לקראת ההשבעה של טראמפ, האם עימות עם הפד הוא בלתי נמנע?

דונאלד ג'יי טראמפ יושבע כנשיא ב-47 של ארה"ב ב-20 בינואר 2025. הכתבה הזו תנסה לנתח את אחד ההיבטים החשובים בכהונתו של טראמפ – יחסיו עם נגיד הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב ג'רום פאוול.

הרציונאליות של המשתתפים והפוליטיקה

כאשר דנים ביחסים בין נושאי תפקידים חשובים, הניתוח הבסיסי צריך להתבסס ברציונאליות של המשתתפים. פאוול וגם טראמפ רציונאליים בהחלט. העניין הוא שלפעמים מה שבעיני אחד מתאים ונראה כפעולה לגיטימית, בעיני אחר או בעיני המתבונן מבחוץ זה נראה לא לגיטימי.

באנגלית יש את הביטוי – "It's not done", נדמה שטראמפ הוא אחד האנשים שעבורו המשפט הזה רלבטי מאוד, שכן הוא לא נותן לאמירה כזו להשפיע עליו. אם הוא חושב שמשהו צריך לקרות, הוא ירצה לגרום לזה לקרות.

טראמפ הוא השחקן הפוליטי, ואכן יש התבטאויות שלו כמי שאומר שהוא היה שמח להביע את דעתו על מדיניות הריבית של הפד. טראמפ הוא מהנשיאים הבודדים שמבין בכלכלה ובשווקים פיננסיים, ולכן הוא אמר יותר מפעם אחת שהוא היה רוצה להשמיע את דעתו, גם אם לא להשפיע על החלטת הריבית.
אבל להגיד שפאוול נטול שיקולים פוליטיים חוטא למציאות. ניתן לייחס את מדיניות הריבית המקלה של פאוול כשנתוני האינפלציה היו ברורים לגמרי, ברצון שלו לסייע למדיניות הכלכלית של ביידן ביציאה מהקורונה. אחת הראיות שמשמשות בטיעון הזה היתה שפאוול קיבל את מינוי הכהונה השנייה ב-11 בינואר (סופית המינוי אושר בסנאט במרץ), ושמדיניות הריבית המקלה השתנתה בהודעה של ה-16 במרץ, אחרי שפאוול קיבל את המינוי לכהונה שנייה. כן, יתכן וזו היתה טעות בקריאת המפה האינפלציונית של פאוול.

ההתטאויות, והשינויים

מבחינת ההיסטוריה בין פאוול לטרמאפ, ההתחלה היתה חיובית. טראמפ היה זה שמינה את פאוול בפברואר 2018. מאז עברו מים רבים. במהלך הקמפיין טראמפ התבטא כלפי הפד ואמר שהוא "יצא משליטה", ואמר שאולי אסור לו להורות לפד מה תהיה הריבית, אבל להתבטא בנושא זה בהחלט צריך להיות אפשרי. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ מלפני שבועיים (אולי כדי לסגור את השמועות בעניין) אומרת שהוא לא ינסה להחליף את פאוול, אבל לא ימנה אותו לכהונה נוספת. כהונתו של פאוול להזכיר מסתיימת במאי 2016, וטראמפ יהיה זה שממנה אותו.

אגב, לדעתי אין עם זה כל בעיה. ראשית, אין בעיה שנגיד הבנק יתמנה לכהונה אחת, ואם המשיך לכהונה נוספת, אפשר למנות מישהו אחר תחתיו, מבלי לחשוב שמדובר בהבעת אי אמון. פעמים רבות אישור כהונה נוספת נובע מעצלות של פוליטיקאים להעביר מועמדים את הליך האישור המייגע בדרך. זה נכון לארה"ב וגם לישראל.

פאוול מבחינתו, נזהר מאוד לפני הבחירות בהתבטאויות לגבי מי מהמועמדים, וגם קשה להגיד שמדיניות הריבית שלו הושפעה מהבחירות. כך למשל, אם היה רוצה לעזור לביידן, היה אמור להוריד את הריבית ביולי, ולא בספטמבר.

