המדד הישראלי שעקף את מדד S&P500 בתשואות - סיכום שנה

‏

משקיעי חוץ מכרו מניות בחודשים ינואר עד יוני, אך עם השינוי בסנטימנט, בחודשים יולי עד דצמבר חזרו לרכוש מניות בארץ. 

נרשמה עלייה במחזורי המסחר היומיים הממוצעים בכל השווקים.

תשואות בולטות במיוחד נרשמו במדדי הביטוח ורשתות השיווק.

למרות הורדות הדירוג, שוק איגרות החוב סיכם את השנה בעליות שערים.

לאור הביקוש לנכסים סולידיים בסביבת ריבית גבוהה, השנה הוזרמו כ-35 מיליארד שקל לקרנות הכספיות ונרשם שיא בהנפקות אג"ח מובנות.

---

שוק ההון שיקף השנה יותר מכל את החוסן האזרחי והעסקי של ישראל. תוצאות שנת 2024 בבורסה מוכיחות שגם במלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, במלחמה של למעלה משנה שהמשק מצוי במצב ביטחוני קשה, ומאתגר מבחינה כלכלית, הוא יודע להסתגל ולהציג התאוששות מרשימה. מי שמכר אחזקות בשבעת החודשים הראשונים של השנה הפסיד את הראלי שהתרחש בחמשת החודשים האחרונים של השנה. 

מדד ת"א 125 עלה יותר ממדד ה-S&P 500

ההתפתחויות הביטחוניות בזירות הלחימה השונות עימם התמודדה המדינה היו גורם מרכזי בהשפעתו על המסחר. עד לנטילה משמעותית של היוזמה הצבאית מול לבנון, איראן ותימן, המדדים המובילים בבורסה הציגו עליות קלות בלבד בהשוואה לעליות גבוהות יותר במדדים המובילים בארה"ב. לאחר ההתנקשות באיסמעיל הנייה (ביולי 2024) והאירועים שבאו בעקבותיה נראה שהשוק העריך כי חזרה תחושת השליטה של ישראל במלחמה הרב זירתית שנכפתה עליה. ואכן, לאחר ההתנקשות ניכרה התאוששות משמעותית ומדד ת"א 125 עלה יותר ממדד ה-S&P 500. 

בשבעת החודשים הראשונים של השנה, המדדים המקומיים הציגו תשואת חסר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 5.9%, לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה-S&P 500, בחמשת החודשים האחרונים של השנה (הציגו המדדים המקומיים תשואת יתר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 20.1% מול עלייה של  6.2% במדד ה-S&P 500. בסיכום השנה מדד ת"א 125 עלה בשיעור גבוה יותר ממדד ה- S&P 500 -27.2% בהשוואה לעליה של23%. 

בחמש השנים האחרונות 2024-2020, המדדים המובילים בתשואה בבורסה בת"א הינם - מדד ת"א נפט וגז עם עלייה של 130%, מדד ת"א ביטוח עם עלייה של 129%, מדד ת"א בנקים-5 עם עלייה של 96%, ומדד ת"א 90 עם עלייה של 77%.

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות השנה הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל -  עלייה של כ-10% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2023. 

בשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף דומה (כ-8.5 מיליארד שקל) בשנת 2023. 

8 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-8.3 מיליארד שקל, בהן 5 חברות חדשות, שתי חברות רישום כפול וחברה אחת שהתפצלה מחברה נסחרת. 

בנוסף, 6 חברות חדשות נרשמו בשוק המניות בת"א באמצעות הכנסת פעילותן לחברות בורסאיות נסחרות. 

מדדי איגרות החוב הממשלתיות עלו השנה בשיעור ממוצע של 2.3% ומדדי איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור ממוצע של 5.7%. כפועל יוצא הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות.

שוק איגרות החוב הממשלתיות התאפיין באותה אבחנה כמו שוק המניות בין התפקוד עד להתנקשות בהנייה וממנה. שוק איגרות החוב הקונצרניות הציג קורלציה מסויימת בתפקוד עד ההתנקשות וממנה, אך לא בעוצמה של הממשלתיות. 

