
לפני מספר שבועות פגשתי את ידידי, ג', במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב. לאחר כמה דקות השיחה התגלגלה לתחומי הפיננסים והשקעות בבורסה. ג' הוא עצמאי מצליח שעוסק בעיקר בייעוץ הנדסי.
"תגיד", שאלתי אותו. "יש לך קרן השתלמות לעצמאים"? תשובתו הפתיעה אותי. "לא, אין לי כזו", הוא ענה. "למה בעצם?", תהיתי. "האמת, לא ממש הקדשתי לזה מחשבה", הוא הודה.
בהרהור שני, אולי לא הייתי צריך להיות מופתע כל כך. במהלך השנים התברר לי שעצמאים רבים אינם מודעים ליתרונות הרבים שיש לקרן השתלמות. רבים מהם מתמקדים בתזרים המזומנים שלהם. הם זקוקים לכל שקל כדי לתפעל את העסק שלהם. הפקדה של כמה אלפי שקלים בשנה לחיסכון שיהיה סגור למשך 6 שנים מרתיעה אותם. 'נסתדר גם בלי זה. העיקר שהעסק ירוץ', הם חושבים לעצמם מן הסתם.
זו טעות כמובן. בגלל שינויי חקיקה שהתרחשו בישראל מאז 2003, חיסכון בקרן השתלמות הוא כנראה החיסכון הטוב ביותר שקיים היום עבור אנשים פרטיים. הכוונה כאן היא בעיקר לשינויים שכללו הטלת מס על רווחי הון בבורסה, כולל על אג"ח, והאיסור שהוטל על משיכת כספים מקופות גמל שלא באמצעות קצבה.
השינויים הללו הפכו את קרנות ההשתלמות לאפיק החיסכון המשתלם ביותר שקיים היום בישראל, הן לעצמאים והן לשכירים.
הטבות המס ניתנות באפיק הזה פעמיים. פעם אחת בעת הפקדת הכספים, ופעם שניה במשיכתם. בעת ההפקדה ניתן לנכות את ההפקדות (עד תקרה מסוימת) ולהקטין את תשלומי מס הכנסה. בעת המשיכה הכספים הללו אינם חייבים במס רווחי הון כלל.
בעקבות השינויים הללו החלטתי בשנת 2006 החלטתי להפוך את קרן השתלמות שלי – שכבר הייתה אז נזילה - לחיסכון ארוך טווח. באופן הזה, חשבתי, אוכל ליהנות ממירב הטבות שמציע האפיק הזה. מההחלטה הזו נגזרו כמה החלטות משנה.
החלטה הראשונה: בחירת המסלול הכי אגרסיבי שאפשר – 100% מניות. הימים היו ימי יישום המלצות וועדת בכר. הבנקים מכרו אז את החזקותיהם בקרנות ההשתלמות. לפתע ניתנה לי אפשרות לבחור מי ינהל לי את הכסף ובאיזה מסלול לבחור.
הבחירה במסלול מנייתי הייתה קלה. ידעתי שלאורך זמן שוק המניות מכה את שאר האפיקים, ולרוב בהפרש גדול. על פני זמן הפערים הללו משמעותיים מאוד. אלברט איינשטיין צוטט פעם באמרו: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם." ואת הריבית הגבוהה ביותר ניתן כמובן להשיג דרך הבורסה. בנוסף, ככל שהרווחים על החיסכון יהיו גבוהים יותר, כך אוכל למקסם בצורה מיטבית את הטבות המס, ובעיקר את החיסכון במס רווח הון.
נכון, בבורסה יש מדי פעם משברים. גם את זה ידעתי. אבל לאורך זמן המשברים הללו מוחלקים ו"נעלמים". כעבור זמן מספיק ארוך – 20 שנה זה בהחלט זמן ארוך בחיי אדם – התשואה הממוצעת בבורסה תהיה גבוהה יותר ממה שאשיג במסלולים אחרים.
לשם המחשה, אפשר להציץ בטבלה המצורפת כאן. היא מראה מה קורה לחיסכון שמבוסס על הפקדה חודשית קבועה של 1,000 שקל.
לכמה יצמח חיסכון של 1,000 שקל בחודש אחרי 20 שנה?
(הסכומים באלפי שקלים)
ריבית/תשואה ממוצעת לאורך התקופה |
3% |
4% |
5% |
7% |
9% |
11% |
סך הפקדות |
240 |
240 |
240 |
240 |
240 |
240 |
סך רווחים |
56 |
90 |
129 |
224 |
347 |
505 |
סה"כ חיסכון |
296 |
330 |
369 |
464 |
587 |
745 |
הערה: החישוב כולל דמי ניהול של 1% בשנה
אם התשואה הממוצעת על החיסכון הינה 4% בשנה - שזה בערך מה שניתן היה לקבל לאורך שני העשורים האחרונים על אג"ח ממשלתיות בישראל – החיסכון כולו היה מניב רווח של כ-90 אלף שקל על פני 20 שנה ותופח לכ-330 אלף שקל.
לעומת זאת, אם התשואה השנתית היא 9% בשנה, הרווחים כבר יתפחו ל-347 אלף שקל, והחיסכון כולו יצמח ל-587 אלף שקל. 9% לשנה היא תשואה נאה כמובן אבל לא בהכרח חריגה. זו פחות או יותר התשואה שאפשר לצפות לה בשוק המניות לאורך זמן. אם נסתכל למשל על מדד S&P500 נראה שב-20 השנים האחרונות הוא הניב תשואה שנעה בין 9% ל-10% (כולל דיווידנדים).
