אובאמה משדר לחץ – הפוליטיקה האמריקאית עלולה לשתק את שירות החוב

בעוד שהעולם הכלכלי נושא עיניו ליוון ולאישור תוכנית הצנע, הנשיא האמריקני, באקט מסוים של לחץ, קיים ביום רביעי האחרון מסיבת עיתונאים.

במסיבה, הזהיר אובאמה את השומעים מפני "תוצאות חמורות", אם הכלכלה האמריקאית תיעצר עקב כישלון של הקונגרס לאשר לממשל להגדיל את  תקרת ההלוואות.

מסיבת העיתונאים נערכה על פני שעה שלמה, פרק זמן ארוך למדי, ביחס לאירועים דומים בעבר. במסיבה קרא הנשיא לרפובליקנים לתמוך במהלכים מפחיתי גירעון, שאינם פופולאריים מבחינתם. בין השאר, קרא הנשיא להעלאת שיעור המס למיליונרים ולמיליארדרים, חברות נפט ולחברות שבבעלותן מטוס סילון (בקיצור לתומכי הרפובליקנים).
מעל לכל, ביקש אובאמה כי הקונגרס יאשר הגדלת תקרת החוב מהרמה הנוכחית של 14.3 טריליון דולר.

הרפובליקנים, מצידם טוענים כי לא לריק הם זכו ברוב בבית הנבחרים בנובמבר האחרון וזו הרי ההוכחה כי דרכו של הנשיא המכהן נכשלה. הרפובליקנים דורשים קיצוצי תקציב בהיקף של 4 טריליון דולר בעשור הקרוב, ללא העלאת המסים. לדבר זה הנשיא לא מוכן. הוא מעדיף לנקוט בגישה של העלאת מסים.

מדבריו של אובאמה עולה כי על העניין להיסגר עד ה-2 לאוגוסט. אם לא כן, הסבירות לאירוע של חדלות פירעון בארה"ב יעלה משמעותית. הלכה למעשה, אם לא תועלה מסגרת החוב בארה"ב, ייאלץ משרד האוצר להשתמש בתזרים המזומנים שלו בכדי לשלם חובות ולא יוכל לגייס הון למטרה זו.

לעת עתה, עדיין נראה הדבר כמשבר פוליטי, אולם עד מהרה הוא יעלה מדרגה לכדי משבר פיננסי, אם הנשיא לא ימצא דרך לדבר אל ליבם של הרפובליקנים.

אולי בכדי למנוע מהדבר מלהתרחב למימדים לא צפויים, יצאה ביום ה' קריאה של קרן המטבע הבינלאומית, ה-IMF, לפיה על המשק האמריקאי להעלות במהרה את מגבלת הגירעון. לדעת כלכלני הקרן, אם לא יעשה כן, עלול גל הדף חמור ביותר לפגוע בשוקי ההון.

הזעזוע יבוא בדמות עלייה של הריביות וגם בהפחתת דירוג החוב של ארה"ב. לכך, תהיה השפעה שלילית וברורה על המשק האמריקאי, אשר גם כך סובל בחודשים האחרונים מירידה באופטימיות בכל האמור לתחזיות הצמיחה.

נסכם את העניין באופן הבא. כמעט כולם מסכימים כי יש להעלות את תקרת הגירעון ואפילו באופן מיידי. הבעיה היא שישנן דרישות מוקדמות לכך וכאן התהום היא עמוקה...

המאקרו מחזיר את הצבע ללחיים. איגרות החוב משלמות את המחיר.
בשבוע המסחר האחרון נקטע חדות רצף עליות השערים באיגרות החוב.
הסיבות לירידות השערים היו נתוני מאקרו טובים מהצפוי. מעל לכל, חייבים לציין כי חלק מהאינדיקטורים היה חלש מהצפי, אולם ההפתעה לרעה הייתה קלה למדי, לעומת העוצמה שהפגינו האינדיקטורים שהפתיעו לטובה.

כך, מבין האינדיקטורים שהפתיעו לחיוב נציין את:

(1) מדד מחירי ה-PCE, אשר מהווה זווית נוספת לאינפלציה עלה ב-0.3%, לעומת הערכת השוק למדד של 0.2% בלבד.

(2) מספר הבתים אשר הנמצא בתהליך רכישה עלה בחודש מאי ב-8.2% לעומת רמתו בחודש אפריל. כל זאת, לעומת צפי לכדי התרחבות של 3% בחודש אפריל.

(3) מדד מנהלי הרכש של שיקגו (סוג של אינדיקטור מוביל) הגיע ביוני לרמה של 61.1 נק', לעומת צפי לכדי 54.0 נק', שהיא ירידה לעומת רמת מאי, 56.6 נק'. כלומר, כאן ההפתעה הייתה משמעותית. בעוד שהשוק ציפה להידרדרות, נרשמה התרחבות, ואף חדה למדי.

(4) מדד ה-ISM היצרני, עלה ל-55.3 נק' ביוני, לעומת 53.5 נק' בחודש מאי. גם כאן ההפתעה הייתה בכיוון. כלומר, בעוד שהשוק ציפה להידרדרות לרמה של 53.5 נק', בדיעבד נרשמה התרחבות.

