יוליוס בר: היום שאחרי ״יום השחרור״

‏

מחשבה ליום שאחרי: מכסים מסביב לעולם

המכסים בעלייה והשווקים בירידה – הנושא הגיאופוליטי שזכה לתשומת לב רבה מימש את הציפיות ואף מעבר לכך. סוחרים נערכים להמשך תנודתיות חדה בשווקים, עם סיכוי להזדמנויות אטרקטיביות שיצוצו בעקבות הטלטלה בשוק. לעומתם, משקיעים ממתינים להסכמות מסחר הדדיות וסימנים להתייצבות של נכסי סיכון בטווח הבינוני בטרם ישובו להשקיע. לעת עתה, ייאלצו המשקיעים להסתפק בנכסי מקלט (safe-haven assets).

יש המכנים זאת שינוי מדיניות הסחר הגדול ביותר של ארה״ב זה מאה שנה. אמש (יום רביעי) הפעילה ממשלת ארה״ב את אסטרטגיית ה"הלם ואימה" הידועה שלה, בניסיון להציב את שאר העולם בעמדה חלשה למו״מ ולנקמה מסחרית. כל המדינות חטפו מכסים על ייצוא לארה"ב – חלקן אף בשיעור גבוה מהצפוי. כאשר הנקודה המרכזית היא: המכסים שהטיל הנשיא טראמפ ככל הנראה מהווים נקודת פתיחה למשא ומתן, שיביא עמו תקופה של חוסר ודאות וסיכונים לצמיחה העולמית ולאינפלציה בארה״ב בטווח של שלושה עד תשעה חודשים.

תגובת השוק שיקפה את ההפתעה השלילית (או החיובית – תלוי בפרשנות לגבי חומרת המכסים), כאשר השווקים באסיה הגיבו בירידות חדות. נכסי מקלט כמו זהב ואגרות חוב ממשלתיות של ארה״ב נותרו ללא שינוי, ואילו הנפט ירד בהתאמה לבורסות באירופה. מה המשמעות? סוחרים כנראה ינהגו בזהירות בשבועות או החודשים הקרובים, על רקע חומרת המדיניות אמריקאית והזמן הרב שגוזלות שיחות המשא ומתן בנושא (שוב, שלושה עד תשעה חודשים). ייתכן ונראה תיקון בטווח הקצר – אך אין מדובר בגרסה הקלאסית של "מכור על פי השמועה, קנה על סמך העובדה".

כלל אצבע: ככל שיהיו פעולות גמול מרובות יותר, כך המצב יחמיר יותר. לעומת זאת, ככל שתגבר התמיכה הפיסקלית הפנימית (כמו בסין ואירופה), כך תשתפר התמונה. עבור משקיעים, דרושה תמונה ברורה יותר של הסכמות מסחריות ו/או סימנים ליציבות בשווקים בטווח הבינוני בטרם יגדילו חשיפה לנכסי סיכון מעבר לפוזיציות מסחריות.

כריסטיאן גאטיקר, ראש מחלקת המחקר, יוליוס בר

 
השפעת המכסים ההדדיים

ההכרזה הנרחבת של הנשיא טראמפ על מכסים שינתה את מפת הסחר העולמית, כאשר שיעורי המס פר מדינה חרגו מהציפיות והובילו לתגובה חדה בשווקי המניות. ההשפעה הישירה על הרווח צפויה להיות מתונה, אך הפגיעה העיקרית צפויה להתרכז בהערכות השווי – בעיקר בענפים מוטי ייצוא כגון תעשיית הרכב וחומרת טכנולוגיה. נוכח אי הוודאות הפוליטית הצפויה להימשך חודשים, אנו נוקטים בגישה זהירה כלפי מניות אמריקאיות ורואים הזדמנויות טובות יותר באירופה ובסין.

הכרזת המכסים של הנשיא טראמפ ביום "השחרור" עוררה זעזוע בשווקים הגלובליים, לאחר שמכס הבסיס של 10% ושיעורי המס הגבוהים פר מדינה שהוצגו עלו על הציפיות. החוזים העתידיים על מניות ירדו מיד לאחר ההודעה, תוך חשש מהשפעות כלכליות רחבות יותר. הלחץ הראשוני נרשם בענפים עתירי ייצור, ובראשם תעשיות הרכב, חומרה והון תעשייתי, בשל תלותם הרבה בשרשראות אספקה גלובליות.

