לאחר ששקע בצרות כלכליות ופוליטיות, היה זקוק להישג

לפני 5 ימים בלבד – ב-22 בנובמבר – ציינה מדינת לבנון את יום עצמאותה ה-81. אפשר לנחש שאיש בלבנון לא ארגן לכבוד האירוע מטח של זיקוקים צבעוניים. ב-14 החודשים האחרונים קיבלו תושבי לבנון מנה מספקת של פיצוצי תופת בשמיים, על הקרקע ומתחת לפני הקרקע. עכשיו, לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקף ובהנחה שארגון חיזבאללה לא ימהר להפר אותה, יזכו הלבנונים לקצת שקט. בהמשך, אם המדינה תצליח להתארגן על עצמה ולבחור נשיא חדש לאחר שנתיים של וואקום בתפקיד, יוכלו הלבנונים להתחיל לחשוב איך ניתן הכניס תוכן וממשות לעצמאות שניתנה למדינה לפני שמונה עשורים.

שלא כמו מדינות רבות אחרות, בהן ישראל, שקיבלו עצמאות לאחר מלחמת העולם השנייה, לבנון קיבלה את עצמאותה כבר ב-1943. קודם לכן נשלטה המדינה על ידי צרפת, באמצעות מנדט שניתן לה לאחר מלחמת העולם הראשונה. המנדט הצרפתי שחל על שטחי לבנון וסוריה, כמו זה שקיבלה בריטניה בארץ ישראל, היה חלק מהסכם סייקס-פיקו שנחתם בין שתי המעצמות בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה (1916). 

צרפת, המעצמה הקולוניאלית לשעבר, היתה מעורבת עשרות שנים בלבנון, והיו לה קשרי ידידות חמים בעיקר עם מנהיגי הקהילה הנוצרית. השפה הצרפתית מדוברת באופן שוטף ברחבי לבנון והיא נלמדת ומשמשת כאמצעי חינוך בבתי ספר לבנוניים רבים. 

ב-1860 התערבה צרפת בסכסוך בין המרונים לדרוזים בלבנון, ושנה לאחר מכן נטלה חלק בהבטחת האוטונומיה לקהילה הנוצרית בה. אז גם החלה חדירה תרבותית צרפתית ללבנון שנמשכת עד היום.

במלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה ב-1940, נשלטה לבנון בפועל על ידי ממשל הבובות שהקימה גרמניה (משטר וישי). הגנרל אנרי פרנאן דנץ מונה להיות הנציב העליון של לבנון. 

השלטון הגרמני-צרפתי לא נמשך זמן רב. ביולי 41' נכנעו כוחות וישי שהוצבו בלבנון וסוריה לכוחות צרפת החופשית ובריטניה. בין הצדדים נחתם אז הסכם שביתת נשק והגנרל שארל דה גול הוזמן לביקור. במהלך ביקורו ביקשו המנהיגים של לבנון לדון עמו בענייני עצמאות וריבונות. הם ביקשו מדה גול לסיים את המנדט הצרפתי ולהכיר בעצמאות לבנון.

לאחר לחץ לאומי ובינלאומי הגנרל ז'ורז' קאטרו, שהיה כפוף ישירות לדה גול, הכריז בשם הממשלה שלו על עצמאותה של לבנון ב-26 בנובמבר 1941. המעצמות הגדולות, ארה"ב, בריטניה וברית המועצות, וכן כמה ממדינות ערב, הכירו בלבנון העצמאית. חלקן אף החליפו שגרירים עם ביירות. למרות זאת, כוחות צרפתיים רבים נותרה בשטחה של לבנון והפעילו בה סמכות.

 ב-8 בנובמבר 1943, נבחר בשארה אל ח'ורי לנשיא לבנון. כמו כן התמנה ראש הממשלה ריאד א-סולח. הבחירה נעשתה לאחר שבחוקת המדינה בוצע שינוי חשוב שהסיר את הסעיפים שהתייחסו למנדט הצרפתי ובפועל קרא לסיים אותו. 