האינדיקטורים החיוביים, שדרך אגב תואמים לדעתנו שהמשק האמריקאי לא צפוי להתפרק, הביאו לכדי כך שנרשמה תנועה משמעותית בכל האמור להערכת השוק לגבי תווי ריבית ה-FOMC. כך לדוגמא, בעוד שבשבוע שעבר הערכות השוק לגבי מועד העלאת הריבית ל-0.5% עמדו על חודש ינואר 2013, כעת הן נעו אחורה לכדי ספטמבר 2014. כלומר, התקרבו ב-4 חודשים (ראו תרשים בעמוד האינדיקטורים).

בהשפעת הדיווחים הללו, ה-UST לטווח של 10 שנים רשמה הפסד הון חד למדי של 2.7%, כאשר התשואה לפדיון עולה לרמה של 3.183%, הגבוהה ב-32 נ"ב, לעומת רמתה לפני שבוע.
ה-UST לשנתיים רשמה הפסד הון של 14 נ"ב ונסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 0.472%

גם בשוק האירופי נרשמו הפסדי הון בקרב איגרות החוב החזקות. כך לדוגמא, איגרת החוב של ממשלת גרמניה, המיועדת להיפדות בעוד 10 שנים נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 3.031%, הגבוהה ב-20 נ"ב מהרמה בה הייתה לפני 5 ימים. מנגד, דווקא האג"ח של ספרד לטווח זהה רשמה רווח הון כאשר היא נסחרת בתשואה לפדיון של 5.343%, הנמוכה ב-32 נ"ב מהרמה בה הייתה לפני 5 ימים – חיובי ביותר.

גם לאחר שבוע זה אנו עדיין נוקטים גישה שלילית בכל האמור למחירי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ומצפים לירידות שערים בחודשים הקרובים.

ריביות ואגרות חוב - אינדיקטורים נבחרים

מניות

• הקשר שבין סיכון לסיכוי התרופף במידה בשנה שחלפה.
• זו התוצאה של עליית ההשפעה של גורמים פנימיים (מקומיים) על שוק המניות.
•  לפיכך, ישנה עדיפות להשקעה בתיק השוק.

שוקי מניות מתעתעים

בסקירה הנוכחית בחרנו להתבונן על רכיבי הסיכון והתשואה בשוקי מניות נבחרים בשנה האחרונה, במיוחד על רקע העובדה שמראשית השנה שוקי המניות לא היו מתגמלים יתר על המידה, לעומת תשואות נאות למדי לאורך 12 החודשים האחרונים.

מספר גורמים, אשר חלקם בלתי צפויים, כמו התסיסה במזרח התיכון או אסון הטבע ביפן הביאו לכדי עדכון לפי מטה לתחזיות הצמיחה בעולם ובהתאם לרוח חזיתית לשוקי המניות.
מעבר לכך, ייתכן כי גם העובדה שהשווקים רשמו בשנים 2009 ו-2010 תשואות מרשימות מאוד השפיעו על השווקים לכדי חולשה, תוך רצון של המשקיעים לממש אחזקות בשוק.

אחת הבעיות של ההשקעה ב-12 החודשים האחרונים היא שלא הייתה הבחנה ברורה בין מימד הסיכון למימד התשואה. כך לדוגמא, אוסטרליה ויפן הניבו תשואה נומינלית דומה, של כ-9%, אך התאפיינו בסטיית תקן שונה לחלוטין, כ-11% באוסטרליה וכ-19% ביפן. תמונה הפוכה התרחשה מניות הטכנולוגיה, ה-Nasdaq לבין שוק המניות של ברזיל. שני המדדים התאפיינו בסטיית תקן של כ-13%. עם זאת, מניות הטכנולוגיה רשמו עלייה של כ-30% בעוד שהמניות הברזילאיות טיפסו ב-2% בלבד.

באופן בסיסי, השווקים אשר גילמו את יחס הסיכוי\סיכון ההולם ביותר היו: קנדה, ישראל ואמריקה הלטינית. שווקים שבלטו לחיוב והתאפיינו בתשואה עודפת ביחס לסיכון היו המניות האמריקאיות (S&P 500, Nasdaq) שוק המניות הרוסי ומדד המניות של מזרח אירופה. לשלילה (סיכון גבוה ביחס לסיכוי) נציין את השוק היפני, הסיני, הברזילאי והשוויצרי.

התפתחויות אלו של בקרב מדדי המניות המרכזיים בעולם מצביעות על כך שרמת המתאם בין שוקי המניות היא נמוכה (באופן יחסי) וזו נובעת מכך ששוקי המניות מושפעי מגורמים פנימיים (ריבית, אינפלציה, אסון טבע) ופחות מגורמים עולמיים כמו שוק המניות האמריקאי.

לאור זאת, בראיה להשקעות להמשך השנה, לשונאי סיכון, ישנה עדיפות להשקעה בתיק השוק, במדד MSCI world index, על פני רכישה של שווקים פרטניים.
יתר על כן, אנו מעדיפים את השווקים המפותחים, עם דגש על ארה"ב על פני המתעוררים ה"סובלים" ממדיניות מאקרו כלכלית אנטי-מחזורית.

נכתב ע''י רון אייכל,
מיטב בית השקעות