
שנת 2024 שמסתיימת הלילה היתה מפתיעה מאוד בכל הקשור לביצועיהם של הנכסים הפיננסיים השונים. היא התאפיינה כמובן בעליות במרבית מדדי המניות בעולם, וגם בנכסים אחרים כמו נדל"ן וחלק מהסחורות. בטור הקודם סקרתי בעיקר את הביצועים המפתיעים של מדד נאסד"ק שזינק השנה ב-32% (וב-87% מתחילת 23') ומדד תל אביב 125 שקפץ ב-25%. בטור הזה אסקור כמה נכסים מפתיעים נוספים.
1. הריבית יורדת, תשואת האג"ח של ארה"ב עולה
אחד הכללים המקובלים בשוק ההון אומר שכשריבית הבנק המרכזי נמצאת בתהליך ירידה, מחירי האג"ח בשוק נוטים לעלות. ההיגיון הכלכלי לכך ברור. אם המשקיעים מצפים לירידת ריבית, הם יעדיפו לקנות אג"ח ממשלתיות כבר היום וכך "לנעול" לעצמם תשואות לפדיון ברמה גבוהה יחסית.
לאור זאת, התנועה שחלה בחודשים האחרונים בשוק האג"ח האמריקאי מפתיעה למדי. בחלק הראשון של השנה ההיגיון הזה דווקא עבד. המשקיעים שציפו לתחילת תהליך הפחתת ריבית בארה"ב העלו את מחירי האג"ח בהדרגה והתשואה עליהן שעמדה באפריל על 4.70% ירדה עד אמצע ספטמבר ל-3.60%. בספטמבר הפתיע הבנק המרכזי של ארה"ב כאשר התחיל את סבב ההפחתות עם קיצוץ של חצי אחוז בריבית – מ-5.5% ל-5.0%. בהמשך הגיעו עוד שתי הפחתות של רבע אחוז ובדצמבר התייצבה הריבית על 4.5%.
ואולם למרות הפחתות הריבית מצד ה'פד', תשואות האג"ח האמריקאיות דווקא שבו ועלו. בשבוע האחרון של דצמבר הן הגיעו ל-4.60%. זהו לא מהלך שהיינו רגילים לו בתקופה של הפחתת ריבית.
למהלך המפתיע הזה יש בעיקר סיבה מרכזית אחת: בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב הבא. הבחירה עצמה אולי לא הפתיעה כל כך. מה שהפתיע היה הפער העצום שבו ניצח טראמפ את מועמדת המפלגה הדמוקרטית, קאמלה האריס. טראמפ יקבל אחרי הבחירות רוב בסנאט ובבית הנבחרים, ויוכל להפעיל את כל כלי המדיניות שבהם יבחר.
חלק מהצעדים שמתכנן טראמפ לבצע – כמו למשל הטלת מכסים גבוהים על יבוא מאירופה וסין - עלולים ללבות את האינפלציה בארה"ב. יו"ר הבנק המרכזי, ג'רום פאואל, כבר רמז שצעדים כאלו יילקחו בחשבון בהחלטות הריבית הבאות. במקום 4 הפחתות ריבית שהיו מתוכננות ל-2025, כעת צופה ה'פד' רק שתי הפחתות. העובדה שהאינפלציה בארה"ב, עוד לפני כניסת טראמפ, עדיין לא מתכנסת ליעד הרב שנתי של 2% בשנה, מהווה תמרור אזהרה.
כלכלת ארה"ב פועלת בשנה האחרונה בקצב מניח את הדעת. קצב הצמיחה השנתי של התמ"ג הגיע ברבעון השלישי ל-3.1%, ושיעור האבטלה נותר נמוך ויציב סביב 4.2%. אלו תנאים שבדרך כלל מעודדים את המשקיעים במניות, אבל קצת פחות מכך את משקיעי האג"ח.
2. גרמניה במיתון, הדאקס מטפס
כלכלת גרמניה, שהיא הגדולה והחשובה באירופה, לא הצטיינה בשנה האחרונה, בלשון המעטה. ב-5 הרבעונים האחרונים רשם התמ"ג הגרמני התכווצות בשיעורים של 0.1%-0.3% לעומת הרבעון המקביל. באופן רשמי מצויה הכלכלה הגרמנית במיתון. הסיבה העיקרית לכך היא הדשדוש של כלכלת סין, מדינה שמהווה בית חם ליבוא מוצרים מגרמניה, בעיקר מכונות ייצור, ציוד תעשייתי ומכוניות.
הדשדוש הכלכלי הוביל גם לטלטלה פוליטית. הממשלה של הקנצלר אולף שולץ התבססה על שלוש מפלגות שכונו יחד "קואליציית הרמזור". השם מתאר את שלוש מפלגות הקואליציה שצבעיהן אדום (SPD) צהוב (FDP) וירוק (מפלגת הירוקים). שולץ הוא מנהיג מפלגת SPD שהונהגה קודם לכן על ידי אנגלה מרקל. בתחילת דצמבר פיטר שולץ את שר האוצר שלו, כריסטיאן לינדנר מ-FDP, ולאחר מכן הפסיד בהצבעת אי אמון בבונדסטאג. בעקבות זאת הוקדמו הבחירות בגרמניה ב-7 חודשים ויערכו בסוף פברואר הקרוב.
