הזהב בדרך ל-3,000 דולר - זינק בשנה 40%

‏

זהב הוא אחד הנכסים הוותיקים ביותר בעולם. מאז ומתמיד נמשכה האנושות למתכת הצהובה והמבריקה. בגלל יופיו ותכונותיו הנדירות הצליח הזהב לשמור על ערכו לאורך אלפי שנים. מטיל זהב שהותך לפני 2,000 שנה ברומא העתיקה יכול היה להימכר גם היום ולהניב לבעליו הון לא מבוטל. 

לאחרונה הזהב נמצא בכותרות של עיתוני הכלכלה והפיננסים. לא רבים מצליחים להבין מדוע זינק ערכו של הזהב בכ-40% תוך שנה. נכון להיום נסחר הזהב סביב מחיר של 2,950 דולר לאונקיה, ורבים בשוק הסחורות מצפים כי יבקיע את 'מחסום 3000' הדולר בעתיד הקרוב. אולי כבר השבוע.
ישנם כמה גורמים עיקריים שבעזרתם נהוג להסביר מדוע מחירו של הזהב עולה:

1. ציפייה לתקופה של אינפלציה שתשחק את ערך 'כסף הנייר' (Fiat Money).

2. חשש ממשבר פיננסי שיגרום לקריסה של בנקים.

3. ירידה או ציפייה לירידה בערכו של הדולר. מדוע? משום שמחירו של הזהב נקוב בדולרים. ירידה בערך הדולר מעלה את מחיר הזהב בדולרים כדי לשמור על ערכו מול מטבעות אחרים.

4. חשש ממשבר גיאופוליטי עם הידרדרות למלחמה באזורים קריטיים בכדור הארץ כמו אירופה או המזה"ת. במילים אחרות, מלחמות של שבטים באפריקה המשוונית לא ממש יזיזו לו.

5. ציפייה למשבר כלכלי כלשהו שיפגע קשות בשוק המניות. זהב נתפס כנכס מקלט בתקופות של משבר. הוא נגיש, סחיר וקל לנוע איתו ממקום למקום. צרור מטבעות זהב או תכשיטי זהב יכול לפעמים להציל חיים. (בהקשר הזה אני מרשה לעצמי להמליץ כאן בחום על סרטו של אדיר מילר 'הטבעת').  

6. תקופה של גאות כלכלית שגורמת לעלייה בביקוש לזהב הן לצורך הכנסת תכשיטים והן לצרכים תעשייתיים. דוגמא לכך ראינו בגאות העולמית וצמיחת השווקים המתעוררים בין השנים 2003-2007.

בטור הנוכחי אתמקד דווקא בחלק השני של הסעיף האחרון: השימושים התעשייתיים של הזהב. מתברר שישנם רבים מאוד כאלו, וייתכן שהעלייה הנוכחית של הזהב נובעת דווקא בגללם. 
 

 

זהב בהיסטוריה האנושית

זהב הוא יסוד כימי מתכתי. סמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79. זהב אינו נוטה להיקשר כימית ליסודות אחרים ולכן ניתן למצוא אותו בטבע בצורתו הטהורה. יש לו שימושים רבים בעולם האלקטרוניקה בזכות מוליכותו החשמלית הגבוהה ועמידותו בפני קורוזיה.

בתכשיטים ובסגסוגות ריכוז הזהב נמדד בקרט, המעיד על מידת הטוהר היחסי שלו. לזהב משקל סגולי גבוה, 19.32 גרם לסמ"ק. הוא ניתך ב-1,064.18 מעלות צלזיוס. שווי כל הזהב בעולם נאמד כיום בכ-20 טריליון דולר.

זהב מוכר לאדם עוד מימי קדם. קיימות מספר עדויות לשימוש קדום בו, בהן עדות בכתב חרטומים משנת 2600 לפנה"ס. עדויות לקיומו של הזהב נמצאות גם באגדות עמים עתיקות. במשך תקופה ארוכה נחשב הזהב לאחת המתכות היקרות ביותר. הוא היווה סמל עושר למלכים, רוזנים ובעלי שררה.

תרבות האינקה התייחסה לזהב כ"זיעת השמש". העמים האצטקים נהגו לפסל דמויות שונות בזהב ולהכין תכשיטים מזהב לכהני דת.

