חוק ההסדרים החדש מציע לבטל את דחיית המס למחזיקים בחברות

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים מסתתרת לא פחות מרפורמה מרחיקת לכת בהקשרי המיסוי הדו-שלבי בישראל. במסגרת הרפורמה המוצעת, באם תאושר, תבוטל כמעט לחלוטין קלת המס החלה על מי שבחר להתאגד ולפעול כחברה, במסגרת מנגנון המיסוי הדו-שלבי הנהוג כיום בישראל, ולקיומן של חברות רבות לא תהיה הצדקה מבחינה מיסוית.

מערכת המס בישראל כיום מבוססת על עקרון המיסוי הדו-שלבי לגבי חברות. במסגרת מנגנון זה, חברות ממוסות בשני שלבים: בשלב ראשון מוטל מס חברות בשיעור אחיד (כיום - 23%) על רווחי החברה, ובשלב שני, בעת חלוקת הרווחים כדיבידנד לבעלי המניות, מוטל מס במישור האישי על בעל המניות (כיום 30% לבעל מניות מהותי, המחזיק מעל 10% ממניות החברה, ו-25% לבעל מניות שאינו מהותי. זאת בנוסף למס היסף, ככל וחל על היחיד).

מטרת מנגנון זה, היא ליצור תמריץ לחברות להשקיע את רווחיהן לצורך צמיחה והתפתחות עסקית וכלכלית, תוך מתן משקל למיסוי בשלב הסופי בין התאגדות כעצמאי להתאגדות כחברה.

כך, הלכה למעשה תבוטל ברוב המקרים האפקטיביות בדחיית המס המוקנית כיום ככל שהחברה לא חילקה את רווחיה כדיבידנד, או לחילופין, יהיה צורך בתשלום מס נוסף בגובה 2% בשנה על הרווח הלא מחולק.

מדובר בהצעת חוק סבוכה אשר עתידה להשליך השלכות משמעותיות על חברות רבות במשק הישראלי, וכן עוררה התנגדות חריפה של הלשכות המקצועיות, לפיכך אנו צופים כי יחולו שינויים בנוסח החוק הסופי, אולם בחרנו להביא את הדברים כבר כעת לידיעת הציבור לצורך היערכות מתאימה.

הצעת הרפורמה החדשה מתייחסת לשני מישורים עיקריים:

1. חברות ארנק – חברת ארנק הינה חברת מעטים אשר מוחזקת ע"י עד חמישה בני אדם, סעיף 62א לחוק קבוע את המקרים בהם בעלי המניות בחברות אלו יחויבו במס שולי על הכנסות החברה ולא במס חברות, הסעיף מדבר על שני סוגים עיקריים של חברות – חברות החזקה – חברה המחזיקה בחברות אחרות ורווחי החברות הבנות מועברות אליה כדיבידנד פטור, וכן חברות משלח יד – חברות המשמשות לפעילות שהיא ברובה של אדם אחד עם משלח יד חופשי.

כעת, מוצע לתקן את הסעיף ולבצע בו תיקונים נוספים ומחמירים באופן שיקטין באופן משמעותי את מנגנון המיסוי הדו שלבי לצורך התחמקות ממס, התיקונים המוצעים הינם:

לגבי חברות החזקה – כיום סעיף 62א(א)(1) מעניק החרגה ממיסוי במס שולי של בעלי מניות בחברות ארנק המחזיקים 10% ומעלה גם בחבר האחר ממנו מופקת ההכנסה, מוצע לתקן את הסעיף באופן שההחרגה הנ"ל תחול רק אם שיעור ההחזקה בחבר האחר עומד על 50% לפחות.