למרבה ההפתעה, המדד המוביל של בורסת פרנקפורט לא ממש שיקף את הנעשה בכלכלה ובפוליטיקה של גרמניה. מאז תחילת השנה רשם המדד עליה נאה של כ-19%, כשהוא שובר בדרך לא מעט שיאים חדשים. בתחילת דצמבר אף חלף המדד לראשונה מעל רף 20 אלף הנקודות.
לאור הבחירות במדינה יעמוד מדד דאקס במוקד העניין בחודשים הקרובים. יהיה מעניין לעקוב האם התחזקות מפלגות הימין בגרמניה שהתבטאה בבחירות האזוריות תזלוג ותשפיע גם על המערכת הפוליטית הארצית.
3. הנפט והזהב נפרדים
במהלך השנה האחרונה דנתי כאן בהתנהגות המפתיעה של מחירי הנפט והזהב. הנפט ידוע כנכס שנוטה לעלות בעתות של מתיחות גיאופוליטית, במיוחד כשמעורבות בה מדינות שחלקן בשוק הנפט העולמי גדול. הנפט אכן הושפע בשלוש השנים האחרונות משני עימותים חריפים – מלחמת רוסיה אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל, שמערבת במישרין ובעקיפין את איראן, סעודיה וארה"ב.
באפריל השנה, בסמוך למתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל, זינק מחיר הנפט לכ-87 דולר לחבית. משם ועד לתקיפה השנייה של איראן בתחילת אוקטובר צלל מחיר הנפט אל מתחת ל-70 דולר לחבית. הצלילה הזו נמשכה למרות הידיעות על החרפה בעימות בין רוסיה ואוקראינה.
התנועה של מחיר הנפט לא הייתה אולי מפתיעה כל כך אלמלא התרחשה במקביל לזינוק שחל בינתיים במחירי הזהב. מחיר המתכת הצהובה שנוטה לעלות בעתות מלחמה ואי וודאות זינק בשנה האחרונה ב-27%. זהב גם נוטה לעלות כאשר יש חשש מהתפרצות אינפלציה, אבל הסיכון לכך דווקא ירד בגלל התמתנות מחיר הנפט.
היפרדות הזהב והנפט מהמתאם ההיסטורי ביניהם רומזת אולי שהתנודות בשוק הסחורות יימשכו גם לתוך 2025.
4. התפוררות הציר השיעי, פתח למזרח תיכון חדש?
במהלך החודש האחרון חזינו באחת הפתעות המדיניות והצבאיות הגדולות ביותר של שני העשורים האחרונים במזרח התיכון: נפילתו של משטר בשאר אל אסד בסוריה. ההפתעה היא בעיקר מהדרך והמהירות שבה זה קרה. מלחמת האזרחים בסוריה שנמשכה 13 שנים הסתיימה תוך שבוע, כמעט מבלי שנורה כדור אחד. הצבא הסורי פשוט החליט לא להילחם, והעריץ הסורי נמלט למקלט ברוסיה. איראן ורוסיה, שתי מעצמות איזוריות שתמכו באסד, הסיגו מסוריה את כוחותיהן.
נפילת אסד התרחשה ימים ספורים לאחר הסכם הפסקת האש בין ישראל לארגון חיזבאללה בלבנון. היא מסמלת את הירידה הדרמטית בהשפעתה של איראן במזרח התיכון. ההשלכות הכלכליות שיהיו לאירוע הזה עדיין לא ידועות. חלק מהן אפשר אולי לנחש.
התהליך המרכזי שעשוי להתרחש בעקבות נסיגת איראן והציר השיעי הוא יצירת קואליציה של ישראל עם המדינות הסוניות המתונות ובראשן סעודיה ומצריים. הסכם נורמליזציה בין סעודיה לישראל יכול באמת לפתוח כאן עידן של מזרח תיכון חדש. אם זה יקרה במהלך 2025, שוק המניות של תל אביב יהיה כנראה הראשון ליהנות מכך. למעשה זו גם אחת הסיבות המרכזיות לזינוק שחל בשוק התל אביבי בחודשיים האחרונים.
5. ביטקוין ב-100 אלף דולר אחרי שעלה ב-110%
נו, באמת - יש בכלל צורך לפרט את האנומליה הזו?
הערה: "קואליציית הרמזור" בגרמניה הינה קואליציה של שלוש מפלגות שצבעיהן אדום (SPD) צהוב (FDP) וירוק (מפלגת הירוקים). הקנצלר אולף שולץ הוא מנהיג מפלגת SPD שהונהגה קודם לכן על ידי אנגלה מרקל