מבחינת רווחיות, בהנחה שהחברות יישאו כ־30% מהנטל, הפגיעה ברווח הכולל למניה (EPS) צפויה לעמוד על כ־2%. עם זאת, הפגיעה אינה אחידה: כלכלות מפותחות כמו אירופה ויפן פגיעות במיוחד בשל יחס ייצוא-תמ"ג גבוה, מה שהופך אותן לחשופות יותר להפרעות סחר. מעבר לפגיעה בטווח הקצר, הדאגה המרכזית של המשקיעים נוגעת ללחץ המתמשך על הערכות השווי. על פי הכלכלנים שלנו, כל עוד המתיחות צפויה להימשך שלושה עד תשעה חודשים, רמת אי הוודאות הפוליטית תיוותר גבוהה, מה שיגדיל את פרמיית הסיכון ויפגע בסנטימנט השוק.

למרות האתגרים הצפויים לחלק מהתעשיות, ישנן חברות מסוימות שעשויות להרוויח מהשינויים. יצרנים אמריקאיים שאינם תלויים ביבוא עשויים ליהנות מעלייה במחירים המקומיים מבלי לשלם את מחיר המכסים. מנגד, הסיכון להרחבת מכסים על מגזרים נוספים כמו שבבים, תרופות, נחושת ועץ, עלול להוסיף לתנודתיות בשווקים בחודשים הקרובים.

לפיכך, למרות החולשה הנראית בשוק, אנו ממשיכים להמליץ על גישה זהירה כלפי מניות ובמיוחד בארה״ב וממליצים לנצל חוזק נקודתי למכירה ודיברסיפיקציה לתוך מניות שאינן אמריקאיות – בדגש על אירופה וסין.

מת'יו ראצ'טר, ראש מחלקת אסטרטגיית מניות, יוליוס בר

 
מדיניות הסחר של ארה"ב: הכרזת ענק על מכסים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עמד בהבטחתו והכריז על חבילת מכסים מקיפה על מרבית שותפות הסחר של ארה"ב. מדובר במכס בסיסי של 10% על כל המדינות, לצד מכסים הדדיים נוספים פר מדינה בשיעורים שבין 10% ל-50%. צעד זה מאיים לעכב את הצמיחה הגלובלית ולהאיץ את האינפלציה בארה"ב. ההצדקה המרכזית להטלת המכסים היא תחושת העוול של ארה"ב בכל הקשור ליחסי הסחר שלה, דבר המעיד כי מדובר בצעד פתיחה במו"מ, שעשוי לגרור איומים לפעולות תגמול, הכרזות מכס נוספות ובסופו של דבר גם הסכמים שיביאו להפחתה בחסמי הסחר שהוכרזו אמש (רביעי). אנו צופים כי המו"מ יתארך בין שלושה לתשעה חודשים, ויהווה מקור לחוסר ודאות, סיכוני ירידה לצמיחה הגלובלית וסיכוני עלייה לאינפלציה בארה"ב. מדינות מחוץ לארה"ב יגבירו את מאמציהן לעידוד הביקוש המקומי באמצעות מדיניות פיסקלית ומוניטרית.

ביום "השחרור", כהגדרת הבית הלבן, הכריז טראמפ על מכס אוניברסלי בגובה 10%, בתוספת מכסים ספציפיים פר מדינה הנעים בין 10% ל-50%. היצוא הסיני, שכבר חווה עלייה של 20%, הוכפל עם תוספת של 34% נוספים – כלומר מכס כולל של 54%. היבוא מהאיחוד האירופי יתייקר ב־20%, בעוד יבוא מבריטניה יתייקר ב־10% בלבד. יבוא מיפן יתייקר ב־24%, וממדינות דרום-מזרח אסיה כמו וייטנאם וקמבודיה ב־46% ו־49% בהתאמה.

