החזון האימפריאליסטי של איראן גובה מאזרחיה מחיר יקר

‏

את סיפור התפתחותה של כלכלת איראן בשני העשורים האחרונים צריך אולי להתחיל עם קאסם סולימאני. בעיתונות הישראלית נכתב לא מעט על חיסולו של סולימאני בינואר 2020, אך פחות נכתב על פועלו והחזון האימפריאליסטי שלו לגבי המזרח התיכון.

סולימאני, שנולד ב־1957, היה בן למשפחת איכרים כפרית ענייה. כבר בגיל 12 החל לעבוד כפועל בניין. את שעות הפנאי בילה בהרמת משקולות במכוני כושר מקומיים. הוא התחתן בגיל צעיר, ונולדו לו חמישה ילדים.

לאחר המהפכה האיראנית ב־1979 הצטרף סולימאני למשמר מיליטנטי למחצה של תומכי המהפכה, שבהמשך סופח למשמרות המהפכה. הוא מונה למאמן של מגויסים חדשים והשתתף בקרבות מול בדלנים כורדים בעיר מהאבאד.

סולימאני השתתף ונפצע מספר פעמים במהלך מלחמת איראן עיראק. בתום המלחמה התמנה למפקד אוגדה שנלחמה במבריחי נשק וסמים שפרצו את הגבול המזרחי של איראן עם אפגניסטן ופקיסטן. בשנת 1997 מונה למפקד כוח קודס והיה אחראי על פעילות משמרות המהפכה מחוץ לגבולות איראן. באותן שנים תכננה איראן לפלוש לאפגניסטן כדי למגר את ראשי ארגון הטליבאן.

בימים שלאחר פיגועי 11 בספטמבר נפגשו בכירים אמריקאים ואיראנים כדי לדון בשיתוף פעולה אפשרי ביניהם. ואולם, בינואר 2002 כלל נשיא ארה”ב, ג’ורג’ ווקר בוש, את איראן כחברה ב”ציר הרשע”, ושיתוף הפעולה הגיע לקיצו.

סולימאני תמך בהתחלה בפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003, שכוונה בעיקר נגד סדאם חוסיין, אויבה הגדול של איראן. אך בהמשך הקים ותמך במיליציות שיעיות חמושות שביצעו פעולות טרור נגד כוחות אמריקאיים. קבוצות אלה צמחו במהירות והפכו לאתגר רציני ליציבות הממשל העיראקי שארה”ב ניסתה לעודד לאחר חיסול סדאם חוסיין. היחלשות ארגון דאעש בעקבות המלחמה מול ארה”ב סייעה לסולימאני לבסס את כוחותיו בעיראק.
 

סימפטום נוסף שמשקף את חוליה של הכלכלה האיראנית הוא יוקר המחיה המאמיר עקב היפר-אינפלציה חריפה שנמשכת כבר כשבע שנים. חלק משמעותי מכך נובע מחולשת המטבע המקומי שהתרסק בשנים האחרונות

'טבעת האש' תובעת מזומנים

המרד הערבי של 2011 (שזכה במערב לכינוי "אביב העמים הערבי") התאפיין בקריסת משטרים ברבות ממדינות ערב. המצב החדש סיפק לסולימאני את הבסיס לחזון האימפריאלסטי האיראני הגדול: יצוא המהפיכה האיסלאמית לכלל מדינות המזרח התיכון. הרעיון המרכזי היה לחמש ולתמוך כספית במיליציות פרו איראניות שיילחמו מול אויביה של איראן מחוץ לגבולותיה. איראן החלה אז לחמש ולממן בכבדות את ארגון חיזבאללה בלבנון, את המורדים החות’ים בתימן, והחלה לשתף פעולה עם ארגון חמאס הפלסטיני שפעל בעזה ובשטחי הגדה המערבית. במקביל הרחיבה איראן את אחיזתה בעיראק ובסוריה ואף סייעה לנשיא אסד במלחמתו במורדים.

אלו היו השנים שבהן גיבש סולימאני את אסטרטגיית “טבעת האש”: חימוש מימון ואימון לקבוצות מיליטנטיות מאורגנות נגד יריבותיה של איראן במרחב המזרח תיכוני – בעיקר סעודיה וישראל. המיליציות הללו נועדו הן להגנה על איראן (הרחקת אויבים משטחה) והן לצורך להתקפה.

