השווקים נרגעו הודות למסרים של הקלה במכסים

סקירה כלכלית שבועית 28.4.25 - נקודות עיקריות:

בעולם:

ארה"ב: רמזים על הקלות במכסים על יבוא מסין ומסר מרגיע מטראמפ לפיו אין בכוונתו לפטר את נגיד הפד, הרגיעו את השווקים.

כיוון לעתיד:  ההשפעה של אי הודאות על השווקים בשבועות הקרובים צפויה להיות מתונה בהשוואה לאירועי תחילת אפריל, מכיוון שהשווקים הפנימו שבסופו של דבר טראמפ נסוג מאיומיו ונמנע מפגיעה חריפה בכלכלה.

בישראל:

בחודש מרץ נרשמה עליה קלה בשיעור האבטלה מ-2.8% ל-2.9%, על רקע עליה בשיעור ההשתתפות. היקף המשרות הפנויות נותר גבוה, תוך המשך ירידה בענף הבינוי ועליה במגזר ההייטק.

כיוון לעתיד: המגמות בשוק התעסוקה משקפות שוק עבודה הדוק, ולכן, לפחות בשלב זה, יש בכך סיכון להתכנסות האינפלציה ליעד.

ארה"ב

מסתמן כי הירידות בשווקים והחששות מפגיעה מהותית בכלכלה, במקביל לעליית מחירים, שכנעו את טראמפ לרכך את הטון, והנשיא ציין כי מתקיים משא ומתן עם סין והמכסים על סין צריכים לרדת באופן משמעותי. כתוצאה, נראה ששיעור המכס המשוקלל על יבוא מסין יפחת ממעל 100% היום לכ-60%, ובמקביל נראה כי שיעור המכס על יבוא ממדינות אחרות יהיה נמוך מהרמות עליהן הכריז טראמפ בתחילת החודש, ויעמוד על כ-10%. עם זאת, אי הודאות תימשך, מכסי הגומלין נדחו ב-90 יום ומתנהלת בחינה של תנאי הסחר במגזרים נוספים כמו מוליכים למחצה ותרופות, בנוסף, טראמפ צפוי להמשיך להשתמש במכסים ככלי נשק.

במקביל, הנשיא ציין כי הוא לא מתכוון לפטר את הנגיד, לאחר שהשתלח בו בסוף השבוע הקודם. צעדים אלה תמכו באופטימיות בשווקים, ולפיכך, ההשפעה של אי הודאות על השווקים בשבועות הקרובים צפויה להיות מתונה בהשוואה לאירועי תחילת אפריל, מכיוון שהשווקים הפנימו שבסופו של דבר טראמפ נסוג מאיומיו ונמנע מפגיעה חריפה בכלכלה.

גוש האירו

מדד מנהלי הרכש בגוש ירד בשיעור מתון ל-50.1 נקודות באפריל אך לא התרסק, בעקבות המכסים שהטיל הממשל האמריקאי. על פי ההערכות, המכסים צפויים להוביל לפגיעה של 0.2% בצמיחה ולהוביל לקיפאון בתוצר. כתוצאה, ה- ECB צפוי להמשיך ולהפחית ריבית ל-1.5%, במקביל לגידול בהוצאות הממשלות בגוש, הממוקדות בעיקר בגידול בהוצאות הביטחון במרבית מדינות הגוש, למעט בגרמניה, בה צפוי במקביל גידול בהשקעה בתשתיות.

ישראל

בחודש מרץ נרשמה עליה קלה בשיעור האבטלה מ-2.8% ל-2.9%,  לנוכח עליה בשיעור ההשתתפות ל-62.6% (62.5% בפברואר), ועל אף קליטה של כ-12 אלף עובדים . 

במקביל, היקף המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה, תוך ירידה אפסית בין ממוצע ינואר-פברואר להיקף המשרות בחודש מרץ. מעניין לציין, כי בענף הבינוי, שהוביל עם פרוץ המלחמה את הגידול בהיקף המשרות הפנויות, נמשכת מאז חודש דצמבר אשתקד ירידה עקבית בהיקפן, ובמצטבר ירידה של כ-12% (כ-2,500 משרות). הירידה בביקוש לעובדים בענף הבניה הינה תוצאה של קליטת עובדים ישראלים ועובדים זרים, במקום העובדים הפלשתינים, כך שנכון לרבעון האחרון של 2024 היקף המועסקים בענף היה נמוך בכ-30 אלף בהשוואה לרמה ערב המלחמה, זאת בשעה שהיקף העובדים הפלשתינים הצטמצם בכ-90 אלף.

באותה עת נרשמה בענפי המסחר ירידה מתונה (כ-1%)  במספר המשרות הפנויות (מרץ בהשוואה לינואר-פברואר), אם כי מוקדם מדי מכדי לראות בכך האטה בצריכה הפרטית, ומנגד, גידול חד נרשם בענפי הבידור והפנאי. כמו כן, חלה עליה של כ-3% בענפי ההייטק - תעשיה ושירותים.