המכסים הקיימים בשיעור של 25% על פלדה, אלומיניום ורכבים יישארו בעינם ולא ייכללו במכסים החדשים. בנוסף, הפטור שניתן ליבוא ממקסיקו וקנדה, בהתאם להסכם הסחר הצפון־אמריקאי (USMCA) שנחתם ב2020, יוותר על כנו.

חוסר הוודאות סביב המו"מ צפוי לייצר סיכונים שליליים לצמיחה הגלובלית ולציבור האמריקאי, שיחווה עליית מחירים וצמצום בהוצאות. אנו רואים סיכוני ירידה לתחזית הצמיחה שלנו לארה"ב לשנת 2025, שעומדת כעת על 2%. לעומת זאת, בתחזית האינפלציה שלנו לשנה זו העומדת על 3.5%, כבר לקחנו

בחשבון את מרבית ההשפעה האינפלציונית מהמהלך. באירופה, אנו צופים שהתגובה תגיע דרך מדיניות פיסקלית ומוניטרית אקטיבית שתנסה לעודד את הביקושים המקומיים נוכח סביבה חיצונית מאתגרת.

דייוויד קול, הכלכלן הראשי, יוליוס בר

 
מטבעות: שדה קוצים על מצע של ורדים

מכסים גבוהים מהצפוי הובילו את הדולר האמריקאי לירידות, זאת בשל עלייה בפסימיות בשווקים שנבעה מגידול בסיכון למיתון ועלייה בהסתברות להפחתות ריבית מצד הFed. הין היפני מילא את תפקידו כמטבע מקלט (safe-haven currency). קנדה ומקסיקו הצליחו להתחמק מהטלת מכסים נוספים, ומטבעותיהן התאוששו. עם זאת, המצב בשוקי המטבעות נותר נזיל, בשל האפשרות כי מדינות יגיבו בפעולות תגמול או נכונות לצאת למשא ומתן בעניין, ומנגד האפשרות כי יגיבו במדיניות מוניטרית ופיסקלית.

הזעזוע שנגרם מההכרזה של נשיא ארה"ב טראמפ ביום "שחרור הסחר" הגשים את התחזיות הגרועות של ציפיות השוק, והשפיע באופן מיידי על שוקי המט"ח. נוכח עלייה בסיכונים לסטגפלציה בארה"ב, השווקים החלו לתמחר הסתברות גבוהה יותר להפחתות ריבית מצד הFed כשבמקביל סנטימנט הדולר נחלש, תוך ששער הEUR/USD מטפס מעל לרמה של 1.09. מאחר שיפן לא הופיעה ברשימת המדינות שהוטלו עליהן מכסים מעבר לרמת הבסיס של 10%, הין היפני התחזק ומילא את תפקידו כמטבע מקלט ושער הUSD/JPY ירד לרמות של 147.

לא כך קרה לגבי המטבע השוויצרי: שוויץ הופתעה מהטלת מכס כבד של 31%, הזהה לשיעור הגירעון בסחר על יבוא של ארה"ב מולה. אמנם הפרנק השוויצרי לא התחזק מול האירו, אך נותר יציב והתחזק לעומת הדולר לרמה של 0.87 USD/CHF. קנדה ומקסיקו לא נכללו ברשימת המדינות שעליהן יוטלו מכסים הדדיים. ההחרגות שנקבעו תחת להסכם הסחר הצפון־אמריקאי (USMCA) צפויות להישמר, מה שהוביל להתאוששות של הדולר הקנדי והפסו המקסיקני לשערים של 1.42 USD/CAD ו-20.17 USD/MXN בהתאמה.

למדינות אשר עליהן הוטלו מכסים נוספים נותר זמן קצר להגיב, למעשה עד למועד יישום המכסים הצפוי ב-9 באפריל—בין אם בתגובת נגד ובין אם באות לפתיחה במשא ומתן. נוסף על כך, אנו צפויים לראות גם תגובות מצד הבנקים המרכזיים בצורה של הפחתות ריבית, ומצד הממשלות בצעדים פיסקליים לתמיכה בענפים שנפגעו מהמכסים.

