אי-היציבות הפוליטית בצרפת, שהגיעה לשיאה עם נפילתה של ממשלת ברנייה, שלחה גלים של הלם לאורכה של הכלכלה הצרפתית. המבוי הסתום התקציבי, יחד עם העלייה בחוב הציבורי וביצועי שוק חלשים, מציבים אתגרים קריטיים – כמו גם הזדמנויות פוטנציאליות – למשקיעים ישראלים המבקשים להתמודד עם הטלטלה הזו.
הקיפאון הפוליטי נובע מהרכבו של בית הנבחרים הצרפתי המחולק בין השמאל הקיצוני – "החזית העממית החדשה (NFP), והימין הקיצוני – "האסיפה הלאומית" (RN), וגוש מרכזי". התקציב שהציע רה"מ, מישל ברנייה, שנועד לקצץ 40 מיליארד אירו בהוצאות ציבוריות ולהעלות 20 מיליארד אירו במיסים, נדחה על ידי שני הקצוות והביא למבוי סתום ולהפלת הממשלה. חוסר היכולת לפזר את האספה הלאומית עד אמצע שנת 2025 מגביר את אי-הוודאות, ומשאיר את המשקיעים מול תקופה ממושכת של חוסר יציבות ומספר תרחישים אפשריים הנעים מהתפטרות הנשיא מקרון ועד לעלייתה האפשרית של מרין לה פן - תרחישים שעשויים לשנות באופן דרמטי את מדיניות הכלכלה בצרפת ואת אמון המשקיעים בה.
הנתונים הכלכליים מדגישים עוד יותר את חומרת המצב. הגירעון הציבורי של צרפת צפוי להגיע ל-6.1%- מהתמ"ג ב-2024, והחוב הציבורי יעלה ל-113% מהתמ"ג – מהגבוהים באירופה. לשם השוואה, ממוצע החוב הציבורי באיחוד האירופי עומד על 84%, ובגרמניה רק על 65%. חוסר האיזון הפיסקלי הזה מוחרף על ידי הוצאות ציבוריות המהוות 57% מהתמ"ג – הרבה מעבר לממוצע האירופי של 49% ול-41% בלבד בישראל.
אמון המשקיעים נסדק. אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים בצרפת מניבות כיום תשואה של כ - 2.9%, שהינה גבוהה יותר מ-2.75% בספרד, ומשקפות גם את הפער המתרחב עם האג"ח הגרמניות.
סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה לאחרונה את הדירוג של צרפת מ – Aa2 ל – Aa3 ובמקביל, גם שווקי המניות משקפים את האתגרים הללו. מדד CAC 40 הצרפתי מפגר אחרי המדדים האירופאים האחרים, עם ירידה של 4.4% מאז יוני 2024, לעומת עלייה של 10.3% במדד DAX הגרמני. מגמה זו, שמודגמת בסיסמה "כל דבר חוץ מצרפת", מדגישה הסתייגות רחבה של המשקיעים מנכסים צרפתיים בלי קשר לנכסי הבסיס. לדוגמה, LVMH, שמפיקה רק 8% מהכנסותיה מצרפת, רשמה ירידה של 16% במניותיה מאז יוני.
עבור משקיעים ישראלים, המצב הזה מציג פרדוקס. בעוד שהמשבר הפוליטי יוצר סיכונים משמעותיים, הוא גם הוריד את השווי של מגזרים מרכזיים כמו מוצרי יוקרה, תעשייה ואנרגיה נקייה. תנאים אלו יוצרים נקודות כניסה פוטנציאליות עבור משקיעים לטווח ארוך.
צרכי ההלוואות של צרפת מחריפים את האתגרים. המדינה חייבת ללוות למעלה מ-300 מיליארד אירו ב-2025, שיא באירופה. תשואות עולות יגדילו את עלויות ההלוואות, וישפיעו על שוקי החוב התאגידי והממשלתי כאחד. עם זאת, מגזרים מסוימים מראים עמידות. שוק מוצרי היוקרה, התלוי במידה רבה במכירות בינלאומיות, עשוי להתאושש עם התאוששות הביקוש הצרכני בסין ובארה"ב. באותו אופן, תעשיות הנהנות מהמעבר של אירופה לאנרגיה ירוקה נשארות אטרקטיביות. יתר על כן, שינויים גיאופוליטיים עשויים למלא תפקיד מייצב. המשבר בצרפת עשוי לעודד את גרמניה והאיחוד האירופי להקל על מגבלות פיסקליות, ובכך דווקא להמריץ את הביקוש לייצוא צרפתי. הנפקת אג"ח אירופית משותפת למימון טכנולוגיה או ביטחון יכולה גם היא להזרים יציבות נחוצה.
אם לשפוט על פי ההיסטוריה, לצרפת ניסיון חיובי של התמודדות עם משברים בעבר – ב-1958, 1968 ו-1981 – כשהיא מכולם היא יצאה מחוזקת. עם זאת, הכלכלה הגלובלית של ימינו דורשת נקיטת פעולות מהירות והחלטיות יותר. האתגר של צרפת טמון באיזון בין משמעת פיסקלית ליציבות חברתית תוך שיקום אמון המשקיעים.
עבור משקיעים ישראלים, המשבר הזה מדגיש את החשיבות של גיוון אסטרטגי וגישה ממושמעת. התמקדות בנכסי בסיס, חיפוש אג"ח תאגידיות איכותיות ומניות במגזרים עמידים, וגידור מפני תנודתיות אירופית עם חשיפה לשווקים בארה"ב ובשוויץ הן אסטרטגיות נבונות.
אנו מאמינים בעמידות ארוכת הטווח של הכלכלה הצרפתית. בעוד זהירות נדרשת בטווח הקצר, כוח העבודה המיומן של צרפת, החברות הגלובליות שלה והמסגרת המוסדית החזקה שלה מספקים בסיס להתאוששות. עבור אלה המוכנים להתמודד עם הסיכונים, משבר זה עשוי להציג הזדמנויות ייחודיות לנצל נכסים בתת-ערך ולנצל את הדינמיקה המשתנה באירופה.

ניר ישעיה, צילום: אלעד מלכה


