תחזית הריבית של כלכלני בנק דיסקונט

סקירה כלכלית שבועית 27.1.25 | בנק דיסקונט

 

 
דיסקונט, קרדיט באדיבות קבוצת דיסקונטדיסקונט, קרדיט באדיבות קבוצת דיסקונט
 

מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
28/01/2025

נקודות עיקריות:

בעולם:

גלובלי: הפד צפוי לקחת פסק זמן ולשמור על הריבית ללא שינוי בישיבתו השבוע, בעוד ה-ECB צפוי להפחית ריבית ב-25 נ"ב ל- 2.75%.

כיוון לעתיד:  אי הודאות תימשך ובהמתנה להכרזות על צעדי ממשל טראמפ.

בישראל:

יחס חוב-תוצר עלה ב-2024 ל-69%, כאשר משרד האוצר גייס 34 מיליארד ₪ מעבר לצרכי מימון הגירעון. כתוצאה, ובהנחה שהגירעון יתכנס לכיוון 4.9% תוצר, עשוי האוצר לצמצם השנה באופן משמעותי את היקף הגיוסים, כך שקיים סיכוי לא מבוטל לירידה של יחס חוב-תוצר.

בהתבסס על ניירות העמדה שפרסמו שלוש חברות הדרוג לגבי כלכלת ישראל, אנו מעריכים, כי בתקופה הקרובה, בתלות במצב הגיאופוליטי, הן עשויות לשקול העלאת האופק משלילי ליציב, ובהמשך, ובהנחה שאכן תסתמן מגמת ירידה ביחס חוב-תוצר, אפשר ואף יעלו את הדרוג.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.7%, תוך עליות באינדיקטורים המתייחסים לצריכה הפרטית, לייצור וליצוא התעשייתי. 

כיוון לעתיד: שוק האג"ח הממשלתי עשוי ליהנות בהמשך השנה מרוח גבית כתוצאה מירידה ביחס חוב-תוצר, במקביל לשיפור בדרוג המדינה על-ידי חברות הדרוג.

ארה"ב

הימים הראשונים לכהונתו של טראמפ היו עתירי שינויים וצווים נשיאותיים, רובם בתחומי האנרגיה והגבלת ההגירה, בניגוד לציפיות, הצעדים לא כללו הטלת מכסים, ולכן תמכו באופטימיות בשווקים. למרות זאת, סביר להניח כי טראמפ לא ויתר על הטלת מכסים, ויתכן שיוטל מכס על יבוא ממקסיקו וקנדה, אולי כבר בפברואר. אולם, מכיוון שהן ספקיות משמעותיות של אנרגיה, מזון וחלקים לתעשיית הרכב, לא יוטל מכס על כלל היבוא ממדינות אלה, אלא על מוצרים ספציפיים, ובנוסף, מדינות אלה הינן יעד ליצוא בהיקף משמעותי של ארה"ב, לכן עשויים להיות צעדי תגובה. כתוצאה, אי הודאות נותרה גבוהה.

הפד צפוי לקחת פסק זמן ולשמור על הריבית ללא שינוי בישיבתו השבוע, על רקע נתוני הפעילות החזקים ואי ודאות לגבי השלכות צעדי הממשל. עם זאת, הנגיד צפוי לשמור על טון ניטרלי, על רקע הנתונים החזקים ויספק הנחיות מעטות בלבד על המדיניות העתידית, על מנת לשמור על האופציות פתוחות בהמשך השנה. השווקים מגלמים צפי לשתי הפחתות ריבית השנה ל-3.9%, בדומה לתחזיות הפד מדצמבר

אירופה

ה-ECB צפוי להפחית ריבית ב-25 נ"ב ל- 2.75%, בדומה לציפיות בשווקים ובהתאם לדברי הנגידה השבוע כי הבנק נמצא במסלול של הפחתת ריבית הדרגתית. הפחתת הריבית נתמכת בנתוני הכלכלה החלשים וירידה באינפלציה.