לפיכך, המצב נותר נזיל, שכן בשל ריבוי משתנים קשה להעריך את ההשפעה הסופית של המכסים על כל מדינה ומדינה. בהתאם לכך, רמת האי-ודאות צפויה להישאר גבוהה בשבועות ובחודשים הקרובים, רמת האי-ודאות צפויה להישאר גבוהה בשבועות ובחודשים הקרובים, ושוק המט"ח יוסיף להיות תנודתי בהתאם להתפתחויות ולכיוון זרם החדשות.

בהתחשב בנכונות ההולכת וגוברת של ממשל ארה"ב לשאת במחיר כלכלי לצורך קידום יעדיו המדיניים, יחד עם ציפיות להאטה בצמיחה והערכה לעוד הורדות ריבית מצד הFed, אנו מזהים מגמה של התחזקות הסנטימנט השלילי כלפי הדולר האמריקאי וכבר עדכנו בהתאם את תחזיותינו לתקופה הקרובה, עם צפי להיחלשותו של הדולר.

דייוויד א. מאייר, כלכלן, יוליוס בר

 
אסטרטגיית אג"ח ליום שאחרי "יום השחרור"

אין ספק שביום שלאחר הכרזת "יום השחרור" של טראמפ, טרם התבררה כל התמונה. שוק האג"ח צפוי לשקף זאת במחירים בימים ובשבועות הקרובים דרך תנודתיות נוספת. אנו ממשיכים להחזיק בעמדה שלפיה יש לנקוט בגישה מדודה יותר כלפי סיכון האשראי בשלב זה, תוך בחירה סלקטיבית בחשיפה לאפיקים מסוימים. סוגיית המח"מ בתיק ההשקעות הופכת למורכבת יותר על רקע העלייה בסיכוני ירידה לצמיחה וסיכוני עלייה לאינפלציה.

לא נעמיד פנים שהבנו את מלוא ההשלכות כבר ביום שלאחר הכרזת "יום השחרור" של טראמפ. ראשית, מנגנון הסחר הגלובלי הוא רשת מורכבת של זרמים, ושנית, עדיין לא התקבלה התמונה המלאה בנוגע לתגובות הצפויות להכרזות המכסים של טראמפ. כך או כך, החששות לצמיחה לא צפויים להיעלם ואף עשויים להתרחב מעבר לכלכלה האמריקאית בלבד.

על רקע העלייה בסיכוני המאקרו, אנו חוזרים ומדגישים את המלצתנו לנקוט בגישה מדודה כלפי סיכון האשראי. כלומר, לצמצם חשיפה לנכסים חלשים יותר או אף להוסיף רכיבי גידור לתיק. מרווחי האשראי עדיין רחוקים מהרמות שנצפו בתקופות מיתון, ולדעתנו לא יתחילו להצטמצם לפחות עד שתהיה בהירות רבה יותר לגבי ההשלכות הכלכליות שיגיעו בעקבות שינוי הסנטימנט של הצרכנים והעסקים הנובע ממדיניות הסחר החדשה.

בנוגע להשקעות באג"ח אמריקאי בתשואה גבוהה, אנו ממליצים להתמקד בהשקעות באג"ח באיכות גבוהה ובמח"מ קצר, שבהם ניתן למצוא ערך סביר עם סיכון חדלות פירעון שניתן לעמוד בהם. באירופה, לעומת זאת, אנו נוקטים גישה זהירה יותר בשוק האג"ח ברמות תשואה גבוהות, שכן נראה שהרבה מהאופטימיות כבר מתומחרת, בעוד הסיכון הוא שהמצב יחמיר לפני שישתפר.

בכל הקשור לאסטרטגיית המח"מ האופטימלית, ההתלבטות גוברת, לא רק בשל סיכוני הירידה בצמיחה אלא גם בעקבות התגברות סיכוני העלייה באינפלציה. למרות שהדבר מצדיק מח"מ ארוך, הביקוש לנכסים "בטוחים" (safe-haven assets) עשוי להוביל לירידה זמנית בתשואות האג"ח הממשלתיות, כפי שאנו רואים כבר בתגובה הראשונית למהלך של טראמפ.