הצרפתים זעמו והגיבו בחריפות. כוחות הצבא שלהם לכדו את הנשיא, ראש הממשלה ושרי קבינט אחרים והגלו אותם למבצר עתיק. בין המנהיגים שנכלאו היו שמות שיצוצו עשורים אחר כך בעימותים מול ישראל: פייר ג'ומאייל, אביהם של באשיר ואמין ג'ומאייל, וכמיל שמעון, שיתמנה לימים לנשיא.

כליאת המנהיגים גרמה להתמרמרות עזה ברחוב הלבנוני והובילה ללחץ בינלאומי על כוחות צרפת החופשית. הלחץ נשא פרי. הצרפתים נכנעו ושחררו את המנהיגים הלבנוניים ב-22 בנובמבר 1943 ותאריך זה נקבע כיום העצמאות של לבנון. בינואר 1944 הסכימה צרפת להעביר את השלטון לממשלת לבנון, ובכך העניקה לה עצמאות מלאה.

צרפת המשיכה להיות מעורבת בלבנון גם לאחר הפסקת השליטה בה. מנהיגי צרפת חשו שיש להם אחריות כלפי המדינה, וקיוו באמצעותה לקבל השפעה במזרח התיכון. במיוחד לאחר שסולקו על ידי המצרים מתעלת סואץ.  

במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, צרפת הייתה חברה פעילה בהקמת יוניפי"ל. בשנות ה-80', בעקבות פלישת ישראל ללבנון, הוטל על צרפת להכשיר את צבא לבנון. לאחר תום מלחמת האזרחים ב-1990, המשיכה צרפת להעניק ללבנון סיוע צבאי, וכן סיוע במוסדות בינלאומיים.

דיווידנד צרפתי ראשון

הקשרים ההדוקים בין צרפת ומנהיגי לבנון סייעו כנראה גם להשגת הפסקת האש הנוכחית בין ישראל וחיזבאללה. חיילים צרפתיים ואמריקאים אמורים להיות מעורבים כעת בכוחות הניטור והפיקוח שיפעלו בדרום לבנון במטרה למנוע התחמשות והתעצמות מחודש של חיזבאללה. 

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, התעקש להיות חתום יחד עם הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, על הצהרת הפסקת האש. בישראל לא כל כך אהבו לתת למקרון את הקרדיט הזה. מקרון התבטא בשנה האחרונה נגד ישראל וקרא להחיל עליה אמברגו נשק. הוא גם תמך בחרם שהוטל על חברות ציוד בטחוני ישראליות שלא הורשו להשתתף בתערוכות נשק גדולות שנערכו בצרפת.  

באוקטובר האחרון פרסם ישראל כ"ץ, אז עדיין שר החוץ, הודעה חריפה נגד צרפת: "החרמת החברות הישראליות או התניית תנאי סף בלתי קבילים הם צעדים בלתי דמוקרטיים שלא מקובלים בין מדינות ידידותיות", אמר כ"ץ. "אני קורא לנשיא צרפת מקרון לבטל אותם לחלוטין".

בלחץ ארה"ב ההתנגדות הישראלית הוסרה, ומקרון זכה לרשום על שמו הישג מדיני. בתמורה לכך נראה שצרפת תתאמץ לסייע לישראל בסוגיית צווי המעצר שהוצאו כנגד בנימין נתניהו ויואב גלנט. 

ואכן כמה שעות בלבד לאחר חתימת הפסקת האש בלבנון קיבלה ישראל מצרפת דיווידנד ראשון. משרד החוץ של צרפת פרסם הודעה שלפיה יש להביא בחשבון את העובדה שישראל אינה חתומה על אמנת רומא, ולכן ייתכן שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט זכאים לחסינות מפני צווי המעצר שאישר בית הדין בהאג בשבוע שעבר. עמדה זו סותרת את תגובתה המיידית של צרפת על פרסום הצווים, שהדגישה את החשיבות שצרפת מייחסת להחלטות בית הדין. מקורות בישראל טענו הבוקר כי הצהרת צרפת הייתה דרישה שעלתה כחלק מהמו"מ להפסקת אש בלבנון.