במהלך 2017 גדלה החדירה האיראנית לסוריה וההתבססות הצבאית שלה בקרבת רמת הגולן. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה ספגה “אסטרטגיית הפרוקסיז” האיראנית מהלומה צבאית קשה.

המודיעין הישראלי גילה שסולימאני פועל להציב מאה אלף אנשי כוח קודס על גבול הקו הסגול בין סוריה וישראל. בתגובה פתח צה”ל, בפיקוד הרמטכ”ל דאז, גדי איזנקוט, בשורת תקיפות כדי להרוס את התשתית הצבאית של איראן בסוריה. חיל האוויר הישראלי ביצע מאות גיחות תקיפה (במבצע שכונה “בית הקלפים”), והשמיד חלק ניכר מהתשתית הצבאית של איראן על אדמת סוריה. השקעה כספית וארגונית יקרה שסולימאני פיקח עליה במשך שנים ירדה לטמיון.
 

בימים שלאחר פיגועי 11 בספטמבר נפגשו בכירים אמריקאים ואיראנים כדי לדון בשיתוף פעולה אפשרי ביניהם

מזוודות עם דולרים למשלחת חמאס

מנהיג ומייסד חמאס, השייח’ יאסין, התנגד לשיתוף פעולה עם איראן השיעית. אך לאחר מותו נקלע הארגון למשבר, ומנהיגיו הסכימו לחזק את הקשר עם האיראנים. כוח קודס, בפיקוד סולימאני, היה האחראי העיקרי על אספקת נשק לארגוני הטרור ברצועת עזה ואימן מחבלים של חמאס והג’יהאד האסלאמי באיראן עצמה.

* * *

מחמוד א־זהאר, שר החוץ לשעבר ובכיר של הנהגת חמאס, אמר בינואר 2019 בראיון לרשת אל־עאלם: "בפגישה עם קאסם סולימאני ב־2006 בטהראן, הסברתי לו על הבעיות של תושבי עזה. חאג' קאסם הגיב מיד לבקשתנו. למחרת הפגישה המתינו לנו בשדה התעופה 22 מיליון דולר במזוודות. הסכום היה אמור להיות גבוה יותר, אבל במשלחת של חמאס היו 9 אנשים ולא יכולנו לסחוב יותר מזה. לכל מזוודה הייתה קיבולת של 40 קילו".

בעידודו של סולימאני, שלחה איראן כסף ונשק רב למיליציות שלה ברחבי המזרח התיכון, במטרה לבצר את “טבעת האש” סביב ישראל ולאיים על המדינות הסוניות, ובמיוחד על סעודיה, שהתחרתה מולה על ההגמוניה בעולם הערבי ונחשבה בת ברית של ארה”ב.

סולימאני לא זכה לראות את חזונו מגיע לכדי מימוש. לאחר שארה"ב יצאה מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, חלה הסלמה חריפה בעימות הישיר בין איראן לארה”ב. ב־3 בינואר 2020 נהרג סולימאני בתקיפה אווירית אמריקנית בעת שנסע עם שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. מחלקת ההגנה של ארצות הברית הודיעה כי המבצע לחיסולו נערך בהוראת הנשיא, דונלד טראמפ.

חזונו של סולימאני עלה כאמור כסף רב לאיראן. כיום, לאחר המכות הקשות שהנחיתה ישראל על חמאס וחיזבאללה, והנוכחות האמריקאית המוגברת סביב תימן ובמפרץ הפרסי מעלות שאלות על מידת ההצלחה והכדאיות של חזון "טבעת האש".

באיראן שסובלת ממשבר כלכלי קשה נשמעים לא מעט קולות שקוראים להשקיע את הכסף בתוך המדינה במקום במיליציות שנמצאות אלפי קילומטרים מטהרן. איראן אמנם רחוקה מלסגת מהחזון האימפריאליסטי שלה, אבל הכלכלה החולה שלה עלולה להתקשות במימון שלל הפרוקסיז שלה במזרח התיכון.
 

