיית הגיוס אמר: "אנחנו כימתנו אותה ב-9 מילארד שקלים לכולם, זה גיוס לכולם. זה הרבה מאוד כסף ציבורי שיוצא שאם נגיע לתהליך הזה ואם אתם סוכמים את כל הדברים שדיברתי עליהם ביחד, הרבה פחות מסים, הרבה יותר החלטות שאפשר לקבל כדי לממן את האתגרים שדיברנו עליהם".

פרופ' נחמן אש יו"ר עמותת 'רעות', יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות: "למה צריך להשקיע יותר? אסור לטעות שבגלל שמע' טובה יכולה להמשיך לתפקד לעורך זמן במצב מתמיד של עומס ושחיקה וישנם פערים שחייבם לטפל בהם כי יתפוצצו לנו בפנים בעתיד וחלקם כבר כאן לפתחנו. סיוע נפשי בזמן, ילדים וצעירים שסובלים מהשמנה יוסיפו לנטל הלאומי של תחלואה עתידית, קשישים שלא חוזרים לתפקוד, כל אלה כדוגמה לא רק בעיות של מ' הבריאות אלא של החברה כולה והמשק".

"אנחנו מתחת לממוצע בהשוואה ל-OECD בשיעור הרופאים והאחיות והמטפלים וזה משפיע מאד על היכולת לתת מענה לצרכים דחופים. הפיתרון מורכב – צריך לטפל בשרשרת לכל אורכה כדי לתת מענה כמותי ואיכותי בר קיימא לשנים הקרובות. עוד מקומות ללימודי רפואה, שדות קליניים בבתי"ח, קליטה באופן מיטבי את הלומדים בחו"ל ועוד. הפערים ע"ר גיאוגרפי וסוציו מגזרי, זה עניין של פערים אמיתיים בתחלואה של סוכרת ותוחלת חיים נמוכה יותר בפריפריה ע"ר תשומות נמוכות ומאפייני האוכלוסיה. נוסיף את המלחמה בפריפריה שמביאה להרחבת הפערים עוד יותר. חייבים להביא יותר בריאות לפריפריה.

עוד התייחס לתחום ברה"ן: "עוד לפני המלחמה סבלנו ממחסור במטפלים תורים ארוכים והסללה למע' הפרטית והקורונה והמלחמה רק החמירו את המצב. הצורך להגברת שירותי ברה"ן ילווה אותנו שנים קדימה".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו, מוצרי האלקטרוניקה ירדו, מחירי הריהוט יורדים - יש תחרות בריאה והמחירים יורדים, אבל מה עלה מאז ינואר 2025? המע"מ עלה ב- 1% שלם, הארנונה עלתה ב- 7%, שכר המינימום עלה ב- 9%, חשמל 6%, ההפרשות לביטוח לאומי של המעסיק - אז לבקש מהיבואנים והקמעונאים להוריד מחירים זה בסדר, אבל כשהממשלה מעלה תקורות בצורה כל כך ניכרת - יש לי בעיה עם זה. אתמול הצלחנו לבטל את הצו המיותר של שר האוצר להעלאת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי - הפטור המקומם והמיותר עלי אדמות ואנחנו נמשיך לעבוד כדי לבטל את הפטור ממע"מ על 75% - כי מה שטוב לאירופה, טוב לישראל - ושם אין פטור כלל".

הדברים נאמרו במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך מדי שנה את הכינוס הכלכלי השנתי המשמעותי בישראל - "כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה", בראשו עומדים יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, נגידת בנק ישראל לשעבר ומרצה באוניברסיטה העברית.

גם השנה יעסוק הכנס בסוגיות עומק של הכלכלה והחברה בישראל ובמדיניות המקרו־כלכלית הרצויה. במסגרת הכנס יוצגו לראשונה דו"חות ומחקרים בנושאים כלכליים בעלי חשיבות, על רקע השלכות תקציב המדינה והאתגרים הכלכליים בתקופה שלאחר המלחמה.