מדדי איגרות החוב הממשלתיות השיקליות רשמו עלייה ממוצעת בשיעור של כ-2.4% השנה, ומדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בשיעור של כ-2.3%. כאשר במהלך שבעת החודשים הראשונים של השנה נרשמו ירידות במדדים אלו, אך מאוגוסט ועד סוף השנה חלה מגמה של עלייה. 

מדדי איגרות החוב הקונצרניות השיקליות עלו בשיעור של 5.7% ומדדי אגרות החוב הקונצרניות הצמודות עלו בשיעור של 5.8%. בשונה מאיגרות החוב הממשלתיות, מדדי איגרות החוב הקונצרניות רשמו עליות לאורך כל השנה, אך בדומה להן, מרבית העלייה בערכם נרשמה בחמשת החודשים האחרונים של השנה. 

שוק איגרות החוב מוכיח את עצמו שוב כמקור משמעותי לגיוסים עבור החברות, גם בזמן מלחמה. בשוק איגרות החוב גויסו בשנת 2024 כ-93 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך כ-88 מיליארד שקל בשנה הקודמת. 
בנוסף, בשנת 2024 נרשם שיא בהיקף הגיוס של אג"ח מגובות פיקדונות, כאשר גוייסו כ-27 מיליארד שקל, גבוה ביותר מפי שניים מסכום הגיוס בשנת 2023, וגבוה יותר מפי שמונה מסכום הגיוס בשנת 2022. הסיבה להיקף הגיוס הגדול הינה הריבית - איגרות החוב המדורגות כאפיק השקעה סולידי, מגובות בפיקדונות בנקאיים אשר נהנים מיתרון לגודל. כלומר כאשר מופקד בהם סכום גדול, הריבית המתקבלת גבוהה יותר בהשוואה להפקדת סכומים נמוכים יותר באופן עצמאי. 

האוצר גייס בארץ כ-186 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – גבוה מעל פי שניים מהסכום שגוייס בדרך זו בשנת 2023. 

שמונה חברות אג"ח חדשות גייסו חוב בבורסה, בסכום מצרפי בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל, חמש מתוכן חברות נדל"ן. בנוסף, חברה חדשה אחת גייסה כ-0.4 מיליארד שקל בעסקת איגוח ראשונה.

מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות הסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל, עליייה של כ-6% לעומת המחזור בשנת 2023. הציבור הישראלי רכש איגרות חוב קונצרניות, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.

מחזור המסחר הממוצע היומי באג"ח ממשלתי הסתכם השנה בכ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-21%, לעומת המחזור בשנת 2023, כאשר עיקר העלייה מקורה באג"ח השיקלי. הציבור הישראלי והמוסדיים לטווח הארוך רכשו אג"ח ממשלתי ואילו משקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.

בנק ישראל הגביר מעט את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה בכ-449 מיליארד שקל לעומת 416 מיליארד שקל בשנת 2023. 

בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של 4 מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-21.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה- S&P 500, זאת לאחר רכישות בהיקף של 17.6 מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ התהפכה המגמה ונרשמו רכישות נטו בסכום של כ-3.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדדי תל בונד לטווח קצר ובינוני, זאת לאחר מכירות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2023. 

בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב השתנתה השנה המגמה, ממכירות לרכישות. לקרנות המשקיעות במניות בישראל הציבור הזרים כ-0.8 מיליארד שקל, לאחר משיכות בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל בשנה שעברה, ולקרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב הוזרמו השנה כ-4 מיליארד שקל לאחר מכירות בהיקף של כ-23 מיליארד שקל בשנה שעברה. בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל נמשכה הזרמת הכספים שהסתכמו בכ-1 מיליארד שקל השנה בהמשך להזרמות בהיקף כ-0.4 מיליארד שקל בשנה שעברה.