לאורך ההיסטוריה נחשב זהב לסחורה אמינה ששומרת על ערכה. אנשים שהרוויחו הון ממסחר, חקלאות או בניה נהגו להמיר את הונם לזהב ועל ידי כך להעביר את עושרם לדורות הבאים. 

במהלך המאה ה-19 התגלו מרבצי זהב גדולים ביבשות שמחוץ לאירופה – אמריקה הצפונית והדרומית, אפריקה, אסיה ואוסטרליה. במקביל פותחו שיטות חדשות להפקתו. הגילויים הללו גרמו להגירה המונית של הרפתקנים שקיוו להתעשר מגילוי מרבצי זהב חדשים.

התופעה המפורסמת ביותר הייתה 'הבהלה לזהב' של קליפורניה בשנת 1849. באותה שנה היגרו אלפי אמריקאים למערב המדינה. התופעה הזו הונצחה גם בתרבות הפופולארית בסרט בשם 'הבהלה לזהב' שביים צ'ארלי צ'אפלין. בהלות זהב נוספות במאה ה-19 אירעו באלסקה, דרום אפריקה ובאוסטרליה. 

גלי הגירה אלו גרמו להאצת ההתיישבות במערב ארצות הברית, ולעיצוב הפוליטי-דמוגרפי-כלכלי בעולם בכלל. לפי חישובים שונים, כ-70% מכלל הזהב בעולם שנמצא היום בשימוש הופק אחרי 1910.

זהב בתרבות

לזהב יש אזכורים רבים בכתבים עתיקים. בתנ"ך למשל הוא מוזכר פעמים רבות. כבר בתחילת ספר בראשית נכתב: ”וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא, טוֹב”. בספר שמות הוא מופיע בסיפור על עגל זהב.  רבים מכלי המקדש, והמקדש עצמו, היו עשויים או מצופים זהב. בתנ"ך ישנם כמה שמות נרדפים לזהב כמו 'אופיר', 'פז', ו'חרוץ'. 

במיתולוגיה היוונית קיימת אגדה על סיפור המלך מידאס בעל מגע הזהב. מכאן גם הביטוי "מגע מידאס" שמוצמד לאנשים שהצליחו להרוויח כסף רב בזמן קצר.

איך מפיקים זהב

ריכוז הזהב המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית יכול להיות זעיר: כחצי גרם לטון. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר של כ-1 עד 5 גרם לטון. ניתן למצות זהב מסחף בעזרת טכניקות כימיות. כמו למשל מיצוי בעזרת ציאניד שנחשב למיושן ומזהם, או בעזרת כלור. 

בסוף המאה ה-19 נחשבה דרום אפריקה למקור העיקרי לזהב בעולם. העיר יוהנסבורג הוקמה במיוחד כדי לשכן את כורי הזהב בסמיכות למכרות. 

זהב הופק בעבר גם בארץ ישראל. בהרי אילת, דרומית למכרות הנחושת בתמנע, נמצאו מרבצי זהב שנוצלו בתקופה האסלאמית הקדומה. הזהב הופק מסלעי הקוורץ בנחלי האזור על ידי טחינה באמצעות אבני ריחיים ושימוש בכספית. זהב נמס בכספית נוזלית. ניתן לחמם את התמיסה, עד שהכספית מתאדה והזהב נשאר. 

תכונה חשובה שמייחדת את הזהב מרוב המתכות האחרות היא הקושי הגדול שלו להתרכב עם חומרים אחרים. הזהב אינו מתחמצן (מחליד) והוא עמיד בפני נזקים במגע עם חומצה או בסיס. בגלל תכונה זו שנקראת "אדישות" הזהב נשאר מבריק כמעט בכל תנאי. זו גם אחת הדרכים למצוא אותו – הוא בולט בצבעו לעומת אבנים ועפר. 

זהב היא המתכת בעלת כושר המתיחה (ריקוע) הגבוה ביותר. גרם אחד של זהב יכול להימתח עד ל-66 קילומטרים. תכונה זו והברק האופייני לזהב הקנו לו מעמד מיוחד. הוא הפך לסמל עושר חברתי, הוא משמש   לטקסים שונים, ועם השנים הפך גם בסיס לאמצעי תשלום, בעיקר דרך הנפקת מטבעות.