כמובן, כדי להשיג תשואה כזו צריך לנהל את הכסף בתבונה, לפזר אותו היטב בין ענפים ואזורים גיאוגרפיים ולהימנע ככל האפשר מטעויות. מה שהוביל אותי להחלטה החשובה השניה: בחירת מנהל השקעות.
מכיוון שידעתי שאני מעוניין במסלול מנייתי, חיפשתי מיהם מנהלי ההשקעות הטובים ביותר בישראל, ובפרט כאלה שמצטיינים בניהול תיקי השקעות מנייתיים. מיפיתי את השוק, מצאתי 3-4 מועמדים, ובסוף בחרתי באחד מהם.
כאן מגיעה החלטה חשובה שלישית: הקטנת דמי הניהול. ניצלתי את העובדה שמקום העבודה שלי סיכם עם אותו בית השקעות על דמי ניהול נמוכים יחסית לעומת אלו שנגבים בדרך כלל במסלול המנייתי. גם לפרט הזה יש חשיבות כאשר מסתכלים על חיסכון לטווח ארוך. הבדל בין דמי ניהול של 1% לדמי ניהול של 0.5% (בהנחה שמשיגים תשואה של 9% בשנה) מגיע לעשרות אלפי שקלים. בנתונים שמופיעים בטבלה, ובהנחת תשואה של 9% מדובר בפער של כ-40 אלף שקל.
מכאן והלאה לא נותר לי בעצם לעשות דבר. ההפקדות לקרן זרמו ממני ומהמעסיק שלי, ונותר לי רק לבדוק פעם בכמה חודשים בכמה הוא תופח. ובכן, לא בדיוק.
אחרי שנתיים גיליתי את הטעות הראשונה: המשבר הפיננסי של 2008 גרם לקרן השתלמות שלי לצנוח בקרוב ל-60%! ממרחק הזמן אולי קצת קשה לזכור, אבל זה היה משבר עצום. המערכת הפיננסית בכל העולם איימה לקרוס. לא קל לראות את החיסכון העיקרי שלך נופל בצורה כזו. אפשר לברבר לא מעט על כך ש"המשברים מוחלקים לבסוף", אבל מה היה קורה אם הייתי זקוק לכסף באופן מיידי?
הטעות העיקרית שלי לא היתה בבחירת מסלול השקעה אלא בבחירת בית ההשקעות בודד, שבאותם ימים גם נקלע למשבר ניהולי פנימי. אלו דברים שקורים לעיתים. גוף שמנהל השקעות טוב בתקופה מסוימת עלול להיקלע לשנים לא טובות. הטעות שלי היתה שלא פיזרתי את החיסכון מלכתחילה בין לפחות שני בתי השקעות. למזלי בשנים הבאות מנהלי הקרן שלי התעשתו וחזרו לייצר תשואות נאות.
לימים, כשהפכתי לעצמאי, פתחתי קרן השתלמות לעצמאים, ומידי סוף שנה אני מפקיד בה את הסכום המקסימלי. אני עדיין דבק במטרות שלי - למקסם את הטבות המס ולהשיג תשואה מירבית.
בשנים האחרונות בכל זאת עשיתי כמה שינויים. לפני כחמש שנים החלטתי שהגיע העת להקטין מעט את הסיכון בקרן, והעברתי חלק ניכר ממנה ל"מסלול הכללי". חשוב לזכור שגם במסלול זה יש כ-40% מניות, ולכן ההטיה למניות עדיין גדולה. התוכנית לשנים הבאות היא לבצע מידי פעם איזון מחדש של הקרן, כדי לשמור על אותן פרופורציות בין המסלול המנייתי למסלול הכללי.
כאן מגיעה ההחלטה הרביעית: בגלל הטבות המס המשמעותיות, אין לי שום כוונה למשוך כספים מקרן ההשתלמות בעתיד נראה לעין. אם במקרה אזדקק לכסף נזיל כלשהו, זה יהיה אפיק החיסכון האחרון שאגע בו. ברוב המקרים אעדיף במידת הצורך לקחת הלוואה מבית ההשקעות כנגד קרן ההשתלמות, ולא לגעת בכספים הצבורים בו.
לסיום, חשוב לי להדגיש כמה דברים. הבחירות שעשיתי עבור עצמי אינן מתאימות לכל אחד. לא כולם יכולים לעמוד בטלטלות של שוק המניות, ולא כולם רוצים בה. כל אחד צריך לבחור לעצמו את רמת הסיכון שהוא מוכן לעמוד בו.
ועדיין, גם עבור מי שלוקח מסלול פחות אגרסיבי חשוב לשמור על כמה כללים בסיסיים: 1. לבחור מנהל השקעות בעל יכולות מוכחות לאורך זמן. 2. להקטין ככל האפשר את דמי הניהול. 3. להשתדל למקסם את הטבות המס בהפקדה 4. אם אין צרכים דחופים – רצוי שלא לגעת בכסף כלל.
ועוד דבר חשוב לזכור: פקידי האוצר כבר הציעו לא פעם לבטל את הטבות המס בקרנות השתלמות. גם שר האוצר דיבר על זה. עד כה הסתדרות העובדים בישראל לא נתנה לזה לקרות. לא בטוח שכך יהיה גם בעתיד.