בקרנות הכספיות - האינפלציה ששררה בשוק, סביבת הריבית הגבוהה ואי תשלום ריבית על העו"ש, תמכו בהמשך הזרמת כספים לקרנות אלו. הציבור הזרים השנה כ-34.9 מיליארד שקל, כשבניגוד לשנה שעברה הזרמות הכספים לא היו על חשבון משיכות מהקרנות המנייתיות והאג"חיות.

 

מבוא

ישראל – מצב מלחמה

מלחמת חרבות ברזל שהחלה עם התקפת החמאס על יישובי עוטף עזה ב-7.10.23, התדרדרה במהירות למערכה רב זירתית מול חמאס ברצועת עזה, חיזבאללה שבלבנון ושלוחות נוספות של איראן. 

האווירה הכללית בקרב הציבור הייתה של חשש גדול מפני התדרדרות בזירה הצפונית שתביא למטר טילים על ישראל, מכל הזירות. בנוסף, הייתה הערכה כי תתכן פגיעה בתשתיות (מים, חשמל, גז).

תשואות המדדים בעקבות המעבר לגישה אקטיבית

בחודשים הראשונים של השנה בוצעה לחימה עצימה ברצועת עזה וסיכולים ממוקדים נגד בכירים בחמאס וכח רדואן בביירות. אולם, החל מיולי 2024, החלה ישראל לנקוט גישה אקטיבית להתמודדות עם הלחימה בצפון וליזום פעולות צבאיות מול לבנון, איראן ותימן, במסגרת זאת חוסל איסמעיל הנייה ראש הלשכה המדינית של החמאס בטהרן (31.07.24), בספטמבר נפגעו רבים מאנשי החיזבאללה ב"מתקפת הביפרים"; חוסל מפקד החיזבאללה חסן נסראללה; ישראל תקפה בתימן ונכנסה קרקעית ללבנון. ב-26 באוקטובר, תקפה ישראל לראשונה באופן משמעותי באיראן.

הגישה האקטיבית של ישראל והפעולות היזומות במסגרת הלחימה בזירות השונות, חיזקו את אמון האזרחים ואת תחושת הביטחון והחל ממועד זה, ניתן להבחין בשינוי חיובי בשוק המקומי. מתחילת השנה ועד סוף יולי, המסחר בתל אביב התאפיין בתשואות חסר אל מול המדדים המרכזיים בשוק האמריקאי ובתשואות דומות למדדים המרכזיים בבורסות האירופאיות: מדד ת"א-35 עלה בכ-7.9%, מדד ת"א-90 עלה בכ-1.8% ומדד ת"א-125 עלה בכ-5.9%, זאת לעומת מדדS&P 500  בארה"ב שעלה בכ-15.8%, ובדומה למדד EURO STOXX 600  באירופה שעלה  בכ-8.2%.

מתחילת אוגוסט, נראה שהשוק העריך שההתנקשות בהנייה והאירועים שאחריה החזירו את תחושת השליטה של ישראל במלחמה הרב זירתית שנכפתה עליה. ואכן ממועד זה מדד ת"א 125 עלה ב-20.1%, משמעותית יותר ממדד ה-S&P 500 שעלה ב-6.2%. בסך הכל מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 27.2% בשנת 2024 בהשוואה לעליה בשיעור של 23% במדד ה-S&P 500. 

בנוסף, המסחר בשנת 2024, בשוקי ההון בעולם וגם בתל-אביב התנהל על רקע ההתמתנות האינפלציונית שאיפשרה לבנקים המרכזיים בארץ ובעולם להוריד ריבית. הפחתות ריבית אלו השפיעו על מגמות המסחר בשווקים השונים.

