3 דברים שלמדנו מחדש ברבעון הראשון של 2025

נהוג לומר ששוק המניות נוטה להניב תשואות שנתיות שנעות בין 7% ל-10% בממוצע. אבל הממוצעים הללו מחושבים על פני טווחי זמן ארוכים מאוד. 20, 25 ואפילו 30 שנה. בתקופות זמן קצרות יותר, התנודות יכולות להיות חריפות למדי – לשני הכיוונים.

אם נסתכל בטבלה המצורפת כאן נוכל לראות זאת היטב. מדד S&P500 האמריקאי עלה ב-5 מתוך 6 השנים האחרונות. בכל אחת מהשנים שבהן הוא עלה התשואה שלו היתה גבוהה מ-15%. כלומר, הרבה מעבר לממוצע הרב שנתי שלו. ב-2022 רשם השוק ירידה, שהיתה חדה למדי, קרוב ל-20%. 

כאשר סוכמים את הביצועים על פני 6 שנים מתברר שהמדד האמריקאי המוביל הניב תשואה מצטברת של כ-140% או כ-15.6% בממוצע לשנה. כשמצרפים גם את הדיווידנדים שמחלקות החברות במדד התשואה מגיעה לכ-17.5% בשנה. במילים אחרות: במשך 6 שנים ברציפות הניב S&P500 תשואה כפולה לערך מזו שהניב לאורך שנים בעבר.  

התשואה הזו חייבת להישען על יסודות מוצקים כלשהם משום שלאורך זמן מחירי המניות מתכנסים למחיר שמייצג את הרווחיות של החברות. וכאן עולה השאלה: האם 500 החברות במדד הכפילו את רווחיהן לפתע? האם צפוי שכך הן יעשו בעתיד הנראה לעין? התשובה היא 'ככל הנראה לא'.

ישנן כמובן כמה חברות שעסקיהן משגשגים. בעיקר אלו שמשתייכות לקבוצת "7 המופלאות". אבל מולן יש 400 או 450 חברות שהרווחים שלהן צומחים לאט, דורכים במקום, או, למצער, בכלל מתכווצים. מתישהו מחירי המניות צריכים להתיישר עם המציאות וההיגיון הבריא. ייתכן מאוד שזה מה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים – חזרה של מחירי המניות בארה"ב לכיוון הממוצע הרב שנתי.

2. גם כשיודעים על אירוע שיקרה, לא בהכרח יודעים איך הוא ישפיע על השוק

בדצמבר האחרון ניהלתי שיחות עם כמה פעילים בשוק ההון הישראלי ואספתי תחזיות לשנה הקרובה. ביקשתי בעיקר לדעת מה דעתם על השוק האמריקאי לאור בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ותוכניותיו להטיל שורה של מכסים על יבוא לארה"ב. 

התשובה הרווחת אמרה אז בערך כך: "טראמפ יעשה טוב לשוק המניות האמריקאי. צעדי המיסוי שלו אמורים לחזק את המיצוב התחרותי של חברות התעשייה האמריקאיות. נכון, תהיה לכך השפעה לרעה על האינפלציה, אבל היא תהיה מזערית". רוב הנשאלים סברו שהשוק האמריקאי עדיין יניב ב-2025 "תשואות חד ספרתיות גבוהות", כלומר 7%-9%. 

"ומה באשר לשוקי המניות של אירופה?", שאלתי. "הם ימשיכו לפגר אחרי השוק האמריקאי", נעניתי. "מדוע?", הקשיתי. "כי כלכלות אירופה עדיין מפגרות אחרי ארה"ב. אין להן מספיק מנועי צמיחה פנימיים, וסקטור הטכנולוגיה שלהן קטן מאוד". 

שלושה חודשים לתוך 2025 ונראה שהתחזיות הללו צריכות לעבור בחינה מחדש. נראה ששורת המכסים שהטיל טראמפ עד כה פוגעת בעיקר בכלכלת ארה"ב ובשוק המניות האמריקאי.  

