אין זה סוד, שאחד הכלים השמישים ביותר לקבלת החלטות השקעה כיום הוא הטלפון הנייד. מידע הוא גולת הכותרת בעולם ההשקעות, וככל שאתה חשוף ליותר מידע, כך החלטות ההשקעה שלך מושכלות יותר. נשמע הגיוני, נכון? אז זהו, שלא.
מסתבר שכמו כל דבר בחיים, גם מידת הנגישות שלנו למידע פועלת על פי עיקרון עקומת U הפוכה.
בלימודי הפסיכולוגיה שלי, אחד הדברים שנחקקו אצלי ביותר הוא עיקרון העקומה הזו. ולאורך השנים נוכחתי לדעת שהוא פועל תמיד, בכל תחום, ובכל דבר.
עקומת U הפוכה - בעולם ההשקעות
תיאוריות פסיכולוגיות שונות מבוססות על עיקרון עקומת U הפוכה. הכוונה היא שאם תקחו את האות האנגלית U ותהפכו אותה, תקבלו צורה של הר, כשעל פי העיקרון, ראש ההר הוא המקום האידיאלי. ברגע שעוברים אותו, מתחילים לרדת למטה במידת האופטימליות, עד למידת האופטימליות הנמוכה ביותר. אפשר לסכם את המודל הזה בעיקרון מנחה פשוט: "כל דבר קיצוני, אינו חיובי".
העיקרון הזה לא פוסח על שוק ההון. גם בתחום זה, כל דבר קיצוני הופך למזיק יותר מאשר מועיל. - אפילו כשמדובר במידע, וגם כשהמידע נכון ואותנטי. חשיפה גבוהה מדי למידע, מזיקה למשקיעים יותר מאשר מועילה להם.
רוצים להשקיע טוב יותר? הניחו את הטלפון
ג'ונתן גאת'רי, שהיה עורך שותף בפיננשיאל טיימס ומשקיע בעצמו, ערך על עצמו ניסוי בנושא, ופרסם זאת ב-FT, בנובמבר 2024.
מידע על מחירים מעולם לא היה זמין יותר למשקיעים פרטיים. אבל מומחים למימון התנהגותי אומרים ששפע הנתונים יכול להפוך אותנו ל"עניים" יותר. זה יכול לעקוף אסטרטגיות רציונליות על ידי עידוד פעילות שמביסה את עצמה. כך כתב גאת'רי בכתבה שלו ב-FT.
גאת'רי ציטט את ריאן מרפי, ראש תחום תובנות התנהגותיות בקבוצת הנתונים Morningstar, שאמר כי "רובנו נושאים מכשירים בעלי יכולת להתריע אם אחת מהמניות שלנו תזוז באחוז מסוים. האם זה גורם לאנשים להיות מאושרים יותר? לא. זה גורם לחרדה. האם מדובר במסגור נבון (מסגור=תגובה לאופן שבו מידע מוצג) שמשפר את קבלת ההחלטות? לֹא.
כדי לבדוק את אמיתות הדברים בניסוי, גאת'רי הגדיר את הטלפון הנייד שלו להפעיל התראה על כל תנועה של 1 אחוז במגוון נכסי השקעה בשוק ההון. הנכסים הללו כללו מניות וסחורות שהוא צופה בהן בכל מקרה, ועוד כמה מניות חדשות עבורו. הקבוצה האחרונה כללה את Trump Media, עסק מדיה חברתית בהתהוות הקשור לנשיא ארה"ב החדש שנבחר. המניה, בעלת הטיקר DJT, יותר מהכפילה את מחירה בהיקפי ענק מאז השפל בספטמבר. לפיכך, היא הוכתרה כ"מניית מם" חדשה, הנסחרת בבאזז באינטרנט.
כבר במהלך הניסוי, גאת'רי הודה שההתראות על תזוזות המניות שגרמו לו לחשיפת יתר למידע ומעקב אינטנסיבי אחר המחירים, עוררו את העצבים שלו.
גם התובנה לגבי מסגור התגלתה כנכונה: "נכסים נדיפים ולא מוכחים כמו DJT יצרו הודעות תכופות. אלו משכו את תשומת ליבי ועוררו חשש להחמצה כשהמחירים יעלו. מניות יציבות עם רווחים מורכבים רק לעתים רחוקות צלצלו בפעמונים ולכן החליקו מתחת לרדאר". גאת'רי כתב.
ההטיות הפסיכולוגיות שפוגעות בהחלטות משקיעים כתוצאה מעודף מידע
התראות תכופות על שינויים במחירים יכולות לגרום ל"הטיית הזמינות" - עיקרון פסיכולוגי התנהגותי המתאר את מה שקורה כשאנחנו מעדיפים מידע שנמצא בראש מעיינינו בקבלת ההחלטות שלנו.
דוגמה סכמטית לכך תהיה: "יש לי קצת כסף פנוי. אני צריך להשקיע ב-DJT", הסביר גאת'רי, "כשהחשיבה הרציונאלית יותר תהיה, לדבריו, "יש לי קצת כסף פנוי - אני אטפטף את זה להשקעות מגוונות שיניבו תשואות טובות בסיכון סטנדרטי. ולגבי DJT, מה זה בכלל?!"
יש מהלכי מחירים בעלי משמעות. הם מבשרים על מגמות חשובות, למשל תעריפי בסיס גבוהים יותר. אבל אנחנו צריכים לסנן הרבה "רעשים" כדי להבחין באותות הנכונים.
עודף מידע פוגע בהחלטות ההשקעה
עוד כתב גאת'רי: "ניסויים מדעיים יותר משלי מצביעים על כך שאנשים מרגישים שהם נאלצים לסחור יתר על המידה גם כשהם יודעים שזה לא דבר חכם לעשות. חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם, בראשות פרופסור קארס הומס ובחסות יו"ר CFM ז'אן-פיליפ בושו, המציאו משחק השקעה שהמחיש זאת".