קריאת השכמה למחזיקי ומתעשרי הקריפטו

גם בעולמות הקריפטו, שנחשבו "סודיים" בעבר, המציאות הרגולטורית וחילופי המידע בין המדינות והארגונים האחרים רק מתרבים בשנים האחרונות. על כל אחד להתאים באופן עקבי ומשתנה את ניהול ההון וניהול הסיכונים על מנת להקדים את המאוחר

 

 
עוד עידן בן-יעקב / צילום: תמר מצפי, עיבוד: פאנדרעוד עידן בן-יעקב / צילום: תמר מצפי, עיבוד: פאנדר
 

עו"ד עידן בן-יעקב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
26/02/2025

החלטתה האחרונה של המועצה הפדרלית השוויצרית להרחיב את מנגנון חילופי המידע האוטומטיים בענייני מס כך שיכלול גם נכסי קריפטו, מסמנת עוד נדבך דרמטי בנוף השלכות המיסוי והציות הבינלאומיים על ניהול הון והשקעות. כמי שעוסק בניהול הון משפחתי, אני רואה בהחלטה זו נקודת מפנה חשובה שתשנה את כללי המשחק עבור משקיעים רבים (במיוחד כשמדובר על שוויץ – מדינה ששנים התהדרה בסודיות הבנקאית שלה). 

שווייץ, ששנים התהדרה והייתה מוכרת כסמל לסודיות בנקאית, בשנים האחרונות כבר אינה כל כך "מקלט" לאותם בעלי הון וכספים / אחזקות לא מדווחות. זה היה רק עניין של זמן עד שהם יתחילו ליישר קו עם המגמה העולמית של שקיפות, לרבות בעולם הקריפטו. מהלך זה הינו רק שלב נוסף לקראת המציאות החדשה: אין יותר "מקלטי מס" בעולם הדיגיטלי. הכיוון ברור ובלתי הפיך – שקיפות מלאה וחילופי מידע גלובליים. הרצון ליצור אחידות ובסיס משותף, עד כמה שניתן, על מנת להמשיך ולהוביל כמרכז פיננסי גם בתחום הקריפטו מחד ולא "ליפול" לרשימות השחורות כמדינה התומכת / לא מטפלת בהעלמות מס והסתרת כספים חייבי דיווח. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכל שינוי רגולטורי מייצר הזדמנויות חדשות. כשהוסר החיסיון הבנקאי בשווייץ, רבים חזו את קריסת מעמדה כמרכז פיננסי עולמי. בפועל, שווייץ התחזקה והתמקצעה בתחומים חדשים ושמרה על מעמדה העולמי בעולם הפיננסי.  

אני סבור שלהחלטה זו יש פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, היא מייצרת ודאות רגולטורית ומחזקת את הלגיטימציה של שוק הקריפטו, שעדיין נתפס בעיני רבים כ"מערב הפרוע" של עולם הפיננסים וכן מסייעת בעקיפין ל"הכנסתו" כנדבך משמעותי במערכת הפיננסית "הממסדית הישנה". מצד שני, היא מסירה חלק מהאטרקטיביות של שוויץ כבית השקעות  / אחזקות אלה, עבור מי שביקשו להימנע מעינההבוחנת של רשויות המס.

עבור משפחות ומשקיעים שבנו את הונם, ובמיוחד – מחזיקי ומתעשרי הקריפטו בשנים האחרונות– אני רואה בהחלטה זו קריאת השכמה. המסר ברור: גם בעולמות הקריפטו (שנחשבו "סודיים" בעבר), המציאות הרגולטורית וחילופי המידע בין המדינות והארגונים האחרים רק מתרבים בשנים האחרונות, לרבות לעולמות הקריפטוגרפיים והסתמכות על "דרכי עבר" בניהול ההון והאחזקות השונות מבלי להתאים את אופן הניהול, מקומות האחזקה, תכנוני המס וחובות הדיווח ועוד – אין לו מקום יותר, ועל כל אחד להתאים באופן עקבי ומשתנה את ניהול ההון וניהול הסיכונים על מנת להקדים את המאוחר ולא להיפך. 

מה אני ממליץ ללקוחותיי? ראשית, להקדים תרופה למכה. אל תמתינו לינואר 2026 – הסדירו את מעמדכם המיסויי כבר עכשיו. שנית, בחנו מחדש את המבנה הכולל של אחזקות הנכסים הדיגיטליים שלכם. לא פעם, מבנה אחזקות נכון, במסגרת חברות או נאמנויות מתאימות ובמקומות הנכונים, יכול להפחית משמעותית את חבות המס, ועדיין להיות שקוף וחוקי לחלוטין. 

עם זאת, ההחלטה חושפת את הפער ההולך וגדל בין התקדמות הקריפטו והמשך צמיחתו (ובעיקר – המטבעות "הראשיים" העיקריים שבשוק זה) כמטבע / כלי מסחרי לגיטימי ומרכזי לבין הרגולציה ויכולת "כניסתו" כחלק מהמערכת הפיננסית – בנקאית "הישנה" שאיננה מפותחת דיה ולא נותנת מענה מתאים לרגולציות וסוגיות חשובות, דבר היוצר אי יציבות ואי וודאות הפוגעת בעיקר במשקיעים קטנים. דבר נוסף הוא שילוב נכסי קריפטו באסטרטגיה הכוללת– חשיבה על התיק כולו, ולא על כל נכס בנפרד.

ההחלטה השוויצרית היא רק עוד סנונית  במה שהופך לאט לאט למבול של רגולציה ושיתופי מידע גם בתחום הקריפטו. אך כמו בכל שינוי, הסיכונים וההזדמנויות כרוכים זה בזה. בידיים נכונות, עם תכנון מדויק והיערכות מוקדמת, אפשר לא רק לשרוד את הסערה, אלא אף לשגשג בה.
 

x