אנו מתקרבים לרמת תשואה של 4% באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים אשר הגדרנו ה בעבר כתחתית טווח המסחר וסימנו כאות להפחתת חשיפת מח"מ בתיקי השקעות. עם זאת, נדמה כי ניתן כרגע לבטוח יותר באג"ח ממשלתיות בדירוג הגבוה ביותר ולכן איננו ממליצים למכור אותן כעת, אלא להמשיך ולהחזיק בחלק מהן למטרות גידור, לפחות בטווח הקרוב.

במקביל, איננו רואים ערך בהוספת פוזיציות ספקולטיביות על מח"מ, שכן לדעתנו לא צפויה ירידה חדה בתשואות בהמשך הדרך.

דריו מסי, ראש מחלקת ניתוח אג"ח, יוליוס בר

 
החששות מהאטה כלכלית גוברים על הנחת הרווחה שבהחרגת המתכות מהמכסים

בניגוד להטלת המכסים ההדדיים הרחבים על יבוא, אותם הכריז הנשיא טראמפ, בתחום המתכות ננקטה גישה סלקטיבית יותר. אלומיניום ופלדה הוחרגו מהמכסים החדשים שכן הם כבר כפופים למכסי יבוא. הדבר נכון גם לגבי מתכות אחרות שעשויות להיות כפופות למכסים מכוח שיקולי ביטחון לאומי, כגון נחושת. הזהב פטור ממכסים, בעוד שכסף אינו פטור (למעט אם מדובר ביבוא מקנדה או מקסיקו). ההשפעה הכלכלית הכוללת של המכסים הללו ברורה: מדובר במהלך אינפלציוני בארה"ב ודפלציוני מחוץ לה. עם זאת, נכון להבוקר, החששות מהאטה כלכלית התגברו והובילו לירידות מחירים רוחביות בשוקי המתכות, למעט זהב. אנו שומרים על עמדותינו הקיימות, ובמיוחד על ההמלצה החיובית כלפי זהב וכסף.

המתכות לא עמדו במוקד תשומת הלב של "יום השחרור". לפי הבית הלבן, אלומיניום ופלדה פטורים ממכסים הדדיים, שכן הם כבר כפופים למכסי יבוא של 25% על כלל המדינות. במקביל, נחושת ומתכות תעשייתיות אחרות לא הוזכרו באופן מפורש. אם יוטלו עליהן מכסים, הם צפויים להיות במסגרת שיקולי ביטחון לאומי (סעיף 232). במקרה של נחושת, חקירה בנושא כבר מתנהלת וצפויה להוביל, לפי ההערכות, להטלת מכס של 25% גם עליה.

החריג האמיתי היחיד הוא הזהב, שלא יוטלו עליו כלל מכסי יבוא בהתאם להודעה שפורסמה אתמול. כסף, לעומת זאת, אינו פטור אך ייבוא מקנדה וממקסיקו יהיה פטור מהמכסים בזכות הסכם הסחר הצפון־אמריקאי (USMCA).

כפי שהוסבר בעבר, ההשפעה הכלכלית הכללית של מכסים על יבוא מתכות צפויה להיות אינפלציונית בארה"ב ודפלציונית מחוץ לה. השפעה זו כבר באה לידי ביטוי בשוקי המתכות, כאשר מחירים שנקבעים בארה"ב ופרמיות עלו הרבה מעבר לרמות הבנצ'מרק הבינלאומיות.

הבוקר נרשמה תגובה שלילית רוחבית בשוק המתכות, המשקפת את חששות השוק מפני האטה בצמיחה הכלכלית בעקבות החלת מכסים הדדיים רחבים. מחירי מתכות תעשייתיות ירדו בשיעורים שנעו בין 0.6% לעופרת ל-2.7% לנחושת. מחירי הזהב נותרו ללא שינוי, לאחר ראלי מרשים בתקופה האחרונה, בעוד שמחיר הכסף ירד ב-2.1%.