אבל, הודעת הריבית האחרונה של פאוול, שבה השתנתה הערכת הפד לגבי כמות הורדות הריבית ל-2025 מ-4 ל-2, יכולה להתפרש כהכנת הקרקע של פאוול לקראת כניסתו של טראמפ לתפקיד.

המציאות והאינפלציה

צריך להגיד ביושר, הנתונים אכן תומכים במדיניות ריבית זהירה יותר של הפד. הראינו כאן ב-FUNDER שלפי נתוני ה-Core PCE וגם לפי נתוני ה-Core CPI של ה-3, 4 ו-6 חודשים האחרונים, בנירמול לשנה, אפשר לראות שהאינפלציה לא רק שלא יורדת, אלא אפילו עולה.
 

כשמסתכלים על רציונאליות של שחקנים, הרי שאם יש משהו שפאוול מפחד ממנו זה מצב שבו הוא מוצג כמי שטעה שוב, והוריד א הריבית מהר מדי, מוקדם מדי. אחרי שפאוול טעה בקריאת האינפלציה ובהעלאת הריבית, הדבר האחרון שהוא צריך זה לטעות בהורדת הריבית.

אבל, בעבר כשנתוני הריבית הראו שהאינפלציה לא יורדת, פאוול לא שינה את הטון, ואת ההערכות. הפעם, פאוול ביצע שינוי, כלומר גם כשחקן רציונאלי, שמסתכל קדימה, פאוול חושש מהמדיניות הכלכלית של טראמפ.

ה-Wall Street Journal מצטט גורמים בכירים בפד כאומרים שהם חוששים שמדיניות טראמפ תחבל בניסיונותיהם להוריד את האינפלציה ליעד ה-2%. 15 מתוך 19 בכירי הפד הביעו חשש שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר מההערכות המוקדמות שלהם.

כמובן, גם כאן אפשר להגיד שבלי קשר למדיניות של טראמפ, הנתונים מחייבים שינוי הערכות של הפד, והשינוי הזה מתבקש בלי קשר לטראמפ, שכן הנתונים מעלים את החשש של טעות מכיוונו של הפד.

האם הכלכלה תהיה הדבר הראשון על השולח בתחילת הכהונה

בין אם השינוי ה'ניצי' במדיניות הפד, ובין אם זה מגיע על בסיס הנתונים, הדברים יהיו מעניינים בעיקר בתחילת הכהונה של טראמפ. אם חוזרים לטיעון הרציונאליות, לדעתי, טראמפ ירצה קודם כל לטפל בבעיה הבוערת ביותר מבחינת אזרחי ארה"ב – ההגירה. כאן הוא הולך על קרקע בטוחה יותר.

במקביל הוא ישאיר את מאסק לטפל ולקצץ בהוצאות הממשל, באמצעות ממשל ה-DOGE. זה יקנה לטראמפ את הצורך בטיפול בצד ההוצאות, בלי להתעסק בינתיים במדיניות כלכלית. תהליך הטלת מכסים הוא ארוך יותר, דורש משא ומתן בין המדינות, וטראמפ לדעתי לא ירצה להיכנס לתפקיד ולייצר תנודתיות בשווקים. הוא ירצה שהשווקים יהיו מאחוריו, ולאחר מכן, בשלב הבא הוא יתחיל לעסוק בכלכלה.

מהצד השני, אם טראמפ לימד אותנו משהו, זה שכל נסיון לצפות את ההתנהגות שלו מקרי במקרה הטוב, ונדון לכישלון במקרה הרע. אם טראמפ בכל מקרה יבחר לטפל בצד הפיסקאלי, באופן שיעודד אינפלציה, פאוול כבר הכין את התשתית לכך. אחרי שנתיים מעולות בשווקים למשקיעים, השנה הקרובה תהיה מעניינת במיוחד.