ניווט בעולמות הביטוח הסיעודי והאקטואריה

‏

הסתכלות היסטורית, עובר למשבר בביטוח הסיעודי, החלה עם ההודעה הדרמטית של משרד הבריאות, על תום הביטוח הסיעודי בסוף שנת 2025. צעד מרחיק לכת לדעת רבים, כאשר ציבור רחב נשאר ללא פתרון ראוי. 

שינוי ההגדרה של רשות שוק ההון והביטוח, להוסיף לכך, הפסקת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, עקב חשש  לקריסת יציבותן של חברות הביטוח, הללו הביאו לכך שברוקרים בחו"ל התנתקו ממתן ביטוח משנה, בעטיו לחיסול ביטוח סיעודי פרטי בשנת 2019. 

טרם שנדון בבעייתיות לכיסוי ביטוח סיעודי, ארחיב מעט על מהותו של ביטוח חשוב זה, כלהלן :

מצב סיעודי נמדד על פי מצב רפואי, המחייב טיפול המתאים לטיפול סיעודי, בכפוף ובהתאם להגדרת  ADL (יכולות תפקודיות), כולל טיפול שיקומי מתמשך, הטומן בחובו עלויות גבוהות מאד.

ביטוח סיעודי, צריך לענות על ההיבט הכלכלי של מי שהוגדר סיעודי ,על מנת שיהא זכאי לפיצוי כספי, שמוענק על ידי המבטח אשר נקבע בהתאם לתנאים המפורטים  ברשימת הפוליסה. הכיסוי יהא באופן שישולם כפיצוי כספי או כשיפוי (תשלום כנגד הוצאה).

הגמולים מהמבטח בביטוח פרטי אינם פוגעים לזכאות מהמדינה  באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

מצב רפואי, בבחינת מצב סיעודי, מתרחש בשל התפרצות מחלה קשה ועלול להתרחש בכל גיל, עקב בעיות בריאות. אוכלוסייה בוגרת, עם בעיות רפואיות, גורמים המאיצים את המצב הסיעודי.

שלשה גופים עיקריים אחראים על הביטוח הסיעודי : ביטוח לאומי, קופות חולים וחברות הביטוח.

כאקטואר ומעריך שווי CFV, ראוי לתן את הדעת, על חלקו החשוב של האקטואר, בקביעת הפרמיה שיש לגבות מהמבוטח לכיסוי הביטוח הסיעודי. האקטואריה מהווה אבן יסוד בתכנון ביטוח סיעודי. תחום ביטוחי שמורכב ודורש מהאקטואר התייחסות למספר משתנים מהותיים בהסתייגויות כפי שיוסבר, כלהלן :

1. הסתברויות לתחילתו של מצב סיעודי

האקטואר מתבקש להעריך, מהו הסיכוי שאדם בגיל מסוים יהפוך לסיעודי במהלך חייו, בהתבסס על נתונים כגון בריאות, מין, ואורח חיים בבחינת סטטיסטיקה היסטורית.

2. משך הזמן הצפוי במצב סיעודי

אקטואר יחשב את הזמן הממוצע שבו אדם צפוי, מתחילת כניסתו למצב סיעודי והצפי למשך הזמן. פרמטר חשוב ביותר לקביעת עלות פרמיית הביטוח.

3. היוון עלויות עתידיות

על האקטואר להוון תזרימי מזומנים עתידיים לפי ריבית היוון בהתאם, זאת, על מנת להבטיח שהפרמיות שגובה המבטח בהווה יכסו עלויות בעתיד.

4. תמותה ונכונות להיכנס לביטוח

שיעורי תמותה, התלויים במאפייני מבוטחים (סיכון גבוה לכשעצמו). 

5. רפואה ודמוגרפיה

על האקטואר לקחת בחשבון, את השינויים באופן תדיר, בתחום הרפואה והטכנולוגיה, להם השפעה  מהותית על תוחלת  ואיכות החיים בגיל מבוגר.  משתנה לא פשוט ומורכב להערכה ע"י האקטואר.

6. אינפלציה  רפואית

עלויות הטיפול הרפואי והסיעודי, גבוהות מהאינפלציה הכללית ובכך נדרשות במודלים אקטואריים התאמות שוטפות. לציין כי, מחד, אינפלציה רפואית גבוהה הינה גורם לירידה בגיל הכניסה למצב סיעודי, שהינו תרחיש פסימי, מאידך, עלייה משמעותית בטכנולוגיות רפואיות מקטינה את משך הזמן הסיעודי, שהינו מצב אופטימי.  

7. שינויים ברגולציה

רגולציה מהווה אף היא שיקול דעת של האקטואר. לחקיקה חדשה, תקנות בריאות ורווחה, ושינויים במדיניות ממשלתית, חשיבות בלתי מבוטלת לעניין סבסוד עלויות סיעוד.

השימוש במשתנים והמודלים, שהובאו לעיל, מהווים חלק חשוב לקביעת התפלגות תשלומים עתידיים, עובר לחישוב וקביעתו של האקטואר, מה גובה הפרמיה שעל המבטח לגבות מן המבוטח, על מנת שאלו יכסו מגוון תרחישים, לכל אירוע.

חברות הביטוח, במסגרת כיסוי "ביטוח סיעודי", מביאות בחשבון את קביעותיו של האקטואר והשלכות אקטואריות לגבי כל מבוטח ומבוטח ע"פ תרחיש עתידי. פועל יוצא, במידה והפרמיה הנגבית אינה מכסה את העלויות הצפויות על אותו מבוטח התוצאה הינה הפסד. בשל כך, לא בכדי התנתקו מבטחי משנה מחברות הביטוח, עובר להפסקת הכיסוי ע"י חברות הביטוח, לדאבוננו בתמיכת רשות שוק ההון.

