פורום העצמאים והפרילנסרים בקריאה לנגיד להורדת הריבית במשק

פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות יוצא בקריאה לנגיד להוריד את הריבית במשק כבר מחר, בהודעה על הריבית המתוכננת. הקריאה מבוססת על מחקר מעודכן שביצע עבור הפורום ד"ר רובי נתנזון, המראה את הצורך הדוחק ביצירת מנועי צמיחה. 

"הריבית הגבוהה היא אשמת האוצר ולא אשמת בנק ישראל. האוצר ושר האוצר לא פעלו בשנה האחרונה לשקם את הכלכלה", כך אמר רמי בז'ה, יו"ר הפורום, " חייבים להוריד את הריבית כדי למנוע הרס של עוד עסקים ועצמאים".

עוד הוסיף בז'ה: "אנו קוראים לנגיד בנק ישראל לשקול מחדש את מדיניות הריבית ולהורידה, במטרה לעודד מחיה במשק, להקל על העסקים הקטנים והעצמאים ולהניע את הכלכלה לצמיחה מחודשת. הורדת הריבית יכולה לשמש כמנוף חשוב להקל על גישת האשראי, להפחית את העול הכלכלי על משקי הבית, ולהגביר את היציבות הכלכלית בטווח הארוך – אך זאת רק בליווי מדיניות פיסקלית אחראית שמטרתה לצמצם את גירעון הממשלה ולתמוך במנועי צמיחה חיוניים".

חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל יפרסמו מחר (24/02) את החלטת הריבית השנייה לשנת 2025. הריבית עלתה בתחילת שנת 2024 ומאז הריבית נותרה על כנה, והביאה לעליה משמעותית בתשלומים המוטלים על נוטלי הלוואות ובעלי חוב. 

במחקר המלווה את הקריאה להורדת הריבית מצוין כי תחילת שנת 2025 הביאה איתה הגדלה בנטל המיסים, כתוצאה משינויים משמעותיים בתקציב המדינה לאור המלחמה, וכן כי למרות הצורך הדוחק בהורדת הריבית ויצירת מנועי צמיחה, האינפלציה העולה וגירעון הממשלה אינם מאפשרים את הורדת הריבית ללא התערבות ממשלתית מתאימה התומכת בצמיחה וצמצום הגרעון.  

במשך זמן מה, ריבית בנק ישראל עמדה על 4.5% מאז ההחלטה האחרונה בינואר 2024, כאשר נתוני השוק העולמי מצביעים על רמות דומות – הפד ושערי ריבית נוספים עומדים סביב 4.5%, בעוד שבגוש האירופי הריבית נמוכה יותר (2.9%). עם זאת, המציאות הכלכלית המקומית מציגה אתגר שונה:

עליית מחירי הצריכה ואינפלציה גבוהה:

המדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% בחודש ינואר, עלייה שמיוחסת בין היתר לעליית המע"מ מ-17% ל-18% ולעלויות נוספות בתחומי החשמל, המים, והארנונה. אף על פי שהתחזיות מצביעות על ירידה הדרגתית באינפלציה במהלך השנה, העלייה החדה במדד בחודש האחרון מעידה על לחצים נוספים על כיסי הצרכנית ובעלי העסקים.

התפתחויות במטבע ובמסגרות פיסקליות:

במהלך הרבעון האחרון נרשמה מגמת ייסוף של השקל מול מטבעות מרכזיים – 1% מול הדולר, 7% מול האירו ו-9% מול הפאונד – מה שמעיד על שיפור במעמד השקל, אך גם מעלה חששות לגבי פגיעה בכדאיות הייצוא. במקביל, ירידה בגירעון כאחוז מהתוצר מ-6.9% ל-5.8% לצד הגדלת נטל המס והוצאות נוספות בשל השינויים הפיסקליים, מעמידים את המשק במצב מאתגר מבחינת יציבות והמשכיות הצמיחה.

ההשפעה על המגזר העסקי והעצמאים:

במצב בו המשק מתמודד עם עליות מחירים והגדלת נטל המס, העסקים הקטנים והעצמאים חשופים במיוחד ללחצים. עלויות האשראי הגבוהות מקשות על הלוואות והחזרת חובות, מה שפוגע ביכולתם לחדש, להתרחב ולהשקיע.