ב־2015 חתמו מנהיגי ארה"ב ומדינות אירופה הגדולות על הסכם פיקוח כולל על תכנית הגרעין האיראני והסירו את רוב הסנקציות שהוטלו עליה קודם לכן. כתוצאה מכך קפצה תוך שנתיים תפוקת הנפט של איראן בכמיליון חביות נפט ליום לרמה של 4 מיליון חביות ביום

תכנית הגרעין וכוחן של סנקציות כלכליות

המדיניות האימפריאליסטית של איראן הובילה אותה לקדם גם את פרויקט הגרעין הצבאי, שנועד לשלוש מטרות עיקריות:

הראשונה: הגנה על המשטר האיסלאמי מפני התערבות מבחוץ. הניסיון של צפון קוריאה מלמד שכאשר למשטר עוין יש נשק גרעיני המעצמות הגדולות נמנעות מלתקוף אותו.

השנייה: ביסוס הגמוניה איראנית בכל אזור המפרץ הפרסי. תחת המטריה הגרעינית יהיה קל יותר לאיראן להשתלט על שכנותיה בחריין וסעודיה באמצעות עידוד גורמים שיעים אצלן.

השלישית: סחיטה באיומים. באמצעות הגרעין יכולה איראן להרתיע מדינות כמו ארצות הברית וישראל להימנע ממהלכים מדיניים או צבאיים באזור (כדוגמת הקמת קואליציה סונית שישראל חלק ממנה). ייתכן שההתקרבות שנרשמה באחרונה בין סעודיה ואיראן נובעת בחלקה מהחשש הגובר של סעודיה מפני איראן. לפני התקיפה הישראלית באיראן, שיגרה טהרן איומים מפורשים לסעודיה וירדן לבל ירשו למטוסים ישראליים לעבור מעל שטחן בדרכם לתקוף באיראן. היא איימה כי אם ישראל תפגע במתקני נפט בשטחה, היא תגיב בתקיפת מתקני נפט בסעודיה ובאיחוד האמירויות. זו אחת הסיבות שבגללן לחץ הממשל האמריקאי על ישראל להימנע מתקיפה שכזו, וביקש להתמקד במטרות צבאיות בלבד.

איראן נחשבת היום למדינת סף גרעינית ויש לכך משמעויות מדיניות וצבאיות כבדות משקל. אבל מבחינה כלכלית תוכנית הגרעין פגעה בה באופן קשה.

FREEPIK.COM

 

ב־2015 חתמו מנהיגי ארה”ב ומדינות אירופה הגדולות על הסכם פיקוח כולל על תכנית הגרעין האיראני והסירו את רוב הסנקציות שהוטלו עליה קודם לכן. כתוצאה מכך קפצה תוך שנתיים תפוקת הנפט של איראן בכמיליון חביות נפט ליום לרמה של 4 מיליון חביות ביום.

ואולם שלוש שנים לאחר מכן החליט נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לסגת מהסכם הגרעין. הוא עשה זאת בין השאר בעקבות הפרות חמורות של איראן ובעידוד מאסיבי מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. כתוצאה מכך צנחה שוב תפוקת הנפט של איראן תוך שנתיים ל־2 מיליון חביות נפט בלבד. באחרונה חזרה התפוקה שלה לכ־3 מיליון חביות ביום.

את התוצאות של הסנקציות האמריקאיות והירידה בתפוקת הנפט ניתן לראות היטב בתמ”ג האיראני שצנח בכ־55% תוך 7 שנים - מרמה של כ־650 מיליארד דולר ב־2012 ל־280 מיליארד דולר ב־2019. ב־2020, שנת פריצת מגפת הקורונה, נרשמה ירידה נוספת בתמ”ג ל־240 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונות נרשמה אמנם התאוששות מסוימת, גם בגלל העלייה החדה במחירי הנפט לאחר שנות המגפה, וגם בגלל שסין החלה לקנות מאיראן נפט למורת רוחן של מדינות המערב. התמ”ג של איראן ב־2023 עמד על כ־400 מיליארד דולר. הוא עדיין נמוך בכ־40% לעומת רמתו לפני 12 שנים.

סין אמנם מספקת פתרון חלקי לנפט האיראני שאינו יכול להימכר במדינות המערב. אולם היא מנצלת את חולשתה ומצוקתה של איראן ומקבלת ממנה הנחה של כ־25%-30% על מחיר השוק של הנפט.
 

