״ינואר 2025 היה החודש גבייה הטוב ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם במיסים, בפער מהפעם הקודמת שהייתה גבייה כל כך טובה היה בינואר 2022 ועכשיו גבינו קרוב ל- 62 מיליארד ₪ ממיסים, סכום חסר תקדים. אנחנו צפינו בערך 54 מיליארד ובסוף זה הגיע ל- 62. ככל והצמיחה במשק תמשיך אנחנו צופים גבייה של 475 מיליארד סה"כ בשנת 2025״
עוד ציין אהרונוביץ׳: ״עקב מלחמה מהקשות ביותר שידעה מדינת ישראל נוצר צורך לעשות צעדים כדי שכמובן המדינה לא תיכנס לסחרור של גירעון שהולך וגדל, אלא שנצליח להתגבר על הגירעון והוא יהיה חד פעמי ונחזור למתווה של הקטנת גירעון וצמיחה. בעיקר צעדים מיסויים שתפקידם בסופו של דבר להביא בין 30 ל- 40 מיליארד ₪ בשנה באופן פרמננטי, לא חד פעמי, אז כמובן שנעשו מספר צעדים והמשמעותיים ביותר שנעשו כרגע, חוץ מהעלאת המע"מ שבעיני הוא לא צעד חכם אבל אין ברירה בתקופה כזאת״.
רפורמת הרווחים הכלואים
״הצעד השני זה אותה רפורמת רווחים הכלואים, בשם העממי שהיא קיבלה, רפורמה שברור שבאמת היה לנו ברור שברגע שנכנסנו לזה שזה הולך להיות אחד המאבקים הקשים ביותר, כי זה באמת לגעת ברווחים צבורים. מחלקת הכלכלה, אגף הכלכלה בתוך רשות המיסים והכלכלן של רשות המיסים חישבו שמסתובבים לפחות כ- 150 מיליארד ₪ כאלה בתוך מאזנים של חברות, רווחים שלא מושקעים בפיתוח החברה, בפיתוח העסקי של החברה, אלא רווחים שמושקעים או בהחזקת נדל"ן פסיבי או של מניות, אס אנד פי וכו', מניות לא של חברות בנות שהן באמת אחזקה מהותית, אלא אחזקה בעיקר של ניירות ערך וכו'. חברה שדוגרת על מיליארד ₪ או שתשלם 2% או שתיקח 6% מתוך המיליארד ואגב ב- 2025 זה 5% סוג של הוראת שעה, 5% מתוך זה תחלק בפועל ועל זה כמובן יהיה מס על הדיבידנד.
הדבר השני שעשינו והוא ביחד עם אותה רפורמה רק הוא רווחים לא מחולקים זה לקחת את אותן חברות מעטים, לא אוהב את הביטוי הזה אבל ברוח פורים המתקרב אותן חברות עצמאיים, אותם עצמאים שכאילו התחפשו לחברות. עצמאים התאגדו כחברה כדי לחסוך במס. מיסוי דו שלבי וכו' זה הדבר השני שטיפלנו בו. מה שמעל 25% כן מהרווחים של החברה אנחנו למעשה ממסים אותו במיסוי אחיד.
אהרונוביץ׳ התייחס לפיצויים בעקבות המלחמה
קרן הפיצויים שמתופעלת ומנוהלת ע"י רשות המיסים, כמובן עובדת במלוא הקיטור מאז ה- 7 באוקטובר 2023. מבחינת נזקים עקיפים הוגשו כבר קרוב ל- 630,000 תביעות, רובן הגדול כמובן כבר שולם, מעל 90% כמדומני ואפילו מעבר לזה, 95% שולמו. שילמנו מעל 17 מיליארד ומעריכים שהנזקים העקיפים יגיעו ל- 20 מיליארד בערך.
ועדת ארביטראז׳ רגולטורי במכשירי חיסכון לטווח קצר ובינוני
אני אגיד את ההשקפה שלנו כאנשי רשות המיסים שקודם כל פטורים זה לא דבר טוב וזה לא דבר נכון. ב- 25 שנים האחרונות נעשו מאמצים רבים כדי ליישר את המגרש בכל מיני דברים. קודם כל המתודיקה שלנו אומרת לעבור על מערכת הפטורים הקיימת במדינת ישראל. אגב מערכת הפטורים של מדינת ישראל שווה 80-90 מיליארד ₪ בשנה. אם היינו מחר בבוקר מחליטים שמבטלים את כל הפטורים שקיימים, היינו מביאים כנראה כל שנה אוטומטית עוד 90 מיליארד ₪ למדינת ישראל.
בנושא הוועדה אמרנו בסדר, רוצים לנסות ליישר את המגרש מבחינת הטבות המס, רוצים לתת אותו לעוד, לא רק לקופת גמל להשקעה אלא לתת אותו גם למשל איזשהו חשבון השקעה או לקרנות נאמנות, זה בסדר בתנאי שהסך הכולל של עלות הפטור הכוללת לא תשתנה. זאת אומרת, אם היום עלות הפטור היא 2 מיליארד בשנה, אז אין בעיה תן את זה לכולם, אבל אסור לעלות הפטור להיות יותר מ- 2 מיליארד בשנה. אני חושב שצריך היה לבוא ולהגיד שבאותה נשימה צריך גם לבטל את הפטור על הכנסות משכ"ד או הקלות במס שיש על הכנסות משכ"ד.