גלובלי

הבנק המרכזי של יפן העלה ריבית ב-25 נ"ב ל-0.5%, בהתאם לציפיות, העלה את תחזית האינפלציה וציין כי אי הודאות גבוהה. הבנק משדר ביטחון רב יותר בהשגת יעד האינפלציה. הבנק צפוי להמשיך ולהעלות ריבית בשנה הקרובה, על רקע העליה בסביבת האינפלציה והמשך עליית השכר.

ישראל

יחס חוב-תוצר עלה מ-61.3% ב-2023  ל-69% ב-2024, מעבר להערכת בנק ישראל מראשית ינואר (67%). יש לציין, כי יחס חוב-תוצר בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות הייחוס , שעמד אשתקד על 55.5%.

הגידול בחוב הממשלתי נובע מגיוס נטו של 173 מיליארד ₪, ו-30 מיליארד ₪ נגזרים משערוך מלאי החוב. יש לציין כי, היקף הגיוסים אשתקד גבוה ב-34 מיליארד ₪ מצרכי מימון הגירעון, זאת, בניגוד לשנים האחרונות (עודף גיוס משמעותי, כ-20 מיליארד ₪, נרשם לאחרונה ב-2020).  נראה, כי העודף האמור נובע מהרמה הגבוהה של חוסר הוודאות, שאפיינה את השנה החולפת, שלוותה, בין היתר, בהפתעות מעלה בגביית המסים, וההערכה שחוסר הוודאות תוסיף ללוות אותנו גם בתקופה הקרובה.

כך, סך גיוס החוב ברוטו במהלך 2024 עמד על 278 מיליארד ₪, מזה: כ-220 מיליארד ₪ חוב מקומי סחיר. להערכתנו, משרד האוצר יוסיף בתקופה הקרובה לגייס חוב בהיקף דומה ל-2024, אולם, לאחר מכן, תחת ההנחה שהגירעון ילך ויתכנס לכיוון 4.9% תוצר, ולנוכח עודף הגיוס הגבוה ב-2024, עשוי האוצר לצמצם את היקף הגיוסים, ואף באופן משמעותי, כך שקיים סיכוי לא מבוטל לירידה של יחס חוב-תוצר.

לאורך שנת 2024 הורידו שלוש חברות הדרוג את דרוג האשראי של מדינת ישראל מספר פעמים, והורידו/הותירו את האופק שלילי . בימים האחרונים, על רקע הפסקת האש בצפון ובדרום, פרסמו שלוש החברות ניירות עמדה, בהם הן מציינות, כי הסכם הפסקת האש עם חמאס מצמצם את סיכוני הטווח הקצר ומפחית הסיכונים לטווח הארוך. עם זאת, תנאי הפסקת האש מוגבלים בהיקפם ובאורכם הנוכחי, כאשר אתגרים פוליטיים וביטחוניים, לרבות חילוקי דעות בקרב הגורמים השונים בישראל ובחמאס, עשויים להקשות על התקדמות נוספת. הפסקת אש יציבה, תוביל לשיפור במצב הפיסקאלי ובביצועי הכלכלה, אם כי המצב הפיסקאלי יהיה פחות טוב מאשר לפני המלחמה, לנוכח עליה פרמננטית של 1.5% תוצר בהוצאות הביטחון. בשורה התחתונה, יישום אפקטיבי של הסכם הפסקת האש והתקדמות לעבר הפסקת אש יציבה יצמצמו את הסיכון להורדת דרוג נוספת, שנובעת מהאופק השלילי. נראה, כי בתקופה הקרובה, בתלות במצב הגיאופוליטי, עשויות חברות הדרוג לשקול העלאת האופק משלילי ליציב, ובהמשך, ובהנחה שאכן תסתמן מגמת ירידה ביחס חוב-תוצר, אפשר ואף יעלו את הדרוג.