קיימות קרנות הדדיות בניהול קופות חולים בהם האיזון הינו ברמת הקרן. זהו מודל ביטוח סיעודי קבוצתי במסגרת חברי הקופה, הנשענות על קרנות מצטברות של המבוטח, לתקופה הרלוונטית, בכפוף למנגנון עם מאפיינים של ערבות הדדית. לעומת זאת, למול האיזון ברמת הפרט הבודד. בדגש שאותו פרט יחסוך. מודגש כי, מח"מ (משך חיים ממוצע), שבו בין התחלת התשלום של החיסכון  called so, לבין עיתוי התביעות, הוא ענק. השקעת הפרמיות שנגבות על פני עשרות שנים, למשל שינוי ריבית, השפעה דרמטית ויכול להכניס את זה לגירעון משמעותי.

בל נחטא לאמת, היה צדק,  בגישת רשות ההון, עקב התגברות תופעה  לדמי הזכאות לביטוח סיעודי, הן מהמוסד לביטוח לאומי, תוך גרימת גירעון אקטוארי  והן של קרנות הקופות למיניהן מתוך מציאות של התגברות החשש לקריסתן. בשל כך, אי התערבות בשוק הסיעודי, היו גורמות להשלכות חמורות בעתיד הנראה לעין.

לדאבוננו, היותו של הביטוח הסיעודי, תמריץ שלילי, אזי הגופים  : ביטוח לאומי, משרד הבריאות, קופות החולים ורשות שוק ההון שואפים להטיל את אחריות הטיפול בנושא זה, כל אחד על משנהו.

מר אלון ספונרו איש אשכולות, ומהבולטים בשוק הפנסיוני, כתב (מצטט בהסכמתו), כי "ביטוח סיעודי הינו מוצר מצוין, אך הוא נעלם, ולא ישוב - היות ולא ניתן למצוא תמחיר שיהפוך אותו לכדאי. מסיבה זו, כל מי שמבין לעומק את התמחיר (כולל מומחים שמכרו בעבר ביטוח סיעודי באופן מאסיבי) אומר שהפתרון היחידי הינו חוק סיעוד ממלכתי".

כסוכן פנסיוני CLU, מתכנן פיננסי ,CFP וכאקטואר ומעריך שווי CFV, אני די מסכים עם מר אלון ספונרו. מצב סיעודי לטווח רחוק, הינו בבחינת אירוע קרוב לוודאות, קרי, אינו מקיים הגדרת ביטוח קלאסית, שהסתברותו פחות צפויה. הווה אומר, זה אינו ביטוח כמשמעותו. ראייה אקטוארית ארוכת טווח נועדה מראש לכישלון , עקב, כאמור לעיל, התפתחות עולם הרפואה והשפעתה על תוחלת החיים למצבים סיעודיים. משום כך, כל מבטח סביר, צריך וחייב, להתחשב בתמחור בכפוף ובהתאם. איני מוציא מהמשוואה, שאף לפופוליזם רגולטורי השפעה שלילית, על כל המשתמע מכך. 

אנחנו מדברים על ביטוח סיעודי וכולנו מודעים לזה שהוא נעלם מהשוק , כמו גם הרבה ביטוחים אחרים שלאט לאט נעלמים גם בגלל הפופוליזם הרגולטורי, כאמור, וזה לא עושה טוב לאף אחד. 

גזירות, עובר לביטוח הסיעודי, של המפקח על שוק ההון, שהורה בין היתר כי :

סכומי ביטוח סיעודי ע”י חברות הביטוח יופחתו ב 600 ₪ לחודש.

תוארך תקופת ההמתנה מחודשיים לחצי שנה.

שיח על הקטנת הפיצוי נוספת וכן הארכת תקופת ההמתנה וביטול הכיסוי הסיעודי.

גזירות המדחיקות את הטיפול הנכון בסוגייה זו.

ככל הנראה, לא מן הנמנע, שהנושא חובה שיטופל ע"י גוף ממשלתי במדינת ישראל, ע"פ תוכנית לאומית תוך הבטחת מענה סיעודי לאזרחיה, באופן שיהיה זה מודל של חיסכון במסגרת חובה ווולונטרית, יחד עם זאת, תוך נתינת תמריצי מס. במידה ובמודל הקיים, כפי הנראה לי, לא יתקיים מקרה סיעודי, החיסכון צריך להוות הורשה ו/או לשאירים, בשיעורים ע"פ בדיקה אקטוארית. 

סוף דבר: 

ביטוח סיעודי, הינו מוצר חשוב מעין כמוהו ואין עוררין על כך. ביטול הכיסוי הפרטי ע"י המבטחות הוא אסון קולוסאלי בשל כשל מבני עקום מיסודו. תפקיד רשות שוק ההון, בכובע הרגולטור שתפקידו לדאוג לצרכן, כשל לדאבוננו. במצב זה, על המדינה להרים את הכפפה ולנווט נכונה את הביטוח הסיעודי מתוך דאגה ליום סגריר.

הכותב: דוד בכר, אקטואר ומעריך שווי CFV, יועץ פנסיוני CLU, מתכנן פיננסי CFP. חבר הנהלה ואחראי תחום תכנון פיננסי בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים בישראל.