בישראל, האינפלציה השנתית ירדה לכ-3% בסוף שנת 2023 - הרף העליון שהציב בנק ישראל, לעומת כ-5.3% בשנת 2022. לאור זאת, בנק ישראל הפתיע והוריד את הריבית כבר בתחילת השנה (ב-1.1.24), לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז לשיעור של 4.5%. שיעור האינפלציה בארץ המשיך לרדת והגיע לכ-2.5% בפברואר 2024, אך בעקבות המשך הלחימה התורמת לעלייה בהוצאות הביטחון ולגל התייקרויות בעיקר בתחום המזון, החלה האינפלציה לעלות בהדרגה והגיעה לכ-2.9% בסוף המחצית הראשונה של שנת 2024, והמשיכה לעלות לכ-3.5% באוקטובר, ובנובמבר התמתנה מעט לכ-3.4%. לאור זאת, ממועד הורדת הריבית כאמור לעיל ועד היום, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה, בשיעור של כ- 4.5% בכל החלטות הריבית. יצויין כי בהתאם לתחזית בנק ישראל הריבית צפויה לעמוד על 4.5% עד לרבעון השלישי של 2025. 

בשוקי העולם שיעור האינפלציה התמתן משמעותית, בהשפעת העלאת הריבית במהלך השנה הקודמת והתמתנות עליית מחירי המזון והאנרגיה, ובסוף אוקטובר 2024 עומד על קצב שנתי של כ-2.6% בארה"ב, כ-2.0% בגוש האירו וכ-2.3% בבריטניה – לעומת כ-3.4%, כ-2.9% וכ-4.0% בשנת 2023, בהתאמה.

יצוין כי הבנק האירופאי המרכזי (ECB) הוריד את הריבית לראשונה ביוני, ולאחר מכן בספטמבר ובדצמבר בשיעור מצטבר של 1.35% והיא כעת עומדת על כ-3.15%. הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) הוריד את הריבית לראשונה ביולי ב-0.25%  ולאחר מכן בנובמבר ב-0.25% והיא עומדת כעת על כ-4.75%. הבנק המרכזי בארה"ב (FED) הוריד לראשונה את הריבית בספטמבר ב-0.50% ולאחר מכן בנובמבר ובדצמבר הפחית את הריבית בכל פעם ב-0.25%  והיא עומדת כעת על כ-4.5%. יצויין כי לאור חשש מלחצים אינפלציוניים לאור החוסן שמפגינה כלכלת ארה"ב, ה-FED הוריד את תחזיותיו בנוגע להפחתות הריבית בשנת 2025, מ-4 הפחתות ל-2, בשיעור מצטבר של כ-0.5%.

פרמיית הסיכון של המשק

המשך הלחימה והשלכותיה הכלכליות, הביאו להורדת דירוג האשראי בישראל לראשונה בתולדותיה, ע"י שלוש הסוכנויות הבינלאומיות המדרגות אותה:

חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody's הייתה הראשונה להודיע על הפחתת דירוג כאשר ביום 9.2.24, הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 תחזית יציבה ל-A2 תחזית "שלילית", וביום 27.9.24 הודיעה באופן מפתיע על הורדה נוספת של הדירוג, בשתי דרגות,  מ-A2 ל-Baa1 ,והותירה את תחזית הדירוג "שלילית". 

חברת דירוג האשראי P&S הורידה אף היא, ביום 19.4.24, את דירוג האשראי של ישראל מדירוג -AA לדירוג +A כשהתחזית נותרה "שלילית", וביום 1.10.24 הודיעה על הורדה נוספת של הדירוג מ-+A ל-A, והותירה את תחזית הדירוג ה"שלילית". 

חברת הדירוג הבינלאומית Fitch הורידה אף היא ביום 13.8.24, את דירוג האשראי של ישראל מ-+A ל-A והותירה את תחזית הדירוג ה"שלילית".