אנו סבורים כי מדובר בתגובה מוצדקת, שכן אנו שותפים לחששות הצמיחה, במיוחד על רקע אי-הוודאות בנוגע לתגובות הצפויות מהמדינות עליהן הוטלו המכסים. באופן ספציפי, אנו מודאגים מכך שתיחלש זרימת המוצרים המכילים מתכות, כגון מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים לבית המיוצרים בסין, מה שצפוי לפגוע בביקוש הסיני למתכות בחודשים הקרובים.

בהתאם לכך, אנו חוזרים על ההמלצות הקיימות שלנו ביחס למתכות תעשייתיות: גישה זהירה כלפי עפרת ברזל ועמדה נייטרלית כלפי אלומיניום ונחושת. במקביל, אנו גם שבים ומחזקים את עמדתנו החיובית כלפי זהב וכסף. הזהב צפוי להמשיך ליהנות מביקוש בעולם המערבי, ואילו הכסף צפוי גם הוא ליהנות מביקוש דומה – אם כי בעוצמה פחותה, בשל רגישותו הגבוהה יותר לביקוש תעשייתי. פער בתשואות בין הזהב לכסף עשוי להתרחש רק במקרה של מיתון עמוק ומתמשך.

קארסטן מנקה, ראש מחקר "הדור הבא", יוליוס בר

 
סין: "יום השחרור" גרוע מהצפוי

המכסים שהוטלו על סחורות מסין גבוהים מהצפוי, אך תגובת השוק—לפחות נכון לבוקר יום חמישי—לא הייתה עד כדי כך שלילית. אנו מעריכים כי קיימת ציפייה מסוימת להרחבה במדיניות הפנים, וכי משקיעים נזהרים ממכירות יתר טרם סוף השבוע הארוך. אנו חוזרים על הערכתנו בדבר מגמת קונסולידציה בשוק הסיני ברבעון השני של 2025, כאשר התנודתיות והמצב מצדיקים גישה סבלנית.

הממשל האמריקאי הודיע על מכס בגובה 34%, בנוסף לשני סבבי מכסים של 10% כל אחד, אשר פורסמו בפברואר ובמרץ. מזכירת האוצר של ארה"ב אישרה כי סחורות סיניות יישאו במכסים כוללים בשיעור של 54%. להבנתנו, מדובר בהתפתחות שלילית יותר מכפי שהשוק ציפה לה. בהתבסס על האופן שבו נסחרו שוק המניות הסיני והיואן בשבועות האחרונים, ניתן לטעון כי נרשמה מידה של שאננות מצד המשקיעים לקראת האירוע.

על פי הערכות קודמות של כלכלני יוליוס בר, מכסים בשיעור של 60% עלולים לגרום לירידה של כשני נקודות אחוז בתוצר המקומי הגולמי של סין, אך סביר להניח שהממשלה תגיב במדיניות פיסקלית מרחיבה שתסייע לקזז את ההשפעה השלילית.

אנו מצפים לתנודתיות מתמשכת בשבועות הקרובים, כאשר המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר השאלות האם סין תגיב במכסים משלה, והאם שתי המעצמות יפתחו לבסוף במשא ומתן שיביא להסכם סחר חדש. ייתכן שגם חברות סיניות יספקו הנחיות לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של המכסים על פעילותן במסגרת עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025.

נכון לעכשיו, אנו סבורים כי מניות של חברות בתחום האלקטרוניקה הביתית, מספר שמות סלקטיביים בתחום התעשייה, חברות סחר אלקטרוני ויצרניות פאנלים סולאריים עשויות להיות מושפעות. רוב יצרניות הרכב הסיניות אינן חשופות באופן מהותי לשוק האמריקאי, אך כן מחזיקות בחשיפה משמעותית לשוק האירופי.

לסיכום, אנו סבורים כי התנודתיות והדינמיקה המשתנה בשוק מצדיקה גישה זהירה וסבלנית, וממשיכים להחזיק בהערכה לפיה השוק הסיני צפוי להיכנס לתקופה של קונסולידציה לאורך הרבעון השני של 2025.