מפלגות הימין הצרפתי בעליה, מקרון בירידה 

ההתעקשות של מקרון להיות חלק מהמו"מ וההסדר בלבנון, מגיעה לאחר שנה מאוד לא פשוטה עבורו. בתחילת יוני, מעט אחרי שפורסמו סקרי תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי בצרפת, הכריז מקרון על פיזור הפרלמנט וקביעת מועד לבחירות בזק בסוף יוני. הוא עשה זאת לאחר שמפלגתו, "הרנסאנס", חוותה ירידה ניכרת במספר המושבים שהיו לה. מנגד נרשם זינוק בכוחו של הימין הקיצוני בראשות מארין לה פן וז'ורדן ברדלה.

בסיבוב הבחירות הראשון ב-30 ביוני נרשמה הפתעה דרמטית: מפלגת האיחוד הלאומי של לה פן זכתה ב-33% מהקולות, לעומת 28% לקואליציית מפלגות השמאל ו-22% בלבד למפלגתו של מקרון. 

לקראת סיבוב הבחירות השני נרשמה התגייסות של קואליציית השמאל בשיתוף עם מועמדי מפלגתו של מקרון. זאת כדי להסיר מועמדויות חסרות סיכוי ולרכז את המאמץ נגד מועמדים ממפלגת הימין. 

שיתוף הפעולה הוכיח את עצמו. בסיבוב הבחירות השני ב-7 ביולי, בניגוד לסקרים שצפו הצלחה למפלגת האיחוד הלאומי, היא סיימה עם 143 מושבים בלבד, לעומת 182 מושבים לחזית העממית של מפלגות השמאל ו-168 נציגים לאיחוד מפלגות המרכז בראשות הנשיא עמנואל מקרון. מקרון הצליח להציל את ממשלתו, אך המעמד שלו ושל מפלגתו התרופף מאוד.

חלק מהחולשה של מקרון נעוצה גם בהיעדר הישגים כלכליים. התמ"ג של צרפת צומח לאט מאוד והוא גדל רק ב-0.9% במהלך שנת 2023. בשנה הנוכחית עומד קצב הצמיחה על כ-1.2%, דומה לקצב הצמיחה הממוצע במדינה ב-6 השנים האחרונות.

אם נתבונן בתמ"ג לנפש בצרפת נראה שהוא כמעט ולא גדל ב-10 השנים האחרונות. ב-23' הסתכם התמ"ג לנפש בצרפת ב-39 אלף דולר, לעומת 36 אלף דולר ב-2012. מדובר בגידול שנתי זעום של כ-0.6% בממוצע, שאינו מספיק אפילו כדי להדביק את האינפלציה. 

שיעור האבטלה בצרפת עומד היום על 7.4%, והוא נחשב לגבוה יחסית לעומת מדינות אירופה הגדולות. לשם השוואה, במדינות גוש היורו שיעור האבטלה עומד על ממוצע של כ-6%, ובבריטניה על 4.3%. 

החולשה של כלכלת צרפת משתקפת גם בברומטר הבורסאי שלה: מדד קאק 40 של בורסת פריז הוא אחד החלשים ביבשת. המדד שהתחיל דווקא טוב את השנה, וטיפס בין ינואר לאמצע מאי ב-10%, נפל מאז ב-14%. הוא נמוך כעת בכ-5% מרמתו בתחילת השנה. 

לאור הביצועים החלשים של כלכלת צרפת והירידה החדה בכוחו הפוליטי הפנימי, ברור מדוע התעקש מקרון להיות חתום לפחות על הישג מדיני אחד. אפשר רק לקוות שנותרה לו מספיק מוטיבציה כדי לגרום להפסקת האש השברירית הזו גם להישמר.