נתוני מאקרו שהשפיעו על מגמות השוק לאורך השנה:

שיעור האינפלציה המצטבר בשניים עשר החודשים האחרונים עומד על כ-3.4%. בתחילת השנה שיעור האינפלציה ירד מ-3% בתום שנת 2023, והגיע לכ2.5% בפברואר, אך בעקבות המשך הלחימה, המובילה לעלייה בהוצאות הביטחון ולגל התייקרויות במשק, שבה האינפלציה לעלות בהדרגה והגיעה עד ל-3.4% נכון למועד זה. בהתאם, עודכנה תחזית האינפלציה של בנק ישראל לשנת 2024 מ-3% ביולי, ל-3.8% באוקטובר. בשנת 2025 האינפלציה צפויה לעמוד על 2.8%.

שיעור הצמיחה (תוצר מקומי גולמי במחירים קבועים) - ברבעון הראשון של השנה נרשמה עליה בשיעור התמ"ג של כ-14.4%, בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר ירידה של 21.7% ברבעון הרביעי של שנת 2023. ברבעון השני של השנה נרשמה עליה בשיעור זניח של 0.3% בתוצר המקומי גולמי וירידה בשיעור של כ-0.8% בתמ"ג לנפש. התוצר המקומי הגולמי צמח ברבעון השלישי בשיעור של 3.8% בהשוואה לרבעון השני וירד בשיעור 1.0% בהשוואה לרבעון המקביל. התוצר לנפש עלה ברבעון השלישי בשיעור של 2.6% בחישוב שנתי. בהתאם לתחזית בנק ישראל התוצר צפוי לצמוח בשיעור של כ-0.5% בשנת 2024, ובשיעור של כ-3.8% בשנת 2025.  

הגירעון התקציבי  - בתום שנת 2023, שיעור הגירעון עמד על כ- .4.1% לאור הירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאותיה, בעקבות המלחמה, המשיך לעלות במהלך שנת 2024 עד לכ-8.5% בספטמבר. ממועד זה התמתן לכ-7.7% תוצר בסוף נובמבר 2024. בהתאם לתחזית בנק ישראל: הגירעונות בתקציב הממשלה לשנת 2024 ו-2025 צפויים להסתכם ב-7.2% וב-4.9% תוצר, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של כ-68% תוצר ב-2024 ולכ-69% תוצר ב-2025.

מחירי הדיור - בשניים עשר החודשים האחרונים מחירי הדירות עלו בשיעור של 6.7%, נתון המספק רוח גבית למניות ענף הנדל"ן, מנגד סביבת הריבית הגבוהה הנמשכת זמן רב יותר מהצפוי, הלחצים האינפלציוניים והחשש מהאטה כלכלית העיבו על חברות הסקטור.

נמשך הגידול במספר עסקאות הנדל"ן: בחודשים יולי-ספטמבר 2024 נמכרו כ-24,350 דירות. עלייה של 31.3% מול התקופה המקבילה אשתקד. 

שער הדולר – לאורך השנה הדולר נסחר בתנודתיות אל מול השקל ושערו הושפע ממספר גורמים ביניהם ההתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות, עליות השערים בארה"ב, תפיסת הסיכון של ישראל, תחזיות מאקרו ועוד. ביום 19.12.24, שערו עומד על 3.618 שקל לדולר, כמעט ללא שינוי לעומת שערו בתחילת השנה (3.624), אך ירידה בשיעור של כ-5% משערו הגבוה ביותר השנה שעמד ביום 6.8.24 על כ-3.843.

שיעור הבלתי מועסקים - ירד לאורך השנה ובנובמבר 2024 עמד על 2.8% בהשוואה ל-3.1% בדצמבר 2023.

הביקוש לעובדים - עלה בכל המחוזות ברבעון השלישי של 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה. במחוז הצפון העלייה בשיעור המשרות הפנויות מושפעת בעיקר מירידה בסך התעסוקה. לעומת זאת במחוזות האחרים סך התעסוקה הגיע ברבעון השלישי של שנת 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה.

 

שוק המניות

שערי המניות

בסיכום שנת 2024, מדד ת"א-35 ומדד ת"א 90 עלו בשיעור של 26.75% ו-30.05%  בהתאמה. 

לוח 1: תשואת מדדי המניות: