האם סוף למקור הזיהום מהגדולים במדינה - מפרץ חיפה, בתי הזיקוק, והמפעלים?

אחד האזורים המזהמים במדינה במשך עשרות שנים, בתי הזיקוק והמפעלים במפרץ חיפה, לכאורה בדרך להתפנות סוף סוף ואולי לשים סוף לסבל התושבים ולבריאותם.

בהודעה דרמטית שפרסם אגף התכנון ברמ"י - רשות מקרקעי ישראל בשבוע שעבר, מפורטת תוכנית ענק לבנייה למגורים, עם מעל 100,000 יח"ד, שייבנו באזור המפרץ שיפונה.

בהודעת רמ"י נכתב כי נבחרה חלופה מועדפת לתוכנית "תמ"א 75-שער המפרץ" שקידמה רשות מקרקעי ישראל בחיפה, לאחר שועדת העורכים לפיתוח מפרץ חיפה אישרה את החלופה העקרונית המועדפת לתמ"א/75 שמובילה רמ"י לקידום ופיתוח מפרץ חיפה. 

בשלב זה עושה רושם שהתוכנית קצת יומרנית, בכל מה שקשור לפינוי אחד המפגעים הגדולים במדינה, שקיים כבר קרוב ל-100 שנה. במיוחד בקצב שבו מתנהלים תהליכים במדינה, בוודאי בכל הקשור לפינוי שטח מזוהם עם כל המשמעויות הכרוכות בכך.

4 מתחמי ענק בשטח של כ- 30,000  דונם - "עיר חובקת טבע"

החלופה לתמ"א 75 תתבצע  ב-4 מתחמים בשטח של כ-30,000 דונם והיא כוללת כ-100,000 יח"ד, כ-3,000 חדרי אירוח (מלונאות), כ-15,000,000 מ"ר שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה לצד פארק מטרופוליני ושטחים פתוחים.

במסגרת הדיון שנערך ב-19.12.24 הוצגו, על ידי צוות התכנון של רמ"י, 4 תוכניות מפורטות לתמ"א/75, המתמקדות במתחמים בשטח המפעלים וסביבתם במפרץ חיפה. "תמ"א/75 מתמקדת בפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ושיפור איכות חייהם של תושבי חיפה והקריות ממפעלים מזהמים ומיצובו כשער הכניסה של מטרופולין הצפון של ישראל", כך נכתב בהודעה של רמ"י.. בתוך כך, התוכניות שאושרו כוללות פיתוח מרחב אורבני חדשני המחבר את חיפה והקריות, הנגשת העיר לים ועירוב שימושים לאורך שדרות עם תחבורה ציבורית. המרחב מתוכנן כידידותי להולכי רגל ואופניים לצד מוקדי מסחר ותעסוקה.

התוכניות למתחמים מתמקדות בהפיכת המרחב ל"עיר חובקת טבע", יצירת כלכלה מעגלית בדגש על הגנת הסביבה, מערכות אקולוגיות ושיפור איכות החיים של תושבי חיפה והקריות. במסגרת התוכנית הוצג תכנון מפורט המשלב אינטנסיביות עירונית ועירוב שימושים לצד מתחמי תעסוקה, רשת שטחים פתוחים המשלבת את הנחלים גדורה, ציפורי, והקישון כציר נופש, ספורט ושיט הפרוש לאורכה של חיפה.

מתחם 1

המתחם הצפוני ביותר בתוכנית בהיקף של כ-3,000 דונם וכולל את מרבית רצועת החוף. בתוכנית, חוות המיכלים ואזור להתחדשות עירונית בקרית אתא וקרית חיים.

ממשק העיר עם הים: עקרון מרכזי בתכנון המתחם הינו יצירת ממשק וקישוריות בין התחום הימי אל תוך המרקם העירוני ושכונות המגורים. הוצג כי על מנת ליישם עיקרון זה באזור בו קיימת כיום חוות מיכלי הנפט ועד לציר חלוצי התעשייה העתידי, כאשר התכנון מציע 3 רצועות "ירוקות" בכיוון מערב-מזרח, המהוות "מרווחי נשימה" בין 4 רצועות בינוי אינטנסיבי.

מתחם 2 

כולל את כל ציר מרכז המטרופולין בעירוב שימושים אינטנסיבי בשדרות חלוצי התעשייה מרצועת החוף ועד לצומת יגור. עקרונות התכנון במתחם כעיר חובקת טבע-שמירה על השטחים הפתוחים, רשת ירוקה- כחולה- שילוב מוקדי מים ושטחים פתוחים במרקם העירוני, שדרות חלוצי התעשייה-השדרה הראשית המחברת את הפארק המטרופוליני מצומת יגור ועד לים.

מתחם 3

במרכז התוכנית בהיקף של כ- 5,300 דונם המשיק למתחם-מדרום, למתחם - ממזרח ולשדה התעופה-מצפון. המתחם כולל כיום, בין היתר, את שטחי בז"ן, המתחמים "סדנאות אפרים" וחוצות המפרץ וכן מסוף המטענים. בהמשך להחלטת ממשלה, שטחי בז"ן יפונו בעתיד ובמקומן מוצעות חלופות המשלבות  תעסוקה רכה" בדפנות המתחם, כגון: משרגים, מלאכות ותעשיות עתירות ידע וריכוז תעשיות כבדות במרכזו.

מתחם 4 

משיק למתחם 3 מצפון-מזרח וכולל בין היתר, את אזור נחל סעדיה, חלקו הארי של רח' ההסתדרות, שטחים מצפון-מזרח לכביש, ובהם הפארק המטרופוליני וכן שטחים מצפון ליגור. עקרונות התכנון כוללים, בין היתר, שמירה על תפקוד הנחלים וערכי הטבע בסביבתם, אופן מימוש ומיקום מעברים ומסדרונות אקולוגיים, פיתוח פארק מטרופוליני, יצירת קישוריות בין הבינוי לשטחים הפתוחים, יצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות, הקמת פארק לוגיסטי, ויצירת שער כניסה דרומי בצומת יגור

התוכניות המפורטות ל-4 המתחמים, כוללות כ-100,000 יח"ד למגורים, כ-3,000 חדרי מלון, כ-15,000,000 מ"ר שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה, כ-6,500 דונם פארק מטרופוליני וכ-4,000 דונם שטחים פתוחים.

בעיות קריטיות שעלולות לעכב את הפרויקט השאפתני

מציאת יעד חילופי למפעלים ובתי הזיקוק במפרץ- נכון לעכשיו וזה אולי נישמע מוזר אך לא ממש מפתיע, לא מצויין בתוכנית הנ"ל או בתוכניות העוסקות בנושא, מתי ולהיכן יועברו המפעלים והתעשיות במפרץ, שהתוכנית בנויה על פינויים מהאזור כבסיס לכל היתכנות ליישום החלופה לתמ"א 75 לפיתוח המפרץ.

אמנם יש "תאריכי יעד" לביצוע הפינוי בשנים 2028- 2029 אך ללא תוכנית פינוי בלו"ז ברור ומחייב עם מינוי אחראים לביצוע, לבנות על תאריך פינוי "כללי" למפעלים  והתעשיות הכבדות במפרץ חיפה, לא מציאותי.

חשוב לזכור כי מדובר בתהליך מורכב מאוד של פירוק התשתיות הקיימות, בתי זיקוק ומפעלים פטרו כימיים, במקביל להפסקת הפעילות במפרץ, והעברתם למקום החליפי שנכון לעכשיו כאמור לא ידוע.

טיפול בקרקע לטיהור הזיהום לוקח שנים בעלות של מיליארדים

בישראל יש לא מעט קרקעות מזוהמות כתוצאה ממיקום מפעלים ותעשיות מזהמות על אותם קרקעות במשך שנים רבות, כמו מפעלי התע"ש.

אזור המפרץ ובתי הזיקוק מככב כבר שנים כאזור זיהום אוויר בעיקר, אך כשמדובר בפינוי לצורך הקמת אזורי מגורים וכיו"ב, יש משמעות דרמטית לטיהור הקרקע המזוהמת, מדלקים וחומרים כימיים שחלחלו לאדמה במהלך השנים כתוצאה מהפעילות השוטפת של התעשיות.

מדובר בתהליכים מורכבים מאוד ממושכים במשך שנים, ובעיקר יקרים מאוד, עד לאישור שהקרקע מטוהרת וניתן לבנות אזורי מגורים על אותה אדמה.

המשרד להגנת הסביבה  מפרסם מפה למיקום "זיהומי קרקע ברחבי ישראל", (כיום אגב מדובר במעל 2,200 אתרים), כדי להמחיש את חומרת ומורכבות הבעיה, בחרנו במפעל "גדיב" העוסק בתעשיות פטרוכימיות במפרץ השייך לבז"ן, אגב "גדיב" נקנס במיליוני שקלים בשנים האחרונות, ובשנת 23 המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי בסך של 2,895,990 שקל על חברת "גדיב תעשיות פטרוכימיה" של קבוצת בז"ן, בגין אירוע זיהום ים וקרקע כתוצאה מרשלנות בתחזוקת צנרת הולכת חומרים מסוכנים במסוף הכימיקלים הצפוני של נמל חיפה, בניגוד לדרישות המשרד בהיתר הרעלים ובניגוד לחוק החומרים המסוכנים. 

בדקנו השבוע מה קורה עם המפעל,באתר של המשרד להגנת הסביבה במפת "זיהומי הקרקע בישראל" ומסתבר שלמרות שכבר בשנת 2020 "הוכח זיהום כתוצאה מפעילות כימית" כך נכתב לגבי "גדיב", עדיין גם בשנת 2024 הטיפול "טרם הסתיים", (מצ"ב).

וזו דוגמה אחת בלבד לתהליך הארוך והיקר שיתחיל רק לאחר פינוי המפעלים  בטיהור והכשרת הקרקע למגורים.

(מצ"ב: תרשימים מאתר "המשרד להגנת הסביבה- מפת הקרקעות המזוהמות בישראל")