המגמות בשוק התעסוקה משקפות שוק עבודה שמוסיף ומתהדק , והגיע לרמת השיא של 2022. לפיכך, לפחות בשלב זה, יש  בכך סיכון להתכנסות האינפלציה ליעד.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציה, צמיחה (30/4), מדד מנהלי הרכש בתעשייה (1/5), שוק העבודה (2/5);   גוש האירו: צמיחה (28/4), אינפלציה (2/5); ישראל: פדיון ענפי הכלכלה - 2/25 (29/4), המדד המשולב של בנק ישראל - 3/25 (30/4), השכר הממוצע במשק - 2/25 (4/5).

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

בכירי הפד ממשיכים לחזור על המסר לפיו נדרשת סבלנות על מנת לבחון את השלכות מדיניות הממשל על הכלכלה, אולם, ציינו כי צפויה הפחתת ריבית השנה במידה ותהיה פגיעה בכלכלה. השווקים מתמחרים יותר משלוש הפחתות ריבית השנה ל-3.4% בסוף השנה. להערכתנו, הפחתת הריבית תהיה מתונה יותר, מכיוון שעד כה לא ניכרת פגיעה בנתוני הכלכלה האמריקאית. לפיכך, לנתוני הפעילות הכלכלית, ובפרט נתוני הצמיחה ונתוני שוק העבודה שיתפרסמו השבוע, חשיבות גדולה בקביעת מסלול הריבית.

הסרת האיום של טראמפ על הפד תמכה בירידת תשואות לכל אורכו של העקום, והתשואות לשנתיים ולעשר שנים ירדו ב-4 נ"ב ו-9 נ"ב, בהתאמה. הירידה בשיפוע העקום לוותה בירידה בפרמיית הסיכון המגולמת בחלקו הארוך של העקום, לאור ההתמתנות בחששות ממדיניות ממשל טראמפ. עם זאת, היא נותרה גבוהה משמעותית מרמתה ביום "השחרור" האמריקאי, כאשר טראמפ הודיע על הטלת מכסי גומלין.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

כפי שציינו בסקירה מהשבוע שעבר, בתקופה האחרונה ניתן להבחין בהתנתקות בין השוק המקומי לאמריקאי, שכן, התנודות החדות, שמאפיינות את השוק האמריקאי אינן מחלחלות לשוק האג"ח המקומי. במהלך השבוע החולף ירדו התשואות לאורך העקום השקלי בכ-2 נ"ב - 4 נ"ב, ופער התשואות ל-10  שנים בין האג"ח השקלית של ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאית, עלה במעט מכ-13 נ"ב לכ-19 נ"ב. 

ירידת התשואות המתונה בעקום השקלי לוותה בירידה חדה בתשואות הריאליות - ב-16 נ"ב לשנתיים ו-12 נ"ב ל-10 שנים, כך שהתשואות לשנתיים ירדו לרמה של 1.91% לעומת 2.07% לפני שבוע. עם זאת, בהשוואה לשנים האחרונות, עדיין מדובר ברמה גבוהה של תשואה ריאלית - 1.8% בסוף 2024 ו-1.2% בסוף 2023. 

באותה עת, חלה ירידה נוספת בריביות המגולמות בשוק החוזים - הריבית לסוף 2025 ירדה מ-3.89% ל-3.84%, כלומר, הסתברות של כ-65% לשלוש הפחתות ריבית עד סוף השנה, והריבית לסוף 2026 ירדה לכ-3.5%. נציין, כי בראשית אפריל עמדו הריביות על 4% וכ-3.85%, בהתאמה.

להערכתנו, הורדת הריבית המתומחרת בשוק מהירה מדי, כאשר אנו צופים עד סוף השנה שתי הפחתות ל-4%.

סחורות

מחיר הנפט ירד השבוע ב-1.6%, לאחר העלייה החדה בשבוע הקודם, בעקבות חששות מפני עודפי היצע, בעקבות הצהרת שר האנרגיה של קזחסטן שאותתה על הגדלת תפוקת הנפט של המדינה, שממילא מייצרת יותר מהתפוקה שהקצתה לה על-ידי קרטל אופ"ק.

העליות החדות במחיר הזהב נבלמו ולו באופן זמני ומחירו ירד ב-0.2%, בעקבות הירידה בחששות והאופטימיות בשווקים.

שוק המט"ח

הירידות החדות בשער הדולר בעולם נבלמו והדולר תוסף ב-0.2%. בחודש האחרון הדולר נחלש בעולם בעקבות מדיניות טראמפ, והתנתק, באופן חריג, מהקורלציה עם פערי הריביות, על רקע החששות שהדולר מאבד ממעמדו כנכס בטוח והחלשות מעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית. במקביל, בשונה מאירועים אחרים של אי ודאות ותנודות בשווקים, מטבעות השווקים המתפתחים התחזקו. סביר להניח כי רגיעה מסוימת בחששות מפני מדיניות ממשל טראמפ תתמוך בהתחזקות הדולר.

השקל התחזק ב-2.2% על רקע האופטימיות והעליות בשוקי המניות בארה"ב.