בהסטוריה הקרובה יותר זהב נקשר בעיקר ל"תקן הזהב" שנקבע בהסכם "ברטון וודס" משנת 1944. ההסכם שנחתם בין המעצמות הגדולות שעמדו בפני ניצחון במלה"ע 2 קבע שלפיו למדינה אסור יהיה להנפיק שטרות ומטבעות בכמות שעולה על הזהב שהיא מחזיקה במרתפיה. מטרת התקן היתה להימנע מאינפלציה גבוהה, שהיתה אחת הסיבות לעלייתה של המפלגה הנאצית בגרמניה. התקן החזיק מעמד עד שנת 1971, אז הוא נזנח על ידי הנשיא האמריקאי, ריצ'ארד ניקסון, ובהמשך גם על ידי מדינות אחרות. 

שימושים תעשייתיים

הזהב משמש כחומר מוליך מצוין לחשמל ומוליך טוב לחום. מסיבה זו הוא אידיאלי לשימוש במגוון מכשירים אלקטרוניים. יצרני מחשבים וטלפונים ניידים משתמשים בו כדי לחיבור בין רכיבים או כדי לצפות חומרים מוליכים אחרים. כך הם משפרים את המוליכות החשמלית ומונעים התחממות יתר של המכשיר. 
בתחום התקשורת זהב משמש בייצור מעגלים מודפסים (PCBs) שבהם מודבקים רכיבים אלקטרוניים שונים. הזהב משמש כאן כשכבת מוליכות חשמלית וכשכבת הגנה מפני התחממות וקורוזיה.

בתחום הרכב, זהב משמש את מערכות החשמל והאלקטרוניקה. הוא משמש בחיווי המנוע, במערכות הניתוב, במערכת השמע ובמערכת הבקרה האלקטרונית. הוא נמצא גם בטלפונים חכמים, שעונים חכמים ומשקפי מציאות מדומה.

זהב נמצא גם במכשירים רפואיים כמו חוטים ומחטים ומכשירים לטיפול במחלות לב. הוא משמש כמובן גם לצרכים דנטליים כמו שיניים מזהב. 

השימוש הראשון בזהב בתעשיית האלקטרוניקה התחיל בשנות ה-60'. השתמשו בו אז במכשירים ומערכות צבאיות ובתעשיית החלל. התכונות הייחודיות של הזהב הפכו אותו לחומר מועדף במערכות תקשורת צבאית ובמערכות שהוטסו לחלל. הוא נבחר בזכות יכולתו לסייע בהגנה מפני קרני השמש וכדי למזער את הסיכון לקורוזיה בסביבה הקשה שבה מכשירים אלה פועלים. עם השנים השימוש בזהב התרחב למגוון רחב של מוצרים אלקטרוניים. 

יתרון מרכזי של הזהב עבור מכשירי אלקטרוניקה נמצא בעובדה שהוא אינו מתקשה ואינו מתחמם במהירות. הוא עמיד בפני חומצות ותמיסות ולכן מתאים לשימוש בסביבות בהן יש לחות גבוהה. יתרון שני הוא יכולתו להוליך חשמל בצורה מעולה. יש בו שימוש רב במקומות שבהם חשובה היכולת לשמור על איכות האות האלקטרוני.

אחד היישומים המועדפים לזהב הוא ציפוי רכיבים אלקטרוניים. ציפוי הזהב משמש להגנה על מתכות אחרות מפני חמצון וקורוזיה וכן לשיפור התקשורת האלקטרונית בין רכיבים שונים. 

לצד כל היתרונות הללו יש כמובן לזהב חסרון אחד גדול – מחירו היקר. זהב אינו זמין בכמויות גדולות בטבע. הפקתו יקרה גם היא, ויש בה סכנות של זיהום סביבתי. בשנים האחרונות ניתן להפיק זהב דרך מיצויו ממכשירים אלקטרוניים ישנים. אולם מדובר בהפקה של כמויות קטנות בלבד.

כפי שניתן לראות, השימושים התעשייתיים בזהב רבים מספור. אילו מחירו היה נמוך יותר היה כנראה נעשה בו שימוש רב יותר. לא מן הנמנע שהראלי הנוכחי של הזהב קשור גם לגידול בביקוש לו בתחומי תעשיה רבים שחלקם נמצאים בצמיחה מהירה.

בטור הבא אדון בשאלה אחרת שקשורה לזהב: היכן עדיף כיום להשקיע - ישירות בזהב עצמו או בחברות שכורות אותו מבטן האדמה?