חברות בעלות שיעור רווחיות גבוה מהרגיל – מוצע להרחיב את תחולת הסעיף באופן שיכלול גם חברות מעטים עסקיות בעלות שיעור רווחיות גבוה מהרגיל אשר נובע מפעילות "עתירת יגיעה אישית" של בעלי המניות בה, ע"פ המוצע, חברות כאלה ששיעור הרווחיות שלהם גבוה מ-25% יחויבו בעלי המניות המהותיים במס שולי בעקבות חלקם של בעלי המניות ברווחי ההחברה העולים על 25%, הסכום האמור יופחת ככל ששיעור הרווחיות של החברה עולה עד לשחיקה מלאה בשיעור רווחיות של 100%. יודגש בהקשר זה כי הרשות לא תצטרך להוכיח יגיעה אישית מיוחדת של בעלי המניות, והתיקון יוחל באופן אוטומטי, בהסתמך על שיעורי הרווחיות של החברה. לשון אחר – רשות המיסים בוחרת להעניש באופן אוטומטי חברות בעלות שיעור רווחיות גבוה, על-בסיס מתאם סטטיסטי בין חברות אלו לחברות שבהן קיימת יגיעה אישית מיוחדת של בעל המניות.

שותפים בשותפויות - מוצע לבטל את כלל ההחרגות לחברות מעטים אשר מקבלות תשלומים משותפויות, כך שגם עליהן יחול סעיף 62א לפקודה במלואו.

חיוב פעילות עובד עבור מעסיקו – סעיף 62א(א)(3) לחוק קובע כי יראו הכנסות חברת מעטים אשר 70% לפחות מהכנסותיה הופקו מאדם אחד במשך 30 חודשים מתוך 4 שנים כפעילות שביצע עובד עבור מעסיקו, ובעל השליטה בחברה יחויב במס שולי, מוצע לתקן את הסעיף באופן שבדיקת ההכנסות תעשה ע"י חזקה מצומצמת יותר של 15 חודשים מתוך שנתיים.

2. מיסוי רווחים לא מחולקים – סעיף 77 בנוסחו כיום מסמיך את המנהל למסות רווחים לא מחולקים של חברות מעטים שלא חולקו כאילו חולקו, הסעיף מעמיד שורת תנאים רחבה להחלת הסעיף ע"י המנהל אשר דורשות בדיקה פרטנית של מצבה העסקי של כל חברה לצורך החלת הסעיף, מה שמקשה על יישום הסעיף. בהקשר זה, מוצע להטיל מס בשיעור של 2% מדי שנה על רווחים שנצברו ולא חולקו כדיבידנדים לבעלי המניות מעבר לסכום שיהווה "כרית ביטחון".

"כרית הביטחון" תיקבע על פי הגבוה מבין שלושה קריטריונים: 

ממוצע ההוצאות המותרות בניכוי של החברה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה / סכום ההוצאות המותרות בשנת המס השוטפת - כגבוה מבניהם.

שווי הנכסים האקטיביים של החברה – כלומר עלות הנכסים בניכוי ניירות ערך, זכויות במקרקעין שאינן לשימוש עצמי, מזומנים ושווה מזומנים, מכשירי השקעה אחרים ועוד. בעיקר מדובר על נכסים שהשקעה בהם מייצרת ערך ריאלי למשק. כלומר – כל השקעה שמיועדת לייצור הכנסה פאסיבית – תוביל למס בגובה 2% מאותה השקעה או לחלוקת דיבידנד.

סכום מינימלי קבוע של 500,000 ₪. 

בתוך כך, מוצע, כי בשנה שבה נשחקו הרווחים הצבורים בשל חלוקת דיבידנד או בשל הפסדים בשיעור של 20% או יותר, לא יחול חיוב במס (מנגנון זה בא להגן על חברות הנקלעות לקשיים...)

הסעיף המוצע יוחל החל מתחילת 2025 ויחול גם על רווחים שנצברו לפני מועד התחולה. עם זאת, תינתן לחברות שנת מס אחת בה תוכל החברה לחלק דיבידנד ו/או לחילופין להשתמש ביתרת העודפים לצורך מימון הפעילות העסקית שלה והמיסוי יקבע בהתאם למאפייני החברה בתחילת 2026, לגבי רווחים שנצברו לפני 2025 יינתנו הוראות מעבר אשר יקלו על חלוקת הרווחים באופן מדורג.

נדגיש כי בניגוד לפרסומים קודמים, תזכיר החוק אינו כולל הוראת שעה לחלוקת דיבידנד.