על רקע הסכם הפסקת האש בצפון, חלה בדצמבר ירידה נוספת באבטלה, תוך ירידה של האבטלה הרחבה  מ-3.3% לרמת שפל של 3%. במקביל, נרשם גידול של כ-12 אלף במספר המועסקים, ועליה מתונה בשיעור ההשתתפות ל-62.8%. נציין כי, במהלך מחצית השנה האחרונה, נע שיעור ההשתתפות סביב 62.6% (כ-63.5% ערב המלחמה), והיקף המועסקים סביב 4,390 אלף. הירידה באבטלה, בשילוב עם העליה המתונה בהיקף המשרות הפנויות, שנרשמה בחודשים האחרונים, מצביעים על שוק עבודה הדוק , שמתקרב לרמת השיא שנרשמה ב-2022.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.7%, ונתוני החודשים הקודמים, רובם ככולם, עודכנו מעלה. בנק ישראל מציין, כי מדובר בעליה החדה ביותר במהלך 2024, ומייחס אותה להפסקת האש בצפון. להערכתנו, הושפע המדד המשולב גם מהקדמת רכישות לפני העלאת המע"מ והתייקרויות נוספות שנכנסו לתוקף החל מחודש ינואר. ואמנם, רכיבי המדד המשולב המהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית, מצביעים על עליות, ובהם: פדיון ענף המסחר הקמעונאי, יבוא מוצרי צריכה ורכישות בכרטיסי אשראי. עם זאת, מעבר לרכיבי הצריכה הפרטית, אכן, רואים עליה גם ביבוא תשומות לייצור, ייצור ויצוא תעשייתי, שכפי הנראה, נתמכה בהפסקת האש.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: צמיחה, החלטת ריבית (29/1), גוש האירו: צמיחה, החלטת ריבית (30/1); ישראל: רכישות בכרטיסי אשראי - 12/24 (2/2). 

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

השווקים לא הושפעו מדברי טראמפ לפיהם הריבית צריכה לרדת מהר, וממשיכים לגלם צפי לשתי הפחתות ריבית במהלך 2025 ל-3.9%.

הימנעות טראמפ מהטלת מכסים מיידית וירידת מחיר הנפט תמכו באופטימיות בשווקים ויציבות בתשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב. כוונתו של טראמפ להוריד את מחיר הנפט וכך להוריד את האינפלציה ולהוביל להורדת ריבית נראית אופטימית מדי, ובפרט, מכיוון שהורדת מחיר הנפט לא תשפיע על אינפלציית הליבה ולכן לא תשפיע על הריבית.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

בשוק האג"ח המקומי חלו במהלך השבוע תנודות קלות - עליה של 2 נ"ב בתשואות השקליות לטווח של ארבע שנים ו-5 נ"ב ל-10 שנים. עליה זו לוותה בעליה דומה בתשואות הריאליות. 

על-פי המגולם בשוק, תעמוד הריבית בסוף השנה על 4%, כאשר, הפחתת ריבית ביולי הינה וודאית, בעוד הפחתה במאי מתומחרת בהסתברות של כ-40%. אנו, בדומה לשוק, מוסיפים להעריך כי נראה במהלך המחצית השניה של השנה שתי הפחתות ריבית.

סחורות

המסרים הנחרצים של טראמפ הצליחו להוריד את מחיר הנפט, שירד השבוע ב-2.8% ל-78.5$ לחבית. טראמפ פתח את כהונתו בהכרזה על מצב חירום בתחום האנרגיה ועל רצונו במחירי נפט נמוכים באמצעות הגדלת ההיצע, בין היתר באמצעות הגדלת התפוקה של מדינות אופ"ק וצמצום הרגולציה בארה"ב שיוביל לגידול בתפוקת הנפט בארה"ב. במקביל, הביקוש החלש לנפט, במיוחד בסין, תומך בירידת מחיר הנפט.

הזהב עלה בשיעור חד של 2.5% ל-2,770$, על רקע אי הודאות הגבוהה בעקבות כניסת טראמפ לתפקיד והחלשות הדולר.

שוק המט"ח

העובדה שטראמפ הסתפק באיומים ולא הטיל מכסים, בניגוד לצפי בשווקים להטלת מכסים באופן מיידי, תמכה בהיחלשות הדולר בעולם בשיעור חד של 1.7%, גורם שיחד עם העליות בשוקי המניות בחו"ל, תמכו בהתחזקות השקל.
 

 

 

תחזית חודשית

תחזית שנתית שנה קדימה

ריבית בנק ישראל (סוף תקופה)

4.5%  (פברואר 25')

4%

אינפלציה

0.6% (ינואר 25')

2.5%

x