פגיעה ראשונה כבר נגרמה בציפיות האינפלציה בארה"ב. מסקר בטחון הצרכנים שפרסמה ביום ו' אוניברסיטת מישיגן עולה כי ציפיות האינפלציה של הצרכנים בארה"ב לשנה הקרובה זינקו במארס לרמה של 5%. זו הרמה הגבוהה ביותר שמראות הציפיות מאז נובמבר 2022. זאת לעומת ציפיות לאינפלציה של 4.3% בפברואר. ציפיות אלו נובעות כנראה מההשלכות הצפויות של מלחמת הסחר על מחירי מוצרים רבים בארה"ב, כפי שמעריכים רוב הכלכלנים. 

הדבר השני שקורה הינו ירידה משמעותית במחירי מניות של חברות שאמורות ליהנות מהמכסים הללו. כמו למשל יצרניות הרכב האמריקאיות. 

מניית פורד למשל נפלה ב-12 החודשים האחרונים ב-27%. מניית יצרנית הרכב סטלנטיס (לשער פיאט קרייזלר) צנחה בשנה האחרונה ב-60%. מניית ג'נרל מוטורס אמנם עלתה בשנה האחרונה בכ-3%, אבל מאז נובמבר, החודש בו נבחר טראמפ לנשיאות, היא איבדה קרוב לרבע מערכה. נראה שהמשקיעים במניותיהן של חברות הרכב האמריקאיות לא שותפים להערכות של טראמפ שהמכסים על יבוא מכוניות ייטיבו עם עסקיהן. 

ומה באשר לתחזיות על ביצועי השוק האמריקאי מול אלו של אירופה? את התשובה אנו רואים בשווקים. מאז תחילת השנה איבד מדד S&P500 כ-5% מערכו, ואילו מדד יורוסטוקס 50 האירופי דווקא עלה בכ-9%. אם נוסיף לכך גם התחזקות של כ-4% ביורו מול הדולר נגלה שב-3 החודשים האחרונים הניבו שוקי המניות של אירופה תשואת יתר של כמעט 20% לעומת ארה"ב.    

3. מה שעלה מהר עלול לרדת עוד יותר מהר

כאמור, המנוע העיקרי לעליות של השנתיים הקודמות בבורסות ארה"ב הן מניותיהן של קבוצת המניות המכונה "7 המופלאות": אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, גוגל, פייסבוק וטסלה. המשותף לכולן הוא השווי העצום שלהן (מעל טריליון דולר נכון לתחילת 2025), הדומיננטיות הטכנולוגית והציפיות מהן לצמיחה מהירה בהכנסות וברווח. השווי העצום של 7 החברות הללו הביא את משקלן הכולל במדד S&P500 לכ-33%. 

לכאורה, רוב החברות הללו אינן חשופות באופן ישיר למהלכים האחרונים של טראמפ ולצעדי המיסוי שלו. שהרי הם נועדו להשפיע בעיקר על חברות מתעשיה מסורתית.

והנה, למרות זאת, המניות של קבוצת 7 המופלאות הובילו את גל הירידות של 25'. 5 מהן ירדו בשיעור שגבוה מ-10%. את המכה החריפה מכולן – צניחה של 35% מתחילת ינואר - ספגה טסלה אשר נשלטת על ידי אילון מאסק, אחד האנשים הכי מקורבים לנשיא החדש.  

קרן הסל MAGS, העוקבת אחר מדד מניות המורכב מ-7 המופלאות נפלה ברבעון הראשון ב-15%. זאת לעומת ירידה של כ-10% במדד נאסד"ק וכ-5% ב-S&P500 באותה התקופה. 

ביצועי החסר של קבוצת "7 המופלאות" אינם נובעים כנראה מהמכסים של טראמפ. הם נובעים מכך שהסנטימנט כלפי שוק המניות האמריקאי בכללו השתנה מחיוב לשלילה ומכך שהמניות עצמן – לפי פרמטרים תמחוריים מקובלים - היו יקרות מאוד, שלא לומר מנופחות מדי. 

המחירים שלהן שיקפו ציפיות אופטימיות מאוד. בשפת השוק נהוג לומר שהן "תומחרו למקסימום". הן לא השאירו שום מקום לתרחישים מעט פחות אופטימיים. השינוי בסנטימנט הכניס למשוואת תמחור את האלמנט החסר: פקפוק מסוים בתרחישים האופטימיים ותמחור מחודש של פרמיית הסיכון הנדרשת ממניות.