ריצ'רד טאנג, אנליסט מחקר מניות אסיה, יוליוס בר

 
הודו: ציפיות גוברות להורדת ריבית באפריל

צפויה המשכיות במדיניות תחת סגנית הנגיד החדשה של הבנק המרכזי של הודו (RBI). על רקע כשהאינפלציה נמצאת מתחת ליעד של הRBI, גוברות הציפיות שהבנק יוריד את הריבית פעם נוספת כבר בשבוע הבא, כדי לתמוך בצמיחה הכלכלית נוכח חוסר הוודאות הגלובלית במסחר, מכסים חדשים ואתגרים גיאופוליטיים. בינתיים, נרשם ראלי באג"ח ממשלתיות של הודו (IGBs) בעקבות תוכנית רכישת החוב של הRBI והציפיות להורדת ריבית. היחלשותו האחרונה של הדולר האמריקאי תרמה להתחזקות הרופי ההודי (INR), אך המטבע חזר ונחלש בעקבות מכסים הדדיים שעלולים להחריף את המתיחות המסחרית העולמית ולפגוע בצמיחה.

נגיד הבנק המרכזי של הודו אמר ביום שני כי הבנק ישתף פעולה עם הממשלה כדי לשפר את מסגרת יעד האינפלציה, במטרה להשיג את התנאים המאוזנים הרצויים עבור אינפלציה וצמיחה. בפברואר השנה, ירד שיעור האינפלציה מעבר לציפיות ל-3.61% בחישוב שנתי, הקצב האיטי ביותר מאז יולי 2024. עם תחזית לאינפלציה מתונה גם בחודש מרץ, נראה כי האינפלציה ברבעון ינואר-מרץ לא מגיעה ליעד של תחזית הRBI. הבנק המרכזי הוסיף כי ימשיך לפעול באופן פרואקטיבי, גמיש ומהיר כדי לתמוך בצמיחה כלכלית.

מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר, נקט הנגיד במדיניות מוניטרית מעודדת צמיחה, שכללה את הורדת הריבית הראשונה מזה חמש שנים, והזרמת נזילות אגרסיבית למערכת הבנקאית כדי להקל על תנאי ההלוואות, להבטיח את הורדות הריבית ולתמרץ את הכלכלה. לפי משרד הסטטיסטיקה, היתה צפויה האטה בקצב הצמיחה הכלכלית ל-6.5% בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2025 (FY25), שיעור שנמוך משמעותית מיעד הצמיחה של כ-8% הדרוש לראש הממשלה נרנדרה מודי לשם הגשמת חזון הפיכתה של הודו למדינה מפותחת עד 2047. הממשלה צופה צמיחה של 6.3%–6.8% בשנת הכספים הבאה (FY26).

ה-RBI ימשיך לנהל את תנודתיות המופרזת שער אך מבלי לכוון לרמה או טווח מסוים של שער חליפין. כמו כן, הוא ימשיך ביוזמות להרחבת השימוש הבינלאומי ברופי ההודי ולהפיכת מערכות התשלומים של הודו לגלובליות.

במקביל, מונתה פונם גופטה (כלכלנית בכירה לשעבר בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית) לתפקיד סגנית נגיד הRBI לתקופה של שלוש שנים.

בצד הנתונים הכלכליים, מדד מנהלי הרכש (PMI) למגזר התעשייה בהודו רשם את קצב ההתרחבות המהיר ביותר מזה שמונה חודשים, עם קריאה של 58.1 במרץ (לעומת 56.3 בפברואר), וזאת על רקע ביקוש מקומי חזק, כאשר מחירי היצרנים עלו בקצב מתון יותר.

אג"ח ממשלתיות של הודו (IGBs) זינקו ביום רביעי לאחר הודעת הRBI על תוכנית רכישות חוב בגובה 800 מיליארד רופי (היקף גבוה מהציפיות) שנועדה להקל עוד יותר על תנאי הנזילות במשק, לצד ציפיות להורדת ריבית. עם זאת, הרופי נחלש מול הדולר האמריקאי לקראת הכרזה על המכסים בארה"ב, אשר כללה לבסוף הטלת מכס הדדי של 26% על מוצרים מהודו, שייכנס לתוקף ב-9 באפריל, על רקע שיחות סחר דו-צדדיות מתמשכות בין המדינות.

סוק יין יונג, אנליסטית אג"ח אסיה, יוליוס בר