נשיא איראן החדש, מסעוד פזכשיאן שנחשב לרפורמיסט, אומנם ניסה באחרונה לקרוץ למדינות המערב ואותת שיהיה מוכן לדון בהסכם גרעין חדש. אלא שבינתיים הקולות השמרניים באיראן, אלו שגם לוחצים להגיב על התקיפה הישראלית מסוף אוקטובר, גוברים

מעצמת אנרגיה בלי חשמל

אחת התופעות המפתיעות שמדגימות את מצוקתה הכלכלית של איראן הינה העובדה שעל אף שמדובר במעצמת אנרגיה, תושבי איראן עצמה סובלים ממחסור חמור בחשמל.

במהלך החודש האחרון, התפרסמו ידיעות לפיהן מיליוני תושבים בטהראן ובמחוזות נוספים נאלצים להתמודד עם הפסקות חשמל יזומות של שעתיים מדי יום. ההפסקות, המתבצעות בשעות העומס בין תשע בבוקר לחמש אחר הצהריים, מקיפות אזורים נרחבים במדינה, כולל הבירה טהראן, העיר הקדושה קום, מחוז כרמאן בדרום-מזרח וארדביל בצפון.

המשבר החמור נובע ממחסור קריטי בדלקים להפעלת תחנות הכוח. באחרונה הושבתו באיראן שלוש תחנות כוח מרכזיות – באראק, איספהאן וכראג', ונוצר אצלה מחסור חמור באספקת חשמל.
 

אחת התופעות המפתיעות שמדגימות את מצוקתה הכלכלית של איראן הינה העובדה שעל אף שמדובר במעצמת אנרגיה, תושבי איראן עצמה סובלים ממחסור חמור בחשמל

אינפלציה של 30% בשנה, כל שנה

סימפטום נוסף שמשקף את חוליה של הכלכלה האיראנית הוא יוקר המחיה המאמיר עקב היפר־אינפלציה חריפה שנמשכת כבר כשבע שנים. חלק משמעותי מכך נובע מחולשת המטבע המקומי שהתרסק בשנים האחרונות. מאז יציאתה של ארה"ב מהסכם הגרעין בשנת 2018 צנח הריאל האיראני בכ־94%. בינואר 2018 שוויו של דולר אמריקאי אחד היה כ־4,500 ריאל. כיום דולר אמריקאי אחד קונה כ־70,000 ריאל.

המשמעות של פיחות דרסטי כזה – שמייקר כמובן את כל מוצרי היבוא ומחליש את כוח הקניה של הציבור - היא רק אחת: אינפלציה של עשרות אחוזים בשנה. בגרף המצורף כאן ניתן לראות שהאינפלציה הממוצעת באיראן ב־7 השנים האחרונות (2018-2024) נעה סביב 30% בשנה, עם כמה 'פיקים' לכיוון ה־50%.

חולשת הכלכלה האיראנית ויוקר המחיה המאמיר לא נעלמים כמובן מעיניהם של אזרחי איראן. רבים מהם היו מעוניינים לראות את המשטר מטפל בבעיות הכלכליות שלהם במקום להתעסק עם חלומות אימפריאליסטים ומיליטריסטיים.

למרבה הצער, תיאוקרטיות דתיות לא פועלות תמיד לפי הגיון כלכלי. הן מעדיפות לטפח אצל ההמונים התלהבות באמצעות דרשות דתיות לוחמניות.

נשיא איראן החדש, מסעוד פזכשיאן, שנחשב לרפורמיסט, אומנם ניסה באחרונה לקרוץ למדינות המערב ואותת שיהיה מוכן לדון בהסכם גרעין חדש. אלא שבינתיים הקולות השמרניים באיראן, אלו שגם לוחצים להגיב על התקיפה הישראלית מסוף אוקטובר, גוברים. באווירה שכזו קצת קשה לראות את איראן עושה את הצעדים המתבקשים כדי להסיר מעצמה את הסנקציות של ארה"ב, שעלולות להתרחב אף יותר עם היכנסו של טראמפ בינואר הקרוב לבית הלבן. בריאותה הרופפת של כלכלת איראן שגורמת ללחצים פנימיים חזקים על המשטר האיסלאמי, היא אולי נקודת העידוד העיקרית שיכולה ישראל לשאוב מהעימות המתמשך והמתעצם מולה.